עשרים שנה בלי חשמל ומים Featured

 8 hasdara
עשרים שנה בלי חשמל ומים מסודרים
מה זה אומר 'הסדרת ההתיישבות הצעירה'? כיצד הצליחו הממשלות שיזמו ומימנו את הקמת היישובים האלה לדחות את ההחלטה של כל ועדה שעסקה בהסדרתם במהלך עשרים שנה? מה גורם לנתניהו לדחות את התיקון הזה שוב ושוב בניגוד להבטחותיו? מדוע השבוע וחצי הקרובים הם חלון זמן מכריע לסיום העוול? מה דורשים שובתי הרעב ולמה בחרו לשבת דווקא באוהל בדווי? * אם ראש הממשלה יחליט לעצור את האבסורד ולקבל אחריות לכעשרים אלף אזרחים ישראלים, אולי עד יום שישי הכול יהיה סוף סוף מאחורינו. הלוואי

רועי אהרוני

מה זה אומר להיות יישוב לא מוסדר בארץ ישראל? זה אומר שאין אספקת חשמל סדירה, ולכן בימים שנדרשת צריכת חשמל מוגברת, כמו בימי חורף קרים, שומרים ביישוב על 'משמעת חשמל', שבה מותר לתושבים להדליק רק מכשיר חשמל אחד בכל רגע נתון. זה אומר שאין ליישוב תב"ע (תוכנית בניין עיר), ולכן אי אפשר לבנות כחוק בתי קבע, בית כנסת, מקווה, בית ספר, גני ילדים. זה אומר שאין כבישי אספלט נורמליים. או קו טלפון. או תשתיות ביוב. זה אומר שאין מרכיבי ביטחון כמו שמקבלים שאר היישובים. ואם חלילה יקרה משהו, כל המדינה תצטער, אבל מה לעשות, היישוב לא מוסדר.

אז למה לא מסדירים?

קו התאריך

קודם כול, מהי ההתיישבות הצעירה? לדברי אליהו עטיה, מנהל הפעילות בפורום ההתיישבות הצעירה, מדובר בכשבעים יישובים, שבהם כשלושת אלפים משפחות וכעשרים אלף תושבים. עטיה מציין כי כעשרה מהיישובים האלה כבר החלו בתהליכי הסדרה, אך השאר תקועים.

ההתיישבות הצעירה היא שם חיובי למושג השלילי מאחזים בלתי חוקיים שטבעה עו"ד טליה ששון בדו"ח המפורסם שלה. "כמעט כל היישובים האלה הוקמו על אדמות מדינה בעידוד או בשיתוף פעולה אקטיבי מאוד של ממשלות ישראל לדורותיהן", אומרת אורית סטרוק, מרכזת הפעילות של שדולת ארץ ישראל בכנסת. "גם ששון מציינת בדו"ח שלה כמה השקיעה ממשלת ישראל בכל יישוב ויישוב".

אם ממשלות ישראל תמכו בהקמת היישובים, מדוע הם לא הוסדרו?

"התשובה היא קו התאריך", עונה סטרוק. "החל מתאריך מסוים שקבעו בממשלת רבין ובהסכמי אוסלו החליטו באופן רשמי שלא להקים עוד יישובים ביהודה ושומרון. אולם כיוון שרוב הממשלות רצו להקים יישובים, הן עשו זאת מתחת לשולחן. הן היו פעילות מאוד בהקמה, אבל לא פורמלית, בגלל אילוצים מדיניים".

המסה הגדולה של היישובים האלה עלתה על הקרקע סביב שנת 2000, כשהחלה מלחמת אוסלו, האינתיפאדה השנייה בשמה הרשמי. כתשובה ציונית הולמת לאירועי הטרור המדממים הוקמו יישובים רבים ביהודה ושומרון, פעמים רבות במקומות שנרצחו בהם יהודים.

אשר על כן רוב היישובים המדוברים הם בני עשרים פחות או יותר. את השם 'התיישבות צעירה' הגה לפני יותר מעשור אבי רואה, ראש המועצה האזורית בנימין, אך שם זה כבר אינו מתאר נכונה את היישובים שחוגגים שני עשורים להיוולדם.

איתי זר: רוצים לחבר אותנו לתשתיות, לכן אומרים לנו: קודם תעשו תב"ע, אבל התב"ע תקועה גם היא בגלל סחבת. ואנחנו בסך הכול רוצים חשמל ומים!
יוסר–יוסדר

אחרי ממשלת רבין שעלתה לשלטון בשנת 1992 ומלחמת אוסלו בשנת 2000 אנחנו מגיעים לתאריך הבא על ציר הזמן של ההתיישבות הצעירה: פברואר 2011. בתאריך הזה הודיעה ממשלת נתניהו לבג"ץ בהודעה רשמית שהיא נוקטת מדיניות חדשה ביחס להתיישבות הצעירה. מעתה יישובים אלו אינם נחשבים יישובים שעומדים לפנות אותם, כמו שנחשבו בימי שרון ואולמרט.

המדיניות החדשה כונתה יוּסַר–יֻסְדַּר. לפי מדיניות זו, כל יישוב שנמצא על אדמות פרטיות יוסר, כלומר ייחרב, וכל יישוב שנמצא על אדמות מדינה יוסדר. בשנים שחלפו מאז נכנסה המדיניות לתוקף פעלו בשני המישורים. במישור ההסרה הרסו את עמונה, את מגרון ואת גבעת האולפנה. במישור ההסדרה החלו להסדיר בעיקר מקומות כמו כרם רעים, שבות רחל ואיבי הנחל, היושבים במובהק על אדמות מדינה.

ואולם הסדרת שאר היישובים מתנהלת בעצלתיים, משום שרוב היישובים נמצאים על אדמות המכונות 'אדמות סקר', אדמות שעדיין לא הוכרזו אדמות מדינה וצריכות לעבור תהליך ארוך, ושנים יעברו עד שיוכרזו כאלה.

אדמות הולכות לאיבוד

כדי לתת דוגמה לסחבת של ההסדרה שוחחתי עם איתי זר, מקים חוות גלעד ומהנהגת פורום ההתיישבות הצעירה. זר מספר כי הסדרת היישוב הועלתה אחרי רצח הרב רזיאל שבח הי"ד ליד חוות גלעד. "שלושה שבועות לאחר מכן העלה אביגדור ליברמן הצעת מחליטים להכיר בחוות גלעד יישוב מן המניין", מספר זר. "לאחר כמה שבועות העלה ראש הממשלה את ההצעה, וכל השרים אישרו זאת".

ואולם גם שלוש שנים לאחר מכן לא התקדמה הסדרת חוות גלעד. "רוצים לחבר אותנו לתשתיות, לכן אומרים לנו: קודם תעשו תב"ע", אומר זר. "אבל התב"ע תקועה גם היא בגלל סחבת. ואנחנו בסך הכול רוצים חשמל ומים!"

עוד דוגמה היא הסדרת ההתיישבות הצעירה בגוש עציון. כוח אדם מועט ותקציב דל הוקצו לעיסוק בסקר היישובים, ולכן כששאלו את שלמה נאמן, ראש המועצה האזורית גוש עציון, איזה יישוב ייסקר ראשון, ענה נאמן: "שדה בועז".

התחילו לסקור את שדה בועז, ובינתיים לא סקרו את שאר היישובים. כך חלפו שמונה שנים מאז החלו לסקור את שדה בועז, ועד היום שדה בועז לא הוסדר, ובשאר היישובים לא החלו לטפל. "מדינת ישראל לא החלה לסקור את אדמות הסקר שמסביב ליישוב צור שלם, הסמוך לכרמי צור", מספרת סטרוק. "אבל בזמן שמדינת ישראל לא פועלת, הרשות הפלשתינית לא מחכה לסקר ופועלת גם פועלת. האדמות האלה הולכות לאיבוד מדי יום".

אלף ואחד קשיים

בעשור של מדיניות יוסר–יוסדר הוסדרו מעט מאוד יישובים. לדברי סטרוק, "המשפטנים החרוצים של משרד המשפטים והמנהל האזרחי הערימו אלף ואחד קשיים על ההסדרה הזאת. צריך לזכור שאנחנו לא ממציאים את הגלגל. העיקרון שמדינת ישראל אימצה כדי להתמודד עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית בהיקפים נרחבים הוא עיקרון של הסדרה. משום כך מה שנכון לבנייה ערבית בגליל ובנגב צריך להיות נכון גם בבנייה יהודית ביהודה ושומרון".

כדי לפתור את המכשולים המשפטיים הוקמו שתי ועדות: בתחילה ועדת אדמונד לוי, ולאחריה ועדת ההסדרה, שבראשה עמד בהתחלה אביחי מנדלבליט, ואחריו השופטת המחוזית חיה זנדברג.

לנוכח המלצות הוועדות, שכונסו בדו"ח אדמונד לוי ובדו"ח זנדברג, הקימו במשרד ראש הממשלה צוות שתפקידו לממש את ההמלצות. בראש הצוות הועמד פנחס ולרשטיין, מראשי ההתיישבות. ולרשטיין מיפה את כל היישובים מיפוי מסודר ופירט איזה הליך כל יישוב צריך לעבור ואיך פותרים את כל הבעיות. במאי 2020 סיים הצוות של ולרשטיין שלוש שנות פעילות.

ח"כ מאמץ יישוב

מה שגרם למתיישבים להעלות הילוך במאבק על הסדרת היישובים הוא דווקא מה שמתרחש מעבר לים. בהתחלה תוכנית טראמפ, שהוציאה חלק גדול מהיישובים האלה מחוץ לתחומי הריבונות, ובהמשך ההבנה שידיד ההתיישבות עומד לעזוב את הבית הלבן, וכדאי לנצל את רגעיו האחרונים של ממשל טראמפ כדי לקדם את גאולת ארץ ישראל.

עוד לפני הסחרור הפוליטי שמוביל אותנו למערכת הבחירות הרביעית ניסתה שדולת ארץ ישראל בראשות חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש לקדם את חוק 'מרקם חיים' כדי שגם יישובי ההתיישבות הצעירה יקבלו את אותם תנאים שמקבלים שאר היישובים בארץ ישראל. החוק עבר בקריאה טרומית, אולם אז התפזרה הכנסת והכול נתקע.

השדולה למען ארץ ישראל התחילה במיזם 'ח"כ מאמץ יישוב': כל אחד מהח"כים של השדולה אימץ יישוב אחד ובא לבקר בו כדי להכיר מקרוב את צרכיו. לאחר מכן הגישו בשדולה עשרות שאילתות כדי להבין מה נדרש בכל מקום כדי להסדירו. על השאילתות האלה ענה השר מיכאל ביטון מכחול לבן, המשמש שר לנושאים חברתיים ואזרחיים במשרד הביטחון. ביטון נדהם כשנחשף לעומק הסחבת. לדבריו, אם ההסדרה תמשיך להתנהל בקצב, בהיקף כוח האדם ובתקציב שהתנהלה בהם עד היום, פעולתה תימשך כשלושים וחמש שנים.

"ביטון בא מאג'נדה מוניציפלית", מסבירה סטרוק את הרקע של מי שהיה ראש המועצה המקומית ירוחם. "הוא לא הצליח להבין איך מזניחים אזרחים הזנחה כזאת ואיך אף אחד לא מצליח לתפעל נכון את המערכות הבירוקרטיות. הגישה הבריאה שלו גרמה לו להסתער על הנושא".

אורית סטרוק: מדינת ישראל לא החלה לסקור את אדמות הסקר שמסביב ליישוב צור שלם, הסמוך לכרמי צור, אבל בזמן שמדינת ישראל לא פועלת, הרשות הפלשתינית לא מחכה לסקר ופועלת גם פועלת. האדמות האלה הולכות לאיבוד מדי יום
עמדת הממשלה: הסדרה

השלב הבא היה דיון בוועדת החוקה בכנסת שבו נשאל סגן היועץ המשפטי של משרד הביטחון מדוע הם אינם מאשרים אפילו מרכיבי ביטחון ליישובים האלה. סגן היועץ ענה שהם הולכים לפי החלטת ממשלה, וברגע שתחליט הממשלה שיש להסדיר את המקומות האלה, תשתנה המדיניות.

השדולה החתימה עשרות חברי כנסת בקריאה לראש הממשלה להעביר החלטת ממשלה על הסדרת ההתיישבות הצעירה ודרשה דיון במליאת הכנסת כדי להבין מתי תהיה החלטת ממשלה כזאת. השר שנתבקש להגיב בשם הממשלה היה השר צחי הנגבי, השר לענייני התיישבות. הנגבי הלך לראש הממשלה וביקש ממנו שעמדת הממשלה שתוצג תהיה הסדרה. ראש הממשלה הסמיך אותו להכין עם השר מיכאל ביטון החלטת ממשלה משותפת להסדרת ההתיישבות הצעירה.

הכוח של יו"ר ועדת הכנסת

שני השרים, ביטון והנגבי, ישבו עם המנהל האזרחי ועם היועצים המשפטיים של יהודה ושומרון כדי להכין את החלטת הממשלה, שכוללת הסדרת כחמישים משבעים היישובים שבקטגוריית התיישבות צעירה.

"הוחלט להוריד מההחלטה עשרה יישובים שנמצאים בהליכי הסדרה ועוד עשרה יישובים שעליהם מרחפת שאלה בנוגע לבעלות הקרקע", מסביר עטיה. "כל חמישים היישובים שנשארו בהחלטה יושבים על אדמות שאמורות להיות אדמות מדינה".

כשהייתה החלטת הממשלה מוכנה החליט יו"ר כחול לבן בני גנץ שהוא אינו מוכן לחתום עליה אלא רוצה לעשות קודם כול עבודת מטה, כאילו עוד לא נעשה די ממנה. כשראו בשדולה שהנתיב של החלטת הממשלה תקוע, חזרו לנתיב החקיקה. שוב הצביעו בכנסת על חוק 'מרקם חיים', והחוק עבר ברוב מוחץ של 60–40, כולל הימין הקואליציוני, ימינה וישראל ביתנו וגם שלוש חברות כנסת מכחול לבן. מהקריאה הטרומית עבר החוק לוועדת הכנסת, אבל יו"ר הוועדה, חבר הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן), תקע את הנושא.

בזמנו נראה ששני הנתיבים חסומים, גם נתיב החקיקה וגם הנתיב הממשלתי, אבל לפתע נפתח שוב הנתיב הממשלתי מכיוון לא צפוי.

נתניהו ומנסור עבאס

ביום שלישי לפני שבועיים וחצי בשעה 15:45 קיבלו השרים הודעה שבשעה 16:15 תיערך בזום ישיבת ממשלה. עשר דקות לאחר ההודעה הראשונה קיבלו השרים הודעה שנייה ובה סדר היום של ישיבת הממשלה. בסדר היום נכתב הנושא הזה: החלטת ממשלה על הסדרת שלושה יישובים בדוויים בנגב.

מי גרם לראש הממשלה נתניהו להכניס את הנושא לסדר היום? אם תשאלו את שרי הליכוד, הם יגידו שמדובר בבני גנץ או אולי ביו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ. עם זאת נראה שהסבר משכנע יותר קושר זאת ליחסים שנתניהו מנסה לקדם עם המפלגה הערבית רע"ם ועם העומד בראשה מנסור עבאס. זאת משום שלפי כמה פרסומים עבאס כועס על נתניהו, שעוד לא פרע את מה שהתחייב לשלם לו.

הראשון שהתקומם היה השר דאז זאב אלקין, ואליו הצטרפו כל שרי הליכוד וכן השר הרב רפי פרץ (הבית היהודי) והשר אריה דרעי (ש"ס). כולם אמרו שלא יעלה על הדעת שיסדירו את היישובים הבדוויים ולא את ההתיישבות הצעירה.

ההחלטה לא עברה באותו יום, וגם כשניסו להעביר אותה ביום המחרת התנגדו השרים. "הרבה שנים אני מנהלת את שדולת ארץ ישראל", אומרת סטרוק, "ונדיר מאוד שהשרים יוצאים כך נגד ראש הממשלה. נבחרי הציבור מבינים עד כמה האבסורד זועק לשמיים".

אבל לא רק האבסורד זעק. מתברר שבזמן שהתנהלה הישיבה בזום ישבו עשרות אנשים מההתיישבות הצעירה, ראשי מועצות וחברי קבוצות ימין, והתכתבו עם שרי הקואליציה כדי לוודא שלא יצביעו בעד. לקח על חשיבותו של האקטיביזם.

"בסוף הישיבה השנייה שבה לא הצליח נתניהו להסדיר את ההתיישבות הבדווית הודיעו הוא וגנץ שההחלטה בנוגע להתיישבות הבדווית תובא בישיבה הקרובה עם ההחלטה בנוגע להתיישבות הצעירה", מספרת סטרוק. "מאז אנחנו מחכים לישיבה הקרובה".

שיתוף השם

כדי להמחיש את האבסורד שבנקיטת איפה ואיפה לבדווים וליהודים החליטו בפורום ההתיישבות הצעירה להקים מאהל בדווי מול בית ראש הממשלה. "למאהל הגיעו כמעט כל שרי הליכוד וחברי כנסת רבים", מספר זר, "חברי כנסת מהליכוד, מימינה, מתקווה חדשה, מש"ס וגם מכחול לבן".

בעקבות הביקור קבעו חלקם הגדול פגישה אישית בנושא עם ראש הממשלה. "להבנתי ניהל נתניהו בשבוע האחרון לפחות חמש עשרה פגישות אישיות עם חברי כנסת שדרשו בתוקף את ההסדרה", טוענת סטרוק.

ראש הממשלה נתניהו, כנראה בתגובה על המאהל, הכין הצעה לישיבת הממשלה שמסדירה שלושה יישובים יהודיים מול שלושה יישובים בדוויים. "זה ניסיון לעשות סימטרייה, אבל המספר שלושה הוא שיתוף השם בלבד", טוענת סטרוק. "בשלושת היישובים היהודיים יש מאה ושבעים משפחות, ובשלושת היישובים הבדוויים יש אלף ושבע מאות משפחות. מבחינת השטח, ליישובים הבדוויים יש פי חמישה או שישה דונמים משיש ליישובים היהודיים. לכן ההשוואה פה לא מתחילה".

לאחר שנודעה ההצעה המעליבה של ראש הממשלה להסדיר שלושה יישובים בלבד פצחו המוחים במאהל בשביתת רעב. "ההחלטה מונחת על שולחן ראש הממשלה ושר הביטחון, אבל הם לא מקדמים כלום", אומר עטיה. "אין שום תהליך עבודה בנושא. מאז שהקמנו את המאהל מתנהלים רק מעט מגעים עם שניהם, לא משהו מסודר. לא נראה שמישהו מהם מתאמץ כדי שזה יקרה.

"היום גילינו שלא רק את הבדווים בנגב הם רוצים להסדיר ואותנו לא, אלא שגם לערבים ביו"ש הם רוצים לתת אישור תוכניות ענקי של בנייה בלתי חוקית. זה פשוט מטורף".

חלון ההזדמנויות הכפול

השעון מתקתק. התושבים האידיאליסטיים של היישובים הצעירים אולי היו מוכנים להמתין כמה חודשים, אבל המציאות דוחקת להביא לידי החלטת הממשלה בנושא בימים הקרובים, ולא רק כי יש גבול למספר הימים שבהם שובתי הרעב יכולים להחזיק מעמד בלי לקרוס מול חלונו של ראש הממשלה.

שני חלונות זמנים הולכים ונסגרים: הראשון הוא ממשלת המעבר. ככל שהבחירות קרבות החלטה של ממשלת מעבר נעשית בעייתית יותר ויותר מבחינה משפטית. חלון הזמן השני הוא ממשל טראמפ. אם לטראמפ אין תוכניות אחרות, ביום רביעי הקרוב, ז' בשבט (20.1), ייסגר הגולל על ממשל טראמפ, ומחליפו ג'ו ביידן ייכנס לחדר הסגלגל. בשדולה מבינים שאם לא תהיה החלטת ממשלה בנושא לפני יום רביעי, ניכנס לתקופה שבה יהיה קשה הרבה יותר להעביר החלטה כזאת.

"כבר כמה חודשים שאנחנו מתריעים שחלון ההזדמנויות הולך ונסגר", טוען עטיה. "ידענו שחייבים לעשות את זה לפני שהממשלה תתפרק, כי היועמ"שים מערימים קשיים על החלטות ממשלה בזמן מעבר. הממשלה בעיניים פקוחות החליטה להיכנס לתקופה הזאת, שבה יהיה לה קשה יותר להסדיר.

"אותו הדבר לגבי ביידן. אנחנו מבינים שבעשרים לחודש נהיה באטמוספרה מדינית שונה. בעיניי לא מדובר בעניין מדיני, אבל אני מבין את הרצון שלא יהיה פיתחון פה, לא לממשל האמריקאי ולא לממשל הישראלי, שימצא תירוצים למה לא להסדיר".

אתה טוען שראש הממשלה בכוונה ממסמס את ההחלטה עד לממשל האמריקאי החדש?

"בוודאי. ראש הממשלה לא טיפש, הוא בוודאי מבין את מה שאני מבין. הוא מתעכב בכוונה כדי שייכנס ממשל ביידן, ואז הוא יוכל להגיד: אני רוצה, אבל אני לא יכול. בנושאי ההתיישבות, כמו עם הריבונות, ראש הממשלה הוכיח פעם אחר פעם שהוא רק 'כמעט'. אני מקווה שפה הוא יוכיח לנו אחרת".

"ראש הממשלה טוען שגנץ הוא הבעיה, אבל נפגשנו עם גנץ אצל חברת הכנסת עומר ינקלביץ', והוא הראה נכונות", מוסיף זר. "אי אפשר גם להיתלות עוד בטענה שיש פה בעיה משפטית. את ההחלטה של הנגבי וביטון כתבו היועמ"שים של משרד הביטחון, והיועמ"שים של המנהל כבר אישרו. לכן כל מי שאומר שזה נתקע מסיבות משפטיות, תדעו שזה אך ורק מסיבות פוליטיות.

"אנחנו חושבים שהליכוד יכול לפעול כדי לשכנע את ראש הממשלה ואת גנץ. אנחנו לא יכולים לחכות לממשל ביידן ולחיות עוד ארבע או שמונה שנים בסבל. אנחנו לא רוצים לקבל טפיחות על השכם, אנחנו רוצים את התנאים הבסיסיים".

פוליטיקות קטנות

מהו הדבר הריאלי שאתם רוצים שיקרה עד כניסת ביידן לתפקיד?

"בלוח הזמנים הדוחק צריכה להיות החלטת ממשלה שתאפשר לפעול בנושא גם בעידן ביידן", עונה סטרוק. "בגדול, החלטת הממשלה צריכה למתג את היישובים האלה 'אתרי התיישבות בהסדרה' ולהכניס אותם להליך הסדרה מוגדר, כולל תקציב, תקנים, לוחות זמנים מחייבים ותוכניות עבודה.

"צריך גם להגדיר שכל יישוב שאי אפשר להגדיר שכונה של יישוב קיים יוגדר יישוב בפני עצמו. אחרת עלולים יישובים כאלה למצוא את עצמם תלויים באוויר בתקופת ביידן. נוסף על כך צריך לוודא שבתקופת הביניים עד ההסדרה יקבלו היישובים תנאי חיים מינימליים לפחות, בראש ובראשונה מרכיבי ביטחון, שהם אינטרס של המדינה".

אתם חושבים שהיישובים אכן יוסדרו לפני כניסת ביידן לתפקיד?

"אני מקווה מאוד שכן", עונה זר. "שלא יפקירו אותנו. יכול להיות שדווקא הבחירות יהיו זרז לעניין, כמו שהסדירו את מבואות יריחו שלושה ימים לפני אחת ממערכות הבחירות. יש פה הסכמה בגדול של היועצים המשפטיים, של רוב חברי הכנסת, של השרים ולדבריהם גם של נתניהו וגנץ. אז בגלל פוליטיקות קטנות אנחנו צריכים לסבול?"

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
גאולת זמננו

  מאמר מאת הרב שמואל...

מה יהיה בעוד 3,333 שנה?

  מאמר מאת מיכאל פואה

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם