מאחורי המירוץ Featured

 6 canabbis

 

המרוץ הלא מוסבר להתרת סמים בישראל
 
כמעט כל המומחים שהוזמנו לוועדת הכנסת למלחמה בסמים הסבירו שהתרת שימשו בקנביס בישראל תביא לכאן אסונות * אבל גם דממת המבוכה שהשתררה אחרי כל עדות לנזקים החמורים לא עצרה את המסיבה, ובשבוע שעבר הוכרז חגיגית שסמים קלים יותרו לשימוש בתוך כמה חודשים * אנשי כחול לבן מתאמצים לשמור על הקואליציה עד שהחוק הזה יאושר, כדי שיהיה להם הישג ביד * האם אפשר לעצור את הניסוי שאנחנו דוהרים אליו, על השלכותיו החמורות לפשיעה ולסיבוכים פסיכיאטריים? תלוי בשר הבריאות, וגם בסיעות החרדיות שבינתיים לא מפריעות

 

איתמר מור

 

אם הכול ילך כמתוכנן, בעוד כתשעה חודשים תצטרף ישראל אל המדינות המעטות בעולם המאפשרות מבחינה חוקית שימוש בקנביס גם לא למטרות רפואיות. המהלך, הידוע יותר כ"לגליזציה", הוצג לפני כשבוע במסיבת עיתונאים בראשות שר המשפטים אבי ניסנקורן והצוות הבין-משרדי שבחן את האפשרות לרפורמה והתרת צריכה של קנביס בישראל בצורה חוקית.
על פי המתווה, בתוך תשעה חודשים אפשר יהיה לקנות קנביס בישראל בחנויות מורשות. הרכישה תתאפשר אך ורק מגיל 21, אחרי הזדהות באמצעות תעודת זהות. אסור יהיה להכניס או להוציא קנביס מגבולות ישראל. אסור יהיה לפרסם קנביס ומוצריו וכן לעצב אריזות ממותגות או מושכות עין. הצריכה תוגבל בשלב הראשוני מבחינת הכמות לשימוש ביתי בלבד, ומכירה וגידול יותרו רק למי שיאושר לכך בידי גורמי האכיפה. שר המשפטים הבטיח במסיבת העיתונאים כי לצד הצעדים הללו יושקעו משאבים בחינוך, הסברה, אכיפה וענישה של מי שיפר את החוק, וכן ייוצרו מנגנונים שיבטיחו שמתחת לגיל 21 לא יהיה שימוש בקנביס.

 

את עיקרי מסקנות הצוות הבין-משרדי הציגה במסיבת העיתונאים עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאמרה שבשקלול הדעות ואף שהנושא שנוי במחלוקת גם בתוך הצוות עצמו, רוב החברים חשבו שהיתרונות של קידום לגליזציה עולים על החסרונות. הנימוק העיקרי היה ונותר הטענה כי כבר עתה קיים שימוש נרחב מאוד בקנביס בציבור – ההערכות מדברות על כמיליון משתמשים; מספר זה ממקם את ישראל כמדינה ששיעור השימוש בה הוא מהגבוהים ביותר. לדברי מררי, דווקא משום כך יש לקדם את הכשרת השימוש על מנת לייבש את השוק השחור ולמגר את הפשיעה בתחום.

 

"אין מחלוקת שצריך להרחיק קנביס מקטינים, אבל הדרך לעשות זאת איננה בהפללה, אלא באיסור על מכירה, רגולציה טובה בתחום המכירה והחינוך", אמרה עו"ד מררי. בשלב זה קבעה הוועדה כי לא נכון לאשר חוקית גידול ביתי של קנביס, בעיקר בשל החשש מאיבוד שליטה וזליגה של חומר שטיבו לא ברור לשוק השחור. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, שנשא אף הוא דברים במסיבת העיתונאים, אמר כי לגליזציה היא בראש ובראשונה עניין ערכי ואתי ומכאן שהחברה צריכה להחליט עליו ולא הגורמים הבריאותיים. לצד זאת הוסיף גרוטו כי מבחינה רפואית אין מספיק ידע שיתמוך בתועלת או לחלופין בנזק של שימוש במריחואנה.

 

במסיבת העיתונאים השתתפו גם חברי הכנסת שרן השכל (הליכוד) ורם שפע (כחול לבן), שהגישו את הצעות החוק הפרטיות בנושא לפני כחצי שנה. לדברי השניים ההחלטה לקדם לגליזציה "עושה צדק עם יותר ממיליון אזרחים נורמטיביים במדינת ישראל שנרדפים בידי החוק על לא עוול בכפם", וכן "צריך להסתכל למציאות בעיניים ולהסדיר את התחום הפרוץ הזה, משום שזו הדרך האפקטיבית ביותר להתמודדות עם התמכרויות וצריכה מוגזמת". גם שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ מיהר לברך, והודיע כי הוא מצפה לשיתוף פעולה פוליטי בנושא הלגליזציה.

 

אלא שמתוך כל ההכרזות החגיגיות צצה ועולה שאלה מתבקשת: איך בשיאו של משבר הקורונה, בעת שבה מערכות פוליטיות ובריאותיות אמורות להיות עסוקות אך ורק במגפה, נמצאו פתאום הזמן, הפנאי והמוטיבציה לקדם לגליזציה של סמים?

 

 

 

מוצר צריכה אלקטורלי

 

כדי לענות על שאלה זו נראה שיש לחזור כשנתיים אחורה, לתקופה שלפני סבב הבחירות המשולש. מפלגת "זהות" של משה פייגלין הציבה אז את עניין הלגליזציה והפסקת "רדיפת משתמשי הקנביס" במקום מרכזי במצעה. פייגלין אמנם לא היה הראשון שזיהה את הפוטנציאל האלקטורלי שמאחורי הלגליזציה, אולם הוא היה הראשון שהצליח, לפחות בסקרים, לתרגם זאת למספרים משמעותיים. בסקרים שלפני סבב הבחירות הראשון ניבאו ל"זהות" 10 ואפילו 13 מנדטים. פילוח הסקרים הראה כי חלק לא מבוטל מהמנדטים התיאורטיים הללו הגיע מצעירים ומ"מעוזי תמיכה" של לגליזציה, דוגמת תל אביב.

 

משהתברר שלגליזציה היא הסחורה החמה של הבחירות, החלה תחרות פרועה בקרב המפלגות מי יקדם אותה יותר. ראשון הקופצים על המציאה היה ראש הממשלה נתניהו, שהודיע כי הוא לא שולל מהלך של לגליזציה. לאחר מכן היו אלה מפלגות השמאל, העבודה ומרצ, שהצטרפו לחגיגה והודיעו כי גם הן תומכות. גם מפלגות המרכז הקטנות החלו בוחשות בקדרה. משה כחלון שבאותה עת היה יו"ר מפלגת "כולנו" ז"ל הודיע כי יפעל לביטול הרישום הפלילי למי שעישן בעבר קנביס. אורלי לוי-אבקסיס החרתה-החזיקה אחריו והודיעה כי היא מעוניינת להיות שרת הבריאות כדי לייעל את תחום הקנביס הרפואי. בסבב השני של הבחירות גם כחול לבן התיישרה לפי צו האופנה החדש והתחייבה רשמית לפעול ללגליזציה של קנביס בישראל.

 

שנה נוספת חלפה עד שמצאנו את עצמנו עם ממשלת אחדות שבירה שמכהנים בה שני ראשי ממשלה, ללא חוק תקציב, עם מגפה עולמית והמשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה. מכיוון שאימת בחירות נוספות ממשיכה לרחף כל העת באוויר, נראה שכל נושא שיכול להיות "דבק" בממשלה מקרטעת יקבל תשומת לב יוצאת דופן – וכזאת היא הלגליזציה. מכיוונה של כחול לבן היה זה שר המשפטים ניסנקורן שנכנס בעובי הקורה והחל מקדיש את כל כולו לנושא. בליכוד מדובר בלא פחות משר הבריאות יולי אדלשטיין, שעל אף העומס הרב שבו משרדו נתון בשל מגפת הקורונה, מצא לנכון להורות לפרופ' איתמר גרוטו להיכנס ל-21 פגישות ארוכות ואינטנסיביות בנושא הלגליזציה בוועדת הכנסת למלחמה בסמים.

 

כשקוראים את לו"ז הוועדה משפשפים את העיניים בתדהמה כשרואים במה התעסק המשנה למנכ"ל משרד הבריאות בעיצומם של הדיונים הקשים על הסגר השני ויישומו. גם במסקנות הוועדה עצמה מופיעה ביקורת מפורשת על התהליך החפוז, שלא כלל התבוננות מעמיקה וחשיבה יסודית שתשמש בסיס מספיק לביצוע רפורמה שלא תסכן את הציבור, בפרט קטינים וצעירים. לשם השוואה, בקנדה שבה חוקק לפני כשנתיים וחצי חוק המאפשר לגליזציה של קנביס, הוקדש לפני כן פרק זמן של שנה וחצי להסברה. בישראל ככל הנראה לא עומד לקרות כדבר הזה. כרגע מדובר על השלמת עבודת התשתית הקשורה ללגליזציה בתוך תשעה חודשים בלבד.

 

האם ריצת האמוק ללגליזציה מעידה כי ישנם גורמים נסתרים מאחורי ההחלטה? האם יש מי שחושש שימיה של ממשלת האחדות ספורים, ולכן הוא לוחץ על הח"כים לקבוע עובדות בשטח כמה שיותר מהר?

 

שאלות אלה מתעצמות במיוחד אל מול שתיקתם של חברי הכנסת הדתיים והחרדים, שבהצבעה הטרומית על הצעת החוק פשוט התאדו מהמליאה. מדובר באותם ח"כים שזמן לא רב לפני כן התבטאו בצורה נחרצת לא רק נגד לגליזציה אלא אפילו נגד אפשרות של אי-הפללה. כך למשל העמדה הרשמית של יהדות התורה הייתה (ולכאורה עודנה) לא להיות שותפה בקואליציה שתסדיר עישון קנביס. בריאיון שהעניק לפני הבחירות יצחק כהן, סגן שר האוצר מטעם ש"ס, הוא אמר כי גם הוא לא יהיה שותף לקואליציה שתקדם הצעות שכאלה. "אתה היית מקים קואליציה עם מאורת סמים?" שאל באותו ריאיון, וקבע: "אין דבר כזה סמים קלים. בהודו יש לגליזציה לסמים, ולצערי כל כך הרבה צעירים ישראלים חוזרים משם עם מחלות נפש אחרי שהתחילו עם קנביס". סגן השר גם הביע התנגדות לביטול הפללת צרכני קנביס: "שום דבר, גם לא אי-הפללה. זה פשוט מרתיח אותי. צריך לעזור לנרקומנים ולמסוממים, אבל אני רוצה למנוע מצעירים להגיע לשם".

 

אלא שבפועל גם הוא וגם הח"כים של יהדות התורה יצאו מהמליאה בעת ההצבעה, לאחר שיו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זהר סיכם עימם מראש, כדי שהחוק יעלה להצבעה ויעבור בתמיכת האופוזיציה. אגב, עם החרדים יצא מהמליאה גם השר רפי פרץ. היחידים שהצביעו נגד היו הח"כים הערבים ושלושה ח"כים ממפלגת 'ימינה': אופיר סופר, בצלאל סמוטריץ' ומתן כהנא.

 

זהירות, טייס מסטול

 

לאחר אישור החוק במליאה החלו דיונים בוועדה המיוחדת של הכנסת למאבק בנגע הסמים והאלכוהול, בראשות ח"כ מיכל קוטלר-וונש, זאת במטרה לבחון את השלכות מהלך הלגליזציה על הציבור, בדגש על בני נוער וצעירים. שני דיונים של הוועדה התקיימו רק בחודש האחרון, ובשניהם השתתפו מומחים מתחומי הבריאות, האכיפה, הפסיכולוגיה והטיפול במכורים. בשני הדיונים הועלו נתונים מדאיגים ובעיקר תהייה מדוע הלגליזציה היא סוג של גזרת גורל שאין ממנה דרך חזרה.

 

בדיונים השתתף גם הרב איתן אקשטיין, המייסד והמנהל של כפר הגמילה "רטורנו", שעד עתה איננו מצליח להבין את האובססיה של המערכת הפוליטית לקדם לגליזציה. לאור הנתונים הקשים שהוצגו בישיבות הוועדה, בין היתר מאנשי חוק במדינות שבהן כבר קיימת לגליזציה, החליט אקשטיין להביע את התנגדותו למהלך בצורה פומבית.

 

"השאלה 'כן או לא לגליזציה' היא שאלה פוליטית ולא מקצועית", הוא מבהיר בתחילת שיחתנו. "זה דומה לשאלה אם לפתוח קניונים כעת או להותיר אותם סגורים בגלל הקורונה. אנשי מקצוע יכולים לומר מה המחיר של פתיחה שכזאת. כלומר ברור שאחוז מסוים מאלה שיבקרו בקניונים יחלו. אחוז מסוים מתוכם יחלו קשה ואחוז מסוים מתוכם עלול למות. האם המחיר הזה שווה או לא, האם ראוי להעמיד את הנתון הזה אל מול הכלכלה הקורסת – זו כבר שאלה פוליטית. הוא הדין לגבי לגליזציה.

 

"אין ספק שלגליזציה תהפוך את החיים של חלקנו לנחמדים ונעימים יותר. מצד שני, ברור שיהיה מחיר, למשל במספר המכורים. 10% מהמשתמשים בסמים מפתחים התמכרות. זהו נתון קבוע, בלי שום קשר לשאלה אם יש לגליזציה או לא. מה שכן ברור הוא שאם יש לגליזציה, יהיו יותר משתמשים, וממילא גם יותר מכורים. מתוך אותם מכורים יהיה אחוז מסוים שיעלו מסטולים על הכביש. חלקם אולי ינהגו במשאיות או טריילרים. מבחינה תיאורטית אם פורצת מלחמה ביום שאחרי הלגליזציה וצריך לגייס מילואימניקים, יש מצב שמתיישב לך בקוקפיט שלF-35 טייס מילואים מעולה אבל מסטול, כי הוא היה במסיבה בלילה לפני שגייסו אותו בצו 8. במלחמה לא יהיה לאף אחד זמן לבדוק את הכשירות שלו".

 

לגליזציה אמורה להרוג את השוק השחור ולדאוג שרק קנביס איכותי יגיע למשתמשים. זה לא אמור להרגיע אותנו?

 

"ההפך הגמור. קודם כול צריך להפטר מהמחשבה שקנביס חוקי או 'רפואי' כפי שהוא מכונה לא מסוכן. לפני שנתיים הייתה תאונה קטלנית בכביש 90 כשנהג בן 50 הרג משפחה לאחר שהתנגש ברכבם חזיתית. בתחקיר שלאחר התאונה התברר שהוא נהג תחת השפעת סמים. בחקירה הוא טען שמדובר בקנביס רפואי שהוא מחזיק ברישיון. במילים אחרות: גם גראס רפואי יכול להרוג. קנביס איכותי הוא קנביס שהחומר הפעיל שבו (THC) הוא בריכוז גבוה יותר, מה שגורם לתחושת התמסטלות חזקה יותר".

 

ובכל זאת, מדינת ישראל היא לא הראשונה שחושבת בכיוון של לגליזציה.

 

"בדיון בוועדת הסמים של הכנסת לפני כחודש, דיון שגם אני השתתפתי בו, ראיינו את התובע הכללי של מדינת קולורדו שהיא המדינה הראשונה שהכריזה על לגליזציה בארה"ב. לתדהמתי הרבה האיש מנה לפחות עשרה טיעונים מדוע לא כדאי לנו להכריז על לגליזציה. הוא דיווח על עלייה של 40% בתאונות הדרכים. עלייה של פי שלושה במספר המתאבדים. הוא סיפר שהבת שלו, בת 17, אומרת שכל החברים שלה מעשנים למרות שגם שם יש הגבלת מכירה מגיל 21. כשהוא סיים השתרר בוועדה שקט מביך, והוא הופר כשאחד מחברי הכנסת שאל אותו אם גם היום הם היו הולכים על לגליזציה. הוא ניסה להתחמק, ובסוף אמר ש'גם אם כן, בוודאי לא בדרך שבה עשינו את זה'.

 

"לפני שבוע התקיים דיון נוסף, הפעם בדגש על השפעות אפשריות של הלגליזציה על צעירים ובני נוער. הפעם הביאו את ליאורה ג'וזף, סגניתו של התובע הראשי שהתארח בפעם הקודמת. הייתי בטוח שאחרי שלא שמעו ממנו את מה שרצו, הביאו אותה כדי שהיא תספק את הסחורה. אבל היא פצחה באותן זמירות. על הסיבוכים, על קפיצה חדה במספר הפניות לבתי חולים בעקבות שימוש בקנביס, מ-150 מקרים בשנה ל-700 מקרים, והמשיכה להשחיר את התמונה מרגע לרגע".

 

כותרת משנה: המינון החומר הפעיל גדל פי עשרה

 

מהפרוטוקולים של דיוני הוועדה באתר הכנסת עולה רשימה ארוכה של בעיות שמנתה סגנית התובע מקולורדו. בין השאר היא קובעת כי המחקרים על השלכות קנביס על נוער וילדים שעליהם הסתמכו בארה"ב כדי לקדם לגליזציה אינם רלוונטיים, מכיוון שהם מייצגים מציאות מלפני 40 שנה כשבסיגריית מריחואנה היה כ-2% THC, ואילו כיום הזנים שנסחרים מכילים יותר מ-20% חומר פעיל. "הדבר היחיד שאנו יודעים בבירור הוא שהריכוז הגבוה הופך את השימוש לממכר יותר. מדובר בתופעה מקבילה למה שקורה באלכוהול, שם מתמכרים יותר לוודקה מאשר לבירה, מכיוון שאחוזי האלכוהול גבוהים יותר, ואנו מאמינים שזה גם מה שקורה עם מריחואנה". עוד הוסיפה וסיפרה האורחת על עלייה במקרי התאבדות ומקרי מוות ממנת יתר.

 

"אמנם אין בידי מידע להתבסס עליו, אך ללא ספק הלגליזציה הובילה אצלנו לעלייה בתרבות הסמים", המשיכה סגנית התובע בדבריה, וסיפרה גם כי בעקבות הלגליזציה הייתה עלייה במספר התינוקות והילדים שנחנקו למוות כשישנו במיטת הוריהם. ההורים התמסטלו, התגלגלו על התינוקות וחנקו אותם למוות. "גם אם ישראל תחליט ללכת ללגליזציה, אתם חייבים להקפיד על הגבלת אחוז החומר הפעיל בקנביס הנמכר ולפקח על כך היטב", סיכמה האורחת את דבריה.

 

עוד מתברר שמהלך של לגליזציה מנוגד לאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, והוא עלול לגרור תגובות קשות מצד העולם. בפרוטוקולים מופיעים הדברים הבאים:

 

"העברת החוק בניגוד למחויבותה של מדינת ישראל על פי האמנות... יש לקחת בחשבון שבמישור הבינלאומי, הדבר יהיה הפרה של האמנות. בהינתן המספר הקטן של מדינות אשר ביצעו לגליזציה של קנביס, קיימת אפשרות כי נקיטת מהלך זהה מצד מדינת ישראל תוביל לגינויים כלפיה במסגרות פוליטיות שונות של האו"ם, ואף קיימת אפשרות שמדינה אחרת החברה באמנות תיזום הליך נגד מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בגין הפרת האמנות... הצעדים שיינקטו כלפי מדינת ישראל יהיו לכל הפחות דומים לאלה שננקטו כלפי מדינות אחרות שביצעו לגליזציה".

 

בהמשך הדיון אמר דברים דומים גם דביר בן-זאב, יו"ר מועצת התלמידים והנוער בישראל, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר החקלאי "כדורי", שממש התחנן לפני חברי הוועדה ללחוץ על הגורמים הממשלתיים להפעיל פרויקט הסברה רחב להורים ולנוער עוד לפני התחלת המכירה בפועל.

 

"תתחילו עם אכיפה נוקשה נגד השוק הלא חוקי לפני שאתם רצים ללגליזציה", אמר בן-זאב. "איך שלא הופכים את זה, לגליזציה נתפסת אצלנו בני הנוער כביטוי ל'לא מסוכן'. לא ברור לי איך הוועדה לא מתייחסת למשמעות הקריטית של מינון החומר הפעיל ולמה לא מגבילים אותו. יש לשים אזהרות על המוצר ויש לעצור כל סוג של פרסום".

 

דהרה מסוכנת

 

מדברי מומחים בתחום הפסיכיאטריה שהופיעו לפני הצוות (ד"ר רושקה, פרופ' קמינר, פרופ' לב-רן, פרופ' שובל) וכן מהורים ומאנשי חינוך, עלו חששות כבדים בכל הנוגע להשפעות של קנביס והרחבת השימוש בו – במיוחד בגיל צעיר, עד גיל 25 – על בריאות הנפש. בין היתר עלו חששות בהקשרים של תגובות פסיכוטיות וסכיזופרניה, מחשבות אובדניות והתפתחות של הפרעות חרדה המחמירות דיכאון קיים. תופעות אלו מתגברות במקרה של שימוש בקנביס שהחומר הפעיל בו בריכוז גבוה.

 

יש אנשים המפתחים מחלות נפש כרוניות בעקבות השימוש בקנביס. כמה מומחים שכתבו לוועדה הפנו למטה-אנליזה שפורסמה ביום 19.2.2013 בכתב העת JAMA, וממנו עלה כי שימוש בקנביס בגיל ההתבגרות הביא לעלייה משמעותית בדיכאון ובהיקף של נטייה אובדנית בהשוואה לבני נוער שאינם משתמשים בקנביס.

 

הרב אקשטיין, איך אתה מסביר את העובדה שלמרות כל הדברים הללו משרד המשפטים ממשיך לקדם את הלגליזציה?

 

"אודה ואתוודה שאני לא מצליח להבין. גם אמרתי זאת כשקבלתי את רשות הדיבור מיו"ר הוועדה ח"כ מיכל קוטלר-וונש. אמרתי לחברי הוועדה שההתנהלות בנושא הזה מזכירה לי חלק מחבריי החרדים, שאמרו בגל הראשון של הקורונה שאסור בשום פנים ואופן לסגור את בתי כנסת. כששאלתי אותם מדוע, הרי אנשים יחלו וחלקם כנראה ימותו, התשובה הייתה 'כי אסור'. אמרתי בוועדה שמדובר באותה גישה רק לעניין הלגליזציה. כולנו שומעים את הנתונים על המחיר של כל זה, אך ממשיכים לטעון שאין ברירה וחייבים לגליזציה. כששואלים למה, מתברר שאין לאף אחד תשובה טובה. בחינה עסקית הלגליזציה תעשה לי רק טוב: היום יש לי כפר גמילה אחד, אחרי הלגליזציה אוכל לפתוח עוד שלושה-ארבעה 'רטורנו', פשוט כי לא תהיה ברירה... במילים אחרות, אם הולכים על זה, לכל הפחות תשקיעו במקביל בחינוך, הסברה, מניעה, תקצו עוד מיטות אשפוז ותקימו מוסדות גמילה. כי זה המחיר. זה כמו שיחליטו מחר בבוקר להעלות את המהירות המותרת בכביש ירושלים–תל-אביב ל-150 קמ"ש. אין ספק שרוב האנשים יגיעו יותר מהר למחוז חפצם ותהיה להחלטה משמעות כלכלית חיובית. אבל קחו בחשבון גם את המחיר בחיי אדם ותאונות קטלניות. אלא ניחושים. מדובר בסטטיסטיקה".

 

מה באשר לטענה שבסוף כולנו מכורים – אם לא לגראס אז לטלפון, אוכל או קניות, אז מה זה כבר משנה?

 

"טלפון, אוכל או קניות הם לא חומר פסיכוטי. אדם שמכור לקניות ההתמכרות שלו לא הופכת אותו לנהג מסוכן. סאטלה עושה אותך מסוכן. גראס הוא חומר נפלא לסובלים מפוסט-טראומה, לחיילים שלא יכולים לישון בלילה, לאנשים שעברו תאונות קשות או איבדו יקירים ולא מסוגלים להתאושש. זה נהדר לדיכאון, לחרדה ולאפילפסיה, אבל זאת תרופה לכל דבר ולכן היא נרשמת בידי רופא בלבד. מי שמעשן היום גראס חווה הרגשה מקבילה למה שמרגיש אדם שלקח ארבע כדורי הרגעה בבת אחת. יש אנשים שזקוקים לזה כי הם חולים, אבל שום בן אדם בריא לא אמור לצרוך דבר כזה בשוטף באופן חופשי".

 

את ישיבתה האחרונה של ועדת הכנסת למלחמה בסמים חתמה היו"ר קוטלר-וונש בשאלה-תמיהה: האומנם לגליזציה היא גזרת גורל שאין ברירה אלא ליישמה. לפחות מבחינת נבחרי הציבור שלנו, התשובה היא חיובית. לשאלה מדוע אין תשובות משכנעות. הושמעו גם דעות של מומחים בוועדה שאמרו כי העדר קידום מודעות לצריכה נכונה, תוך התייחסות להשלכות של פגיעות בעקבות השימוש, מדאיג עוד יותר. אולם רכבת הלגליזציה יצאה כבר מהתחנה, היא דוהרת במהירות מטורפת, והאמת היא שלאיש לא ממש ברור מדוע דווקא עכשיו ובצורה הזאת.

 

 

תודה רבה לרב עמיחי גורדין על העזרה בהכנת הכתבה

 

תגובות:

 

בתגובה על הנאמר בכתבה מודים במשרד הבריאות: "חלק מהסוגיות בשלות למתן המלצות, ואילו לגבי חלק אחר מהסוגיות נדרשת עבודה נוספת לצורך גיבוש המדיניות טרם כניסת החוק לתוקף".

 

עוד נאמר בתגובה כי הדו"ח מדגיש במפורש במסקנותיו את הצורך בהיערכות מתאימה מבחינת הסברה וחינוך וכן את "סוגיית ההגבלה או הפיקוח על ריכוז החומר הפסיכואקטיבי (THC) עוד טרם כניסת החוק לתוקפו". עם זאת התגובה איננה מפרטת איך וכיצד יש להיערך ומהם לוחות הזמנים שיינקטו בהם צעדים אלו.

 

באשר למוטיבציה ולמהירות שגילה המשרד בנוגע לאשרור התהליך תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה נאמר בתגובה כי הכול נעשה בהתאם ללוח הזמנים שהוגדר מראש בהצעת החוק: "החלטות אלה התקבלו על ידי הממשלה כבר בזמן ההתמודדות עם מגפת הקורונה, והוחלט על ידי הממשלה להמשיך לקדם את המלצות הצוות ולגבש את הצעת החוק הממשלתית בלוח הזמנים האמור על אף הקושי הלא מבוטל שיוצרת ההתמודדות עם המגפה".

 

את התגובה חותמת הבהרה כי הוועדה "לא הובלה על ידי משרד הבריאות וכי נציגי המשרד רק השתתפו בישיבות שהתקיימו בתדירות של פעם בשבוע". ובמילים אחרות: זו לא האחריות שלנו.

 

עד למועד סגירת הגיליון לא התקבלו תגובותיהם של סגן השר יצחק כהן (ש"ס) וח"כ משה גפני (יהדות התורה) באשר להיעדרותם מההצבעה ולסיבת המשך ישיבתם בממשלה המקדמת לגליזציה על אף הצהרות קודמות סותרות.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם