אי-סדר בבלגן Featured

 10 bardak

 

חרדים וקורונה, שסע בעם ובחירות בפתח – זמן מצוין להכיר את ברדק, שמנסים ליצוק תשעה קבין של הומור שיחבר את כולנו לחמצן החשוב שקצת שכחנו: הומור

 

נדב גדליה

 

דווקא בתקופה שהתקשורת מציגה בפנינו שסע בין המגזרים חשוב לשמור על ההומור ולזכור שבסופו של דבר כולנו יהודים שרוצים לחיות יחד בארץ ישראל גם אם לכל אחד מאיתנו די ברור שהוא הצודק. כמי שמוצאו בעדה מסוימת שמורה לי הזכות להשתמש בבדיחות הקרש המאפיינות את מי שמחפש לצחוק עליי. ללא ספק, כיף גדול להסביר לעולם שאני קמצן ומנגד להיעלב כשמישהו מעז לרמוז לי שיש לי בעיה להוציא כסף. ככה זה בהומור: רק למי שקרוב לצלחת הג'חנון מותר לצחוק על המלצר התימני שמגיש אותה. הוא הדין בחבורת ברדק, יוצרים חרדים שהקימו את ההומור לתחייה בדיוק כשהוא נעשה מצרך חיוני.

 

דרך ההומור החרדי, שאולי לא כולם יבינו את כל הניואנסים שלו אבל בפועל ייהנו ממה שיבינו, יוצרי ברדק מעבירים את המסרים שלהם לחברה החרדית ובכלל. לא קל להיות מצחיק, אבל מתברר שהולך להם לא רע גם כשהם צוחקים על הפגנות קדושות ומאפיינים דמות כ'מפיק הפגנות רשמי', מאכער המוכר הפגנות לכל המרבה במחיר (כולל חבילות פרימיום הכוללת הפגנה עם זריקת טיטולים). מאכער ההפגנות מבטיח ללקוחות הפגנה "כמו שצריך" שאפילו טוסטוס לא יעז לעבור בה ולהפריע למהלכה התקין. כך נולד למשל המשפט "טוסטוס לא יעבור", שנהיה לקאלט.

 

אחרי זה הגיע גם הומור על נושאים עדכניים אחרים: שידוכים במגזר החרדי, הרצאות זום, אפליה מול הציבור החילוני, פחד מכלבים ועוד כהנה וכהנה. נושאים כואבים הפכו למערכונים קצרים המציגים את הפן ההומוריסטי של כל סיטואציה, כי בחיים אתה כותב לעצמך את הסיפור, וברדק כאן כדי להטיל מטבע ולוודא שינחת על הצד המצחיק שלו. הגישה מוכיחה את עצמה, ועד היום זכו מערכוני צמד ברדק למיליוני צפיות רשומות ביוטיוב ולעוד רבות, שאי אפשר להעריך את מספרן, דרך רשתות כמו וואטסאפ וטלגרם.

 

בברדק משתתפים שני יוצרים מרכזיים, מייסדי החבורה, ולצידם עוד שחקנים אורחים. שני היזמים הם הקולנוען מני וקשטוק (32) – תושב בני ברק, במאי ויוצר וידיאו שיצר עד היום לא מעט סרטוני רשת, סרטי תדמית ועוד, בוגר הישיבה החרדית כנסת הגדולה ובוגר תואר בפרסום לצד השלמת לימודי קולנוע בישיבת תורת החיים, שבה הוא מרצה לצילום ולבימוי – וחברו אפי סקקובסקי (27), אברך המתגורר בקריית יערים ומלבד לימוד תורה עוסק גם במשחק ובכתיבה.

 

הומור חרדי-דתי נתפס כמשהו שעוסק 'בנושאים דתיים' ויוצריו הם אנשים שומרי מצוות בהגדרתם, אך לא פחות מהכותרות האלה יצירת הומור דתי (באמת) נובעת ממשהו אחר לגמרי ממה שמקובל בעולם ההומור הכללי.

 

"אנחנו ניגשים אחרת ליצירה", מסביר וקשטוק. "קודם כול אנחנו חושבים איך לא פוגעים, ורק אז איך מצחיקים. לא ההפך חלילה, אין כזה דבר אצלנו. בסופו של דבר צריך להיזהר מאוד. להישאר על הגבול הדק של להצחיק אבל לא לפגוע באדם מסוים או באוכלוסייה כלשהי". סקקובסקי מסכים איתו ומהנהן. "זה הרבה מעבר למערכון בלי גסויות", הוא אומר.

 

"אנחנו לא מכניסים אנשים חרדים לאינטרנט אלא אומרים שעדיף שמי שכבר יש להם אינטרנט יראו את התכנים שלנו ולא תכנים אחרים", מסביר וקשטוק את הסתירה המובנית לכאורה ביצירה במגזר שבו אינטרנט, באופן רשמי, אינו אמור לשמש לצורכי בידור.

 

הקהל החרדי אוהב אתכם?

 

"ב"ה מאמצנו נושאים פרי", אומר וקשטוק. "הרבה אנשים מספרים לי שהם שולחים את המערכונים לקרובי משפחה. 98% מהתגובות שאנחנו מקבלים הן תגובות טובות. אין מאה אחוז. גם אם תוציא ספר של חידושי תורה יהיו מתנגדים", הוא מסביר.

וקשטוק: אנחנו ניגשים אחרת ליצירה. קודם כול אנחנו חושבים איך לא פוגעים, ורק אז איך מצחיקים. לא ההפך חלילה, אין כזה דבר אצלנו. בסופו של דבר צריך להיזהר מאוד. להישאר על הגבול הדק של להצחיק אבל לא לפגוע באדם מסוים או באוכלוסייה כלשהי

 

"התגובות באות מכל גוני האוכלוסייה", אומר סקקובסקי. "מחרדים מיינסטרים, ממודרניים שמחזיקים מחשב ומחרדים שרואים את ברדק פעם בכמה זמן כשיש להם גישה למחשב אצל הדוד או משהו. ויש גם צופים דתיים-לאומיים, כמובן, ואפילו חילונים". גם כאן, מעבר לתשומת הלב הנעימה לכל יוצר, יש פן אמוני המוצא משמעות יהודית.

 

"הכי כיף לקבל תגובות אמיתיות ונוגעות: מישהו לא מזמן עצר אותי ברחוב וסיפר לי שבכל שבוע ביום ראשון הוא הולך לאישה אלמנה ומראה לה את המערכון שלנו אחרי שהוא עולה ברשת. או אימא של אחד מהמגיבים לא חייכה בקורונה וכשראתה מערכון שלנו זאת הייתה הפעם הראשונה שהיא חייכה מאז תחילת התקופה הזאת. לשמח זאת מצווה גדולה, ואשרינו שזכינו.

 

"לחרדים יש המון הומור עצמי ויכולת לעשות סאטירה, פשוט הם לא נמצאים כל כך במדיה ופחות יודעים על זה. אבל הם יודעים לצחוק על עצמם ממש טוב, וכדאי לדעת את זה גם אם זה לא תמיד נראה ככה מבחוץ".

 

הכול לטובה

 

אחרי עבודת הכנה של בניית קונספט שיוכל לעבוד נכון ברשת עלתה לאוויר חבורת ברדק. זה קרה אך לפני חודשים מספר, בעיצומה של הקורונה. כעת הם כבר עומדים על עשרות סרטונים העולים בהתמדה מדי מוצאי שבת לאתרי אינטרנט ידועים כמו ערוץ 7 וכיכר השבת לצד הפלטפורמות העצמאיות כמו יוטיוב וקבוצות וואטסאפ שקטות.

 

איך אתם מפיקים חומר רב כל כך בזמן מועט כל כך?

 

"הכול מופק עצמאית", אומר סקקובסקי. "אנחנו עושים את כל העבודה; הכסף בא מהבית, ובזכות הידע וההיכרות של מני עם עולם הצילום והקולנוע זה הולך טוב. הוא יודע למצוא את האנשים הנכונים שאפשר לעבוד איתם בלי הרבה תקציב ולהוציא תוצר מעולה".

 

כסף לא מדאיג אתכם, אני מבין.

 

"בע"ה הודות לוויראליות אנחנו עושים פרסומות. עוד מעט הן יצאו לאור, ובהמשך נעשה עוד פרסומות בע"ה. משם בא הכסף".

 

"תהליך העבודה שלנו מתחיל לפני הכול ממחשבה על רעיון לתסריט", מספר וקשטוק. "מתוך חמישה רעיונות אנחנו מוצאים אחד ממש טוב ומחליטים ללכת עליו. ואז מתחילים לדבר עליו, לשחק אותו, להתווכח עליו, לשכתב, לכתוב דיאלוגים, לדייק. אחר כך יש תסריט סגור וקובעים יום צילום. אחר כך אנחנו עוברים לעריכה, אני עורך ומראה לאפי את הדראפטים. מוציאים את זה לקהל במוצ"ש".

 

איך אתם עובדים יחד? יש פלפולים וחילוקי דעות כמו בסוגיה בישיבה?

 

"האמת? לא ממש ברמה של פיצוץ", אומר סקקובסקי. "יש חילוקי דעות לגבי מה מצחיק ומה לא", אומר וקשטוק, "אבל בדרך כלל אנחנו מסתדרים בינינו לבין עצמנו. כשאין לנו מסקנה אנחנו פונים ליועצים חיצוניים, והם מכריעים".

 

בתהליך הכתיבה לא נוצרות יותר מדי בעיות. בצילומים עצמם זה כבר סיפור אחר לגמרי, כיאה לקולנוע דל תקציב. עכשיו זה מצחיק, אבל לא ביום הצילום, הלחוץ גם ככה.

 

"בצילום של 'אייזנבך מותג' (הדמות הפופולרית שיצרו השניים, נ"ג) הוא ראיין מישהו במערכון. המרואיין היה אמור להיות מישהו אחר לגמרי ממי שצולם בפועל. זה היה יום צילום מאוד מושקע וקולנועי, בנינו הרבה תפאורה, אלפי שקלים שמנו על זה, אבל השחקן לא ענה לי. עזוב סיבות למה ואיך, איכשהו, תכלס, הוא לא היה יכול להגיע ונשארנו עם כל הציוד, אנשי הצוות, התפאורה והפשקווילים, ככה בלי יכולת לעשות כלום ללא השחקן החסר.

סקקובסקי: לחרדים יש המון הומור עצמי ויכולת לעשות סאטירה, פשוט הם לא נמצאים כל כך במדיה ופחות יודעים על זה. אבל הם יודעים לצחוק על עצמם ממש טוב

 

 

"ב"ה זה הסתדר לטובה: יש לי חבר אחר שהוא גם שחקן, ופשוט התקשרתי אליו וביקשתי שיציל אותי. הוא הגיע בלי לחזור על הטקסט ובלי כלום. החלפתי דמות בו ברגע, שיניתי את סיפור הרקע ככה שיתאים לו, וב"ה, בכישרון גדול, הוא עשה את זה כמו מלך. באותו רגע זה היה מלחיץ, אבל עכשיו אני יכול להגיד לך שזה היה לטובה. התברר שהוא התאים למערכון הרבה יותר מהשחקן שלא הגיע לצילומים".

 

"גם במערכון על הכלב", פותח סקקובסקי, והשניים צוחקים. "הבאנו כלב, אבל הוא לא הפסיק לנבוח ותקע את הכול. שמעו אותו כל הזמן בסאונד. גם כשהרחקנו אותו מהצילומים הוא עדיין נבח. היו עוד כלבים בסביבה, אז הוא עוד יותר נבח. לכן קיצרנו את המערכון. אפשר לומר שהכלב עשה את העריכה, אבל כאן זה גם יצא לטובה, כי ככה המערכון הזה היה קצר, מהודק ומגניב יותר". בשלב הזה אני שואל את השניים כמה פעמים הם שמעו את הסיפור על נחום איש גמזו.

 

מה זה 'במאי'?

 

מה לדעתכם חסר בתחום הווידאו בציבור הדתי-חרדי?

 

"בלי לזלזל חלילה, אני חושב שחסרים קצת בימאים. לפעמים יש סרטון שרץ ברשת והוא מצולם וערוך טוב, אבל במאי לפעמים חסר. מה זה במאי? הרבה שואלים. מישהו שידע יותר לביים את השחקנים, מלא דברים קטנים. הקפדה שהעריכה תהיה באותו גל וקצב של התסריט. בימוי יכול להעלות את כל קטע הווידאו בכמה דרגות".

 

"צריך חוש וכישרון לזה", מוסיף סקקובסקי. "לא בהכרח מי שיודע לצלם, לערוך או לשחק מבין בבימוי. לדעתי חסר הכול בתחום הקולנוע בציבור הדתי", הוא אומר, "כי כל התחום של קולנוע וחרדים זה משהו די בהתפתחות. בעיקר חסרים תקציבים מקרנות, מהמדינה, כמו שאומרים. הכסף מחולק בחלוקה ישנה ולא מייצגת שלא מספקת את הצרכים של הציבור.

 

"לא רגילים שיוצרים חרדים עושים מדיה, והיחס לזה בהתאם מבחינת תקציבי המדינה. אולי חרדים רק התחילו, אבל דתיים למשל, שעושים מדיה כבר שנים, לא מקבלים מספיק תקציבים. אנחנו מקווים שזה ישתפר ונוכל לעשות עוד יותר טוב את מה שאנחנו עושים עכשיו עצמאית לגמרי".

 

מה דעתכם על אנדרדוס – הם מתחרים?

 

"אנחנו אוהבים אותם מאוד", אומר סקקובסקי. "הם מצחיקים אותנו והם פורצי דרך שעשו את זה לפני שחשבו על זה בכלל, וכל הכבוד להם", אומר וקשטוק. "אנחנו דומים להם איפשהו גם אם הסגנון קצת שונה, כי אנחנו בכל זאת באים מהעולם החרדי, למרות שאנחנו לא מכוונים רק לחרדים, וגם חילונים מאוד נהנים מאיתנו. אבל מטבע הדברים אנחנו מביאים זווית אחרת. יכול להיות שנצחק על אותם דברים כמו אנדרדוס אבל נגיד דברים קצת שונים כי העולמות שלנו אחרים".

 

מה החלומות שלכם?

 

"אין יצר הרע – יש יצר שרע לו", אומר סקקובסקי. סתם ולא פירש אבל חייך.

 

מני, תסביר לי.

 

"אפי תמיד אומר, ואני מסכים איתו: אנחנו לא שואפים להיות השחקנים והבמאים הטובים ביותר אלא שחקנים ובמאים שטוב להם. שנצליח לשמח ולהתפרנס, ולפני הכול שיהיה לנו הכי טוב".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
האומץ לחשוב פעמיים

  הטור של סיון רהב...

הפולמוס על התקווה

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם