הים כבר כאן! Featured

 12 jellifish
 
למה יש כל כך הרבה מדוזות בשנים האחרונות בחופי ישראל? זה מה שקורה כשיצור עובר דירה בלי לקחת איתו את הטורף שלו * כך השתלטה "החוטית הנודדת" על חיי הקיץ שלנו * אבל יש סיכוי שתתחילו לחבב את הגרסה הישראלית אחרי שתשמעו על מדוזת "ספינת הקרב הפורטוגלית", שברוך ה' לא נמצאת באזורנו * ואם תהיו נחמדים אולי תזכו לפגוש את מדוזת "זר פרחים ים-סופי" החביבה * מה עושים נגד צריבה? מתברר שחומץ עוזר בהחלט * פתיחת עונת הים

איתמר מור

הקבוצה הציבורית "מדוזות בעם" בפייסבוק החלה לרחוש פעילות השבוע. אמצע חודש יוני הגיע, המים בים התיכון הולכים ומתחממים ונחילים ראשונים של מדוזות נראים בחופים הדרומיים של ישראל. כרגע מדובר בעיקר באשקלון ובאשדוד, אך זה רק עניין של זמן, וגם חופי המרכז והשרון יתמלאו ביצורים דמוי הפעמון שהמראה שלהם במים אמנם מרשים, אך צריבתם כואבת ולעיתים מסוכנת.

אם גם לכם נדמה שהמדוזות הפכו בשנים האחרונות מתופעה מציקה לסיוט, אתם לא מדמיינים. לפני חמש שנים חנכה מצרים את תעלת סואץ החדשה: פרויקט הנדסי יקר שכלל כרייה של תעלה נוספת במקביל לזו הוותיקה, וכן העמקה והרחבה של התעלות לטובת ספינות ענק הנעות בנתיב הסחר בין אסיה לאירופה. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי מכנה את התעלה החדשה "מתנתה של אם האומות לאומות העולם". אלא שאין מתנות חינם. תעלת סואץ המקורית הייתה מתוחמת בצדדיה במאגרי מלח עצומים, ואלו הגבילו במידת רבה את תופעת הפלישה מים סוף לים התיכון. התעלה החדשה היא כבר סיפור אחר. "כביש 6" של המינים הפולשים ובראשם המדוזות.

פרופ' בלה גלילי, חברת הוועדה המדעית למינים פולשים של האיגוד הבינלאומי לשמירת הטבע: "החוטית הנודדת וכן מינים נוספים שהגיעו אלינו כבר מחקו כמה עשרות מינים מקומיים. באירופה, בצפון אמריקה ובאסיה, מסתכלים על מה שקורה בים התיכון כדוגמה למה שקורה כשיוצרים הפרעה משמעותית לשיווי המשקל בים

 

מאז נחנכה תעלת סואץ המקורית בשנת 1869, זוהו לא פחות מ-600 מינים של בעלי חיים ימיים שהיגרו באמצעותה מים סוף לים התיכון, והדומיננטית מכולן היא ה"חוטית הנודדת" – המדוזה שהפכה לנפוצה ביותר בחופים שלנו בישראל.

שמה של החוטית בא לה מאלפי זרועות ציד דקיקות (חוטים) המצוידות בתאי ארס חד-פעמיים המתחדשים ללא הרף. כשהמדוזה מזהה מגע או חישה כימית של גוף חי, היא יורה במהירות עצומה - השווה למהירות שבה נורה קליע מלוע אקדח - את תאי הארס באמצעות מזרקים קטנטנים. כשאתם חשים צריבה ממדוזה, הדבר אומר שמספר גדול מאוד של תאים צורבים שכאלה פגשו את גופכם. ברוב המקרים הצריבה חולפת לאחר כמה שעות, אולם תועדו מקרים שבהם דווח על כאבים גם ימים ואף שבועות לאחר מכן.

מעבר לכאב ולעוגמת הנפש, החוטית הנודדת גורמת גם נזק כלכלי אדיר בישראל. מכיוון שהיא נעה בלהקות ומדובר במדוזה יחסית גדולה, היא "סותמת" את המסננים של מפעלי התפלת המים, את הטורבינות של תחנות הכוח, מחבלת ברשתות דיג, ואף בספינות ובמנועיהן. הפגיעה הגדולה ביותר הוא בתחום האקולוגי. החוטית הנודדת נהנית בים התיכון מעליונות, שכן הטורף הטבעי שלה, צב הים הגלדי, לא היגר בעקבותיה מים סוף. החוטית ניזונה מפלנקטון ומביצי דגים, מה שהופך אותה לאיום כפול לרבים מהדגים בים התיכון, והם הולכים ונעלמים.

כשהאיזון מופר

פרופ' בלה גלילי, חברת הוועדה המדעית למינים פולשים של האיגוד הבינלאומי לשמירת הטבע, ומי שזיהתה בפעם הראשונה את החוטית הנודדת עוד בשנות ה-70 במימי הים התיכון, מכנה את הפלישה שלה לים התיכון במילה "קטסטרופה".

"החוטית הנודדת וכן מינים נוספים שהגיעו אלינו אינם תוספת מבורכת, והם כבר מחקו כמה עשרות מינים מקומיים. באירופה, בצפון אמריקה ובאסיה, מסתכלים על מה שקורה בים התיכון כדוגמה למה שקורה כשיוצרים הפרעה משמעותית לשיווי המשקל בים", אומרת גליל. "כשאנו לא מערערים את שיווי המשקל של הטבע, לא נוצרות בעיות. תעלת סואץ וההשפעות שלה על הים התיכון היא מקרה ייחודי. למעשה, אין עוד מקום אחר בעולם שיש בו ארבעה מיני מדוזות פולשות".

אכן, החוטית הנודדת לא לבד. לצידה שוחה המדוזה "כחולת השוליים", שפעם עוד הייתה מכונה "מדוזה מצויה" עד להגעתה של החוטית הנודדת. למדוזה זו שוליים תכלכלים ופחות זרועות צורבות מאשר לחוטית, והיא גם צורבת פחות. את כחולת השוליים אפשר לראות בעיקר בתחילת הקיץ. בתחילת הקיץ תפגשו גם את "הפעמונית הנקודה", מדוזה שנקודות לבנות רבות מעטרות את הפעמון שלה. גם זו מדוזה בעלת צריבה חלשה יותר מזו של החוטית.

ועם כל זה, המדוזות "שלנו" לא נחשבות קשוחות במיוחד. במדינת קווינסלנד שבאוסטרליה, למשל, נכנסים למים רק כשהגוף מכוסה לחלוטין בחליפות צלילה דקות המגינות מהצריבה בשל נוכחותן של "מדוזות הקופסה" המכונה גם "צִרעת הים". מדובר במדוזה שקופה וקטנטנה שקשה להבחין בה, אך זרועות הציד שלה עשויות להגיע גם לאורך של שלושה מטרים. עד היום מתו מצריבת המדוזה הזאת באוסטרליה בלבד יותר מ-400 בני אדם. בשנים האחרונות קטלה המדוזה הזאת עוד עשרות אנשים בחופי קופנגן בתאילנד. בחופי מערב הים התיכון תוכלו למצוא את "ספינת הקרב הפורטוגלית", שאף שאיננה מוגדרת מדוזה, הייצור הג'לטיני הזה הביא לא פעם לסגירת חופים בספרד ואף למותה של תיירת בעקבות תגובה אלרגית, כך שמצבנו לא נורא כל כך.

יש גם תועלת

אחרי שאמרנו כל כך הרבה מילים רעות על מדוזות, אי אפשר בלי לפרגן לפחות לחלקן על מראה מרהיב. למשל "הפרחונית הסגולה" – מדוזה קטנה ולא ארסית שמתאפיינת בכוכבים וגוון סגלגל של הפעמון. מין פולש נוסף היא מדוזת "זר פרחים ים-סופי", מדוזה מרהיבה, לא ארסית שזרועותיה נראות כמו זרי פרחים.

גם בזירת המדע וטכנולוגיה המדוזות תורמות לא מעט. בישראל פועלים בשנים האחרונות בכמה מכוני מחקר על דרכים לניצול הכמויות הענקיות של המדוזות המעיקות. צוותי המחקר הצליחו עד היום להפיק ממדוזות סוגים שונים של פלסטיק מתכלה לשימוש בתחום האריזה. בתחום הרפואי מיוצרים לא מעט מוצרים סופחי דם ומים לתעשייה, ובהם תחבושות מיוחדות והידרוג'ל. התעניינות גדולה נרשמת בתחום הזה מצד חברות קוסמטיקה, ורישומן של המצאות אלה כפטנטים נמצא בתהליכים מתקדמים.

***

חמוץ-מתוק

במשך שנים מתווכחים פה מה התרופה היעילה ביותר לצריבת המדוזה. צריבה היא סוג של כווייה, ומכאן שקירור המקום ושטיפה במים קרים הם הפעולות היעילות ביותר. אך כמו בכל ויכוח, גם פה תמצאו הצעות נוספות ומקוריות: קצף גילוח, מי ים, מיץ לימון ואפילו שתן. המצילים בחופי הים טוענים כבר שנים רבות כי דווקא חומץ עשוי להועיל. לא תמצאו מציל שמכבד את עצמו שסוכתו אינה מצוידת בבקבוק חומץ או שניים. הממסד הרפואי טוען שכל ההצעות ובכלל זה החומץ לא רק שלא יועילו אלא אפילו יחמירו את הפגיעה. אלא שמחקר רשמי שנערך בפורטוגל לפני כשלוש שנים אימת סופית את הטענה של המצילים, כשהוכח שחומץ מונע שחרור ארס נוסף ומאפשר את הסרת הזרועות הארסיות בבטחה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם