יצאתי למצוא את הטוב Featured

 10 tov

נדב גדליה

אינשאללה שכבר תעבור מן העולם הקורונה ונחזור סוף סוף להראות את פנינו האמיתיות. בינתיים צריך לחיות ולהתפלל. אמרו חכמים: הדרך להתמודדות עם מצוקה היא לעשות טוב לאחרים ככל האפשר. לכן לרגל הקורונה המתחדשת יצאתי ללקט בעבורכם קצת השראה חיובית מטובי אנשי עמנו, כי כידוע, אין חדש תחת השמש. רק שמאחורי המסכות יש לנו יותר זמן להביט פנימה ולצעוק בקול גדול את מי שאנחנו באמת: אנשים טובים שלא סופרים את מי שקורא לנו ביומיום פראיירים. אתם מוזמנים לעשות בעצמכם את רוב הדברים היפים המובאים לפניכם, עד שיבוא גואל. אומרים שהוא כבר כאן, רק שהוא מקפיד על מסכה, ולכן בעיה לזהות אותו ולהגיד לו: תבוא, אנחנו מחכים לך יותר מדי גלים.

1. שחמט להסחת דעת המונית

מועדון 'שחמט לכול', הפועל דרך מרכז אליצור, הוא מועדון המאמין ביכולת לחולל שינוי וכן בעשיית טוב למען ישראל ובני אדם בכלל על ידי משחקי שחמט. כן, כן. "אנחנו מקיימים בשגרה פעילות לאלף ילדים, נוער ובוגרים והרבה מאוד תחרויות ארציות ומקומיות ופיתוח מצוינות", מספר ליאור איזנברג, המייסד והמנהל של המועדון. "כשאתה יודע באופן ברור שאלו הן המטרות שלך, קל מאוד לדעת מה טוב ונכון לעשות, במיוחד בתקופה הזו של הקורונה".

בזכות הקורונה התחביב היוקרתי נגיש לכל דכפין להסיח את דעתו. "בעולם כולם יושבים בבית, ויש עלייה של 50% במספר המשתמשים באפליקציות שחמט. קורונה זו ההזדמנות ליצור משהו תחרותי כשכל ענפי הספורט בהשבתה כמעט מלאה", אומר ליאור. "זה צורך סוציאלי של אנשים לארגן אירועים מעבר לצרכים הבסיסיים בתקופה ארוכה כל כך, ולשמחתי שחמט הוא בהחלט תחביב למיליונים רבים בעולם. אין באינטרנט גבולות, וזה מסייע לנו. העולם נעשה קטן יותר, ואף שהשחמט אינו טלוויזיוני זה עדיין לא מעיד על מידת הפופולריות שלו, שהיא רבה. אנחנו גם משדרים את המשחקים בפייסבוק, ומפתיע, אבל ההשטחה הזו של השחמט מתקרבת מאוד לחובב השחמט הממוצע בבית, גם לכזה שרק מכיר מעט את החוקים".

איך הגיעה ההחלטה לפתוח את התחום למען העם השבור בקורונה?

"לפני הקורונה היינו בתקופת שיא. למעשה, ברגע שאלף הפעילים שלנו הפסיקו לפעול בגלל תחילת הקורונה חיפשנו את הפלטפורמה המתאימה לקיים פעילות שחמט מרחוק, ומצאנו אותה בדמות אתר שנקרא lichess.org, ונוסף על שיעורי הדרכה בזום התחלנו ליזום פרויקטים מיוחדים כדי לעמוד במטרות שלנו. תחרויות יישוביות ומקומיות היו ההתחלה, ואז עם קולגה שלנו, אלון כהן, וידידים ממדינות ערב היה לנו עונג רב לקיים מפגש של 65 משתתפים מישראל ומעשר מדינות ערב, ובהן סוריה, אלג'יר, טוניסיה ועוד, ששיחקו תחת הדגל שלהם נגד ישראלים. זה דבר שלא קרה מעולם בספורט בישראל, ובשבילי באופן אישי, אחרי שהוחרמתי לפני שנתיים וחצי ולא יכולתי לבוא לאליפות העולם בסעודיה, זה היה סוג של סגירת מעגל, אם כי יש עוד הרבה מה לעשות, כמובן".

היה רגע שיא שזכור לך במיוחד מהפעילות?

"היה אירוע הוקרה לחיים ארביב, שהוא שחמטאי וגם ניצול שואה ומדליק המשואה לזכר ששת המיליונים. קיימנו ביום השואה במאמץ טכני לא מבוטל משחק סימולטני של חיים נגד ילדי המועדון. חיים ניצח ברוב המשחקים, והחיבור הזה ביום השואה עצמו היה מרתק".

איך התגובות?

"מרגשות ממש. הילדים ששיחקו לדוגמה עם חיים שלחו לו סרטון תודה שהוא משחק מולם, ומדהים לחשוב שאדם בן 86 משחק נגד שבעה ילדים במקביל ופער הגילים ביניהם הוא 80 שנה! מדובר בכמה דורות הבדל, והכול מושג בזכות הקורונה, שאפשרה קפיצה טכנולוגית אדירה".

המיזם חוצה יבשות. "קיבלנו פניות מקהילות יהודיות לקיים שיעורי שחמט, פילנתרופים שולחים לנו ברכות, ואוהבי ישראל גאים בכך שאנו נאבקים בחרם נגד ישראל בספורט בצורה מיוחדת ומחברת", מספר ליאור. "היה לנו אירוע מאוד מיוחד גם עם המרכז הרוסי בתל אביב לרגל חג הניצחון על גרמניה הנאצית: צאצאים של וטרנים שיחקו באירוע לזכר אבותיהם שנלחמו בנאצים, וזה היה בהחלט מאוד מיוחד. גם אליפות הנכים העולמית, שבה התחרו נכים ששיעור הנכות שלהם הוא מאה אחוז, הייתה פורצת דרך, וברור שתימשך גם לאחר עידן הקורונה".

2. לדאוג להורים כמו במלחמה

עברי הרשקוביץ הוא בוגר כיתה ז' בישיבת בני עקיבא חדרה, בן בכור ואח לחמישה, שהחליט לצאת במיזם ביתי שכל אחד יכול לאמץ אם רק יבחר בכך. על בסיס מימרת חז"ל הגורסת "עניי עירך קודמים" החליט עברי לסייע להוריו עד הסוף ולהפוך לצלע הורית כמעט לכל דבר. "אם מישהו היה מספר לי לפני שנה או אפילו חצי שנה שבית הספר שלי הולך להיסגר ואני יוצא לחופש של שנה, אני חושב שהייתי מנשק לו את הרגליים", מחייך עברי. "בחלומות הכי ורודים שלי לא הייתי חולם שזה יקרה. בהתחלה זה באמת היה כיף גדול, אבל לאט לאט ראיתי את ההורים שלי מלהטטים בין עבודה, בית וילדים.

"הבנתי שבשבילם החופש פחות כיף ויותר סיוט והתחלתי להיכנס מתחת לאלונקה, לעשות בייביסיטר וכאלה". עברי לקח את העניינים לידיים בחופש הכפוי, וזה לא נגמר שם, כמו שהבנתם. "כשהתחיל החופש הגדול השני הבנתי שיש פה משהו גדול יותר וצריך לרתום את הנערים בגילי לסייע להורים שלהם".

איך חשבת על זה?

"אני עוד לא נולדתי כשהיו מלחמות, אבל סיפרו לי שתמיד הנוער התגייס לעזור. סבתא שלי סיפרה לי שהיא צבעה פנסים של מכוניות במלחמת ששת הימים. הבנתי שהקורונה היא המלחמה שלנו, וצריך לראות איך אנחנו, הנוער, עושים מה שסבתא שלי עשתה. העזרה להורים היום זו צביעת הפנסים של אז".

הטכנולוגיה סייעה לעברי לרתום את חבריו למיזם, וגם הם הפכו לגיבורי הבית בתקופה הלא פשוטה הזאת. "פתחנו דף פייסבוק אני ועוד כמה חברים, והתחלנו לפרסם ולהפיץ את היוזמה מפה לאוזן. קראנו לזה פשוט 'נערים מתחת לאלונקה'. התגובות היו טובות ממש, וכולם מוזמנים להצטרף ולשאוב עידוד ורעיונות איך לעזור להורים בתקופה הזאת. אבל אני מבין גם את הנוער שפחות מתחבר ומפרגן ליוזמה, כולנו אוהבים חופש. אבל לפעמים, כשהמצב קשה, צריך לדעת להיכנס מתחת לאלונקה. כל אחד צריך לעזור כמה שהוא יכול, ואנחנו יכולים".

3. פשוט יוצאים לנגן לקשישים

איתן גורדון, בן 17 וחצי מהיישוב אפרת, עומד מאחורי המיזם שפועל לשמח קשישים מקומיים בצורה מקורית אך פשוטה מאוד: "בכל שבוע נפגשים והולכים לבתים של קשישים עם דמנציה ועוזרים להם על ידי נגינה ליד ביתם, כמובן במסכות ואלכוג'ל ולפי כל ההנחיות.

"כל אחד יכול להצטרף ליוזמה דומה במקום מגוריו עם כמה חברים או לבד. היום מלא אנשים מנגנים בגיטרה או בכלי נגינה נייד אחר. אפשר ללכת לשכנים קשישים בודדים או אפילו לכאלה שיש להם משפחות. אין ספק שזה משמח אותם. לבוא ופשוט לנגן להם. אפילו לשלוח סרטונים ולשאול מה שלומם. לעשות משהו. אצלנו ספציפית הקשישים נמצאים במעון יום לקשישים עם דמנציה, ובגלל שמעונות היום סגורים כעת בגלל הקורונה, אנחנו הולכים לכניסה של הבית שלהם".

איך עלה הרעיון?

"אני יו"ר מועצת נוער במועצת אפרת. קיבלנו פנייה מאישה ששמה שרה מלכה שחיפשה נוער שינגן לקשישים באפרת. התברר שהיא מפעילה את המיזם בכמה מקומות, ושמחנו על ההצעה. פרסמנו את הפרויקט מטעם המועצה, ובני נוער באו להתנדב ואהבו מאוד את הרעיון. אני מנגן בגיטרה וקצת שר, והצטרפתי בשמחה".

איך התגובות?

"מקסימות. חלק מהקשישים מגיבים יותר, חלק לא מראים התלהבות כי התפקוד שלהם לא הכי גבוה, אבל חלק משתתפים בשירה, ורואים את האור בעיניים שלהם. אחת מהקשישות רצתה שננגן לה את התקוה. עשינו את זה בעמידה, המשפחה שלה עזרה לה לעמוד, ושרנו כולנו ביחד את השיר המרגש.

"יש אצלנו קשישה אחת דוברת צרפתית שלא מבינה כמעט עברית, והיא מאוד שמחה שבאנו ושרנו לה שירי ארץ ישראל. זה הקשר. המוזיקה מחברת גם אם לא מבינים את השפה".

4. מטפלים במחסור במסכות בבתי החולים

אמיתי אלגום, בוגר כיתה י"א מהישיבה התיכונית אמי"ת בלבב שלם בירוחם, וחבריו לקבוצת רובוטיקה רצו לתרום את הידע העשיר שלהם בתחום למען עם ישראל בתקופה המורכבת והלא מוכרת. כך צמח מיזם מעניין שבו אמיתי וחבריו מייצרים מסכות על פי הידע שרכשו בקבוצה. "בעקבות משבר הקורונה חשבנו איך נוכל לעזור לקהילה כקבוצת רובוטיקה", מספר אמיתי. "בשיתוף מרכז מדעים התחלנו בפרויקט לייצור מסכות הגנה מפני נגיף קורונה. הקבוצה שלנו מורכבת מתלמידי הישיבה ושייכת למרכז מדעים ירוחם, ששם לו למטרה לקדם חינוך, מדע וטכנולוגיה לילדים בפריפריה בירוחם וסביבתה, ויש במרכז יכולות ייצור מתקדמות של הדפסה".

תוכל לספר איך עושים את זה בפועל?

"שילבנו בין שרטוט של מסכות של מייקלאב, מעבדה של מייקרים ביהוד, ובין יכולות הייצור שלנו, ובסך הכול ייצרנו יותר מ-4,000 מסכות ותרמנו אותן לבתי חולים בסביבה, לבתי אבות, למד"א, לבתי ספר ועוד".

איך התגובות?

"קיבלנו תגובות נלהבות מאוד, כי בהתחלה היה קושי להשיג מסכות כאלה. כרגע אנחנו פועלים לפי דרישה, מי שמבקש אנחנו מייצרים לו".

לא כל אחד יכול לעשות את זה בבית ולתרום את המסכות למי שצריך. בשביל זה צריך ללמוד לעומק את אופן הכנת המסכות. אבל היום יש אינטרנט, ואמיתי כאן כדי לתת את הכיוון הראשוני. "כדי להכין מסכה כזו בבית צריך שרטוט של המסכה ומדפסת תלת-ממד, שקפים פשוטים וגומי", הוא אומר. אז יאללה, נסו את זה בבית.

5. כל אחד יכול להפוך למשפץ בע"מ

גבי נחמני מאלון שבות הוא מנכ"ל עמותת תנופה בקהילה, המשפצת בתי נזקקים. "בשגרה אנחנו מקבלים את הפניות מלשכות הרווחה, אך בזמן הקורונה הרבה אנשים היו תקועים בבית, לאו דווקא עם עובדת סוציאלית, ולכן פתחנו את המיזם לכל הארץ. כל אחד יכול לפנות אלינו בלי תיווך של הרשויות ולקבל שיפוץ לבית אם הוא נזקק לכך".

במה אתם מטפלים וכיצד זה עובד בפועל?

"בדרך כלל המקרים שמגיעים אלינו הם של ניצול שואה או קשיש שהשירותים שלו סתומים או אם חד-הורית ששירותי בנה הנכה זקוקים לתיקון וכל מיני דברים כאלה. עכשיו אפשרנו לאנשים להתקשר אלינו ולקבל סיוע גם בלי קשר לרווחה. עשינו 217 פרויקטים. היום קו החירום עדיין פועל, ורשימות ההמתנה מאוד ארוכות. בירושלים מחכות לנו 25 משפחות שצריכות שירותי שיפוץ. אנחנו שמחים לעזור ועושים את זה מאהבה כי זו הדרך בחיים. מבשרך לא תתעלם".

איך אפשר לעשות את זה אם אני לא משפץ מקצועי?

"זה קשה, כי בכל זאת, אנחנו מערכה שלמה של קו חירום, מנהל עבודה וצוותים וכמובן מתנדבים, תורמים של חומר. מה שכן אפשר לעשות לדעתי זה להביט על השכנים ועל הבניין שבו אתה גר ולראות את המשפחה המסכנה ששם, את הקשיש, ולחשוב אם אפשר לעזור בדברים פשוטים כמו תיקון דלת תקועה, פתיחת סתימה, החלפת מנורה. דברים פשוטים. אם צריך עצה, אפשר לפנות אלינו, תנופה בקהילה, ונדריך מה לעשות. במקרים מסוימים נוכל גם לספק את החומרים, כמו ברז להחלפה וכדומה. בשמחה רבה".

6. להנגיש את התפילות ופרשת השבוע לעם ישראל

רפי ביטון, מנצח ואומן יוצר, זכור כילד הפלא של עולם החזנות. כעת הוא חוזר לשיר לאחר שנים ארוכות של קריירת ניצוח במיזם חדש שהתהווה בהשפעת ימי ההסגר בתקופת הקורונה. "החלטנו לשבור את מחסום בית הכנסת ולהנגיש את המוזיקה היהודית לצעירים ולמבוגרים, ספרדים ואשכנזים, נשים וגברים כאחד", אומר רפי, שבפועל החל לכתוב ולהלחין שירים הנוגעים באופן כזה או אחר בפרשת השבוע בשילוב המציאות הישראלית היומיומית. למשל, השיר 'תכלת ליבי', שיצא לא מזמן, מתכתב עם פרשת השבוע 'שלח לך' ועניינו שילוב של נושאי הפרשה, כגון הוצאת דיבה על הארץ, חטא המרגלים, עין טובה, לראות את הטוב אצל האחר, ציצית, רחב והמרגלים (מההפטרה). מצד אחד מילות השיר נולדו מלימוד מקרא מעמיק ומשקפות ידע נרחב, ומצד שני המילים פשוטות, וכל אחד יכול להתחבר מהמקום שלו ומהחיים הפרטיים בלי לחוש שהוא לומד פרשת שבוע.

"מטרתנו לימי הקורונה היא להפיץ בעזרת השירה והקולות את רוח השבת המתקרבת ולחבר אותה למציאות הרוח הישראלית", מספר רפי.

איך עובד הקונספט?

"מדי שבועיים אנחנו מוציאים שיר חדש עם מילים וביצוע שנוגעים לנושא מסוים בפרשת השבוע ונוסף על כך יש להם קשר ישיר לתקופה שבה אנחנו נמצאים, כגון חגים או אירוע מסוים שאנחנו חווים. לדוגמה, בפעם האחרונה הוצאנו שיר ששמו 'אחות גדולה' והוא חוט מקשר בין שירת הבאר שבפרשת חוקת לבין המשוררת הלאומית נעמי שמר, שיום פטירתה היה בשבת חוקת. היא נולדה ונפטרה בתמוז.

"מפסח הוצאנו כבר שישה שירים, ועוד בתנאים לא פשוטים בכלל. יש שוני עצום בין היוזמה הזאת לבין הפרויקט שהיה פעיל 15 שנה. עד הקורונה נחשפנו אך ורק לקהל בתי הכנסת, וכעת הבמה פתוחה לקהלים רחבים, גם כאלה שמדירים את רגליהם מקהילות.

"עד הקורונה הצלחנו להגיע לקהלים חדשים. עשרות אם לא מאות אנשים ששנים לא הגיעו לבית כנסת ושמעו אותנו בפעם הראשונה במקרה, כמו ביום כיפור או בבר מצווה, באו במיוחד למקום שאנחנו נמצאים בו בכל שבת. ועדיין, החשיפה הייתה מקרית, לא כיוונו את עצמנו לקהל שמחוץ לעולם התפילה. כעת המיזם פונה לכל מי שמעוניין לטעום את טעם השבת בשלוש דקות מוזיקה יהודית-ישראלית רלוונטית ועכשווית".

איך חשבת על הרעיון?

"במהלך חודשים, מסוגר עם חמישה ילדים בבית, לא נגעתי בפסנתר", מספר רפי בגילוי לב. "לא בקליד השחור ולא בלבן, התנתקתי לגמרי. מצד אחד זו הייתה התקופה הכי מיוחדת בחיים. מצד שני במוצאי שביעי של פסח הרגשתי שאני מתפוצץ מבפנים. הרגשתי צורך ליצור.

"התלבטתי אם להמשיך את עבודת הדוקטורט או להמשיך את מקהלת קולות מן השמיים. ואז חשתי עצבות ממשית מכיוון שהמקהלה הזאת היא הנצחה, כל המוזיקה שלי היא על שמה של שושנה זילברשטיין ע"ה, אשת חסד מופלאה! את זה קיבלתי עליי מיום הקמת המקהלה. אין תפילה שאני לא חש את זכותה העומדת לנו שנרגש, שנצליח בתפילותינו. הרגשתי עצוב שאנחנו לא יכולים להמשיך את זה. החלטתי שאני קודם כול דואג להמשכיות של השליחות. יש לי מחויבות, ודברים אחרים יחכו. רקמתי את הרעיון, ויצאנו לדרך מהיום למחר. לא חשבתי, רק התפללתי שהצעד הזה נכון ומבורך.

"מיותר לומר שלהוציא שיר בכל שבועיים זה המון עבודה וגם לא מעט הוצאות. והכנסות? אפס. אבל כל עוד אני יכול להרשות לעצמי, זה מחובתי".

איך הקהל מגיב מרחוק?

"מרגש אותי כל כך שכל שיר שאני מוציא אני מקבל סימן משמיים שהצעד נכון. מעבר לכך שהתגובות מדהימות אנחנו מגיעים לאנשים שבחיים לא שמעו עלינו, גם חילונים, גם דתיים מכל הגילים. בכל שיר עד עכשיו הגיעה אליי תגובה מאדם שהכיר אישית את שושנה זילברשטיין בילדותה, מתל אביב או משפחה רחוקה. זה בעיניי סימן שאנחנו ממשיכים נכון".

קישור לשמיעת השיר ולהורדתו:https://www.dropbox.com/s/389kxc6856myz5v/%D7%A8%D7%A4%D7%99%20%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9F-%20%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA%20%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%99.mp3?dl=0

7. לשיר למבודדים באזור מגוריכם

די-ג'יי אילנית עובדיה מבית שאן אומנם בת 46, אך לדבריה מרגישה לרגעים ממש כבת 18. הקורונה, מכורח הנסיבות, גרמה לביטול הופעות מסיבי, אך אילנית לא אמרה נואש ותרמה את כישוריה לעולם בדרך יצירתית שהלכה והתפתחה כל עוד הקורונה נותרה בעינה: "המיזם בהתחלה היה 'לשיר יחד' כדי להתעודד. זה היה בזום, ועשינו פשוט שירה בציבור בזום ואחר כך צילמנו והפצנו ברשת קטעים כדי לחזק את הרוח". אחר כך הגיע המיזם הפיזי. "הבנתי שהמפגש בזום פחות מעצים ומשמח, והחלטנו לעשות משהו טוב יותר: מפגש פיזי מול בתי נשים שנכנסו לבידוד. שם חילקנו גם שירונים. כולן השתמשו בהם, וזה היה אדיר.

"המיזם נולד מתוך הבנה שאנחנו רוצות לחזק את הרוח של נשים חולות קורונה המסתגרות בבתים. לא חסר להן כלום מלבד חיזוק הנפש והאווירה. הרגשתי ששירה בציבור בזום לא נותנת את המענה האמיתי ואין כאן חיבוק אחיות מדויק".

איך אתן פועלות בשטח?

"הנשים מגיעות, לפי כל ההגבלות, ושרות יחד שירה בציבור. הבאתי את הציוד שלי כדי-ג'יי וסיירנו עם כמה נשים במקומות שיש בהם חולות קורונה. הן עמדו בחלון של החדר המבודד שלהן, הקשיבו ושרו איתנו. מאוד מרגש.

"התגובות הגיעו אחר כך מהנשים, מהקהילה ומהמשפחות. אמרו שהמנגינות ממש ריפאו אותן. אחת הנשים המקסימות שבבידוד כתבה לי שזה ממש החיה אותה ונתן לה אוויר לנשמה. כמות האהבה שהיא קיבלה הייתה בלי ניתנת להכלה והוציאה ממנה הרבה רגש, שמחה ודמעות. היא אמרה ככה: 'השירה הוציאה ממני את הווירוס'. הכוח שיש בשירה ובמפגש נשי הוא עצום".

גם מי שאינה עוסקת בתקליטנות יכולה ליזום דבר כזה?

"כמובן. אפשר לעשות את זה מהבית, וזה פשוט מאוד: עורכים רשימת השמעה טובה ופשוט הולכים חצי שעה למשפחות שנמצאות בבידוד. זה נותן המון לכל אחד ואחת".

8. גם כסף פשוט עוזר

אודיה פלאם (22) מבית שמש היא רכזת גרעיני לפיד, ושם החליטו להרים קמפיין מימון המונים בנוסח קורונה. "גיוס כספים מציל חיים", אומר אודיה, "אנחנו מגייסים עם יד שרה כסף למכונות הנשמה, מחוללי חמצן ועוד. 400 חברים מהשכבה הבוגרת בתנועת אריאל התייצבו לגייס בני משפחה קרובים ורחוקים ולהרים שיחות טלפון לגיוס המונים לקמפיין".

איך חשבתם על זה בכלל?

"תנועת אריאל מוכנה לכל משימה וצורך בעם. כשהתחיל הצורך לעזור, להתכונן ולרכוש מכונות הנשמה וערכות חמצן שיצילו חיים שיתוף הפעולה פשוט קרה. יד שרה חיפשו שותפים לדרך ונענו בחיוב".

איך התגובות?

"כל מי שהתגייס למשימה עשה זאת בחשק ובאמונה גדולה בשליחות של הצלת החיים הממשית. במפגש עם המציאות בשטח קיבלנו חיבוק מעם ישראל: באחת משיחות הטלפון אישה סיפרה שלא רק שלא תוכל לתרום אלא היא עצמה צריכה עזרה דחופה בקניות של דברים חיוניים. בזכות גודל התנועה יצרה הטלפנית שלנו קשר עם הסניף בעיר המגורים של האישה, וחברות הסניף טיפלו במענה הרגעי ובקניות והפנו את כל הסיפור לגורמי הרווחה.

"העם היה איתנו. גם מי שלא יכול לתרום בגלל מצבו הכלכלי נתבקש להפיץ את הבשורה וקיבל מידע על הקמפיין כדי שיוכל להפיץ הלאה".

איך אנשים שאינם בתנועה יכולים לעשות את זה גם מהבית?

"פשוט מאוד: באתר התנועה אפשר להצטרף למיזמים החשובים שהתנועה מובילה. כמו כן אפשר לתרום תמיד ליד שרה, עמותה מצילת חיים ותומכת בשגרה ובחירום".

9. לדאוג למבודדים בקהילות קטנות, פשוט להכול: ממורל ועד משלוחים מהמרכול

כבר כמה ימים שבקיבוץ טירת צבי מסתובבת הקורונה. לאט לאט היא מרימה ראש, והתמונה מתבהרת בעיקר בגזרה הרגישה של הגיל הרך. מטפלת אחרי מטפלת נמצאות חולות מאומתות בקורונה, ובזה אחר זה גני הילדים נכנסים לבידוד. במהלך השבת האחרונה התברר שכמה ילדים בקיבוץ נמצאו חולים מאומתים, ויותר מתשעים משפחות בקיבוץ נכנסו לבידוד. 12 חולים מאומתים נספרו שם עד עכשיו. הסיוע לשיפור המצב הלא מלבב הגיע דווקא ביוזמת הנוער.

"בשבת בבוקר אחרי התפילה התכנסנו כל נוער טירת צבי", מספרת נחמה שפילמן, בת הקיבוץ האחראית למיזם. "עם צוות צח"י של הקיבוץ הוחלט לשמר את התיכון כקפסולה נפרדת שלא תיכנס לבידודים המשפחתיים כדי שתוכל לסייע למערך הקהילתי".

מה בעצם עשיתם?

"במוצאי שבת, כמעט כמו חומה ומגדל, הקמנו לעצמנו מתחם צדדי, פרסנו ציליית ענק, הבאנו מקררים, ספות, כלבי גז, שולחנות, כיסאות וכל מה שצריך כדי שנוכל לשהות כאן כמה שיידרש. מאז אנחנו כאן, פנויים לכל מה שצריך. הכול. משלוחים מהמרכול, אוכל מחדר האוכל, דואר, ריקון פחים, צ'ופרים להעלאת המורל בקיבוץ ועוד".

איך אפשר לאמץ את זה במקומות אחרים בארץ ולעשות את זה מהבית?

"אולי זה לא יכול להתאפשר בכל מקום. זה רלוונטי בעיקר למקומות קטנים או לקהילות ספציפיות שיש בהן התפרצות גדולה שבבת אחת גורמת לשיתוק במקום המגורים. חייבים תמיכה קהילתית באירוע כזה, וזה מאוד עוזר".

איך התגובות?

"עפים פה על הנוער. שני הצדדים מרוויחים, גם הנוער וגם חברי הקיבוץ. מקבלים שייכות לקיבוץ משני הצדדים, וכולם יזכרו את זה לכל החיים כחוויה מכוננת. זה ברור.

"השנה הסיוע הזה הוא התחליף לדובדבן של הקיץ שלנו, קייטנת איל"ן, שהיא האירוע העיקרי שלנו שבו הנוער מפיק קייטנה. בגלל המצב הבריאותי בארץ כנראה לא נצליח לקיים אצלנו קייטנת איל"ן, פרויקט שמדי שנה אנחנו עמלים עליו ומתרגשים לקראתו, שיא של עשייה של הנוער שלנו. במקום זה התגייסנו למה שהתקופה הזו מזמנת לנו, ואנחנו שמחים להיות שותפים, לסייע ולתמוך ככל יכולתנו. רק בריאות לכולנו".

נסו את זה בבית: אם בקהילה שלכם יש הרבה מבודדים, ארגנו את הנוער בקבוצת וואטסאפ וחלקו תפקידים בכל תחום, ממש כמו במבצע. לפני הכול מומלץ לעשות סדר ברשימת הדברים החיוניים, כמו אוכל ושמרטפות, ולרדת עד לרמת המורל הקהילתי על ידי מוזיקה והפעלות בהתאם להנחיות.

עוד טוב בקבוצה 'דברים טובים לדתיים' בפייסבוק. מוזמנים להצטרף!

https://www.facebook.com/groups/1489074057920590

לתגובות: נדב גדליה | This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם