הפקידים של העשור הבא Featured

14 levinstein

 

שדרת הפקידים של העשור הבא
 
ההיסטוריה מראה שכשהולכים ב'בני דוד' על תוכנית הכנה אקדמית, בעוד עשור תקצור החברה הישראלית את הפירות * המטרה פשוטה: להכין כל בעל מקצוע שנכנס לשירות הציבור בתחומי המשפט, הכלכלה והמנהל הציבורי לעולם המושגים הפרוגרסיבי שאליו הוא הולך להיחשף, אבל בעיקר לתת לו כלים להוביל שפה חדשה, לא רק שמרנית יותר אלא בעיקר יהודית הרבה יותר

 

מתן חסידים

 

ב'בני דוד' החליטו להשיק תוכנית סטודנטים אשר מטרתה להציב חלופה יהודית לשיח הציבורי בדמות תוכנית עוז וענווה. התוכנית מיועדת לסטודנטים בעלי רקע תורני בסיסי הלומדים את מקצועות מדעי החברה, ובהם משפטים, כלכלה, תקשורת, מנהל ציבורי ועוד.

 

"אנחנו מחפשים אחר אנשים שעניינם הוא ההימצאות וההשפעה בלב העשייה הציבורית והתרבותית במדינת ישראל", מספר הרב עזרא היימן, רכז תוכנית בעוז וענווה. "לפני כמה שנים", הוא מוסיף, "שמנו לב שהמרחב הציבורי ככלל הופך למרחב שכל מיני אג'נדות פרוגרסיביות קיצוניות מתחילות להיות מוטמעות בו. השפה המקצועית של המגזר הציבורי מתחילה להשתנות.

 

"אנשים שמתוך רצון כן לתרום לחברה מגיעים למקומות כמו הפרקליטות או לחוגים מסוימים באקדמיה לומדים את השפה המקצועית של התחום, שפה שאיננה תמימה ואינה חפה מאג'נדות רדיקליות מאוד.

 

"התוכנית שלנו עוסקת בעיקר בהכרת הזרמים התת-קרקעיים של הליברליזם הקיצוני הפוסט-מודרני, שגדוש בפוליטיקת זהויות, בשיח התקינות הפוליטית ובפרויקט הדגל של פירוק מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אנחנו מבקשים לחשוף את זה ולבנות שפה אחרת".

 

הרב יגאל לוינשטיין, הוגה התוכנית מטעם מוסדות 'בני דוד', מעיר: "סטודנטים פשוט לא מזהים את המשמעות של התכנים שמועברים אליהם בחסות של ידע אקדמי אובייקטיבי לכאורה. הכרת השיח היא המכשול הראשון שיש לדלג מעליו".

 

הבוגרים שלכם אכן מצליחים לזהות את התוכן הפרוגרסיבי במהלך העבודה שלהם?

 

"הייתה לנו לדוגמה בוגרת של התוכנית שעשתה את ההתמחות שלה במשרד המשפטים. כשהיא הגיעה לפרקליטות היא שמה לב שמאות תיקים של זריקות אבנים של ערבים על יהודים לא מתויקים כפשע על רקע לאומני.

 

"היא דיברה איתנו והבינה שיש פה בעיה חמורה שנובעת מהנחות יסוד הקיימות במערכת המשפט. בזה שהיא ישבה שנה בתוכנית ולמדה את השפה הפרוגרסיבית היא גם הבינה מה עומד מאחורי המילים היפות. אנחנו מנסים להראות מה הנחות היסוד של התרבות הזאת, מה השפה שלה, ועל גבי זה לתת מענה עמוק".

 

התוכנית בנויה ממפגשים לאורך השנה האקדמית הכוללים התעמקות ברעיונות המרחפים במרחב הציבורי. מגדר ופמיניזם, לאומיות, סוגיית האחר והחלש בחברה, כלכלה, מערכת המשפט והפרקליטות, כולם זוכים לאבחון מנקודת מבטה של תורה.

הרב עזרא היימן: הייתה לנו לדוגמה בוגרת של התוכנית שעשתה את ההתמחות שלה במשרד המשפטים. כשהיא הגיעה לפרקליטות היא שמה לב שמאות תיקים של זריקות אבנים של ערבים על יהודים לא מתויקים כפשע על רקע לאומני. היא דיברה איתנו והבינה שיש פה בעיה חמורה שנובעת מהנחות יסוד הקיימות במערכת המשפט. בזה שהיא ישבה שנה בתוכנית ולמדה את השפה הפרוגרסיבית היא גם הבינה מה עומד מאחורי המילים היפות. אנחנו מנסים להראות מה הנחות היסוד של התרבות הזאת, מה השפה שלה, ועל גבי זה לתת מענה עמוק

 

 

"התוכנית מחולקת לשלושה חלקים", מפרט הרב לוינשטיין, "כשאנו פותחים נושא חדש אנחנו קודם כול נותנים במה רצינית לייצוג העמדות הפרוגרסיביות בחברה מפי מיטב הפרופסורים בתחומם. לאחר מכן אנו עוברים לנציגי העמדות השמרניות בסוגיה הנידונה, ורק בסוף אנו עוברים להשמיע את עמדות היהדות. לשם כך אנו נעזרים בתלמידי חכמים מכל רחבי עולם התורה, מהרב אריאל והרב אבינר ועד הרב חננאל אתרוג והרב בלומנצוויג, שעוזרים לנו לברר את הסוגיות כבדות המשקל הללו. המשתתפים פוגשים כל סוגיה משלוש נקודות מבט שונות, וכך הם זוכים לבנות השקפת עולם סדורה".

 

בשנים האחרונות בעיקר השמרנים מבית קרן תקווה הם שיוצרים תוכן שעניינו לאתגר את השמאל הישראלי, ואילו ב'בני דוד' מבקשים כיום להכניס לשיח הציבורי את הקול היהודי של בית המדרש כקול רלוונטי ומשכיל המציע פתרונות עומק לבעיות השעה הבוערות.

 

"תראה, אנחנו לא שמרנים", מוסיף הרב לוינשטיין, "המשותף לעולם המודרני ולעולם הפוסט-מודרני הוא ששניהם כופרים בא-לוהים. השמרנים מתייחסים לא-לוהים באופן חיצוני לחיים, לא אמיתי ולא מחיה.

 

"העולם השמרני משתדל בעיקר שלא להיות שותף לתהליכי הפירוק של יסודות המין האנושי, ומכאן ברכתו. הוא מבין שצריך לעשות תהליכים בזהירות ובהדרגה, אבל באמת המסרים שלו הם רק על דרך השלילה. הוא כמו אומר 'אל תהרסו את מה שבנינו בעמל רב'. אנחנו, לעומת העולם השמרני, מציעים עתיד. עתיד של גילוי צלם א-לוהים אגב גילוי של הצד הגבוה שבאדם".

 

הרב היימן מוסיף: "אנחנו לא משועבדים לשותפות הזאת. בתוכנית אנחנו משתדלים לגבש את מסקנותינו בעיקר מתוך מקורות תורניים, ולא בהכרח מאג'נדות שמרניות".

 

איפה עמדתכם שונה מזו של השמרנים?

 

"למשל בסוגיית הצניעות", מדגים הרב לוינשטיין, "השמרנים באופן כללי הלכו אחרי הפרוגרסיביים בסוגיה זו, וכיום אין להם כל אמירה מיוחדת בנושא. גם בסוגיות מדיניות, למשל בסכסוך שלנו עם הערבים, הם הרבה יותר פרגמטיים. הם לא פועלים בהנחת היסוד שלהם מתוך ערכים שבסיסם מצוי הקודש. גם עמדתם ביחס לחיי הנישואין והמשפחה היא בסופו של דבר תועלתנית ולא נובעת מהקדושה שיש בחיי הזוגיות".

 

הרב היימן: "כשהאדם הדתי מגיע להלכה למעשה הוא מוצא את עצמו בצד השמרני בעיקר כי הוא מזהה את הסכנה מהצד השני. כאן זה בדרך כלל נגמר. הדבר נובע מפערי השפה שבין השפה התורנית לעולמנו: השפה של בית המדרש עתיקה מאוד ודורשת זיכוך ותרגום. שמנו לב שעולם התורה לא מספיק נותן את הדעת כיום למרחב המחשבה התרבותי כמרחב לכתחילאי שצריך לשים עליו את הדגש".

 

לאחר שנה של תוכנית מעמיקה, בכל זאת הבוגרים שלכם נכנסים סוף סוף למערכות הציבוריות. איך אתם משמרים את הגחלת שלהם גם בעבודה השוטפת?

 

"נכון שאדם נכנס לעבודה, ולמרות ההכנה הזאת הוא בסך הכול רוצה להצליח", מציין בכנות הרב היימן, "הבנו שלא לכולם יש יכולת לשחות נגד הזרם האדיר הזה, ובאמת צריך ליווי שיימשך אל תוך תקופת העבודה. עכשיו אנחנו בתהליכים להקים צוותי המשך. אנשים שסיימו את התוכנית אצלנו והתחילו לעבוד יעזרו זה לזה וייצרו קבוצות של שיח ולימוד שחושבות אחרת מהמערכת".

 

לא מעט חשים שביקורת התרבות מהסוג הזה מוגזמת. אולי פיתחתם רגישות רבה מדי בגלל שאתם חיים בעולמות אינטלקטואליים ומגיבים על תנועות קיצון?

 

"מי שטוען זאת טועה ובגדול", פוסק הרב לוינשטיין. "אלו תהליכים ארוכי טווח שצריך להבין אותם לעומק. לפני עשרים שנה בארצות הברית אף אחד לא היה מאמין שנגיע למה שקורה שם כיום בקמפוסים, תרבות ההשתקה והפוליטיקלי קורקט כלפיי תכנים שהם לא פרוגרסיביים לא תיאמן. יש היום חוגים לכלכלה בארץ שכל הניירות שנותנים להם כתובים אך ורק בלשון נקבה, לא איש-אישה אלא רק נקבה.

 

"אתה רואה את הכפייה במרחב הציבורי כשנשים לא יכולות לשיר לנשים בשם ערכים ליברליים לכאורה. וכן, ממתי דגל של קבוצה קטנה הפך לדגל רשמי של משרד החוץ הישראלי? אולי נשים במשרד החוץ את הדגל של חב"ד?

 

"זה הרבה מעבר לאקדמיה. אתה רואה שהדעות הפרוגרסיביות הן הנחות היסוד במערכת המשפטי לכל נושא ונושא. אם לא לומדים את זה, אחר כך נכנסים למערכות הציבוריות, ואז לא מבינים את השפה. וגם אם התחלת להבין את השפה, אתה לא בהכרח יודע להעמיד חלופה, לא שמרנית ולא יהודית. לשם כך דרושה כאן עבודה מעמיקה".

 

"אתה עומד מול כאלה מערכות עצומות", מציין הרב היימן, "ואומר לעצמך: איך אפשר בכלל לשנות את זה? אבל צריך לזכור שיש כאן תהליך ארוך שמתחיל בצעדים קטנים. ככל שיותר ויותר חבר'ה שיש להם תפיסת עולם ערכית ולאומית היונקת ממקורות היהדות ייכנסו למערכות האלה, בסוף תיווצר מאסה קריטית שתשנה את המציאות בשטח.

 

"אמר לי גורם בכיר בפקידות הציבורית: בסוף המערכת היא סך כל הפרטים הנמצאים בה. אין באמת אדם אחד שמחזיק בכל הכוח. ככל שיהיו עוד ועוד אנשים שייכנסו פנימה, נוכל להחזיר למערכות האלה את ערכי הזהות בכלל והזהות הלאומית בפרט. ערכים שנכון להיום אבדו ממנה".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מסילות התשובה

  מאמר מאת הרב המקובל...

היתר פשוט

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם