הישיש של כפר אז"ר Featured

 14 azar

 

זקן הסופרים בארץ, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, היה איש של חיבורים: סוציאליסט אמיתי שהשתייך לחוגי מפא"י, חזר בתשובה בזכות הרב קוק והשתתף בעריכת חיבוריו * כך ייראה השמאל האמוני בעתיד

משה נחמני

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, אז"ר, היה איש רב פעלים: סופר, ביוגרף, מתרגם, עורך, איש רוח, מורה ואיש ציבור. הוא נולד בעיירה לאדי שברוסיה הלבנה למשפחה חב"דית. בילדותו למד בחדר, ובנעוריו כתב חיבורים תורניים וחידושים על הש"ס ופיתח את כישרונו הספרותי.

בשנת תרנ"ט פרסם את מאמרו הראשון בעברית בעיתון 'המליץ', ומאז נעשה לסופר עברי. למחייתו הורה בבתי ספר ובתלמודי תורה. בתלמידיו היה גם הילד יצחק שימשלביץ, שלימים עברת את שמו לבן צבי והיה נשיאה השני של מדינת ישראל.

מנעוריו היה אז"ר חובב ציון, ועם הופעתו של הרצל היה לציוני רשמי והשתתף בקונגרס הציוני הראשון. בחשוון תרס"ו עלה ארצה והתיישב ביפו, סמוך לביתו של הראי"ה קוק, התבשם מתורתו ורוחו היהודית התחזקה, ומאז חזר להקפיד על אורח חיים דתי לאחר תקופה מסוימת של ריחוק. "הרגשתי כי שינויים נעשו בקרבי, רוחי מתחדשת בקרבי. השפעה גדולה השפיע עלי רבנו הראי"ה קוק. אהבתי לשמוע את דרשותיו החריפות ואת פתגמיו העמוקים והמחוכמים שמרתי בלבי. גם סגנונו עשה עלי רושם עז".

אז"ר היה מגדולי הסופרים בארץ. הוא כתב, ערך ותרגם יותר ממאה ספרים והביא אל הרב כמה מהסופרים הצעירים הידועים שהתגוררו בנווה צדק. בין היתר שידך בין ש"י עגנון והמשורר יוסף צבי רימון לבין הרב קוק, ומאז הם נעשו לתלמידיו ומעריציו של הרב. הוא גם ניסה לקרב את י"ח ברנר לרב, אך זה כבר היה קשה מדי.

עריכת כתבי הרב

הרב קוק אהב והעריך את אז"ר והפקיד בידו את כתבי ידו כדי שיערוך אותם לדפוס. הוא טיפל בכתב היד של החיבור 'עין איה' לקראת הדפסתו ואף ערך מפתחות מפורטים לספר, השמורים כיום בארכיון גנזים. הוא ערך גם את המאמר המפורסם 'למהלך האידיאות בישראל' (גרסת עריכתו לא נדפסה בסופו של דבר) והשתתף בעריכת השיר המפורסם של הרב קוק: 'תלחש לי סוד ההוויה כולה'. גם בספריו ובמאמריו הביא אז"ר דברי תורה ושיחות של הרב קוק שאינן ידועות ממקורות אחרים. בשנת תרע"א פרסם את הביוגרפיה הראשונה על הרב קוק, 'כתר תורה'.

השתייכות מפלגתית

עם היותו מקפיד על קיום מצוות השתייך אז"ר כל ימיו להסתדרות העובדים. השתתף בהקמת אחדות העבודה, קיבל את פנקס החבר מספר 1 כשהיה בן 75 והיה לדמות בולטת בציבור הפועלים בארץ ישראל. הוא הביע את שאיפתו לראות אנשים דתיים בתוך תנועת העבודה. יש גם פן לא ידוע בהשתייכותו המפלגתית. בעיתון 'החרות' פורסמה ידיעה מטעם 'מרכז המזרחי בארץ הקדושה', בכ"ה בתשרי תר"ע [1909]: "באספה האחרונה שהיתה בליל הושענא רבה נבחר ועד קבוע (לסניף 'המזרחי' ביפו). בין חברי הועד: א. ז. ראבינוביץ". הווי אומר לפני שקמה תנועת העבודה היה אז"ר חבר רשמי של תנועת המזרחי ואף נשא תפקיד חשוב בפעילותה ביפו.

פרט חשוב זה מבטא את רוחו הדתית-לאומית של אז"ר, הנערץ בחוגי תנועת העבודה ומבטא יפה את כישרונו לחבר בין עולמות. חיים בוגרשוב כתב עליו: "אז"ר הוא אולי היחידי בתוכנו "המבריח מן הקצה אל הקצה". הוא החסיד הנלבב, המקורב של הרב קוק, ועם זה חבר וסבא של הסתדרות העובדים בארץ, בלי שום וויתורים או ספיקות לצד זה או לצד אחר. [כסמך לכך] הוא מביא תורה יפה מר' נחמן מברסלב".

הישיש

אז"ר הרבה להופיע בסניפי הנוער העובד ואף כונה 'הסבא' של הנוער העובד. אגב, כבר בשנותיו הראשונות בארץ, והוא בסך הכול כבן 60, הצמידה לו העיתונות העברית את התואר 'הישיש', משום שלעומת הסופרים האחרים בארץ היה זקן מופלג. מאז דבק בו התואר. אז"ר היה קרוב לרעיונות הסוציאליזם, היושר והצדק. היה מאבות התנועה הצמחונית בארץ, והיא ראתה בו את הסמל הגדול לצמחונות עברית טהורה.

לציון יום הולדתו ה-80 נקרא יישוב על שמו, כפר אז"ר, שרבים מכירים בזכות ספר הילדים הידוע של לאה גולדברג, 'המפוזר מכפר אז"ר'. אז"ר נפטר בשנת תש"ה ונטמן בבית הקברות הישן של תל אביב ברחוב טרומפלדור.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תן לי את היום הזה

  הטור של סיון רהב...

בג"ץ והחמץ

  דברים שאמר ראש ישיבת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם