הכירו את ר' נפתלי הרץ Featured

 6 sod

 

"הננו שולחים לכם את בננו השני למלא מקום בננו שנפל"
 
כך הצליח ר' נפתלי הרץ ברסקי לעצב את תודעת מסירות הנפש בדור ההתיישבות בדגניה, במנחמיה, בתל חי ובחולדה * טוב למות בעד ארצנו

 

משה נחמני

כשהיה הצדיק רבי ישראל מרוז'ין בעצבות, היה מבקש מאת אחד מחסידיו הקרובים, רבי ישעיה, שינעים בזמירות ובניגונים. סיפורי מופת סופרו על כוח תפילותיו של רבי ישעיה'לה. כשנפטר המשיך בעבודתו חתנו רבי יוסל ריז'ינר, וארבעים שנה היה שליח ציבור בימים נוראים בקלויז של הרבי מסדיגורא רבי אברהם יעקב פרידמן הראשון, בנו של הרבי מרוז'ין.

 

לא רק את החזנות והזמרה ירש רבי יוסל מחותנו אלא גם את אמונתו הכבירה, ומשום כך השפיעה תפילתו כל כך על שומעיה והייתה מעלה אותם למדרגת 'התפשטות הגשמיות'. זכות תפילותיו הטהורות עמדה לו לרבי יוסל גם בהשתוקקותו לארץ ישראל, ולא נחלשה מהתנגדויות שהיו אז לרעיון יישוב הארץ.

 

רצח משה ברסקי

 

לרבי יוסל היה נכד, מויש'לה ברסקי. בעיירה סקווירא חונך לתורה ומצוות, ומהוריו ומסבו ירש את אהבת ארץ ישראל. במלאת לו 18 עלה לארץ ישראל חלוץ לפני המשפחה. הוא התיישב בדגניה, על גדות הירדן והכינרת, ודבק בקדושת עבודת אדמת ארץ ישראל.

 

בתוך זמן קצר יצר קשר הדוק עם החברים בדגניה אף כי חי ביניהם רק שמונה חודשים. באותם ימים לא היה רופא בדגניה. במנחמיה הסמוכה היו מרפאה מסודרת ובית מרקחת, ומשה יצא לשם להביא תרופה לחולה שמואל דיין. בדרך רצחו אותו ערבים.

 

משה ברסקי היה ההרוג הראשון של דגניה, וקברו – הקבר הראשון בבית הקברות. שנתיים אחר כך נולד בן בכור לשמואל דיין, והוא קרא לו משה על שם מי שקיפח את חייו למענו. לימים היה משה דיין שר הביטחון בממשלת ישראל. רבי יוסל, סבו של משה ברסקי, כתב אז לאנשי דגניה: "בימי החשמונאים כשאח אחד נפל – הגבירו האחרים את מאמציהם עוד יותר".

 

ר' נפתלי הרץ ברסקי, אביו של משה הי"ד, נעשה מאז לאב רוחני של ההורים השכולים שאיבדו את בניהם בהגנת הארץ וכתב לחברים בדגניה: "קיבלתי את מכתבכם שנכתב בדמע ודם. ראיתי בו דברי אמת שיוצאים מקרב ליבות אוהבים... שבר גדול הושברנו. אך מאמין אנוכי שלא ייפול רוחכם להיסוג אחור, חלילה. אדרבה! מקווה אני שזכר בני המנוח עוד יוסיף לכם עוצמה ועוז לעמוד בקשרי המלחמה הקדושה... איננו מבכים ואיננו מספידים. בנים יקרים, עבדו במרץ ובתקווה שעמנו יחזק את עמדותיכם. הננו שולחים לכם את בננו השני למלא מקום בננו שנפל. מותו של משה מעלה את כולנו ארצה".

 

המכתב נדפס בעיתון 'הפועל הצעיר', ומערכת העיתון הוסיפה הערה: "החבר שמסר לנו את המכתב הזה מוסיף את המילים הנאמנות האלה: 'עם הורים כאלה בישראל, עוד לא אבדה תקוותנו. בא אחיו הצעיר של משה, יפה ורענן כמוהו, חרוץ ומסור לעבודה בכל נפשו. לעוז רוח כזה – לשלוח את הבן השני למקום שנפל חלל הבן הראשון – זוכים רק אנשים בעלי נשמה שלמה ויפה'".

 

יוסף ברץ, ממייסדי דגניה, אמר אז: "מכתב האב הרעיד את לבותינו והוסיף לכולנו אומץ ואמונה. אמרנו: אם עוד הורים כאלה בישראל, מה נתאבל ומה נתייאש".

 

המכתב ריגש מאוד את קוראיו והוקרא בקונגרס הציוני ה-11 שהתכנס בווינה. ד"ר חיים ויצמן אמר באספה ציונית בפריז כי ר' נפתלי הרץ ברסקי הוא "הציוני הפוליטי הגדול ביותר אחרי הרצל". עשרות צעירים עלו לארץ מתוך התעוררות חלוצית והקרבה זו של ר' הרץ ברסקי. לוי שקולניק (לימים לוי אשכול, ראש הממשלה) עלה ארצה זמן קצר לאחר מכן ואמר כי המכתב היה אחד המניעים לעלייתו.

 

בשנים הבאות עלו ארצה הוריו של משה ואחיו. האם, טובה גיטל ברסקי, עלתה כבר בשנת 1914, פחות משנה אחרי מות בנה.

 

"יהי חלקי עימהם"

 

ערב אחד שוחחה טובה גיטל ברסקי השכולה עם שכנה האיכר דב קליי. הגברת ברסקי קוננה על מות בנה בארץ, הרחק ממנה. קליי ניחם אותה: "הן על כולנו תעבור הכוס ביום מהימים; והאם אין נחמה בכך שהוא מת על קידוש הארץ והעם, נפל כגיבור במלחמת העם?" והוסיף: "אם נגזר עליי למות, הלוואי יהיה חלקי עימוֹ ועם שאר גיבורי ישראל". 'משאלתו' של קליי התגשמה. הוא נהרג בהגנה על המושבה מנחמיה בחורף תרע"ה (1915).

 

את הסיפור על השיחה המצמררת בין גיטל ברסקי לדב קליי שמעה שרה צ'יזיק, ילדה דתייה בכיתה ח', בת המושב מנחמיה. בשנת תרע"ה היא כתבה אותו במחברת שלה בשיעור ספרות. בשולי הסיפור הוסיפה: "רבות הגיתי באותו ערב בדברי קליי שמשאלתו ניתנה לו, בכל פעם אני חוזרת ואומרת לעצמי: הלוואי יהי גם חלקי עימהם".

 

בחורף תר"ף הצטרפה שרה צ'יזיק למגיני תל חי. התעקשותה הייתה המשך לשאיפתה רבת השנים להצטרף אל העושים והלוחמים. בדקות הראשונות של הקרב המפורסם שניטש בתל חי ביום י"א באדר השליכו הפורעים רימון יד לחדר העליון שבו ישבה שרה, והיא נהרגה.

 

אפרים צ'יזיק, אחיה, כתב במכתב שלושה ימים אחר הקרב: "שרה אחותנו איננה כבר איתנו. נהרגה בתל חי עם עוד גיבורים. חלילה לנו להתאבל, כי אל לכם לשכוח שבמאה העשרים הננו כעת, במאה שרק בדם אחינו ואחיותינו נרכוש לנו את הארץ. בלב נכון ובטוח הקריבה את עצמה... נעשה גם אנו כך בשעת הצורך". תשע שנים לאחר מכן נפל אפרים צ'יזיק בפרעות תרפ"ט בעת שהגן במסירות נפש על הקבוצה חולדה.

 

יהי זכרם ברוך, וזכותם תעמוד לעד.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם