Print this page

דרוש שלום בינינו Featured

 6 sadan
 
"כל זמן שאנחנו בתוכנו קרועים לגזרים לא נוכל להוביל תהליך של שלום בחברה הישראלית. צריך שהציונות הדתית תפרוץ דרך ותראה שיש בתוכה שלום"
 
יש סיכוי טוב שהשיחה הזאת עם הרב אלי סדן תירשם בעוד כמה שנים כנקודת המפנה שהייתה חייבת להתרחש ביום מן הימים בכל הקשור לפלגנות שעדיין מאפיינת את ההנהגה הציונית-דתית הרבנית והפוליטית * את כל דעותיו הרגילות של הרב סדן בנושא גיוס בנות, שלמות בקיום תורה ומצוות ושמירה על הרבנות הראשית הוא אומר גם היום, ובכל זאת זה נשמע אחרת לגמרי * הכירו את משימת החיבור החדשה שקיבל עליו הרב אלי סדן
 

רועי אהרוני

 

זו לא החוברת הראשונה שהרב אלי סדן, חתן פרס ישראל וראש מוסדות בני דוד, מפרסם לציבור הרחב, אבל זו ככל הנראה החוברת היחידה שיצאה מתחושה של מצב חירום.

 

"הציונות הדתית נמצאת היום בשלב של התפוררות", מתריע הרב סדן, "וזו התפוררות בשלושה ממדים: בממד הפוליטי היא התפוררה לחלוטין, בממד החינוכי בהשפעה על הדור הצעיר יש נתונים מבהילים, ובממד השלום והאחדות של עולם התורה אנו כל הזמן נלחמים זה בזה".

 

החוברת עוסקת קודם כול בהגדרת המכנה המשותף של הציונות הדתית, ומתוך כך היא מתמודדת עם שלושת הממדים; בראש ובראשונה בממד השלישי, אבל כפי שתקראו עוד מעט, היא עוסקת גם בממד השני ונושקת – איך לא – לממד הראשון.

 

למרות הבהילות של הנושא הרב סדן לקח את הזמן ולמד את השטח. לדבריו הוא נפגש עם לא מעט רבנים מכל הסוגים, וכולם הבינו את הצורך. "התרשמתי שכולם מבינים ורוצים אחדות", הוא מספר, "אבל רבים חשים שהפערים גדולים מכדי לגשר עליהם וחוששים שיצטרכו לוותר על עמדתם כדי ליצור אחדות".

 

משום כך החליט הרב לעבור מהרבנים אל העם. "החלום שלי הוא שיהיה על כך שיח ציבורי. אם העם יתבע מהרבנים שישבו עד שיעלה עשן לבן ויגיעו להסכמות ביניהם, יש יותר סיכוי שנתקדם".

 
אחריות לאומית לפרצוף היהודי
 

הרב סדן מנסה להגדיר מהו הדבר הבסיסי שעליו יכולים להסכים רוב מוחלט של מי שמרגישים שייכות לציונות הדתית. אנסה לנסח את דבריו במשפט אחד: תורה עם מדינה בדרך להגשמת חזון הנביאים.

 

"הציבור הציוני-דתי הוא היחיד שאומר שהתורה והמדינה הן שני צדדים של אותו מטבע. הוא יזכיר לחרדים שכל מגמת התורה היא להקים מדינה שתהיה מופת לגויים, והוא יזכיר לחילונים שכל הערך הלאומי-מדיני של המדינה הוא היותה כלי לאור ה' בעולם. רק אנשים שיודעים את האמת הזו יכולים באמת להיאבק על פרצופה הרוחני-יהודי של מדינת ישראל".

 

המפלגות החרדיות לא נאבקות על הזהות היהודית של המדינה?

 

"בעיניי זה ששר פנים ממפלגה חרדית השמיט מתעודת הזהות את המילה 'יהודי' זה אסון. מי שלא חשוב לו שהמדינה תהיה מקום גאולתו של עם ישראל, זה פחות יפריע לו. עובדה שזה קרה רק אחרי שמשרד הפנים עבר מהמפלגה הדתית-לאומית לש"ס.

 

"המאבק על שמירת שבת, גיור כהלכה, נישואים וגירושים וכל המאבק על פרצופה התורני של מדינת ישראל מוכרח להיות בידי אנשים שמאמינים שזה כל עניינה של המדינה".

 

הקמפיין של ש"ס בבחירות האחרונות עסק רק בשאלה מי ישמור על מדינת ישראל יהודית.

 

"בכל זאת, לא שמעתי שמתפללים בבתי הכנסת שלהם לשלומה של מדינת ישראל. כנראה יש לזה סיבה. אני כמובן חס וחלילה לא רוצה למנוע שום טוב ושמח שהמפלגות החרדיות שותפות לחלק מהמאבקים. אבל אי אפשר לטשטש את הפער בין מי שחושב במושגים של תורת הפרט ובין מי שמאמין שכל עניינה של התורה הוא להדריך חיי עם במדינה ריבונית".

 
42 אחוזים אינם מגדירים את עצמם דתיים-לאומיים בבגרותם
 

הגענו לממד השני, הוא הממד החינוכי. בחוברת מציין הרב סדן את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא. לפי הנתונים, רק 8% ממי שבנערותם הגדירו עצמם חרדים הפסיקו להגדיר את עצמם חרדים כשהתבגרו. לעומתם בציונות הדתית השיעור גבוה הרבה יותר: 42% מי שבנערותם הגדירו את עצמם דתיים-לאומיים אינם מגדירים את עצמם כאלה בבגרותם.

 

"אני חושב שהדבר המשותף לכל אנשי החינוך בציונות הדתית הוא שאנחנו רוצים שבנינו ובנותינו יהיו יראי שמיים באמת, השומרים על התורה כולה, קלה כחמורה", אומר הרב סדן. "הנתונים של הלמ"ס הם תעודת כישלון למערכת החינוך שלנו".

 

הרב מציין כמה נימוקים אפשריים לכישלון הזה, ואחד מהם קשור לנושא שאנו עוסקים בו. "כאשר עולם התורה של הציונות הדתית קרוע לגזרים וכולם צועקים זה על זה, הצעיר אומר: אין דרך אחת, כל אחד בוחר לו דרך משלו, אז גם אני אבחר לי את הדרך שלי. במקרה הזה גם הרבנים הליברליים ביותר לא מאושרים מהדרך שהוא בחר לעצמו. אנחנו לא משכילים לנהל את המחלוקת בינינו באופן שהוא לא יפגע ביכולת שלנו להעביר לדור הבא את יראת הא‑לוהים ועול המצוות.

 

"אבל ברור שהסיבה העיקרית לכישלון זה היא מפני שתפיסת העולם הציונית-דתית מעוררת את הדור הצעיר לקבל אחריות ולהשתלב בחיי מדינת ישראל למרות אופייה החילוני. השאלה היא אם אנו מכינים אותם כראוי להתמודדות זו".

 

הרב נותן דוגמה להמחשת המצב. "בכל שנה אנחנו נוסעים לבני ברק כדי להכיר יותר את העולם החרדי. כשתלמידים שלנו שואלים שם את הרבנים למה הציבור החרדי לא מתגייס, התשובה שהם עונים היא: אנחנו רואים מה קורה לכם, וזו סיבה טובה כי אנחנו לא רוצים שזה יקרה לילדים שלנו.

 

"אם השתלבות במדינה החילונית פירושה להסיר את הכיפה או להישאר בכיפת גרוש ולהחליט שאיסור נגיעה זה לא בשבילי והציצית מכבידה עליי, היא באמת מסוכנת. ואם אני עדיין מגדיר את עצמי ציונות-דתית למרות זאת, זו הוכחה אמפירית לכך שהדרך של הציונות הדתית לא נכונה. ככה אנחנו רק מחזקים את החרדים להסתגר מאחורי חומה ואת החילונים שלא לחזור בתשובה".

 

הרב סבור שעל הציונות הדתית להתעקש על תרבותה הייחודית למרות מעורבותה בכל תחומי החיים של המדינה, שרובה חילונית. "אני מודה שהיום לא פשוט להגיד ברור את האמת התורנית שלנו בלי לפחד מהעולם החילוני", אומר הרב. "יש תפיסות עולם חילוניות שבהחלט עומדות בניגוד לתורה, ומורכב להשתלב בלי להיות מאיים ובלי למחוק את זהותך".

 

כדי להדגים זאת הרב מספר על מפגש שהתרחש בעקבות כמה אירועים שבהם יצאו כמה צוערים מבה"ד 1 מערבי תרבות שהושמעה בהם שירת נשים. "ראש אכ"א דאז האלופה אורנה ברביבאי כינסה כמה רבנים ונתנה להם שיחת מוסר. היא אמרה: ערך הרעות הוא אחד מהיסודות של צה"ל, ולכן לא יכול להיות שתכוונו את תלמידיכם שלא להשתתף בערבי התרבות המשותפים.

 

"אמרתי לה: גברת ברביבאי, בעיניי ערך הרעות נמדד בזה שמסתערים יחד, כשחוזרים ממסע בשתיים בלילה ועוזרים למאגיסט להתגבר על הפיח בלוע שלו כדי שגם הוא יוכל ללכת לישון, כשמישהו יוצא לו בהגרלה להישאר שבת והוא בוכה כי זו שבת שחשובה לו, אז מישהו מתנדב להחליף אותו.

 

"התרבות היא לא סוגיה של רעות. בשנים הראשונות של הצבא היו שרים מול המדורה 'אדמתי מולדתי שדמתי', ואני כנער צעיר שרתי איתם בהתלהבות עצומה. מה לעשות שהזמנים השתנו והתרבות החילונית השתנתה, והיום היא נמצאת במקום שבמקרים רבים איננו יכולים להשתתף בה.

 

"אמרתי לה: אני רוצה לתת לך עצה. אם תבססי את ערך הרעות על ערבי תרבות, תפוררי את צה"ל. אני מודיע לך שבכל פעם יהיה אירוע חדש סביב העניין הזה. אני אומנם מדריך את תלמידינו שבכל מקום שאפשר למנוע חיכוך צריך לעשות זאת גם אם המחיר הוא לעצום את העיניים ולסתום את האוזניים. אבל השיטה שכופה בכוח על הדתיים ערבי תרבות משותפים היא לא מוסרית ולא חכמה.

 

"'אני מציע שתיתני לחיילים החילונים לבלות איך שהם רוצים, אני לא רוצה לקחת להם את מה שמגיע להם. אבל תשאירי לחיילים הדתיים את הזכות לשמור על תפיסת עולמם מבחינה תרבותית.

 

"יש אצלנו אנשים שחושבים שלהיות ביחד זה לוותר על חלק מהערכים. פוליטיקאי אחד חובש כיפה אמר לי פעם: ברגע שהחלטת להתגייס לצבא, הסכמת להתפשר קצת בענייני הדת. אמרתי לו: אדוני, אתה טועה. אנחנו מתגייסים לצבא למען ה' נותן התורה, ואנחנו לא מתכוונים לוותר בצבא על קלה כחמורה".

 

למרות הנתונים הקשים על הדור הצעיר הרב מבקש להתעודד. "היום כבר יש אלפים שמגיעים לעמדות בכירות בצבא, במערכות הביטחון האזרחיות ובמגזר הציבורי, והם יראי שמיים באמת. כך שזה לא בלתי אפשרי. אלא שאנחנו לא מצליחים לעשות את זה באחוזים מספיקים. אין 100% בחיים, ואם היינו מצליחים ב-90%, הייתי רגוע לגמרי. אבל כרגע אנחנו לא קרובים לזה בכלל".

 
עבודה משותפת בצל המחלוקת
 

השלב הבא הוא המאתגר ביותר: גם אחרי ניסוח קוד גנטי משותף שהרוב המוחלט יכול להסכים בו נשאלת השאלה איך מייצרים עבודה משותפת בנושאים השנויים במחלוקת ביותר. הרב סדן אומר שגם בנושאים האלה המשותף רב מהמפריד, ולכן צריך לקדם את החלקים המשותפים ולא להתווכח כל הזמן על המפריד.

 

"ניקח לדוגמה את המחלוקת שאולי הכי קורעת את הציונות הדתית – היחס לתנועה הפמיניסטית", אומר הרב, "שים לב בכמה דברים כולנו מסכימים בנושא הזה. האם יש באמת רב חשוב שלא חושב שחיי משפחה הם ערך מקודש לפי תורת ישראל? האם יש רב שלא יגיד שכדי להשיג זאת עלינו לחנך את בנינו ובנותינו לצניעות בלבוש ולשמירה על איסורי נגיעה וייחוד?

 

"זה הנושא המרכזי. שאלות כמו אם אישה יכולה להיות רבנית הן משניות לעומת ערך המשפחה המכורסם על ידי שיעור הגירושין ובעיות המוסר בנושא המשפחה שיש היום בחברה הדתית-לאומית. כולם מסכימים שצריך לטפל בבעיות האלה, אז בואו נשלב זרועות בנושא המרכזי במקום בוויכוחים המשניים".

 

דוגמה נוספת היא לימוד תורה לנשים. "יש מישהו שחולק על העובדה שנשים צריכות ללמוד תורה? האם בגלל הוויכוח אם ראוי או יש צורך שנשים תהיינה פוסקות הלכה כמו גברים נפספס את מה שכולנו צריכים לקדם בלימוד תורה לנשים?

 

"אותו דבר בנוגע לתפקיד האישה – אני לא מכיר רב רציני שאומר שהאישה היום צריכה להישאר רק בבית. מצד שני, אני לא חושב שיש חולק על שהאישה כרעיה וכאם תורמת לביתה הפרטי ולחברה הישראלית בזכות סגולותיה הנשיות, וראוי לטפח ולעודד כישרון חשוב זה.

 

"הציונות הדתית יכולה להילחם על מעמד האישה כך שמצד אחד היא תביא לידי ביטוי את כל כוחותיה ומצד שני לא יטשטשו את הייחודיות שלה כדי שלא לפגום בתרומתה.

 

"היום יש רבנים שנמצאים בשיח הפמיניסטי ומתעקשים לדבר כל הזמן על השוויון בין אישה לגבר, ואני אומר להם: בוודאי שברוב הדברים יש שוויון גמור בין גברים לנשים, למשל לשני המינים יש צלם א‑לוהים, יש מוח ולב, יש בחירה חופשית ועוד. אולם ברור שיש גם דברים שהם שונים זה מזה, והרי איננו מתעלמים מהכישרונות הנשיים הייחודיים והנפלאים שעולם הגברים זקוק להם מאוד כהשלמה, ודווקא בהבנת השוני נוצרת האהבה שהיא השאיפה להשתלמות הדדית, ולכן הם משלימים זה את זה ובונים דברים גדולים ביחד. העיקר הוא ביחד, וביחד יאפשרו לכל אחד מהם לממש ולהוציא אל הפועל את הכישרונות המיוחדים שלו".

 
הבנות המתגייסות הן צדיקות
 

מהנושא של מעמד הנשים עולה תת-נושא נוסף: גיוס בנות לצה"ל. אני שואל את הרב סדן מה דעתו על העתירה שהגישו לא מזמן כמה בנות לבג"ץ על רצונן להתגייס לסיירות. "חשוב להבדיל בין הרצון האמיתי של בנות לשרת שירות קרבי ובין מי שעושים פוליטיקה ורוצים לקדם אג'נדה חברתית-פוליטית על הגב של הבנות האלה.

 

"אני מאמין שרוב רובן של הבנות שרוצות זאת פועלות ממניעים טהורים. בסופו של דבר השירות הקרבי קשה יותר, תובעני יותר ולפעמים גם מסוכן. עדיין יש שאלה עקרונית אם תפקיד הצבא לספק לכל בת את מימוש חלומה או שהצבא צריך לחשוב מה יותר נכון לו כארגון שמגמתו לנצח בקרב.

 

"רוב רובם של הקצינים הקרביים שאני מכיר טוענים ששילוב בנות ביחידה לוחמת בהכרח מוריד את יכולותיה של היחידה ופוגעות בכישוריה המבצעיים. שלא לדבר על שאלות כמו הנזק הפיזי שנגרם לבנות אלו: בדו"ח אכ"א האחרון דובר על עשרות אחוזים שניזוקות בפעילות קרבית, ועוד שאלות שאני מאמין שצה"ל ידע להעלות לבג"ץ.

 

"עד כמה שידוע לי, גם בקרב מי שתומכים בגיוס בנות לצה"ל רוב רובם מתנגדים ומתנגדות לכך שבת דתית תתגייס ליחידה לוחמת מעורבת, שברור ששם אין שום אפשרות לשמור את ההלכה של איסור ייחוד ואיסור נגיעה".

 

האם הרב חושב שהציונות הדתית יכולה להסכים על עמדה אחת בנוגע לגיוס בנות לצה"ל?

 

"אני לא חושב שיש דרך לבטל את המחלוקות שיש בינינו, אנחנו נצטרך לחיות איתן. ועדיין, אפשר לזהות שברוב הדברים אנחנו מסכימים – ערך הצניעות, תפקיד האישה, תפקיד צה"ל – אז מוטב להדגיש את הדברים שאנחנו מסכימים בהם ולקיים בינינו בכבוד הדדי את המחלוקת על הדברים שאיננו מסכימים בהם".

 
להוביל את תהליך השלום
 

הרב מבקש שנבדיל בין פסיקת הלכה ובין עצות חינוכיות. לדבריו, רוב המחלוקות בציונות הדתית הן על העצות החינוכיות ולא על מה אומרת ההלכה.

 

בשאלת הגיוס לצה"ל יש הטוענים כי בגיוס בנות לצה"ל יש איסור הלכתי, אבל דעתו של הרב סדן ברורה: אין בזה איסור הלכתי, אך גם הוא מסכים שערך הצניעות והשמירה על טהרת הלב של בנות ישראל כבסיס לחיי משפחה שלמים קודם לערך גיוס הבנות, אלא שלפי דעתו זוהי הדרכה חינוכית ולא שאלה הלכתית, ולכן צריך לכבד את מי שמחליטה להתגייס מתוך אמונה ביכולותיה הנפשיות והרוחניות לשמור על שלמותה הפנימית והמעשית.

 

"צריך לצמצם את הוויכוח לשאלה מה נכון יותר לבנות, ואז השאלה עוברת מפסיקת הלכה לעצות חינוכיות, שבהן יש מקום לכל רב להביע את עמדתו. אין מחלוקת על שהמתגייסת צריכה לשמור על קלה כחמורה, לא לעבור על איסור נגיעה, לדבר בצניעות וכו'. אז בואו נתרכז בלהבטיח את זה. הבעיה היא שאנחנו כל כך כועסים זה על זה בשאלה אם כדאי לבת להתגייס, שאיננו מסוגלים לשתף פעולה באשר לעיקר".

 

כחלק מהאחדות הזו הרב חושב שרבנים שלא מסכימים לגיוס בנות יעבירו שיעורים גם במדרשות שמעודדות גיוס בנות?

 

"אף אחד לא צריך לשתף פעולה עם דבר שהוא לא מסכים איתו. אם אתה חושב שלא צריך לעודד בנות להתגייס, אל תלך לתת שם שיעור. יש הבדל בין לא לשתף איתן פעולה לבין זה שאתה אומר שהן רפורמיות וחוטאות; יצירת הדה-לגיטימציה הדתית היא שורש פורה ראש ולענה.

 

"אחד אמר לי: אז מה אם יש מחלוקות? גם בין בית שמאי ובית הלל היו מחלוקות מאוד גדולות, ולמרות זאת הם אהבו זה את זה והתחתנו זה בזה. לצערי אני חושב שהיום המחלוקות גורמות להרבה אנשים שלא לאהוב זה את זה, ואני חושש שלא בקלות בת של רב מהר המור תתחתן עם בן של רב מהגוש. אני חושב שהמצב היום חמור יותר משהיה בימי שמאי והלל.

 

"בזמן האחרון אני חש תחושה של ניכור ושנאה הדדית בין ימין לשמאל, בין תומכי נתניהו למתנגדיו, בין חרדים לחילונים. יש רוח שלילית של פסילה טוטלית, של שנאה, ואנשים מכובדים מרשים לעצמם לדבר בצורה שלא תיאמן.

 

"אפשר להבין את הפסוק ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם כאומר שה' יברך אותנו בברכה של שלום. אבל המדרש מסביר זאת אחרת: ה' יברך את עם ישראל רק אם יהיה במצב של שלום.

 

"אנחנו זקוקים היום לברכת ה' מהרבה מאוד סיבות, ולכן אנחנו צריכים להוביל תהליך של שלום בחברה הישראלית בכלל. אבל אנחנו לא יכולים להוביל תהליך של שלום בחברה הישראלית כל זמן שאנחנו בתוכנו קרועים לגזרים. צריך שהציונות הדתית תפרוץ דרך ותראה שיש בתוכה אחווה, שלום ורעות".

 
מה שהיה הוא לא מה שיהיה
 

מלבד הקריאה הערכית לאחדות הרב סדן רוצה לעורר למחשבה איך ליצור פתרונות פרקטיים להקטנת החיכוך בציונות הדתית. לשם כך הרב מציע להקים פורום של גדולי הדור. הפורום הזה יקבע מהי ההלכה בסוגיות העומדות על הפרק ויעסוק רק בשאלות הלכתיות מובהקות ולא בתחום של הדרכות חינוכיות או ציבורית. שאר רבני הציונות הדתית יצטרכו להתייעץ עימו בטרם יפסקו הלכה לתלמידיהם או לקהילותיהם.

 

"אני חושב שפורום כזה יבטל את האפשרות להגיד שהצד השני מחריב את התורה. כולם יקבלו את פסיקתם, ובפסיקה שלהם יהיה מרחב להדגשים שונים, וכל רב יוכל להמשיך לייעץ לתלמידיו איך נכון בעיניו לנהוג".

 

האם זה לא אמור להיות התפקיד של הרבנות הראשית?

 

"ודאי שכן", עונה הרב בעצב, "אך בגלל השתלטות העולם החרדי על הרבנות הראשית יש בעיות רבות בהתנהלותה. עם זאת אני מוכרח לומר שמהשיחות שערכתי גם רבנים שאינם תלמידי הרב קוק מסכימים שיש חשיבות גדולה לרבנות ראשית ממלכתית, וכל המחלוקות שיש היום הן איך להתמודד עם המצב הנוכחי.

 

"אחת הסוגיות הכואבות ביותר בעיניי היום היא תהליך הבחירה של הרבנים הראשיים. זו פוליטיקה נטו. חילונים בעלי אינטרסים פוליטיים קובעים מי יהיה הרב הראשי בלי שום שיקול רוחני או תורני. דברים רבים שקשורים היום לדרך שבה מתנהלת הדת במדינת ישראל נעשים בצורה לא נכונה".

 

איך יוצרים פורום כזה שמקובל על כל הרבנים, שרבנים מזרם אחד מוכנים לשבת לצד רבנים מזרם אחר, שבחירת רבני הפורום לא תקבע את הפסיקה הסופית?

 

"אני מסכים איתך שהדבר לא פשוט, ודאי לנוכח ניסיון העבר. אבל אחת הטעויות הגדולות היא לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש. שלמה המלך מזהיר אותנו מפני הפילוסופיה הפסימיסטית הזו. אני אומר לך, מה שהיה הוא לא מה שיהיה; כל הזמן הדברים משתנים, השאלה היא לאיזה כיוון. זה בידנו".

 
האינטרסים של ריבונו של עולם
 

ועכשיו לממד הראשון: ההתפרקות הפוליטית של הציונות הדתית. מבחינת הרב סדן זוהי רק תמונת מראה למלחמות בין בתי המדרש והאסכולות בתוך הציונות הדתית. אבל הרב קודם מבקש להגיד משהו כללי על הפוליטיקה במדינת ישראל.

 

"הפוליטיקה שלנו נראית עצובה מאוד", אומר הרב. "כשאין יכולת להאמין שמנהיגי המדינה מקבלים את החלטותיהם נטו לטובת המדינה, זו רעה חולה, זה אסון. יש לנו אלפי צעירים מוכשרים בני 40–50 בעלי קורות חיים מרשימים שפעלו שנים רבות למען עם ישראל, אבל הם לא רוצים ללכת לפוליטיקה כפי שהיא נראית היום".

 

הרב מדבר מניסיונו בוועדות ציבוריות?

 

"נכון. פעמיים ישבתי בוועדה ציבורית, ובשני המקרים מצאתי את עצמי אומלל מפני שהסתובבתי בכל הארץ וחיפשתי דמויות מוכשרות שמוכנות להיכנס לפוליטיקה, ולא מצאתי. האנשים המוכשרים שניסיתי לשכנע אותם אמרו לי שהם עוסקים בדברים חשובים מכדי ללכת עכשיו לבר מצווה של חבר מרכז הבית היהודי. אני משוכנע בוודאות שאם ניצור פלטפורמה בריאה, נוכל להביא עשרה אנשים מדהימים ומבריקים שרבים ירצו להצביע להם".

 

איך יוצרים פלטפורמה כזו?

 

"שתי המילים החביבות עליי בעברית הן 'לא יודע'. יש אנשים שחושבים שרבנים יודעים הכול, ולכן אני אוהב מאוד להשתמש במילים אלו. אני פרגמטיסט וחושב שאם הרבה אנשים חושבים יתכנסו יחד ויחשבו על פלטפורמה בריאה, הם ימצאו אותה".

 

אולי באמת תם העידן של המפלגה המגזרית וצריך להשפיע מתוך הליכוד?

 

"כשפייגלין החליט בזמנו להיכנס לליכוד כדי לשנות אותו מבפנים אנשים באו ואמרו לי שזה רעיון אדיר. אמרתי להם: נפלתם על הראש? אתם חושבים שכולם בליכוד טיפשים? המפלגה מונה מאות אלפי חילונים שרוצים מפלגה חילונית; אתם חושבים שהם ייתנו לדתיים להשתלט על המפלגה הזאת?

 

"לחברי כנסת דתיים בליכוד לא יכולה להיות באמת השפעה על הדי-אן-איי של המפלגה. גם בזמן החרבת גוש קטיף היו המון דתיים בליכוד, וזה לא עזר. האינטרסים המפלגתיים יגברו תמיד על האינטרסים של ריבונו של עולם.

 

"אני אספר לך את אחד הסיפורים הכואבים שעברתי בחיים. לפני הרבה שנים התמודד הרב דב ליאור על רבנות ירושלים מול רב חרדי. שני תלמידי חכמים חשובים וצדיקים. הרב צבי יהודה קרא לנו ואמר: יש חשיבות עצומה לכך שלירושלים יהיה רב ציוני, חייבים לעזור. הייתי אז אברך צעיר במרכז הרב והלכתי לפגוש אנשים בכירים בפוליטיקה הירושלמית. אמרתי להם: יש לכם פה שני תלמידי חכמים עצומים, אבל אחד מהם הוא ציוני כמותכם. אתם לא מעדיפים לבחור אותו?

 

"הם הסתכלו בי במבט מלא רחמים ואמרו לי: בחור צעיר, אתה עוד לא מבין בפוליטיקה, יש עוד הרבה אינטרסים סביב הנושא. תחזור לספסל הלימודים ותן לנו לנהל את העניינים.

 

"אנחנו מסכימים עם הליכוד בהרבה נושאים, אבל בנושאים שלא אין לנו שום השפעה. אפילו בנושא של ארץ ישראל, שיש לנו מכנה משותף רחב עם הליכוד, אנחנו לא רואים עין בעין, קל וחומר כשמדברים על שאלות הקשורות לאופי התורני של מדינת ישראל. למשל, בליכוד יש אנשים שתומכים בחוק הפונדקאות למשפחות חד-מיניות. הם חייבים לבוחרים שלהם, שבסוף רובם חילונים". גם משום כך הרב סדן סבור שחייבים מפלגה ציונית-דתית. "אגב, אני חושב שצריך לחזור לשם מפד"ל כדי שיהיה ברור שאנחנו באים בשם התורה הלאומית".

 

להבנתי הרציונל של השמות החדשים היה להביא מצביעים שאינם מגדירים את עצמם ציונות-דתית.

 

"אני רוצה להזכיר לך שבתקופת זבולון המר, כשהיו למפד"ל 12 מנדטים, שניים-שלושה מהם הגיעו מאנשים חילונים שאמרו: אנחנו מצביעים לדתיים הלאומיים כי הם העתיד של מדינת ישראל".

 
"יש תקרת זכוכית בצה"ל, אבל ננפץ גם אותה"
 

בזמן האחרון עלו מוסדות בני דוד לכותרות בהקשרים חיוביים: שלושה טייסים חדשים, 23 קצינים בסיום קורס הקצינים וארבעה מ"פ חי"ר. אני שואל את הרב איך הוא מרגיש כשהוא קורא כותרות כאלה בעיתונים.

 

"צריך להודות על האמת: אחרי הניסיונות של התקשורת ליצור דה-לגיטימציה כלפי בני דוד, ברור שחשוב גם שתיחשף האמת", אומר הרב. "עם זה החינוך הטוב ביותר הוא חינוך שמתקיים מתחת למכ"ם. הפרסום לא עוזר לנו לחינוך; הוא אפילו מפריע. זה יכול לעלות לתלמידים לראש, ואני רוצה לחנך אותם לענווה.

 

"מפקד עומד פעמים רבות בפני דילמה אם ללכת עם מה שנכון ברמה המקצועית או עם מה שנכון לו מבחינת הקידום. יש תופעה קשה מאוד שמפקדים מתקדמים רק כי הם יודעים לשתוק, וזה אסון למדינה ולצה"ל. אני חושב שהתכונה החשובה ביותר של מפקד בצה"ל היא הענווה, עמידה בענווה מול גודל התפקיד וחשיבותו, עד שהשאלה 'מה יקרה לי' חסרת משמעות.

 

"כשנכנס דרור וינברג הי"ד לתפקיד מח"ט חברון אמרנו לו הרב יגאל ואני שבטח החליטו לעצור את הקידום שלו, כי בתפקיד הזה בלתי אפשרי לתמרן בלי להרגיז את המתנחלים מצד אחד ואת צמרת צה"ל מצד שני. הוא אמר לנו משפט שלצערי קיבל אחר כך משמעות אחרת לגמרי: החלטתי לשקול רק שיקולים ענייניים; החלטתי שאני עושה את התפקיד כאילו הוא התפקיד האחרון שלי בצה"ל".

 

ככלל, הרב אינו מסתפק בספירת הבוגרים בקצונה הצה"לית. "חשוב לראות מי גומר קורס קצינים ונשאר ירא א‑לוהים", אומר הרב. "זה החידוש, וזה הדבר העיקרי שאליו אני חותר. היום כבר יש הרבה קצינים ומפקדים, מתת-אלופים ועד מפק"צים של צוותי לוחמים, שהם יראי א‑לוהים באמת".

 

האם נכונה הטענה שצה"ל תוקע את קידומם של חובשי הכיפות לדרגים הגבוהים במטכ"ל?

 

"אני חושב שכן. אמרתי את זה גם לנשיא, אני לא מפחד להגיד זאת. אני מכיר היום עשרות אלופי משנה דתיים שמשתחררים מצה"ל, ואני משוכנע שלפחות חלק מהם היה ראוי להמשיך. על חלקם ידוע לי שהיו מוערכים מאוד וגם קיבלו צל"שים. עם זאת אנחנו לא מתגייסים לצה"ל בתנאי שיתנו לנו להיות אלופים. כל יום שאדם נמצא בצה"ל הוא עבד לעם קדוש".

 

ברמה המערכתית לא צריך להיאבק על כך?

 

"אתה חושב שצריך להגיד דברים שאין בהם שום תועלת? וכי יש אפשרות להוכיח טענה זו? יתר על כן, צריך להבין: במטכ"ל יושבים אנשים שחושבים אולי שהם מכירים אותנו, אבל הם לא מכירים, והם מפחדים מאיתנו. הם אולי חושבים שהם פועלים לטובת עם ישראל בכך שהם לא מקדמים קצינים חובשי כיפה, אבל הם שוגים.

 

"פעם אחת נתתי לאחד הרמטכ"לים ביד 15 חוברות שכותרתן 'מי את הציונות הדתית', שמפריכה את הסטיגמות הנפוצות. ביקשתי ממנו לחלק אותה לאלופים כדי שידעו מי אנחנו, אבל הוא לא חילק. אל דאגה, בסוף נפרוץ גם את התקרה הזאת".

 

הרב אמר בזמנו שהוא לא חושב שצריך שיהיה רמטכ"ל דתי. הרב עדיין חושב כך?

 

"כן, ואפילו עוד יותר מפעם. העמדות עכשיו מחודדות יותר, וברגע שיהיה רמטכ"ל דתי יגידו עליו שהוא משיחיסט, כמו שאומרים עלינו, וזו סכנה לעם ישראל. זו אותה סיבה שפוחדים שדתיים יהיו אלופים. לא אכפת להם אם הרמטכ"ל או אחד האלופים אוכל כשר או שומר שבת; אכפת להם מהשאלה אם השקפת עולמו גאולית או משיחית, וממנה הם מסיקים שאנחנו רק סומכים על הנס, וזה מפחיד אותם.

 

"אבל אין מחסום שאי אפשר לפרוץ, ואני מאמין באמונה שלמה שרוב רובם של הרמטכ"לים והאלופים הם אנשים טובים וישרים שרוצים שעם ישראל יצליח, כך שיש לנו הרבה סבלנות".

 
תביעות דיבה נגד השמאל הרדיקלי
 

מוסדות בני דוד בכלל והמכינה בעלי שבראשם עולים לכותרות לא רק אחרי סיום קורס קצינים אלא גם כשעו"ד יאיר נהוראי מחליט לחטט בשיעורים של המכינה ולהוציא מהם משפטים שיכולים לפתוח את מהורות החדשות.

 

"השמאל הרדיקלי מממן את החיפושים אחרינו, והתקשורת קופצת על זה כמוצאת שלל רב", אומר הרב. "אלו שקרים ברורים, ולכן הגשנו תביעת דיבה על כמה מאות אלפי שקלים. הם ביקשו שנלך לגישור, והסכמתי בתנאי שיתנצלו ויודו שהדברים שאמרו אינם נכונים. כיוון שאת זה הם פחדו לעשות אנחנו ניפגש בבית המשפט".

 

הרב מזכיר פסקה שהוא מלמד רבות בזמן האחרון ובה הרב קוק שואל במה זכה דורנו לגאולה, ועונה: בכך שהוא עוסק במצווה הגדולה ביותר – לגאול את עם ישראל. "כולם מכירים את הפסקה הזאת, אבל יש לה המשך, שגם מי שמתנגדים לפעולות האלה זוכים, כי על ידי התנגדותם הם מכריחים את הכוחות הפועלים להזדכך ולעשות את הדברים טוב יותר. אנחנו לא נכנסים לכעס ולשנאה, אנחנו עוסקים בתיקון עצמנו ובניסיון להסביר טוב יותר את משנתנו, קודם כול לדור הצעיר שלנו, ואחר כך גם החוצה.

 

"אני מוכן ללכת לתחרות מי יש לו הכי הרבה ביקורת על מה שקורה במדינה, ואני בטוח שאזכה בה במקום מכובד. אבל זה לא מפריע לי לאהוב את המדינה ולהאמין בה כי היא גילוי יד ה' בגאולת עמו ונחלתו. לכן אני אומר לכל תלמידיי: לכו קדימה, כי מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה, מה שיהיה תלוי במה שתעשו!"

 

אולי יעניין אותך גם