עולים למרות Featured

 6 aliya
 
 
עלה נעלה – האנומליה של קורונה והעולים החדשים
 
עוד אחת מתופעות הלוואי הלא מספיק מוסברות של קורונה: נסיקה דרמטית בפתיחת תיקי העלייה לישראל של יהודים בתפוצות. אפילו כישלון הגל השני בישראל לא שינה את המספרים, שמראים סדר גודל של פי ארבעה מבקשי עלייה ממדינות רווחה. יצחק (בוז'י) הרצוג, ראש הסוכנות, מדבר על גל עלייה שלא נראה כאן מאז העלייה הרוסית * מה גורם לתופעה הזו, והאם בישראל מתפנים להיערך לקראתה?
 

איתמר מור

 

השמיים בישראל עדיין סגורים. פחות מעשרים טיסות בינלאומיות נוחתות בנתב"ג וממריאות ממנו בכל יום בימים אלו לעומת יותר משש מאות עד לקורונה, אך כל זה לא מונע מיהודים בקהילות בכל רחבי העולם להתעניין בעלייה לישראל. בקהילות יהודיות מסוימות, במיוחד כאלו שמספר הנספים היהודים מקורונה היה גבוה בהן, מדובר במספרים שלא נראו בשנים האחרונות. בבריטניה למשל התעניינו בעלייה רק בחודש החולף כחמש מאות איש, ומספר העולים השנתי הממוצע משם הוא כשבע מאות בלבד. בצרפת ממתינות לעלות ארצה כאלף משפחות, ומספר דומה של משפחות פתחו תיקי עלייה והחלו בהליך. המגמה מייצגת גידול של פי ארבעה ממה שהורגלנו לראות בשנים האחרונות.

 

בשנת 2019 כולה עלו לישראל כשלושים וחמישה אלף איש. מדובר במספר שיא בעשור האחרון, אולם לפי יו"ר הסכנות יצחק (בוז'י) הרצוג, מדובר רק בהתחלה של גל עצום: כרבע מיליון עולים עתידים להגיע לישראל בשלוש עד חמש השנים הקרובות. הרצוג צופה כי משבר הקורונה יגרום לעלייה, כפי שקרה תמיד בעבר לאחר משברים בקהילות היהודיות. יו"ר הסוכנות גם קרא לממשלת ישראל ולגורמים אחרים להיערך בהקדם לקראת גל כזה ולהכין תוכנית מסודרת לקליטה מסיבית של עולים חדשים. הדברים נאמרו באמצע אפריל, בעיצומו של הגל הראשון, ובינתיים נראה שאפילו הגל השני של הקורונה בישראל לא שינה את המגמה.

 

אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון קעליטה, ארגון הגג של עולי צרפת בישראל, מספר על גידול של פי ארבעה בהתעניינות יהודי צרפת בעלייה, בעיקר על רקע הפגיעה האנושה שספגה הקהילה בקורונה. יותר מאלפיים יהודים נפטרו בצרפת מהקורונה. בצרפת חיים כיום כחמש מאות אלף יהודים, אולם מספר הנפטרים נוגע רק למי שנקברו בידי חברה קדישא, הנותנת שירותים לקהילות המוסדרות, שבהן כמאתיים אלף איש בלבד. במילים אחרות, בצרפת אחד מכל מאה יהודים נפטר מקורונה, מספר שאי אפשר לתפוס בעיקר על רקע המספר הנמוך מאוד של נפטרים בישראל. קנדל אומר כי גם סגירת השמיים והגבולות תרמה לרצון לעלות. "יהודים בכל העולם יודעים כי הם תמיד יכולים להגיע לישראל. עצם האמירה ליהודי שהוא אינו יכול להגיע לישראל, גם אם מסיבות טובות, מטלטלת. הפעם האחרונה שקרה כדבר הזה הייתה בימי המנדט".

 
להקל את הבירוקרטיה
 

את עיקר הכותרות בדבר ההתעניינות בעלייה מייצרות הקהילות של ארצות הברית. זאב גרשינסקי, סמנכ"ל נפש בנפש, הזרוע הביצועית הרשמית של הסוכנות היהודית ומדינת ישראל לעלייה מצפון אמריקה, מדובר על התעניינות שבין פי שלושה לפי ארבעה מבשנים רגילות, ולא מדובר בהתעניינות פסיבית אלא ביחידים ומשפחות הפותחים תיקי עלייה ומתחילים את ההליך הרשמי לקראת עלייה לארץ.

 

"תיק עלייה זה שלב רציני שמראה שלא מדובר רק בהתעניינות אלא בהתחייבות", הוא מסביר. "באפריל האחרון ראינו גידול של 50% לעומת השנים הקודמות במספר תיקי העלייה שנפתחו ממדינות צפון אמריקה. במאי כבר היה מדובר בהכפלה, כלומר גידול של 100%, וביוני אנחנו כבר מדברים על פי שלושה משנים רגילות. גם את יולי אנחנו מסיימים במספר דומה של פתיחת תיקי עלייה".

אריאל קנדל, קעליטה: יהודים בכל העולם יודעים כי הם תמיד יכולים להגיע לישראל. עצם האמירה ליהודי שהוא אינו יכול להגיע לישראל, גם אם מסיבות טובות, מטלטלת

 

 

גרשינסקי מספר כי לא מדובר רק בגידול במספר התיקים הנפתחים אלא גם בגודל הממוצע של המשפחות שפונות לפתיחת תיק עלייה. "במשך שנים ממוצע הנפשות למשפחה היה 1.5. הממוצע הזה קפץ בחודשים האחרונים ל-2.5 נפשות למשפחה", הוא מספר. "מדובר בשינוי דרמטי. אחרי שבשנים האחרונות התרגלנו לראות בעיקר עלייה של בודדים, זוגות או משפחות עם ילד אחד, אנחנו מדברים עכשיו על משפחות גדולות עם יותר ילדים. עוד נתון שטרם נתקלנו בו הוא פניות של קהילות וקבוצות המבקשות לעלות יחד לארץ כיחידה אורגנית אחת, שרוצה לעבור כפי שהיא מחו"ל ולהיקלט בישראל כקהילה. זה משהו חדש.

 

"עדיין מוקדם לדעת אם כל זה אכן יהפוך לגל עלייה כפי שבוז'י צופה. יש המון משתנים פתוחים שקשורים בקורונה ובקשיים טכניים כמו טיסות. כרגע עיקר המאמץ הוא להקל על העולים בכל הקשור לבירוקרטיה. אנחנו עובדים כל הזמן עם כל משרדי הממשלה שקשורים לנושא כדי להגמיש ולפשט ככל האפשר את התהליך ואת כמות המסמכים שצריך להמציא. הסוכנות לשמחתנו הגמישה את עקרון הריאיון האישי ועברה לראיונות בזום. אבל יש עוד הרבה מה לעשות".

 

איך אתם מסבירים את ההתעוררות הזאת בתפוצות לעלייה, ועוד בזמן מגפה?

 

"אנחנו מזהים ארבעה גורמים, כולם קשורים בדרך כזו או אחרת לקורונה. הגורם הראשון הוא הפגיעה הדרמטית של הקורונה בקהילות היהודיות. המגפה גרמה לרבים לשאול את עצמם מה יש להם להמשיך לחפש בחו"ל, והשאלה מתעצמת שבעתיים על רקע שיעור התמותה הנמוך מאוד בישראל. באווירה שבה קוברים מדי יום עשרות אנשים עקב מגפה, האינסטינקט הבסיסי הוא ללכת למקום בטוח יותר. על אף הגל השני ההתעניינות בעלייה ממשיכה להיות גבוהה פי שלושה מהרגיל גם בימים אלו, כך שלעת עתה לא נראה שלגל השני בישראל יש השפעה על הנכונות לעלות לארץ".

 
מתרחקים מסבתא
 

שלושה מעגלים נתפסו בעבר כחסמים בפני עלייה, והקורונה גרמה בהם לשינוי תפיסתי: משפחה, קהילה ותעסוקה. במעגל המשפחתי אנשים גילו בבידוד ובהסגר שמעגלים משפחתיים שנתפסו עד כה כבלתי ניתנים להתרה יכולים לעבור התאמות. מתברר שאפשר לא להתראות עם סבא וסבתא שלושה חודשים. שנים שמענו מעולים את הטענה שהם אינם יכולים להשאיר מאחור את הדור המבוגר ולכן חייבים לגור מרחק של כמה דקות נסיעה ממנו. הקורונה שינתה את החשיבה, והיום ברור שאפשר לעלות ולהמשיך להיות בקשר בצורות אחרות.

 

תהליך דומה התרחש גם ברמת הקהילה. בית הכנסת הוא לב הקהילה בחו"ל. בתי הכנסת נסגרו לשלושה חודשים ויותר, ואנשים גילו שהם תלויים בקהילה פחות משחשבו ושאפשר ליצור דפוסי קשר חדשים שמעניקים לקהילה פנים חדשות שאינן תלויות בקרבה פיזית.

 

"גם במעגל התעסוקה התברר שמי שצלחו את הקורונה בצורה מיטבית הם מי שהסתגלו לעבודה מקוונת מרחוק. לא מעט אנשים נרתעו בעבר מעלייה בשל אילוצי קרבה למקום העבודה. בקורונה רבים גילו שאפשר להמשיך ולעבוד מהבית, מה שאומר שאפשר גם לעלות ארצה ולהמשיך לעבוד במקום העבודה בחו"ל. עד לפני חצי שנה עולים היו אומרים שהם מפחדים שהמעסיק ישמע על כוונתם לעלות ויעשה להם בעיות. היום מעסיקים אומרים: אדרבה, העבודה שלכם מרחוק חוסכת לנו עלויות של אחזקת משרד ורכב. כל עוד אתם ממשיכים לעבוד טוב, גם אם זה מרחוק, לאף אחד לא אכפת".

 

לא הזכרת את האנטישמיות ואת ההתנגשויות בארצות הברית על רקע מחאות האפרו-אמריקניים ותחושת הביטחון שנפגעה.

 

"אנחנו מחלקים את גורמי העלייה לגורמי משיכה וגורמי דחיפה. גורם מושך הוא גורם חיובי, כזה שמביא יהודים לעלות מבחירה, כמו אידאולוגיה וציונות. גורם דוחף לעומת זאת הוא גורם שלילי, כמו מצב כלכלי או אנטישמיות. העלייה מצפון אמריקה מסווגת אצלנו שנים כעלייה מבחירה, ולכן אנחנו פחות מתייחסים להיבטים של אנטישמיות. זה מגובה גם בטופסי בקשות העלייה, שבהם אנו רואים מעט מאוד אזכורים של אנטישמיות כגורם להחלטה לעלות".

זאב גרשינסקי, נפש בנפש: אחרי שבשנים האחרונות התרגלנו לראות בעיקר עלייה של בודדים, זוגות או משפחות עם ילד אחד, אנחנו מדברים עכשיו על משפחות גדולות עם יותר ילדים. עוד נתון שטרם נתקלנו בו הוא פניות של קהילות וקבוצות המבקשות לעלות יחד לארץ כיחידה אורגנית אחת, שרוצה לעבור כפי שהיא מחו"ל ולהיקלט בישראל כקהילה. זה משהו חדש

 

 
יש תקציב
 

מה שנותר לשאול הוא אם המוסדות הרלוונטיים אכן מוכנים לקלוט רבע מיליון איש בתוך שלוש שנים, והתשובה היא שלא בטוח בכלל. משרד העלייה והקליטה ספג בשנים האחרונות קיצוצי תקציב רבים. גם הסוכנות היהודית בקיצוצים גדולים מאוד בעקבות ירידה בתרומות שגרמה הקורונה, וגם בהסתדרות הציונית העולמית מתמודדים עם קשיי תקציב.

 

ולמרות זאת לפני שבועיים, רגע לפני ההצבעה בכנסת על התוכנית הכלכלית החדשה, הסכימו שר האוצר ישראל כ"ץ, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה ויו"ר ועדת העלייה והקליטה דוד ביטן על תקציב של כ-80 מיליון שקלים לתוכנית תעסוקתית ולהארכת סל הקליטה לעולים חדשים. במסגרת התוכנית יוקצו תקציבים למתן הכשרות תעסוקתיות לעולים, לסיוע לעסקים ביזמות של עולים חדשים, לשוברים לסיוע ממוקד במקצועות נדרשים, ללימודי השפה העברית לקראת תעסוקה הולמת, למענקים למאות עסקים עצמאיים המקדמים עולים ולקידום סטודנטים עולים בתעסוקה בתמיכת משרד העלייה והקליטה.

 

מעבר לזה יש כרגע יותר שאלות מתשובות. גם משבר הדיור לא בדיוק משתלב עם גידול חד כל כך באוכלוסייה, ונראה שכל עוד לא ינחתו המטוסים ויביאו עימם את עולים, ימשיכו להעסיק את הקברניטים הבעיות של הרגע.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם