אשת חבר Featured

 8 thila

"אני לא מוכנה לשחק את המשחק הזה שמכניסים אותי לרובריקה שבה אני אמורה לדעת מה אני אמורה לחשוב"
נאום החיבורים של חברת הכנסת תהלה פרידמן הצליח לטלטל כאן לא מעט עמדות ומגזרים ותתי-מגזרים. אחרי ההתרגשות המוצדקת, ניסינו לברר איתה אם בעזרת הדיבורים היפים האלה אכן אפשר לייצר כאן חיבורים פוליטיים ולגשר על הפערים * במילה אחת: מורכב. בחמש מילים: מורכבות היא שאלה של רצון

איתמר סג"ל

כבר שנים ארוכות שח"כ תהלה פרידמן-נחלון היא פעילה מוכרת באגף הליברלי של הציונות הדתית. היא בוגרת מדרשת לינדנבאום ובית מורשה, בעלת תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, מנכ"לית ארגון 'נאמני תורה ועבודה' וממקימי 'התנועה הירושלמית', פעילה במכון הרטמן ובמכון שחרית. לא מזמן, באמצעות החוק הנורווגי, נכנסה פרידמן לכנסת ולקואליציה, כאשר עברה מרשימת יש עתיד לרשימת כחול לבן. כחברת כנסת חדשה לא הספיקה פרידמן לחדור לתודעה הציבורית, ואז הגיע נאום הבכורה שלה בכנסת. הנאום, שעסק באופן אותנטי בקריאה לאחדות וביכולת שלנו לנהל מחלוקות אחרת – הצליח לגעת בציבור הישראלי, ומאות אלפי ישראלים צפו בו ושיתפו אותו.

אין הרבה נושאים נפיצים בחברה הישראלית כמו הסוגיות הנוגעות ליחסי הדת והמדינה – שבת, כשרות, נישואין, גיור וכדומה. לחברת הכנסת פרידמן-נחלון משנה סדורה, והיא הרבתה בעבר להתבטא בנושא. היא בטוחה בדעותיה, גאה בשיוך הציוני-דתי, מנמקת כל עמדה, בהן תמיכה במתווה הכותל, בנישואין אזרחיים, ובתחבורה ציבורית במהדורת שבת. ובכל זאת, ניסינו להבין, ברוח נאומה, האם באמת אפשר לעבוד יחד? הם אפשר לאחד את המטרייה הרחבה הזאת שעדיין מכונה הציונות הדתית?

"לא חשבתי שתהיה לנאום כזו תהודה ציבורית", מודה פרידמן. "כנראה לא היה לי מספיק אמון בחברה הישראלית ובשיח הציבורי, שיש מקום לטקסט כזה נטול גימיקים עם התייחסויות לרב קוק, לחז"ל, לשירה עברית. אנשים אמרו לי – בכינו איתך. גם לנו המצב במדינה כואב, גם אנחנו חרדים לנס הזה שנקרא מדינת ישראל. אמרו לי את זה אנשים בקשת רחבה מאוד – מדמויות משפיעות בחברה החרדית ליטאית, אנשים מימין ומשמאל, כולל קשיש בן שמונים מקיבוץ נגבה שאמר לי 'המנועים שלנו חלודים, ואת שפכת לנו שמן חדש לתוך המנוע'. זה נורא מרגש. לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון – ככה הרגשתי, שהקב"ה שם לי מילים בפה שאנשים הסכימו לשמוע".

בחיים האמיתיים יש לנאום הזה אפשרות לבוא לידי ביטוי?

"זה סגנון פעולה שקדם לנאום, וגם הדברים שאני רוצה לעשות בכנסת נובעים מזה. לדוגמה, לפני כחודש הייתה ישיבה בוועדת הפנים בנושא חקירת יהדות. זה מצב בעייתי מאוד. היה דיון קשה בוועדה, חברי הכנסת של ש"ס וישראל ביתנו התנצחו ביניהם. לאחר הוועדה אמרתי לחבר הכנסת משה ארבל מש"ס – היה דיון קשה, נכון, עכשיו בוא תפגוש את קבוצת 'עולה וחצי' שנאבקים על העניין, כדי שתבין את המשמעות. בוא ננסה לחשוב על דרך אחרת לפתור את הבעיה. ואכן קיימנו את הפגישה הזאת".

לא מכבר עבר בכנסת בקריאה טרומית החוק האוסר על קיום טיפולי המרה בישראל. מפלגת כחול לבן ופרידמן בתוכם, תמכה בהצעה, במה שכמעט פירק את הקואליציה.

"החוק עבר בקריאה טרומית, שכדרכה של קריאה טרומית, החוק מנוסח בה באופן רחב מדי. קיימתי שיחת טלפון עם כמה בחורים שלמדו בישיבה תיכונית חשובה. אחד אמר לי – קיבלתי טיפול פסיכולוגי ואני נשוי כבר הרבה שנים. אמרתי לעצמי – אני לא מבינה בזה לעומק, בוא נפגיש אתכם עם ח"כ ניצן הורוביץ, יוזם החוק, כדי שננסה לחשוב איך מנסחים אותו באופן שמונע טיפולים מזיקים אבל מאפשר פנייה לפסיכולוג וכדומה. ניצן היה סקפטי, אמר שאין לו אמון בזה, אבל הסכים להיפגש איתם". ותהלה מסכמת: "חלק מהעניין הוא לא רק להביא ליותר הקשבה וחיפוש מכנה משותף, אלא לא להיות מוכנים לחלוקה הזאת של קבוצה מול קבוצה. אני לא מוכנה לקבל את הדיכוטומיה הזאת שקובעת שאתה אמור להיות בעד או נגד באופן אוטומטי".

אנשים אמרו לי – בכינו איתך. גם לנו המצב במדינה כואב, גם אנחנו חרדים לנס הזה שנקרא מדינת ישראל. אמרו לי את זה אנשים בקשת רחבה מאוד – מדמויות משפיעות בחברה החרדית ליטאית, אנשים מימין ומשמאל, כולל קשיש בן שמונים מקיבוץ נגבה שאמר לי 'המנועים שלנו חלודים, ואת שפכת לנו שמן חדש לתוך המנוע'

את מדברת על אחדות למרות ההבדלים. היית רואה את עצמך ח"כית בימינה? יושבת עם בצלאל סמוטריץ' באותה מפלגה?

"האם אני מוכנה לשתף פעולה עם בצלאל סמוטריץ'? בוודאי. אנחנו משתפים פעולה כרגע סביב השאלה של מערך הכשרות שאנחנו בודקים היכן אפשר להסכים, או סביב תקציבי החמ"ד. בטח שאנחנו יכולים לשתף פעולה. האם אנחנו יכולים להיות באותה מפלגה? זו כבר שאלה אחרת. מכיוון שיש כאן שאלה של מפלגה מגזרית שאני מתנגדת לה. אני חושבת שפוליטיקה צריכה לראות מנעד רחב ולא לייצג מגזר שדואג לאינטרסים שלו, למרות שאני מבינה את העיקרון, ילכו מכות ומי שיהיה חזק יותר יקבל. אני לא חושבת שזו הדרך הנכונה. אני גם לא אוהבת את המחשבה שהילדים שלי צריכים לקבל יותר מאחרים, זה לא מוסרי. לכן כל עוד בצלאל במפלגה מגזרית לא נשב יחד".

"יש לי שיח עם הרבנים"

כיון שהזכרנו את הציונות הדתית, אני מנצל את ההזמנות לברר את העמדות של חברת הכנסת החדשה ביחס לפמיניזם דתי, שאלות דת ומדינה וסמכות הרבנים.

בעבר כתבת פוסט קשה נגד רבנים. אולי כעת, כשליחת ציבור, הגיע הזמן לשיח מחודש עם ההנהגה המרכזית של הרבנים בציונות הדתית?

"הפוסט נמחק והתנצלתי עליו, וכתב פלוני חזר והעלה אותו. נכון, כתבתי אותו בכעס, מחקתי והתנצלתי. כעסתי בצדק, כי זה היה סיפור קשה על העגונה מצפת שנעשה לה עוול וזה היה חילול השם נורא מאוד. התרבות הזאת של לזכור דברים שאדם עשה גם אם הוא התנצל עליהם, אינה ראויה ונוגדת את עקרון התשובה.

"יש לי שיח עם הרבנים", מדגישה פרידמן, "לאחרונה נסעתי וישבתי שעתיים עם רב מרכזי בציונות הדתית ועם רבנים נוספים. אין אצלי 'מוקצה' אף פעם, כי באמת רב המשותף על המפריד. מה שאפשר לעשות יחד ולשתף פעולה – אני שמחה לעשות יחד. עכשיו, אם יתנגדו מאוד להצעות החוק שאני אציע, זה בסדר גמור. אני מקווה שיוכלו להתנגד בלי לעשות דה-לגיטימציה. אני באמת מקווה שעדיין אפשר להתנגד לדעה או למעשה בלי לשלול את האדם; אנחנו נופלים בזה הרבה וזה גורם לתרבות השיח להיות איומה כל כך".

פרידמן מתייחסת לעצם השאלה של סמכות רבנית ואומרת כי "אני מאמינה בהכרח של כולנו למנהיגות שיש בה תורה ושאר רוח, חיפוש שפה של תורה והתוויית דרך חברתית רוחנית. אני לא מאמינה ברב פוסק וציבור שממלא הוראות, זה מעולם לא היה נכון וזה לא נכון היום. אין לנו היום מנהיגות היררכית. לא התפקיד עושה את האדם, אלא האדם והבחירה של האנשים להקשיב לו. יש לי רבנים ורבניות שאני לומדת מהם, מתייעצת איתם ומבקשת פסיקה לפעמים, אבל אנחנו לא חיים בעולם של אדמו"ר מחליט.

"אני תוצר של שתי מהפכות אדירות שקרו במאה ה-20, הציונות והפמיניזם. המטרה של הפמיניזם הדתי היא להביא להשתתפות פעילה של נשים בכל מרחבי העולם הדתי ולאפשר לעולם הדתי ליהנות מהקול שלהן כפוסקות הלכה, כמלמדות תורה, כמנהיגות רוחניות. אם הקב"ה היה רוצה שרק קולם של הגברים יישמע בעולם הוא היה בורא רק גברים. שותפות של כלל עם ישראל ביצירה הדתית היא תיקון עולם".

כיום, בשל היותה של ימינה מחוץ לקואליציה, אין "אבא" לציונות הדתית בתוך הממשלה, מלבד הרב רפי פרץ. לאחרונה נקלעו מוסדות הציונות הדתית לקשיים תזרימיים קשים, לצד קושי בקבלת תקציבי תנועות הנוער. תהלה מספרת שהיא מקבלת פניות רבות לעזרה מאנשי המוסדות, אולפנות, ישיבות ותנועות נוער. "ישבתי עם אנשי משרד האוצר ואנשי משרד החינוך. מה שקורה בחמ"ד קריטי לי ואני פועלת לצורך זה. אנשי המוסדות, שצריכים לפתוח את השנה משתפים איתי פעולה בעת הזאת כדי לקבל מה שאפשר".

האם את רואה עצמך כנציגה של הציונות הדתית בכנסת?

"גם. נושא השירות הלאומי, למשל, מאוד חשוב לי. ישבתי עם יו"ר רשות השירות הלאומי-אזרחי, איש נהדר. הוא מוביל סדר וסטנדרטיזציה במיונים וההכשרות. שיפור אפקטיביות השירות, שיפור התנאים והרחבה ניכרת של השירות. יש לזה פוטנציאל אדיר בעולם החרדי והערבי. אני רואה איך העסק מתנהל עכשיו אחרי שביטלו את ההכשרות לשירות הלאומי. אם זה מקביל לצבא, צריך להתייחס לזה כמו שמתייחסים לצבא, ולא רק אם יש תקציב. הקמתי בכנסת שדולה לחיזוק השירות הלאומי-אזרחי, ואני עומדת בראשה. אני בוגרת שירות לאומי בעצמי, אני רוצה למצות את הפוטנציאל של השירות, לגרום לו לפעול באופן רשמי יותר, מסודר יותר, מקצועי יותר, ממלכתי יותר. יש גם נזקים שצריך לעצור, לדוגמה הסיפור של ההכשרות וביטול התקנים במערכת החינוך. זה דבר שהתעסקתי בו, בהצלחה חלקית. אני מקווה שאנחנו לקראת פתרון לעניין. יש 5,000 תקנים במערכת החינוך שביטלו להם את ההכשרות, וזו משימה חשובה. האם היו מבטלים קורס הכשרה בצבא?!"

פרידמן מוסיפה: "אני רוצה לעבוד על כך שתקציבי החמ"ד ייכנסו לבסיס התקציב. מדינת ישראל מחייבת על פי חוק ללמד שעות קודש נוספות אבל לא מתקצבת את זה. זה נוח כשיש מפלגה מגזרית בקואליציה שמביאה כספים קואליציוניים, אבל מכניס את המוסדות למשבר כשיש קונסטלציה פוליטית כמו שיש עכשיו. נכון, זה אומר שכל מיני פינוקים לא יהיו יותר, כי אם זה בבסיס התקציב זה דורש שוויון, אבל לפחות הם לא ימצאו את עצמם באחד בספטמבר כשהם לא יודעים איך הם פותחים שנה".

העולם הדתי שצועק 'צביון צביון צביון' פשוט הפקיר את השבת במדינת ישראל. ככה אנחנו מגיעים למצב של היום שיש המוני עובדים, לצד מגזר דתי שיושב ביישובים שלו, לא רואה, לא יודע ולא אכפת לו להמשיך במצב הקיים. אף אחד לא חותר להסדרה, רק מנסים לפתור באמצעות כוח. זה לא עבד בעבר, ולא יעבוד בעתיד
כפייה אינה הדרך

אחת הסוגיות המרכזיות ביחסי דת ומדינה היא סוגיית השבת הציבורית במדינת ישראל, סוגיה שמעוררת סערות ציבוריות או פוליטיות לעיתים קרובות. מה שמוסכם על הכול הוא כי קיימת שחיקה בשמירה על השבת הציבורית במדינת ישראל. אני מבקש מתהלה לשרטט את חזון השבת הציבורית שלה.

"בפועל יש 400,000 איש שעובדים בשבת, מתוכם עשרות אלפים שעובדים כל השבוע, שבעה ימים. יש בחירה של הציבור הדתי לעצום את העיניים חזק חזק, לא לקבל אחריות, ולא אכפת לנו מאנשים שעובדים שבעה ימים בשבוע. יש המון צביעות סביב זה, עוד לא ראיתי את האנשים שלא הולכים לבית מלון כי יש שם עובדים שעובדים בשבת. הבחירה להתייחס לשבת רק מבחינת הצביון שלה היא בחירה שאני לא שותפה לה. אנשים לא  בוחרים לוותר על יום המנוחה שלהם, זו מציאות עצובה שאין לאנשים יום מנוחה. אלא מה? השאלה היא איך לתקן את זה, וכאן נקודת המחלוקת. בעיניי אין דרך של אכיפת את ההלכה היהודית על המרחב הציבורי. אי אפשר לאכוף, זה לא יקרה. אפשר להגיע להסדרה חברתית. אפשר היה בעבר להגיע להרבה יותר, בזמן יוזמת הרב מדן ופרופ' גביזון.

"בשנים האחרונות יש עלייה דרמטית במסחר בשבת, וכנראה פספסנו את זה לצערי. אני לא בטוחה שאפשר לחזור לאמנת גביזון-מדן שהקווים הכלליים שלה היו לא למסחר, כן לתרבות ולתחבורה ציבורית במהדורת שבת". פרידמן מאשימה: "העולם הדתי שצועק 'צביון צביון צביון' פשוט הפקיר את השבת במדינת ישראל. ככה אנחנו מגיעים למצב של היום שיש המוני עובדים, לצד מגזר דתי שיושב ביישובים שלו, לא רואה, לא יודע ולא אכפת לו להמשיך במצב הקיים. אף אחד לא חותר להסדרה, רק מנסים לפתור באמצעות כוח. זה לא עבד בעבר, ולא יעבוד בעתיד.

"דרושה הסדרה חברתית שמשמעותה שמדינת ישראל, המרחב הציבורי בה לא ייראה כמו הבית שלי, אבל כן יהיה בה יום מנוחה עם צביון אחר מאשר יום רגיל, עם זמן למשפחה, פנאי, תרבות ושאר רוח", קובעת פרידמן. "זה לא יהיה דווקא בסגנון הלכתי. מוזאון פתוח זה בעיניי דבר שבתי, צריך רק לחשוב איך לעשות את זה. אין סיבה שבית כנסת יהיה פתוח, ולנו יהיה מקום להתכנס בו, אך לציבור החילוני לא יהיה מקום להתכנס. מבחינה מעשית, אני מגישה הצעת חוק, הצעת החוק הראשונה שלי, שתקבע שמי שעובד במשמרות בשבת – לפחות 15 שבתות בשנה יהיה בחופש. מי יהיו הראשונים שיתנגדו? הדתיים, כי זה בעצם מודה שיש עבודה בשבת".

אני מניח שאת מבינה שיש מי שעושים כאן מאבק נגד השבת ולא רק מחפשים הסכמות. האם את מוכנה גם להיאבק על אופייה היהודי של המדינה כשצריך או רק לדון בדרכי שלום ולקוות שהצד השני יסכים?

"השאלה תמיד תהיה מה אפקטיבי יותר. מבחן התוצאה מלמד שהאכיפה והכוח לא עובדים. תשווה את ברית המילה וסדר פסח לסוגיית חמץ במרחב הציבורי, שני דברים קדושים ומרכזיים. היו, אחרי שנחקק חוק החמץ, אנשים הולכים ל'אנטי'. כפייה מביאה פחות יהדות. בסיפור של 'היהודים באים' כדוגמה, אמרו לי – צריך להרים דגל פוליטי ולסגור את התוכנית. השר ליברמן בזמנו ניסה לסגור את מכינת עלי בגלל התבטאות פוגעניות נגד נשים ולהט"בים. מדינת ישראל לא צריכה לסגור וגם לא להפסיק לממן. לא ראיתי לפני כן את התוכנית, וכעת ראיתי קצת בגלל המאבק. ראיתי כמה מערכונים מצחיקים מאוד עם ביקורת מושחזת היטב, וראיתי שיש כמה שמשחיתים את הנפש. באמת יש שם דברים איומים בעיניי. האם לסגור את התוכנית? זו לא הדרך. הדרך היא לנהל מאבק דעות. ובכלל, יש לי אמון בחברה היהודית שהיא נעשית יותר קרובה למסורת. מוזיקה יהודית, תיקוני שבועות ועוד, אבל היא לא רוצה שיכפו עליה".

נישואין אזרחיים במדינה יהודית מקובלים עלייך?

"אני חושבת שהרב בקשי-דורון שתמך בכך צודק. יש לנו כאן חצי מיליון אנשים שלא יכולים להתחתן במדינה. אין מדינה שלא מאפשרת לאזרחים שלה להתחתן. אם אנחנו רוצים מדינה מתוקנת, לא ייתכן שלא ניתן להם להתחתן. אני לא רואה את חורבן המשפחה כפי שמציירים, ישראל היא חריגה בעולם המערבי. יש כאן ריבוי ילדים, מוסד המשפחה חזק".

תחל שנה ותיקוניה

כאמור, ח"כ תהלה פרידמן נכנסה לכנסת כנציגת רשימת יש עתיד בראשות יאיר לפיד. אני שואל את תהלה את משמעות הדבר על עמדותיה המדיניות.

"אני אדם שבראש העדיפויות שלו דת ומדינה ופעילות חברתית. עמדותיי המדיניות הן עמדות מרכז. אני מתנגדת לפינוי יישובים, תומכת בהחלת ריבונות על הגושים. עזבתי את יש עתיד כי חשבתי שצריך להיכנס לממשלת אחדות והתנגדתי לממשלה צרה. יש נטייה להכניס לקופסאות אבל אני לא חייה בקופסאות. פרופ' גביזון ז"ל הייתה אות ומופת בעיניי למה שאני קוראת 'המרכז הקנאי', לא יכולת להכניס אותה לקופסה. הכול היה לגופו של עניין. וגם אני לא מוכנה לשחק את המשחק הזה שמכניסים אותי לאיזו רובריקה שבה אני אמורה לדעת מה אני אמורה לחשוב".

לסיום, אני מבקש את ברכת חברת הכנסת פרידמן-נחלון לשנה החדשה. "היו הרבה קללות בשנה האחרונה, ואנחנו זקוקים מאוד להתברך בכוחות להביא לתיקון השברים, לאיחוי השסעים, ולמצוא בעצמנו את היכולת להתמודד יחד עם האתגרים העצומים העומדים לפנינו. הריאיון הזה מתקיים כשאני בבידוד, אז אני שולחת מכאן איחולי רפואה שלמה לחולים והשתתפות בצער המבודדים. שנה טובה ובריאה לכל עם ישראל".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם