שימו לחם, לחם זית Featured

 6 zait meal
נכון שאיכות שמן הזית הישראלי מהגבוהות בעולם, ונכון שחמישים אחוז מזיתי השמן באוסטרליה הם פיתוח ישראלי, ובכל זאת רובנו מכניס לעגלת המרכול שמן זית ספרדי – הנהנה מסבסוד של עד שני אירו לליטר * בעמק בית שאן הצליחו לקחת את הגפת – הפסולת שנוצרת בהפקת שמן הזית ופוגעת בסביבה, ולהפיק ממנה, תחזיקו חזק: קמח איכותי ובריא. בעוד קצת פיתוח, הרעיון הזה עשוי לעזור לשמן הזית הישראלי להביס את אחיו מהגולה

איתמר מור

בהפסקות האוכל במשרדי חברת החדשנות Innovalley הנמצאים בקיבוץ מעוז חיים שבעמק המעיינות, מונחים על השולחן מאפים טעימים שעובדי החברה הכינו בזמנם הפנוי בבית. לא מדובר רק במחווה חברית קולינרית. הקרקרים, העוגיות והלחם שהחבר'ה אוכלים בתיאבון, עשויים מקמח זיתים - מוצר חדשני שהערכות השווי שלו עומדות על עשרות מיליוני שקלים ואף יותר. לא מדובר בעוד מוצר חדשני ובריא, אלא בבשורה גדולה לתעשיית שמן הזית הישראלית המתמודדת בשנים האחרונות עם ייבוא זול מאירופה ועלויות יצור גבוהות מאוד, שנובעות בחלקן מהצורך להיפטר מהגֶפֶת – הפסולת הנוצרת במהלך הפקת השמן. הראש היהודי שתמיד המציא פטנטים גילה שגם פה אפשר לקחת זבל ולעשות ממנו זהב, והוא אפילו בריא.

Innovalley היא חממת חדשנות הפועלת במועצה האזורית עמק המעיינות ומתמקדת במתן פתרונות מתקדמים לחקלאות באמצעות טכנולוגיה, יזמות וחדשנות. החברה מסובסדת באמצעות מענקים של הרשות הממשלתית לחדשנות. היא מפתחת טכנולוגיות וידע מתקדם בתחום חקלאות המים ובריכות הדגים (80% מבריכות הדגים בישראל ממוקמות בעמק המעיינות), וכן בענף גידולי שדה. הריכוז הגדול של חקלאות מסורתית וחקלאות מים, בתי האריזה ומפעלי העיבוד בעמק המעיינות, הוא מארג יוצא דופן לשדה המחקרי של Innovalley.

"שמן זית זר"

תחום נוסף ש-Innovalley עסוקה בו הוא שמן הזית. "שמן שאן", בית הבד של קבוצת "שאן", הוא אחד מלקוחות החברה ואחד מבתי הבד הגדולים בארץ. כמו כל תעשיית שמן הזית הישראלית, גם "שמן שאן" נמצאת בשנים האחרונות בתחרות קשה עם שמן הזית המיובא לישראל מספרד ומאיטליה הנמכר במחירים זולים בהרבה משמן הזית המקומי. הממשלות באירופה מעניקות סובסידיות נדיבות לחקלאים הספרדים והאיטלקיים, מה שמאפשר להם למכור את שמן הזית שלהם במחירים נמוכים יחסית. עלות הייצור של שמן זית בישראל למְגדל עומדת על יותר מ-20 שקל לליטר. אחרי שמוסיפים את עלויות האריזה, המיתוג, השינוע והשיווק, כמעט ואין לשמן המקומי סיכוי מול השמן המיובא.

הישראלים אוהבים את האוכל שלהם מתובל בשמן זית. בישראל צורכים כיום כ-3 ק"ג שמן זית לנפש בשנה בממוצע, אך רק כ-15% משמן הזית הנמכר ברשתות השיווק מופק מזיתים ישראליים. לפי נתוני חברת 'סטורנקסט', 797 אלף ליטר שמן זית בבקבוקים נמכר בשנה האחרונה מתוצרת ישראלית, לעומת כ-2 מיליון ליטר שהגיעו מחו"ל. 3 מיליון ליטרים נוספים הוכנו מתערובת ישראלית ומיובאת שאולי גורמת לחלקנו להרגיש יותר טוב, אך מדובר באילוץ כלכלי טהור.

הרווח הערכי הוא משולש: הערך הראשון הוא סביבתי – פתרון אקולוגי לפסולת שנחשבת למטרד. הרווח השני הוא בריאותי. קמח זיתים הוא מוצר פרימיום בעל ערכים גבוהים. הרווח השלישי הוא כלכלי

"החקלאים הישראלים יעילים מאוד, אולי הכי יעילים בפיתוחים טכנולוגיים, אך אנחנו לא יכולים להתחרות בסבסוד של 2 אירו לליטר שמן זית, כמו זה שמעניקים לחקלאים באיטליה ובספרד", אומר צח פרנקל, מנכ"ל Innovalley. "אין עוררין בנוגע לאיכות הישראלית. קרוב ל-50% מנטיעות הזית באוסטרליה, בדרום אמריקה ובארה"ב הן של זן הזית 'ברנע' שפותח בישראל בידי פרופ' שמעון לביא, שנחשב לאוטוריטה בתחום הזית בעולם. הבעיה העיקרית היא איך מגדילים את יעילות הגידול והפקת שמן הזית בישראל. החברה שלנו מתמחה בפיתוח מוצרים חדשים מתוך קווי יצור חדשים, וכך גם הגענו ל'קמח הזית'".

בתהליך ייצור שמן זית נוצרת גפת, פסולת הכוללת חומרים רעילים וכן את "בשר" פרי הזית שבו אין צורך. מבקר המדינה התריע בדו"ח חמור שפורסם בשנת 2017 על השלכות הגפת בזיהום מקורות המים של ישראל. הדו"ח מצטט את הממונה על מניעת זיהום מקורות המים ברשות המים הרואה בבעיית הזיהום מבתי הבד "אחת הבעיות הקשות של זיהום מים בישראל". בעבר נהגו בעלי בתי בד מסורתיים לפזר את הגפת שאספו בחזרה בכרמי הזיתים, שם הוא התפרק והפך לדשן. בבתי הבד המודרניים, המייצרים כמות גפת גדולה ובקצב עבודה מהיר, הטיפול בגפת הופך קשה, מסובך ויקר מאוד.

"הטיפול בגפת שנוצר בתהליך ייצור שמן הזית הוא צרה עולמית", מסביר פרנקל. "מדובר בפסולת שחייבים להיפטר ממנה בצורה אקולוגית, מה שאומר עלויות אסטרונומיות. בתי בד בכל העולם תקועים עם הגפת ומחפשים פתרונות זולים לפינוי.

"במהלך תהליך המחקר והפיתוח זהינו חומרים מועילים ובריאים בתוך הגפת שבעצם כיום הולכים לפח. התחלנו לחשוב על דרכים לניצול החומרים הללו במטרה לצמצם את כמות הגפת, ובמקביל לפתח מוצר כלכלי שאפשר יהיה לשווק אותו. ניסינו אפשרויות שונות ובסופו של דבר הגענו לקמח זיתים – מוצר מזון בריא, קמח מועשר ברכיבים שאפשר לעשות ממנו כמעט כל דבר: קרקרים, לחמים ועוגות. רשמנו פטנט על הפיתוח וכרגע אנחנו בשלבי פיתוח של מוצרים המבוססים על הקמח. בינתיים החבר'ה במשרד עושים ניסויים בבית והתוצאות לא רעות בכלל...

"המטרה שלנו היא לגמור את פיתוח המוצר בשנה הקרובה, להכניס אותו לשוק ולהציע את הטכנולוגיה של ההפקה שלו לבתי בד בישראל ובעולם. הרווח הערכי הוא משולש: הערך הראשון הוא סביבתי – פתרון אקולוגי לפסולת שנחשבת למטרד. הרווח השני הוא בריאותי. קמח זיתים הוא מוצר פרימיום בעל ערכים גבוהים. הרווח השלישי הוא כלכלי. היכולת לנצל בצורה מועילה חומרי גלם שבעבר נחשבו למטרד והלכו לפח, תאפשר להחזיר חלק מעלויות הגידול לחקלאי, מה שיוזיל את עלויות ייצור שמן הזית בכמה שקלים לקילו, ויאפשר תחרות הוגנת עם שמן הזית המיובא.

"אחד הדברים המלהיבים בעבודה שלנו הוא ליצור וללוות יוזמות מחקר ופיתוח מקוריות ויצירתיות.
הרשות לחדשנות התלהבה מאוד מהפיתוח של קמח הזיתים ובחרה להעניק לנו מענק המשך לממן את פיתוח הפרויקט. יש הכרה כי מדובר בפרויקט שישפיע על צורת הייצור ברמה עולמית, אך קודם כול הוא ישפיע על החקלאים בישראל".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם