משדרות יוצאת תורה Featured

 6 fandel

 

שמונה תלמידים הגיעו לעיר שדרות עם הרב דוד פנדל לפי 25 שנה, והיום פועלת שם ישיבת הסדר ענקית: 600 תלמידים בפריפריה הארד קור זו תופעה שצריך להכיר * לכבוד ראש השנה תשפ"א ראש הישיבה מתפנה לשיחה על עולם התורה והשפעתו על המדינה, קורא לאיחוד ללא תנאי עם העולם החרדי, מאמין שרק החזרה לגוש קטיף תביא שקט בדרום, נדרש במורכבות אך בנחרצות לתופעת הדתל"שים וגם מפתיע באמירה אחרת על היחס לקהילות הרפורמיות בחו"ל ובארץ * ראיון חג

רועי אהרוני

הרב דוד פנדל עומד בראש אחת הישיבות הציונות-דתיות הגדולות בארץ. הוא הקים אותה לפני כחצי יובל עם שמונה תלמידים בלבד. "בהתחלה הגעתי לשדרות בשביל להיות ראש כולל של שעלי תורה אפיקים בנגב", מספר הרב פנדל, "אבל אחרי שנה החלטנו שצריך להקים בעיר ישיבה. רק ישיבה עם בית מדרש חי ותוסס ובו בחורים צעירים שגם יגורו במקום יכולים לשנות עיר".

משמונה תלמידים הם הפכו לישיבה ענקית של כ-600 בחורים, שמהם יותר מ-150 בשיעור א'. עוד שתי שלוחות, אחת בעיר ואחת בקריית גת, מביאות אותם ליותר מ-1,000 תלמידים. "ביבי כבר לימד אותנו איך עובד הטור ההנדסי", מספר הרב איך הגיעו למספרים תלת-ספרתיים. "ישיבות גדולות זו עוצמה. התלמידים מרוויחים מזה שיש הרבה רבנים, מגוון של שיעורים, קול תורה עוצמתי".

הרב מתחבר להגדרה של ישיבת שדרות כישיבה ספרדית?

"אם 'ספרדיות' אומרת חמימות, רגש, בקיאות בהלכה וכבוד תמים לתלמידי חכמים מכל העדות, אנחנו גאים שזה האופי שלנו. אבל אנחנו לא הקמנו ישיבת הסדר ספרדית; הקמנו מקום שבו ספרדי מרגיש בבית וגם אשכנזי מרגיש בבית.

"כשהגעתי לשדרות הילדים שלי היו האשכנזים היחידים בבית ספר. פעם הילד הבכור שלי חזר הביתה ושאל אותי: אבא, הרב קוק היה אשכנזי? כשעניתי בחיוב הוא אמר: יש, חשבתי שכל הרבנים ספרדים. חשוב שכולם ידעו שעולם התורה לא שייך למחנה אחד.

"יש מוסדות בציונות הדתית שבהם ספרדים לא מרגישים בנוח, למרות שזה בוודאי לא מכוון. כשיש רוב אשכנזי מובהק והבחור נכנס ורואה שהמנהגים לא שלו והנוסח לא שלו והפוסקים לא שלו והחגים באופי אחר, הוא חש את אותו תסכול שחש הבן שלי בבית הספר בשדרות, אבל הפוך.

"אור לעינינו הוא המאמר המכונן של הרב קוק, 'לשני בתי ישראל'. אנחנו רוצים לקחת את סידור ההלכות של הפוסקים הספרדים ולשלב אותו עם שיטת הפלפול האשכנזית ועבודת ה' החסידית, לערבב הכול ביחד לישיבה ארץ-ישראלית חדשה. לכן, לשאלתך, איננו ישיבה ספרדית; אנחנו ישיבה ארץ-ישראלית".

לחזור לגוש קטיף מחר בבוקר

ישיבת שדרות שוכנת במרכז העיר והיא חלק בלתי נפרד מהעיר שדרות. "העיר מרגישה את התלמידים כשמאות מהם נמצאים בה", מתאר הרב פנדל את האינטראקציה בין הישיבה לאופי העיר, "אנשים רואים בחורים שמגיעים ולומדים תורה. ראש העיר היה מנכ"ל הישיבה, ובוגרים רבים שלה פועלים בה. נציין רק את סגן ראש העיר, ראש החברה הכלכלית, ראש החינוך הדתי וראש הישיבה התיכונית. הישיבה מביאה תורמים שעוזרים גם לעיר, כמו הגברת מוסקוביץ', שבנתה את פארק מוסקוביץ' בשדרות".

אבל יש גם פערים בין הישיבה לעיר. בתוך ההתמודדות עם המציאות הביטחונית המורכבת הרב פנדל מספר בגילוי לב שלא תמיד הצליח להיות קשוב דיו לפער בין הקושי הנפשי שחוו התושבים לבין האופן שבו בחורי הישיבה חווים את המערכה הזו.

"יש ילדים שחזרו להרטיב ונערים שמפחדים לישון במיטה שלהם או לצאת לבד מהבית בצהריים, כך שאסור לזלזל בהשפעה של המצב הביטחוני על התושבים", אומר הרב. "טעיתי בזה, כי בחורי ישיבה חווים את זה אחרת. הם צעירים וחזקים והם מבינים את השליחות שלהם. התקופות שהיו קשות ביטחונית היו פעמים רבות תקופות חזקות מאוד בישיבה, שהביאו להם דווקא יותר עוצמות.

"היה ליל שבועות אחד שבו אף אחד לא הלך לבתי הכנסת כי הם לא היו ממוגנים. בית המדרש שלנו היה כמעט המקום היחיד בעיר שהיה ממוגן. אנשים הגיעו מכל רחבי העיר, כי הם ראו שזה הבניין היחיד שמואר. הם הבינו שהתורה מגנא ומצלא".

מדינת ישראל עשתה פה מיגון פרטי לכל בית בעיר. אין דברים כאלה, רק מדינת ישראל. מדינת ישראל נותנת לתושבי העוטף הטבות מס מטורפות. צה"ל יצא לכמה מלחמות ומבצעים להגנתנו. אנשים נפלו בקרב למעננו. אז אני לא שותף למקהלה של 'מפקירים אותנו'. עם זאת היו תקופות שבהן התגובה התמהמהה. הייתה תקופה שבה היה פשוט מבול של קסאמים, המדינה לא הגיבה, ואנחנו היינו במלכוד כי המוסד שלנו לא היה ממוגן

הרב מרגיש שמזניחים את הפריפריה מבחינה ביטחונית?

"אני חושב שנהיה כפויי טובה אם נגיד משהו כזה. מדינת ישראל עשתה פה מיגון פרטי לכל בית בעיר חוץ מהבית שלי, נפלתי על טכני. אין דברים כאלה, רק מדינת ישראל. מדינת ישראל נותנת לתושבי העוטף הטבות מס מטורפות. צה"ל יצא לכמה מלחמות ומבצעים להגנתנו. אנשים נפלו בקרב למעננו. כשאומרים הלל ביום העצמאות, גם על זה אנחנו מכוונים. אז אני לא שותף למקהלה של 'מפקירים אותנו'. אנחנו מלאי הכרת הטוב לממשלות ישראל ולמדינת ישראל על כל הטוב שגמלו איתנו.

"עם זאת היו תקופות שבהן התגובה התמהמהה. הייתה תקופה שבה היה פשוט מבול של קסאמים, המדינה לא הגיבה, ואנחנו היינו במלכוד כי המוסד שלנו לא היה ממוגן.

"כשהגיע נשיא המדינה ונתנו לאזרחים מתוסכלים לשטוח באוזניו את טענותיהם קמתי ואמרתי שאני מתלבט אם כדאי לעזוב את הישיבה. אני התכוונתי שהישיבה תעזוב לתקופה ותפגין בירושלים, אבל איך שהוצאתי מהפה את המילה 'לעזוב' השתנתה כל האווירה בחדר ונעשתה מתוחה. הם צדקו, אפילו המילה עזיבה בעייתית בהקשר הזה. אבל היו תקופות שהיינו צריכים לדרבן את המדינה".

לרב פנדל ברור מה הפתרון שאליו חייבים לדרבן את המדינה. "אנחנו רוצים לחזור לגוש קטיף", אומר הרב, "חשוב שגם נשתמש בסבל של הקסאמים כדי להראות לעם ישראל עד כמה אווילית הייתה הבריחה הזדונית מגוש קטיף. בכל קסאם שנופל אני מנסה להזכיר זאת בכל ערוץ תקשורת שאני יכול. יש ערוצים שכבר לא פונים אליי כי אני תמיד מזכיר את גוש קטיף. אבל מה לעשות, שדרות חוטפת בגלל הבריחה מארץ ישראל. אי אפשר לברוח מארץ ישראל".

הרב חושב שצריך לחזור עכשיו לגוש קטיף?

"ברור", עונה הרב, "מחר בבוקר אפשר לעלות לניסנית ולאלי סיני, נשארו שם חורבות, ומשם יורים קסאמים על שדרות ואשקלון.

"אני לא יודע מתי העיתוי הנכון מבחינה מדינית וצבאית, אני מדבר ברמת העיקרון. היה אווילי לצאת, וזה רק עשה רע לעזה ולכל התושבים, שקיבלו עוני וטרור. זה בדיוק מה שהקב"ה מבטיח שיקרה: 'אִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ'. ברור שצריך לחזור".

רוצים צבא יהודי

ישיבת שדרות שולחת מדי שנה מאות בחורים לשירות צבאי. "הצבא מכבד מאוד את חיילי ההסדר ורואה בהם כוח חשוב", אומר הרב פנדל, "אנחנו מקבלים מחמאות מכל הדרגים בצבא. שואלים אותנו, ואני מאמין שגם בישיבות אחרות שומעים שאלות דומות: מה אתם עושים כדי ליצור חיילים כאלה?"

מה ראשי הישיבות עושים כשתלמידיהם נתקלים בצבא בדברים שלא מתאימים לאורח חייהם, כמו גילוח זקנים או שירת נשים?

"אנחנו מנסים לחנך את החיילים למצוינות חילית וגם להיות שותפים בעיצוב אווירה בצבא שבה חייל דתי ירגיש בבית. הרבה פעמים הצבא אומר לבני"שים: אנחנו נסתדר איתכם ונמלא את הבקשות שלכם. אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים שגם החייל הדתי שאיגוד ישיבות ההסדר לא עומד מאחוריו יוכל לשרת בצה"ל, ואנחנו רוצים שהצבא יהיה צבא יהודי. אנחנו רואים בזה שליחות".

אז מה עושים כשהצבא נותן פתרונות לחיילי ההסדר בלבד ולכאורה מניח לשאר החיילים להיפגע מאג'נדות פרוגרסיביות?

"אני חושב שזה בעיקר מאבק של אנשי ציבור. אני רואה חובה אישית להיות קשור למאבק הזה, אבל יש חובה גם על אנשים שלא שייכים לישיבות ההסדר. כל מי שרוצה שהצבא יהיה צבא יהודי צריך להשתתף במאבק: נבחרי הציבור, ההורים והבוגרים, ולא רק רבני הישיבות.

"במיוחד לא הוגן להטיל את כל כובד המשימה הזו על כתפיו של החייל. משימתו העיקרית היא להיות חייל מצוין שמכניס לצבא אווירה של שמחה, קדושה ותורה, במיוחד כשפעמים רבות זה המפגש היחיד שיש לציבור החילוני עם בני תורה".

לאחד את עולם התורה החרדי והציוני

הרב דוד פנדל נולד וגדל בלונג-איילנד שבניו יורק, עלה לארץ בן 17 ולמד בישיבות שעלבים ומרכז הרב. כשהיה בשיעור ו' הלך ללמוד בישיבת מיר בזמן אלול ובזמן חורף. "מעולם לא הייתי חרדי", אומר הרב, "תמיד הייתי ציוני-דתי גאה מאוד, יותר מדי. כשהייתי במיר לא הסכמתי לשים כובע וחליפה, אז לא יכולתי להתפלל איתם בבית המדרש. גם סירבתי ללמוד יידיש וארגנתי שיעבירו שיעור עיון בעברית.

"היום אני מצטער על הפרינציפים האלה. אם כבר הייתי שם, יכולתי להתפלל איתם ביחד. אם הייתי לומד יידיש, הייתי יכול להיכנס לשיעור של הרב אשר אריאלי, מגדולי מגידי השיעור בעולם".

הרב פנדל רוצה להעמיד חזון של עולם תורה מאוחד. "תלמידי הרב קוק צריכים לזכור שגם הרב קוק למד בישיבות חרדיות", אומר הרב, "בישיבות הציוניות-דתיות לומדים הרב אלחנן וסרמן ורב חיים מבריסק והקהילות יעקב, אפילו שהם לא היו ציוניים במיוחד. צריך לזכור שיש לנו גם הרבה מה ללמוד מתלמידי חכמים חרדים חיים".

ברוך אומר ועושה. הרב אשר וייס מעביר בישיבה שיעור כללי בגמרא אחת לשבועיים. הרב פנדל רואה בזה גם אמירה חינוכית. "כל בחור צריך להרגיש שייך לעולם תורה אחד גדול ומפואר. זה חלק מתורת ארץ ישראל. כל זה בלי לטשטש אפילו במעט את התפקיד הציוני-דתי, את ההשקפה והמשימות המיוחדות להשקפה הזו".

הרב רואה בשנים האחרונות התקרבות בין העולמות?

"לא, להפך. לצערנו זה הולך ומתרחק", עונה הרב. "רוב הישיבות לא קשורות זו לזו, הציבורים מופרדים ועולם התורה מופרד. אני חושב שצריך לחנך לזה וצריך לחתור לזה בלי דרישות מקדמיות של הדדיות. צריך להזמין גדולי תורה חרדים להעביר שיעורים בישיבות ציוניות גם אם הם לא יזמינו את גדולי התורה הציונים אליהם.

"יש לנו הרבה מה ללמוד מהם, וגם להם יש הרבה מה ללמוד מאיתנו גם אם לא כולם חשים בזה. כמו שאנחנו מאמינים שיש לנו הרבה מה ללמוד מהחילונים למרות שהם לא תמיד חשים שיש להם מה ללמוד מאיתנו. אנחנו לא עסוקים בלחנך אותם אלא רוצים לזכות ללמוד מכל הציבורים. אני בפירוש פגשתי גדולי תורה ותלמידי חכמים חשובים בציבור החרדי שרוחשים כבוד לציבור שלנו".

הוכח תוכיח את המתנדנד

אני שואל את הרב על האתגרים שבוגרי הישיבות מתמודדים איתם, בראש ובראשונה לימוד תורה בתוך שטף החיים. "צריך ליצור יותר ויותר מסגרות לימודיות לבוגרים. אין כיום מספיק", אומר הרב פנדל, "מכת הקורונה הרגילה אותנו לזום, ואפשר לנצל את זה".

באופן מתבקש דיברנו על המאמר על תופעת הדתל"שים שפרסם הרב שמואל אליהו מעל דפים אלה. "אני חושב שהציבור הדתי-לאומי לא מספיק מדגיש שתופעת החילון בציבור הדתי-לאומי היא נוראה ואיומה, היא טרגדיה, היא אסון. צריך להבין שמדובר בחציית קו, טעות גדולה בעולם הזה ובעולם הבא.

"אנחנו צריכים לחנך למסר מורכב: מצד אחד אנחנו לא שיפוטיים כלפי חילונים מלידה, ומצד אחר אנחנו שיפוטיים מאוד כלפי דתל"שים. כמובן, יש יוצאים מן הכלל. זה מסר ששורשיו בחז"ל, וצריך לחדד את זה. החילוני הוא תינוק שנשבה; הדתל"ש הוא אדם ששנה ופירש, וחז"ל אומרים ששנה ופירש קשה מכולם.

"לכן התחברתי מאוד לדברים של הרב שמואל. אמרתי גם לבחורים אצלנו שבהחלטות שלהם עכשיו הם מחליטים אם ילדיהם יהיו דתיים".

זה תלוי בהורים?

"יש הבדל בין לפני המעשה ואחרי המעשה. אחרי שהילד חזר בשאלה, כיוון שאנחנו מאמינים בבחירה חופשית, האב לא אחראי לחטאי בנו. מאוד הערכתי רב אחד שלימד אצלנו שפעם התקשר אליי ואמר: אני נותן שיעורי אמונה אצלך, ולצערי הבן שלי חזר בשאלה, אז אני מרגיש לא ראוי ללמד. אמרתי לו: חס ושלום, אתה ראוי מאוד.

"אבל לפני המעשה יש לכל הורה יכולת אדירה ואחריות גדולה לוודא שהוא משדר לילדיו שהאמונה היא עיקר חייו עד כדי כך שחציית הקו הזו היא בעיניו טרגדיה.

"כשהייתי בצבא ראיתי בחור שבדיוק התחיל להתנדנד, הכיפה הייתה לפעמים בכיס ולפעמים על הראש. אמרתי לבחור דתי שהיה איתו: שכחת שיש לנו חובת תוכחה, 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ'. אם אתה רואה את החבר שלך נופל במשהו נורא שיכול לפגוע בו בזה ובבא, איך אתה יכול להישאר אדיש?

"הדאגה שלנו לקירוב לבבות מתחילה מהחבר שמתחיל להתנדנד. חלק מההתנדנדות היא מתוך רצון לבדוק איך החברה סביבו מגיבה, ואם החברה לא אומרת לו כלום, הוא ירגיש שבאמת מדובר במשהו קטן. אם לא אכפת לך, אתה צריך לבדוק מה שווים כל הדיבורים הגבוהים שלך על קירוב ועל ערבות הדדית".

"מי שלא עוסק בשידוכים, שלא יתלונן שיש דתל"שים"

עוד תופעה שבוגרים מתמודדים איתה וקשורה לא פעם גם לדתלושם היא הרווקות המאוחרת. "כשבחור הוא חצי בן אדם, בלי העוצמות שבאות עם הבית, הוא בגלות, עם כל הקשיים שהגלות יוצרת. האחריות שלנו היא לדאוג להם למקדש מעט. פעמים רבות הנשואים לא רגישים להתמודדויות שלהם, שופטים אותם בחומרה, ופעמים רבות שוכחים מהם ומתרכזים רק במשפחתם ובשטף החיים".

הרב חושב שרוב הציבור, כולל הוא עצמו, לא עושה די. "אני מודה ומתוודה ומכה על חטא", אומר הרב. "בחתונה של הבת שלי הייתי מלא הכרת הטוב לקב"ה והרגשתי את הברכה הא‑לוהית, אז הכרזתי ברוב עם שאני הולך לעזור לרווקים אחרים לבנות בית בישראל.

"אנחנו עוסקים בזה, אבל לא כדבעי. היו בנות שהתקשרו אליי אחר כך ואמרו לי: הבטחת. אני לא עושה מספיק, ומקווה שזה שאני מספר על זה עכשיו ידרבן אותי לעסוק בזה יותר.

"מי שלא עוסק בשידוכים לא יכול אחר כך להתלונן על דתל"שיות. רווקות מבוגרת בציבור הדתי היא מתסכלת מאוד. זה לא שצריך לחתן אותם מהר כדי שלא יהיו להם ספקות באמונה. הרי הם גם לא מידתלשים רק בגלל ספקות באמונה, אלא באופן טבעי כשבחור מרגיש תקוע, בהקפאה, ברור שיהיה לו קשה להתרומם לקדושה".

תלמידים סיפרו לי שהרב אומר להם לא לראות תמונה של ההצעה. מדוע הרב מדריך כך?

"קודם כול, אני לא מדריך אותם אלא מייעץ להם. הישיבה פה היא לא קהילה סגורה שראש הישיבה אומר הדרכה וכולם מצייתים. ברוך ה', יש לנו הרבה רבנים והרבה הדרכות. אבל דעתי היא כי 'שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי'. התמונה מקפיאה צד אחד, חיצוני. לא הוגן שאדם לא יכול לבטא את היופי הפנימי שלו.

"ברור שזה חלק מהדברים שצריך לחפש כדי שתהיה התאמה, אבל אלו דברים שהצניעות יפה להם. המציאות שבה מעבירים תמונות מיד ליד ואומרים על אחת שהיא יפה ועל השנייה שהיא מכוערת, כמו שעשה המלך אחשוורוש, זה לא צנוע. במקרים רבים כשנפגשים רואים אישיות מלאה ולא רק את המראה החיצוני, ויכול להיווצר חיבור שמביא בסוף גם את המשיכה החיצונית".

טלפון ליהודי ארצות הברית

אף שכבר עברו יותר מ-40 שנה מאז עלה ארצה הרב עדיין קשור מאוד ליהודי ארצות הברית, והם גם עוזרים לישיבה. "רבים מיהודי ארצות הברית מלאי אהבה לארץ ישראל ואכפתיות ליושבים בה", מספר הרב. "פעם ישבתי בבית של אחד מהם בסעודה שלישית, ובאמצע הסעודה אני שומע 'צבע אדום, צבע אדום'. יש להם אפליקציה שמתריעה כשיש צבע אדום בארץ. הם רוצים להרגיש שותפות גורל.

יש מוסדות בציונות הדתית שבהם ספרדים לא מרגישים בנוח, למרות שזה בוודאי לא מכוון. כשיש רוב אשכנזי מובהק והבחור נכנס ורואה שהמנהגים לא שלו והנוסח לא שלו והפוסקים לא שלו והחגים באופי אחר, הוא חש את אותו תסכול שחש הבן שלי בבית הספר בשדרות, אבל הפוך

"בתקופת הקורונה יהדות ארצות הברית חטפה מכה, והם לא הבינו, ובצדק, למה אנחנו לא מספיק מתעניינים בהם. טלפנתי לתלמיד חכם מבוגר מארצות הברית כדי לשאול אותו משהו שקשור להלכות ציבור, וראיתי שהוא היה קר, שלא כהרגלו. כשדרשתי בשלומו הוא אמר: אתה האדם הראשון ששואל מה שלומי; אנשים מטלפנים לשאול שאלות ושכחו שאנחנו קוברים פה מתים והרחובות סוערים. התפקיד של מדינת ישראל הוא להביא עכשיו עלייה המונית".

הרב סבור כי הערבות ההדדית ליהודי ארצות הברית כוללת גם את התנועה הרפורמית. "יהודים רפורמים בחו"ל הם כמו יהודים חילונים פה", מסביר הרב, "ההבדל הוא שהם עוד יותר מרוחקים. אנחנו לא דוחים אותם בשתי ידיים, הם יהודים שצריך לקרב. הם עצמם יודעים שהשיטה שלהם מבולבלת ומלאה כזבים: בהתחלה אמרו שלא תהיה שיבת ציון והתנגדו לציונות, ועכשיו הם כן ציונים כי זה מצליח.

"היחס אליהם צריך להיות ברור: זו התורה לא תהא מוחלפת. עיני העדה הן שינהיגו את השתלשלות התורה שבעל פה, ולא אנשים ריקים מתורה ומא‑ל­הות".

הרב פנדל מספר שהיה שותף פעיל במאבק נגד הכותל הרפורמי. "דווקא משום שאנחנו רוצים שהרפורמים לא יהפכו לאיזו כת מוזרה ביהדות אלא שיהיו יהודים חילונים צריך שיהיה כותל אחד לכולם", מסביר הרב, "חז"ל התירו מגע של הפרושים עם עמי הארצות בזמן הרגל על מנת שעמי הארצות לא יבנו במה לעצמם, וגם אנחנו לא רוצים שהם יבנו כותל לעצמם.

"פעם אחת רצתה קהילה אחת לתת תרומה גדולה לישיבה ושבתמורה נתלה שלט 'נתרם על ידי הקהילה הרפורמית'. שאלתי את הרב צבי שכטר שליט"א, אחד מגדולי הפוסקים בחו"ל, והוא אמר: ברור שאפשר לקבל מהם תרומה, כמו כל יהודי חילוני, תזכה את עצמך ואותם. אבל אל דאגה, בסוף הם לא תרמו והעדיפו את הציבור שלהם.

"אין לי בעיה שיהיה שלט כזה, כי זה רק מראה שהם מבינים שהאורתודוקסים הם הממשיכים האמיתיים של היהדות. אם התנועה הרפורמית רוצה לתמוך כספית בישיבות הסדר על טהרת הקודש, בבקשה.

"צריך לזכור שהם כבר הפסידו. היו תקופות שהיהדות האורתודוקסית בארצות הברית הייתה מיעוט שבמיעוט והיה חשש אמיתי שהקהילות הקונסרבטיביות והרפורמיות יגברו. אבל היום כבר רואים שהקהילות שמשגשגות ומלאות תורה, ציונות וקודש הן האורתודוקסיות. הילדים של הרבנים הקונסרבטיבים והרפורמים הם או חוזרים בתשובה או מתבוללים. לשקר אין רגליים. הם מסתכלים עלינו בקנאה ומבינים שאם לא יחזרו ליהדות האמיתית, סופם יהיה כמו הצדוקים והבייתוסים".

"אין לבני תורה מה לחפש בבית המשפט הישראלי"

באחת הכיתות בקומה השלישית בישיבה יושב בית הדין לענייני ממונות שהקים הרב פנדל עם הרב אריאל בראלי והרב דרור טוויל. הכיתה הזאת כבר ראתה ראש ישיבה חרדי שמנהל בירור תורני עם חלק מהר"מים שלו, עובד ערבי שתבע את הישיבה והסכים לקבל עליו דין תורה, ויכוחי ירושה ובנייה בעיר ועוד.

"בית הדין התברך בשלושה דיינים, שניים מהם תלמידי חכמים ענקיים, ואני השלישי", אומר הרב בצנעה. "אנחנו עוסקים בשאלות כבדות משקל שאנו מאמינים שהתשובות עליהן נמצאות בחושן משפט. כל הזמן לומדים בישיבות את הגמרות של מסכת נזיקין, וכשזה מגיע לוויכוח בחיים עצמם בורחים לבית משפט השלום.

"מערכת המשפט הישראלית הרימה יד בתורת משה, ומחוסר ידע היא סבורה שהמשפט העברי לא רלוונטי לניהול חברה מודרנית. אנחנו צריכים להראות חלופה, לכתוב פסקי דין מנומקים שהשופטים במערכת הכללית יכולים ללמוד מהם, כדי שכל עם ישראל יראה שמשפטי ה' אמת".

עד כמה מערכת המשפט הישראלית רחוקה מדיני הממונות של התורה?

"החת"ם סופר כתב שאילו היה משפט הלכתי, היינו מאמצים הרבה מתקנות הקהל, כיום חוקי הכנסת. את רוב חוקי מדינת ישראל יהיה אפשר לאמץ, הם לא סותרים דין תורה. אבל עצם זה שהמשפט אינו מכוח התורה והשופטים אינם אנשי תורה זו בעיה.

"אין לבני תורה מה לחפש בבית משפט כללי. כל הפוסקים פסקו שמדובר באיסור חמור. הרב צבי יהודה תמיד הצר על שבמדינת ישראל לא שופטים על פי משפטי ה'. איזה עוול מצאו בהם? אלו דינים ששוכללו במהלך מאות שנים על ידי הסברות של המוחות היהודיים הגדולים ביותר!

"אבל יותר מזה, כשיש דין צדק דבר ה' מופיע בעולם. האיסור ללכת לבית דין הוא איסור לעוות תורה, לעוות את פניו של א‑לוהים. ללכת לבית משפט שלא שופט לפי דברי א‑לוהים זה סוג של 'לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי'. ולהפך, ככל שנדון יותר לפי דין תורה, כך נביא יותר גאולה לעולם: 'צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה'".

מה הרב חושב על הגילויים האחרונים על מערכת המשפט?

"כאזרח אני חש שלא בנוח. אני זוכר איך תפרו תיק ליעקב נאמן ע"ה ברגע שנכנס למשרד המשפטים. קראתי גם את פסק הדין שכתבו בתיק של הרב ח"כ שלמה בניזרי, וגם שם יש דברים משונים. גם לגבי משפטי נתניהו, יש לזה טעם רע. כאזרח זה נראה לי דקדוקי עניות שנובעים מרדיפה.

"כל מערכת, ודאי מערכת המשפט, צריכה ביקורת. גם לבית הדין אני חושב שנכון שיהיה 'בית דין לערעורים'. אף על פי שאין מושג כזה בהלכה אני חושב שכדאי לחדש אותו".

רסיסי בנט, בן גביר ומפלגת נעם

כשמתחילים לדבר עם הרב פנדל על פוליטיקה הוא ישר עובר לנושא הריבונות. "אני חושב שאנחנו צריכים הנהגה שתביא לריבונות", אומר הרב. "אם ביבי לא יעשה זאת, מישהו אחר יבוא במקומו.

"אין סיבה שנתניהו לא יהיה ימין באמת: יחיל ריבונות על יהודה ושומרון, יפסיק הקפאות בנייה ויעצור עיוותים שנוצרים מפסקי דין פוליטיים, שבהם הורסים מבנים באמצע יישוב בגלל טענה מפוקפקת על בעלות. ודאי שאני מצפה משלטון ימין לעצור פסקים שהם לא 'מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת' ולא 'צָדְקוּ יַחְדָּו'; פסקים עם ריח פוליטי שאין בהם שום תיקון עולם, רק הרס".

הרב חושב שצריך מפלגה ציונית-דתית לכתחילה או רק אם הליכוד לא מספיק ימין?

"ברור שהחלום שלנו הוא מפלגה ציונית דתית עם 80 מנדטים, 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה''. עד אז אנחנו צריכים להשתמש בכל האפשרויות כדי להגיע למערכת משפט מבוקרת וריבונות מלאה ואופי יהודי למדינת ישראל".

הרב פנדל סבור שמפלגת הציונות הדתית אינה מצליחה להתרומם כבר שלוש מערכות בחירות כי "זה האופי של ציבור אקטיבי ומעורב שרוצה להיטיב". הרב היה רוצה מאוד שתהיה מפלגה אחת מאוחדת. "בבחירות האחרונות נסעתי לביתו של בנט והתחננתי שיכניס את בן גביר", מספר הרב, "אבל באותה מידה ברגע שזה לא צלח היה ברור לי שלא נכון לבן גביר להתמודד ולאבד קולות.

"אני סומך על אנשי המעשה שיתאחדו עכשיו להרים את קרנה של הציונות הדתית ובעיקר יובילו את מדינת ישראל. יש הרבה עבודה: מאוד חשובה הריבונות, זו משימה לאומית. מאוד חשובים התיקונים הנצרכים באופי היהודי של מדינת ישראל. בשביל לעשות שינוי אמיתי צריך אחדות".

מה הרב חושב על מפלגת נעם, שהיו"ר שלה, הרב דרור אריה, הוא ר"ם בישיבת שדרות?

"יפה שהר"מים שלנו מלאי אנרגיות ורצון להיטיב, להיות מעורבים ולהשפיע. עם זאת אני מברך את נעם על שהחליטו שלא לרוץ. אני גם משוכנע שזו לא הדרך, לבנות עוד מפלגות".

איך מגשרים על המחלוקות האידאולוגיות בתוך מפלגה גדולה?

"מפלגה פוליטית היא לא בית מדרש ולא שיעור באמונה. אנחנו יודעים להתאחד גם עם הליכוד אף שתהום פעורה בינינו בעקרונות הכי בסיסיים של אמונתנו. בפוליטיקה צריך להתחבר עם מי שאפשר כדי לקדם את הדברים שאתה מאמין בהם. אני סומך על אנשי המעשה שימצאו את המכנה המשותף, זו לא משימה קשה כל כך בציונות הדתית.

"אני מתחנן שאף אחד לא ירוץ לבד אם לא יצליח להיות בפנים, ועם זאת אברך מאוד אם יצליחו להכניס את כולם".

"נזרקנו ממקדש המעט כדי להגיע למקדש הגדול"

לסיום אני מבקש לשאול את הרב מה התחושות בנוגע לראש השנה בצל מגפת הקורונה. "אנחנו זוחלים ורועדים לתפילה השנה", אומר הרב, "'וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים', כנועים ומלאי ענווה".

משפחתו של הרב נפגעה גם היא מהמגפה. "בן דוד שלי, שהיה תלמיד חכם מובהק, אב ל-12, נפטר מקורונה בארצות הברית", מספר הרב. "אנחנו זועקים לקב"ה להפסיק את המחלה ומחכים לקטורת שתעבור ותסיר את הנגע הזה".

אנחנו אמורים לעשות חשבון נפש שונה השנה?

"ברור. אינם דומים החיים לפני הקורונה לחיים שאחריה, ומי שאצלו אין הבדל הוא אטום לדבר ה'. הקורונה היא דבר ה' המדבר אלינו, וכל אדם צריך לפשפש במעשיו. לא במעשיו של מגזר כזה או אחר אלא כל אחד במעשיו".

האם אפשר לדעת מדוע הגיעה הקורונה?

"לאף אחד אין תשובות ברורות על מה חורי האף הגדול הזה, אבל אנחנו יודעים כל מיני תובנות שרכשנו מהקורונה, ולכן יכול להיות שהבעיה הייתה שלא הלכנו לפי התובנות האלה לפני כן.

"למשל, תפיסת האחריות. מאז הקורונה כל יחיד מקבל הרבה יותר אחריות לתפילות שלו וללימוד התורה שלו, אז יכול להיות שהוא צריך לעשות חשבון נפש על חוסר האחריות שהוא גילה לפני כן. או למשל המשפחתיות. עכשיו האדם סגור בתוך ביתו עם משפחתו ויכול לעשות חשבון נפש על הזמן שלא השקיע במשפחתו".

התפילות מקבלות משמעות אחרת השנה?

"אנחנו יודעים שהתפילות של 'מי במגפה' שייכות עכשיו לכל אחד ואחד. כל אחד צריך להתפלל על עצמו ועל משפחתו, על עירו ועל מדינתו. אנחנו צריכים להתפלל לה' שירצה בעמו ישראל וישעה לתפילתו וישיב את העבודה לדביר ביתו. השנה הוא זורק אותנו ממקדשי המעט כי אנחנו כבר צריכים להיכנס למקדשו הגדול".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תרופה של פעם בשנה

  הטור של סיון רהב...

מחשבות מתחת לסכך

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם