בהשגחת הרבנות פתח תקווה Featured

12 kosher

על המהפכה הדתית-לאומית שעשה הרב מיכה הלוי בעירו נכתב רבות. מערך הכשרות בפתח תקווה נחשב דגם למערכת כשרות עצמאית שלמדו להעריך אפילו בעלי העסקים שצריכים לעמוד בדרישותיה * רב העיר פתח תקווה אינו טיפוס שבכל הקשור לעמדותיו עושה חשבונות פוליטיים, והוא טוען נחרצות שאחרי שלמד היטב את הרפורמה וגם שוחח עליה עם שר הדתות, הוא סבור שמדובר בשגיאה חמורה שתגדיל את השחיתות ותוריד דרמטית את רמת הכשרות * מדוע יש רבנים שתומכים בה? "שאלתי את השר אם יש לו תמיכה מבעלי ניסיון במערכת כשרות גדולה עם בתי חרושת, משחטה, קייטרינג ואולמות, והוא לא ענה לי" * וכן, יש לו חלופה להציע

איתמר סג"ל

"פגיעה אנושה בכשרות", מסכם הרב מיכה הלוי כאשר הוא מתבקש להידרש לרפורמת הכשרות המתוכננת של שר הדתות מתן כהנא. "נפגשתי עם השר", מספר הרב, "הוא אדם ישר, ואני מעריך את זה. הוא הקשיב יותר משעה. הצגתי בפניו את כל הכשלים במתווה הכשרות החדש. השר אמר לי: יש רבנים שחולקים עליך ואומרים שהרפורמה טובה, וציין כי הוא מחויב להסכם הקואליציוני עם ליברמן. שאלתי אותו שאלה פשוטה: האם מישהו מהתומכים, ואינני רוצה לשמוע שמות, ניהל מערכת כשרות גדולה עם בתי חרושת, משחטה, קייטרינג ומאות אולמות, בתי עסק ומסעדות? הוא לא ענה לי".

הרב מיכה הלוי מבין בכשרות. כרבה של העיר החמישית בגדלה בישראל קרוב לעשר שנים הוא חולש על מערכת כשרות מהגדולות בישראל. דיבורו של הרב מדוד ומחושב, והוא מנמק נימוק אחר נימוק מדוע לדעתו רפורמת הכשרות המתוכננת תביא לידי פגיעה קשה בכשרות ומהם הצעדים שיש לנקוט כדי לתקן את הטעון תיקון במערך הכשרות הממלכתי בישראל.

"אני מוכרח לומר", הרב אומר בכאב, "מבין מי שתומך ברפורמה הזו, לא מצאתי עד כה מישהו בעל ניסיון רב שנים במערכת ממוצעת. אני לא מדבר על הגודל של פתח תקווה, מערכת ממוצעת. יש בפתח תקווה יותר מ-500 מסעדות, אני עובר על עשרות דוחות יום יום מהפיקוח, מפריעים לי בכל רגע בטלפונים ובשאלות. זו מערכת ששווה לניהול בית חולים גדול, ועוד הרבה יותר".

אם נסכם על קצה המזלג את עיקרי הרפורמה המתוכננת, מדובר בהוצאת תחום הכשרות מהרבנות המקומית לידי גופים פרטיים אגב רגולציה מסוימת של הרבנות הראשית בכל הנוגע לנהלים וליכולת לאשר את התאגידים. לדברי הרב הלוי, "הציבור הרחב המסורתי אבל גם ה'אשכנזי', בהיעדר רב שהוא בחר לעצמו, רב העיר הוא הרב שלו. חלק ניכר מהמפגש הזה מתרחש דרך עולם הכשרות. רוב הציבור מכיר את הרב כצינור לחיי הקודש ולחיי הדת: פוגש את רב העיר דרך החתימה שהוא רואה על תעודת הכשרות, ולא כאוכל חינם שיושב רק בשביל המשרה.

עיקר תפקיד רב העיר להרביץ תורה, אבל אני חושב שהוא חייב להיות בראש המערכת, האחראי לכשרות, ותחתיו צריכים להיות אנשי ניהול שהוא יכול לסמוך עליהם. אני פוגש אנשים רבים בעיר או מחוצה לה שאומרים: אנחנו נהנים לאכול את מה שאתה חתום עליו. מבחינתי, זה חלק מקבלת התורה ומורא הרב שלהם

 

"אין ספק שחובה לתת בידי כלל הרבנויות את הכלים הדרושים לפיקוח על המשגיחים פיקוח הרבה יותר איכותי והדוק, וזה דבר שאנו זועקים עליו שנים. זה יכול להיעשות בדגם הקיים בפתח תקווה ובמקומות אחרים או בכל דגם אחר שמאפשר הפרדת זיקת משגיח-מושגח ופיקוח אונליין של הרב על המשגיחים".

 

טוענים שרב עיר לא אמור להתעסק בכשרות.

"עיקר תפקיד רב העיר להרביץ תורה, אבל אני חושב שהוא חייב להיות בראש המערכת, האחראי לכשרות, ותחתיו צריכים להיות אנשי ניהול שהוא יכול לסמוך עליהם. אני פוגש אנשים רבים בעיר או מחוצה לה שאומרים: אנחנו נהנים לאכול את מה שאתה חתום עליו. מבחינתי, זה חלק מקבלת התורה ומורא הרב שלהם".

הרב הלוי עובר לעסוק ברפורמה עצמה: "ברקע של הצעת הרפורמה עומד יסוד מאוד לא נכון של מיעוט קולני שלפיו הרבנים לא עושים את תפקידם, ולא רק בכשרות. הוצאת הכשרות מהרב המקומי היא פגיעה במעמד הרב כלפי הציבור. ניקח לדוגמה את תל אביב, ציבור גדול בתל אביב ראה את הרב ישראל מאיר לאו, שהוא מוערך שם, חתום על התעודה. זה מחבר את הציבור לרב העיר".

לדבריו, הפרטת הרבנות תגרום בהכרח להורדת רמת הכשרות, ובסבירות גבוהה להכנסת טרפות ונבלות למסעדות: "המשגיחים, המפקחים, הרבנויות המקומיות ומחלקת ההונאה ברבנות הראשית חייבים להיות תחת מערכת אחת", קובע הרב ומסביר: "כל אלו גורמים יחד שאם יצא בשר טרף, לא מוכשר או לא מנוקר והגיע לאחד מהמקומות הכשרים– דברים שקורים לעיתים קרובות – המוצר לא יימכר, וייפסל מלהגיע לצרכן. היום משגיח כותב את זה מייד בפורום ארצי של משגיחים שמאוחדים תחת מערכת אחת, מודיע מייד למפקח או למנהל המחלקה ברבנות המקומית, והם מודיעים מייד למפקחי ההונאה.

"גופים פרטיים לא מסוגלים לעשות את זה, אין רמת קשר כזו ביניהם. לא מדובר על תאוריות, יציאת בשר לא כשר לשוק כתוצאה מזיוף או מטעות מתרחשת במדינת ישראל בממוצע פעם בשבועיים, וב"ה המקרים הללו מאותרים ומנוטרלים מייד ברמה הארצית הודות למעגלי הפיקוח הקיימים של הרבנות".

מה ההבדל בין זה לבין כשרויות חו"ל?

"בחו"ל יש ריכוז מסוים של בשר שרק הוא מוזמן על ידי גופי הכשרות בחו"ל. כאשר יוצא בבקר ובעופות 'לא כשר', אין בעיה למכור לגויים, וכתוצאה מזה אין יוקר במחיר הבשר ליהודים, והיהודים מקבלים רק את הכשר. במשחטות בארץ אין יכולת לשחרר את הטרף לערבים בלי שזה ייכנס לארץ אלא אם יש מערכת פיקוח רב-שכבתית כמו היום. גופי הכשרות הפרטיים לא יוכלו לעקוב אחרי זה.

"בחו"ל גם הירק הרבה פעמים לא מוחזק בתולעים כמו בארץ בגלל הבדלי מזג האוויר, וזה דורש הרבה עבודה בהשגחה. אבל ההבדל הגדול באמת הוא בסוג הקהל". לדברי הרב, "אם נתעלם רגע מבעיית בישולי גויים, סתם מזון בארץ, גם בבתי עסק שאינם כשרים, הוא מחומרי גלם כשרים.

"רוב יהודי ארץ ישראל אוכלים כשר. אבל רבים מהם 'אוכלי כשרות' ולא 'צרכני כשרות', אנשים שאם יש כשר, יאכלו כשר, אבל לא מחפשים תעודה או שמסתפקים כשכתוב באינטרנט שזה כשר. התחרות בין גופי הכשרות על האנשים הללו תגרום בהכרח להורדת רמת הכשרות בבתי עסק רבים, ואלו רוב בתי העסק בישראל שמחזיקים תעודת כשרות בכשרות רגילה".

מדוע? טוענים שהתחרות מייעלת.

"הם מבטיחים הורדת מחירים. איך בדיוק? אדרבה, המחירים יעלו בהכרח. הרבנות המקומית בסך הכול לא יקרה כי היא מסובסדת, שהרי משכורתם של הרב והמפקחים באה מהמדינה ולא מבעל העסק.

"נניח שיצוצו גופי כשרות שייתנו כשרות רגילה, שעליה גם היום אין כפל כשרויות. היום כשרות צהר לא לוקחת פחות מהרבנות, ובמקרים מסוימים אף יותר, כי הם צריכים להחזיק את העסק שלהם. כשרות לא נגמרת במשגיח. יש מעליו מפקח, שהוא גורם חשוב בפיקוח על בית העסק. אין סיכוי שגופי הכשרות יחזיקו מעמד בשכר של המפקח, שכיום מקבל את שכרו מהמדינה, ונוסף על כך יממנו את הוצאות התקורה של מזכירות וניהול. אז איך חושבים להוזיל? כי יעשו השגחה בלי מפקחים מעל המשגיחים, וזו פגיעה אנושה בכשרות. אם מדברים על הוזלה, זו יכולה להיות רק על ידי הורדת האיכות".

הרב מבהיר את חשיבות המפקחים והקשר עם מחלקת הכשרות ורב העיר: "אפשר לקבוע סטנדרטים לכשרות. האם זה יקרה בשטח? זה יקרה רק אם בעל העסק ירגיש שיש מעגלים שנפרסים, שהמשגיח לא לבד. שמעליו יש מפקח, מנהל מחלקת כשרות, ורב מעליו על כל העיר, רב שחי במקום ונושם את המקום. אדם שמסוגל להכיר את בעלי העסקים ולהזמין אותם לשימוע.

"בפתח תקווה יש 500 עסקים, ובממוצע אחת לשבועיים יש שימוע לבעל עסק להסרת כשרות שמטרתו לגרום לבעל העסק לתקן ליקוי או שהתעודה תוסר. איך רב עיר ממקום רחוק יעשה את זה? הרב של שוהם, גוש עציון או כל מקום אחר ייסע ויתרוצץ בכל הארץ? המרחק עושה את שלו ומקל פסיכולוגית על בעל העסק לעבור על נהלים בלי לחשוש".

אחת הבעיות הידועות במערך הכשרות כיום היא אי-הפרדת הקשר העסקי בין המשגיח למושגח, וברוב חלקי הארץ המשגיח מקבל את שכרו מבעל העסק, מה שיוצר ניגוד עניינים למשגיח לבין מי שמשלם את שכרו. לדברי הרב, הרפורמה של השר כהנא אינה פותרת את הבעיה ואפילו מעצימה אותה, משום שלפי הצעת הרפורמה, גוף כשרות יממן את עצמו מעסקי הכשרות שעליהם הוא משגיח. כל גוף יעמיד בראשו רב, שכעת הוא בעל אינטרס, כי שכרו מושפע מהיכולת של הגוף להשגיח על כמות בעלי עסקים ולהרוויח.

"לי כרב עיר, כשאני מסיר את הכשרות לבעל עסק, אני לא נוגע בדבר בכלל. אין שום קשר בין מספר העסקים המושגחים לבין משכורת הרב או עובדי הרבנות. על פי הרפורמה", מוסיף הרב, "רק הגוף נותן הכשרות יוכל להסיר כשרות מבית עסק. הרבנות תוכל לבטל רישיון לגוף הכשרות אך לא לעסק עצמו. עכשיו נדמיין גוף קטן שנותן כשרות ל-150 בתי עסק ואחד מהם סרח. מה הרבנות יכולה לעשות? היא תבטל את הרישיון בגלל בית עסק אחד? גוף הכשרות לא יסכים לאבד את הרישיון בגלל בית עסק אחד, יתמוך בבית העסק, יתווכח עם המפקח ועם הרבנות הראשית ויעתור לבג"ץ נגד הרבנות.

"דבר אחרון שמצטרף לזה", מוסיף הרב, "אם ייפסל רישיון מגוף כשרות, כי הרבנות כרגולטור פסלה, המקומות הבעייתיים ילכו למחרת לגוף כשרות אחר. הגוף החדש הוא כמובן בעל אינטרס כלכלי לקבל לקוחות, ולא יבדוק בציציות של בית העסק".

הרב מספר על אירוע שקרה בפתח תקווה: "עסקים עושים ביום י"ג בניסן הרבה מאוד כסף ממכירת חמץ. בליל י"ד באחת בלילה הם מתחילים להכשיר, וזו לא הכשרה. כשבאתי לפתח תקווה הודעתי שמי שרוצה כשרות בפסח חייב להכשיר בליל י"ג. נלחמתי בבעלי עסקים, אבל זה עבר. אם היה גוף מתחרה, זה היה מחליש את כוחי. עסק אחד התעקש להכשיר בליל י"ד, ולא קיבל ממני כשרות לפסח. הם הלכו לגוף כשרות פרטי שקיים היום, והם נתנו לו פיקוח לפסח, כשהם לא מכירים בכלל את העסק.

"ביקשתי מהמשגיח שלנו להיכנס בערב פסח, והוא ראה שיש כלים שלא הוכשרו. שלחנו להם מייל: המקום לא הוכשר כראוי. אמרו שיבדקו, אבל המקום היה כשר מבחינתם כל הפסח. הזדעזעתי. זה גוף שהיה אז בתחילת הדרך, חשבו שיהיה להם ביקוש גדול, דיברו על 3,000 עסקים מדי שנה. בפועל הם צריכים לבדוק מדוע יש להם בערך 150. התשובה היא כי למרות הכול הציבור בוחר ברבנות".

בשנים האחרונות ניהל הרב מיכה הלוי מאבק עיקש, ובסופו הצליח לגרום שהמשגיחים בפתח תקווה מועסקים תחת הרבנות בתאגיד שעובד צמוד לרב העיר. כך נמנע הקשר בין המשגיח למושגח ונמנעת כל אפשרות לשחיתות בקבלת המשגיחים לעבודה.

מה הדרך לתקן את מה שדורש תיקון במערך הכשרות הממלכתי?

"מהניסיון בשטח, ההמלצה שלי היא על המתווה שהלכתי בו בפתח תקווה. היה קשה מאוד לפרוץ את הדרך, וזה כלל מאבקים מצד ההסתדרות וגורמים נוספים שניסו להכשיל את המהלך, אולם כעת הדרך כבר סלולה והרבה יותר פשוטה.

"יש להקים תאגידים של ניהול הכשרות. הרב חותם על תעודת הכשרות, הרב בודק אם המשגיח מתאים או לא ולאילו תחומים. התאגיד בפועל מעסיק אותו, וכך יש הפרדה מוחלטת בין נותן הכשרות לבתי העסק, אין לו שום שיקולים זרים, כי את השיקול את מי להעסיק עושה תאגיד חיצוני".

לדבריו, "כדי להוציא את התוכנית הזו אל הפועל בכל הארץ השר צריך לשכנע את האוצר להוסיף תקציב להקמת תאגידים ולממן את התקורה שלהם, להוסיף עוד מפקחים במחלקת ההונאה ברבנות הראשית, שעושים אגב עבודה מצוינת. כך הדברים יתוקנו עד תום.

"אני חושב על זה כל הזמן ולא מוצא שום יתרונות ברפורמה הזו. אומרים לי: הרפורמה הזו היא הרע במיעוטו. למה לא לעשות את הכי טוב? למה לא ללכת על מה שעשינו כאן בפתח תקווה או להציע דגם אחר שנותן את אותו מענה?"

הרב מסכם: "אני באמת חושב שכדי לתקן מערכת גדולה כזו צריך ללמוד את הדברים הרבה יותר לעומק. לא לעבוד בסיסמאות ובהצהרות. השר צריך ללכת לרבנים הראשיים, לסייר במחלקת הכשרות ובמחלקות הכשרות ברחבי בארץ, לערוך פגישות ארוכות של השר והמנכ"לים עם הרבנים המקומיים, לשמוע את בעלי הניסיון בשטח, ורק אז לבוא בהצעות תיקון כאלה ואחרות. במקום זה באו ברפורמה שקדמה בכלל לממשלה, בלי לבדוק לעומק את הבעיות, בלי לבדוק אם היא פותרת את הבעיות בכלל. וזה נראה לי, במילים עדינות, לא רציני".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מסילות התשובה

  מאמר מאת הרב המקובל...

היתר פשוט

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם