הבחירות החשאיות בישראל Featured

 8 histadrut
 מדי פעם, נגיד כשמסיימים לנו את שנת הלימודים בעיצומו של משבר קורונה, אנחנו שואלים את עצמנו מאיפה הכוח הזה של ארגוני עובדים כמו ארגון המורים או הסתדרות המורים לעשות מה שבא להם * ובכן, התשובה לאנומליה הזאת טמונה במושג מדהים שכנראה לא הכרתם: אגודה עות'מאנית. יש חיה כזאת בישראל תש"ף, והיא לא חייבת לציבור כלום. מה ששמעתם: שום דין וחשבון ציבורי. על פי החוק * עכשיו אולי תצליחו להבין איך יכול להיות שרן ארז וכל מיני ראשי ארגונים דומים מצליחים להיבחר שוב ושוב בבחירות מטעם המורים * התשובות המלאות בפנים

איתמר מור

ביום שישי שעבר, שעתיים לפני כניסת השבת, דחה בית הדין הארצי לעבודה את דרישת המדינה להוציא צווי מניעה למורים והודיע כי שנת הלימודים בתיכונים הסתיימה. קבלת עמדת ארגון המורים הביאה לידי סיום שנת הלימודים בחטיבות הביניים ולהחלטה על יציאתם של תלמידי הגנים ובתי הספר היסודיים לחופש הגדול ב-1 ביולי, שכן מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד חתמה עם המדינה הסכם הקובע כי אם כיתות י' לא יאריכו את לימודיהן, כך יקרה גם בגני הילדים ובכיתות א–ט. רן ארז, יו"ר ארגון המורים, סיכם בסיפוק את החלטת בית המשפט במילה אחת: "ניצחנו". הביקורת הציבורית כלפיו וכלפי מערכת החינוך מעלה את השאלה את מי בדיוק ניצח. אומנם המערכה המשפטית הייתה נגד משרד החינוך ומשרד האוצר, אך בפועל לא מעט הורים מרגישים כי גם הם על הכוונת.

הרב שי פירון, לשעבר שר החינוך, ניסה לתקן השבוע את הרושם בפוסט ארוך שפרסם והפנה להורים: "המורים לא עובדים שלכם, אתם לא 'לקוחות'. הם שותפים שלכם, שלנו, של כולנו. אל תזלזלו במורים. אל תבוזו להם [...] המורים של הילדים שלכם הם אומנים, אמנים, יוצרים, משוררים, ציירים. הם מתאמצים. תנו להם כבוד. העריכו אותם. סיום שנת הלימודים מותיר טעם חמוץ. זה לא מגיע למורים,זה לא מגיע לילדים ולצעירים, זה לא מגיע לכם [...] לא צריך מתנות. רק מילים של הערכה והשראה. אל תהפכו את המורים לאויבים. הם שליחים ומלאכים. הם לא מחפשים 'עבודה קלה',הם לא מתחמקים מאתגרים. הם גיבורי תרבות".

ובכן, איך הגענו למצב שבו תדמיתם הערכית של המורים נסדקה ונצבעת סביב תגמולים וימי חופשה? מדוע ארגוני המורים, האמורים לדאוג לזכויותיהם של המורים אך לא פחות מכך ליוקרתם ולתדמית המקצוע, הפכו לארגונים המושמצים והשנואים ביותר בישראל?

אי אפשר לשנות את השיטה

אם תשאלו את שמולי בינג, מנהל כפר הנוער ימין אורד, הוא יספר לכם מה חווה על בשרו כשניסה לשנות את השיטה. בינג, שהיה בשעתו ממקימי עמותות במעגלי צדק, שכן טוב ורוח חדשה, הוא מהאחרונים שאפשר לחשוד בהם בהתנגדות לארגוני עובדים ולזכויות סוציאליות או בתמיכה בהפרטה ובקפיטליזם חזירי. והנה לפני עשר שנים אפילו הוא הבין כי אין מנוס מהתמודדות ברשימה עצמאית לארגון המורים לנוכח שורה של חשדות לאי-סדרים בארגון. התגובה הייתה פסילת רשימתו של בינג, הוא עצמו סומן, וכל הדרכים לראשות הארגון נחסמו בפניו. עשר שנים חלפו מאז.

בינג כבר מזמן ויתר על האפשרות לחזור ולהתמודד, אך ההתנהלות התמוהה בצמרת ארגון המורים שוב ושוב חוזרת לכותרות. עכשיו תקראו טוב את הפרטים של הסיפור הבלתי ייאמן הזה: לפני שנה וחצי היו"ר המיתולוגי רן ארז הוא שהחליט בעיצומו של יום הבחירות לראשות הארגון לשנות את התקנון כשהבין שלא יקבל את הרוב הדרוש לבחירתו.

התקנון המקורי קבע כי כדי לזכות יש לקבל 66% לפחות מקולות מועצת ארגון המורים. ביום הבחירות עצמו שינה ארז את התקנון כך שיספיק רוב של 60% בלבד, והשינוי גרם לבחירתו המחודשת (ארז קיבל רק 64% מהקולות). מייד אחרי 'ה'זכייה' המחודשת העבירה מועצת הארגון החלטה על תוספות שכר של 5% לחברי הנהלת הארגון, תוספת של 3% למזכירי הסניפים ותוספת של 0.5% בוותק לכל שנת עבודה בארגון עד 36 שנה. מדובר בהעלאה רטרואקטיבית שמשמעותה תוספת של כ-18% ותק בשכרו של ארז בלבד.

מורים פנו לבית הדין של הארגון בתביעה לחשוף את גובה המשכורות של בכירי הארגון ונענו בסירוב. בית הדין קיבל את עמדתו של היו"ר ארז ולפיה חשיפת גובה שכר הבכירים בארגון תהיה "פגיעה בפרטיותם". בית הדין של הארגון גם ציין בהחלטתו כי הוא אינו מוצא קשר בין הבקשה לחשוף את שכר הבכירים לבקשה לדרישה לבטל את ההעלאות. יש לציין כי מלבד תשלומי החבר של המורים גם המדינה מתקצבת את הארגון בהיקף של כ-100 מיליון שקלים בשנה. זאת בניגוד לעמותות: כל עמותה מחויבת לפרסם את חמשת מקבלי השכר הגבוה.

ד', מורה ותיק ממרכז הארץ, היה מוכן להתראיין לכתבה בתנאי ששמו לא יפורסם ("אני כבר לא חבר בארגון, אבל נציגי מועצת הארגון חברים בכל מיני ועדות וכבר ניסו לפגוע בי בעבר", הוא מסביר). הוא אומר כי אין שום אפשרות אמיתית לעשות שינוי בארגון המורים. "למורה היחיד אין שום השפעה על זהות היו"ר", הוא אומר. "אנחנו מצביעים בחדר המורים על זהות ועד המורים הבית ספרי. הם בתורם בוחרים נציג שיצביע לנציג המחוזי, הוא בתורו מצביע להרכב מועצת הארגון, והם שבוחרים את היו"ר. לא בכדי מועצת הארגון היא הגוף השמור והמצ'ופר ביותר. הם העלו לעצמם את השכר רגע אחרי שנבחרו. המנגנון שולט בכול, ורן ארז מצ'פר את מי שבחרו בו, אז איך הם לא יבחרו בו שוב?

"הבחירות בארגון המורים הן טקס פיקטיבי. כיום התקנון מונע כל אפשרות מעשית לשינוי של ממש בהרכב המועצה או להחלפת היו"ר. אלו בחירות כמו הבחירות בסוריה. מועצת הארגון יכולה להצביע שיום זה לילה ולהפך, וההחלטה תתקבל פה אחד. רן ארז של המורים הוא אלון חסן של הנמלים וגילה אדרעי של הרכבת. אין שום הבדל".

"האמת היא שאין היום למורים כל השפעה על זהותו של יו"ר הארגון שהפך לפנים המייצגות של המורים בישראל", אומר שמולי בינג. "תיכנס היום לכל חדר מורים בארץ ותשאל את המורים שם מי מהם הצביע אי-פעם לארגון המורים, מתי היו בחירות, אם הם בכלל יודעים כיצד מתנהלות הבחירות האלה. אם תמצא מעל עשרה אחוזים שידעו לענות על השאלות האלה, אני מוכן לתת לך מיליון שקל.

"הבחירות לארגון המורים הן הבחירות הכי סודיות בעולם. הארגון שעורך אותן מצניע אותן מלכתחילה. נכון שיש בחירות מבחינה פרוצדורלית, אבל מי שמפקח עליהן הוא ארגון המורים עצמו, כלומר אין שום שקיפות וודאי שאין פרסום מסיבי של עניין הבחירות. הדבר היחיד שהארגון הזה אכן עושה היטב הוא לייצג את המורים בכל הקשור למיצוי זכויות ולהעניק להם הטבות מסוימות בכפוף לתשלום דמי החבר, וגם זה מורכב כי לעיתים ההגנה המוחלטת על כל מורה פסולה, שהרי לעיתים יש צורך בפיטורין של מורה בעייתי. מעבר לזה בעיניי מדובר בארגון שגורם לנזק הגדול ביותר לתדמיתם של המורים ולמקצוע ההוראה. ארגון המורים טוען שהוא מבטיח את יוקרת מקצוע ההוראה. בפועל הוא הגורם העיקרי לביזויו. ארגון המורים טוען שתפקידו לשמר את זכויות המורים, אבל הוא עושה זאת גם במחיר השארתם של מי שלא צריכים להיות במערכת.

"אילו בתחילת משבר הקורונה היו יושבי ראש ארגוני המורים מודיעים שהמורים יעשו כל שיידרשו וילמדו ויעזרו להציל את המשק הישראלי שחווה מיליון מובטלים, כמובן בכפוף לתשלום ופיצוי כלכלי, כולם היו רואים בכך ההתגייסות למען ישראל. ככה תורמים ליוקרה ולדימוי. בפועל מהרגע הראשון נכנסנו למאבקים על זכויות, חובות, ימי חופשה ותגמולים. האם הורים שהפכו מובטלים בעקבות הקורונה באמת שמחים בניצחון שכזה? האם מורים שבאו למערכת כדי להיות אנשי חינוך שמחים מה'הישג', או בלשונו של רן ארז, מה'ניצחון'? כשהניצחונות סקטוריאליים, ללא ראייה כוללת, אין סיכוי לבנות אמון, ובטח לא יוקרה, וזה חשוב כי לטוות ארוך העלאת מעמד המורה הייתה מעוררת גאווה ומביאה למערכת מורים איכותיים וכמובן שכר גבוה יותר".

היעדר פיקוח מוגדר בחוק

בעקבות דבריו של בינג החלטנו לעשות ניסוי. פרסמתי בדף שלי בפייסבוק פוסט הפונה למורים ושואל אותם אם אי-פעם הצביעו בבחירות ליו"ר ארגון המורים, ואם כן, אם הם יכולים לספר על החוויה. יש לי כ-1,700 חברים בפייסבוק, לפחות מאה מהם מורים. כל מי שהגיב על הפוסט הודה כי הוא חבר בארגון מורים אך מעולם לא הצביע ליו"ר ולא ידע כי נערכות בחירות או שיש לו אפשרות להצביע. מתברר כי אכן מדובר בבחירות חשאיות ביותר.

בשביל להתחיל להבין את הסיפור המוזר הזה צריך להכיר מושג שנראה שהרוב המכריע של אזרחי ישראל אינו מכיר: אגודות עות'מאניות. ארגוני המורים במדינת ישראל מוגדרים אגודה עות'מאנית. אגודה עות'מאנית מוגדרת בחוק הישראלי "תאגיד המורכב מקבוצה של בני אדם או תאגידים אחרים אשר חברו יחד, בהגדרה, למען מטרות ציבוריות ולטובת ציבור נהנים רחב, משתמשות בכספי ציבור ומקבלת הטבות ממדינת ישראל".

אגודה עות'מאנית מתנהלת על פי הוראותיו של החוק העות'מאני על האגודות משנת 1909, חוק שלא עודכן מאז. להבדיל מחוקים העוסקים בעמותות או בגופים ציבוריים אחרים, אגודות עות'מאניות רשאיות להתנהל ללא פיקוח ואכיפה וללא חובות דיווח, שקיפות או סמכויות פיקוח. אגודות עות'מאניות גם אינן מחויבות בביקורת פנימית. אם לא די בכך, הן רשאיות לקבל אישור לניכוי מס הכנסה עקב תרומה גם ללא כל אישור על ניהול תקין, דבר שעמותה רגילה יכולה רק לחלום עליו.

בשש השנים האחרונות הוגשו לפחות שתי הצעות חוק לתיקון המצב. מבקר המדינה ביקר בחריפות את המצב באגודות העות'מאניות כמה פעמים, אבל כל הניסיונות להביא לשינוי לא צלחו. הצעות החוק לא הגיעו אפילו לקריאה טרומית בכנסת עקב לחץ מסיבי מצד האגודות למיניהן על חברי הכנסת. במדינת ישראל יש קרוב ל-10,000 אגודות עות'מאניות, ובהן ויצ"ו, מד"א, הסתדרות המורים, ארגון המורים, ההסתדרות הרפואית ועוד. בהיעדר פיקוח, שקיפות או חובת ביקורת הארגונים האלה יכולים למעשה לעשות ככל העולה על רוחם.

בעקבות דבריו של בינג החלטנו לעשות ניסוי. פרסמתי בדף שלי בפייסבוק פוסט הפונה למורים ושואל אותם אם אי-פעם הצביעו בבחירות ליו"ר ארגון המורים, ואם כן, אם הם יכולים לספר על החוויה. יש לי כ-1,700 חברים בפייסבוק, לפחות מאה מהם מורים. כל מי שהגיב על הפוסט הודה כי הוא חבר בארגון מורים אך מעולם לא הצביע ליו"ר ולא ידע כי נערכות בחירות או שיש לו אפשרות להצביע
הפרטה הייתה עושה טוב לכולם

"האמת הקשה והעצובה היא שאין שום סיכוי לשינוי באופק", מודה בינג. "שרי החינוך שהיו לנו בעשורים האחרונים באו לעבוד, אבל הם לא מוכנים לזעזע את המערכת. כך נוצר מצב אבסורדי שבו המורה הוותיק ביותר במערכת יכול להיות מי שמתוגמל בתגמול הכי גבוה כי יש לו קביעות וותק, אך זה לא בהכרח אומר שהוא גם מציג איכות שמצדיקה משכורת שכזו. דמיינו מפעל שבו המנכ"ל יכול להרוויח פחות מעובדיו או מנהל משמרת מרוויח פחות מהעובד הזוטר. אלו תופעות שיש בכל בית ספר. מורה עם מקסימום ותק שנהנה מהטבה של שעות גיל יכול לעבוד ארבעה ימים ולהרוויח הרבה יותר ממנהל בית הספר או סגנו. אחרי זה שואלים למה כוח אדם צעיר לא מגיע למערכת ולמה לא מעלים שכר למורים חדשים.

"חשוב להדגיש שלאחרונה ניהל ארגון המורים מאבק בנושא זה. ארגון עובדים שדואג לכוחו ולא למערכת החינוך ומשמר את המנגנון למעשה פוגע ביכולת של המערכת להתחדש. דמיינו מערכת שבה כמעט אי אפשר לתגמל מורה מצטיין או שהתגמול אחיד לחלוטין ללא קשר למאמץ, השקעה וכישרון.

"כדי לטפל בדומיננטיות של ארגוני המורים צריך קודם כול לשנות את ההגדרה החוקית של ארגון המורים ואת היחס של משרד החינוך לארגון. אני אומר זאת כמורה, כמנהל בית ספר וכסוציאל-דמוקרט. אני מאמין גדול בארגוני עובדים כל עוד הם נותנים לארגון להתפתח ולא מקבעים שיטה שצריכה להשתפר ולהשתנות. אנשים מפחדים משינויים ולא מבינים כמה טוב יכול לצמוח משינויים.

אגודות עות'מאניות רשאיות להתנהל ללא פיקוח ואכיפה וללא חובות דיווח, שקיפות או סמכויות פיקוח. אגודות עות'מאניות גם אינן מחויבות בביקורת פנימית. אם לא די בכך, הן רשאיות לקבל אישור לניכוי מס הכנסה עקב תרומה גם ללא כל אישור על ניהול תקין, דבר שעמותה רגילה יכולה רק לחלום עליו

 

"אולי הדבר החיובי בהחלטה האחרונה של בית הדין לעבודה על סיום שנת הלימודים יהיה ההבנה של שר החינוך שהוא חייב לרתום את ארגון המורים לטובת שינויים במערכת או לוודא שארגון המורים ישתנה. אולי ההפסד הזה יגרום לשר גלנט לעשות את מה שלא עשו קודמיו ולשנות את יחסי הכוחות בין ארגוני המורים למערכת. אני תומך לגמרי ברצונו של השר גלנט להחזיר את ארגוני המורים לייעודם המקורי ולהגביל את השפעתם.

"כל ארגון עובדים שנעשה חזק יותר מהמערכת שהוא בא לשרת גורם נזק אדיר. שר אמיץ עם מנכ"ל חזק יצליחו לשנות את השיטה, אך כל זה לא יקרה לפני שארגוני המורים יחדלו להיות אגודה עות'מאנית. כל עוד הם פטורים מחובת שקיפות, מכל ביקורת שהיא, הם נהנים מאוטונומיה מלאה שמאיימת גם על המערכת וגם על מורים שחושבים אחרת מהיו"ר".

את תגובת ארגון המורים לנאמר בכתבה לא היה אפשר להשיג עד לשעת הירידה לדפוס. אבל תגידו את האמת, אם אתם לא הייתם תחת כל פיקוח או מחויבים אפילו באיזו שקיפות קלה לציבור, הייתם טורחים לכתוב תגובה לעיתון?

***

איך יו"ר ארגון המורים רן ארז מצליח להישאר בתפקידו כבר 22 שנה?

בהערכה גסה אפשר לקבוע כי 95% מהמורים החברים בארגון המורים כלל אינם יודעים כיצד הם משפיעים על דמותו של מי שמייצג אותם בראש הארגון. רובם יודעים למפרע שהיו בחירות. איך קורה כדבר הזה? הבחירות ליו"ר ארגון המורים מתחילות בכל בית ספר הבוחר לעצמו ועד מורים. ועד המורים אמור לבחור נציג מטעמו שיצביע בעבור מועמד לוועד המורים המחוזי. הנציגים המחוזיים הם שבוחרים את מועצת ארגון המורים, והמועצה היא שמצביעה בבחירות ליו"ר הארגון. המשמעות היא שהאפשרות של המורה היחיד להשפיע על מי שנמצא בראש אפסית עד לא קיימת.

"האמת היא שהמצב גרוע בהרבה", אומר שמולי בינג. "ברוב המקרים יו"ר ועד המורים בבית הספר מחליט על דעת עצמו שהוא הנציג שיצביע לנציג המחוזי או שהוא עורך בחירות כמעט ללא מועמדים או ללא ידיעה של חדר המורים. בעולם מתוקן הוא היה לכל הפחות שואל את המורים למי להצביע בשמם. בפועל רוב המורים לא מתעניינים בכל הפוליטיקה והבירוקרטיה הזאת, ולכן הם לא מבינים עד כמה זה משפיע עליהם או על היו"ר. למעשה מתנהלות בחירות כמעט חשאיות.

"דמיינו שהבחירות כמעט לא מוזכרות באתר של הארגון. כל המורים שמקבלים באופן קבוע איגרות מארגון המורים לא מקבלים הודעה על בחירות. מערכת הבחירות כולה מתופעלת על ידי נציגי ארגון המורים אשר מקבלים את שכרם מתשלום דמי החבר של המורים וחלקם אף מעבר להיותם מזכירי סניף הם גם נבחרים. דמיינו מה קורה כשנציג הציבור הוא גם דמות נבחרת.

 

"לסיכום, זו הנקודה החשובה ביותר: תעשו סקר בין המורים, גם אלו ששנים רבות במערכת, ותשאלו אותם מתי הם מימשו את זכותם הדמוקרטית להצביע לרן ארז. כן, הוא הנציג של המורים כבר עשרות שנים והוא הפנים של המורים, ולצערי אומר שכל עוד זו השיטה הוא צודק. ב'אין בחירות' הללו הוא נבחר 'כדין', ולנו כאנשי חינוך וכאזרחים נותר להצביע בפעם הבאה לשנות את השיטה או להקים ארגון חדש. אבל כל עוד אנחנו לא עושים כך, לצערי רן ארז צודק. יש לו המנדט להיות הפנים והפה של המורים בישראל".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם