ראש אם המושבות Featured

13 shtampler

כשטמפפר בא לפתח תקווה
 
יהושע שטמפפר יצא מביתו שבהונגריה לארץ ישראל והלך ארבעה חודשים ברגל. היה ממייסדי פתח תקווה ועמד בראשה, ולצד פעילותו הדתית היה גם ציוני נלהב. עמד בראש המושבה עד פטירתו במפתיע כשהיה בן חמישים ושש

 

משה נחמני

 

במייסדים של אם המושבות פתח תקווה בולט במיוחד ר' יהושע שטמפפר, יליד הונגריה, משום שהוא היחיד שחי בה כל חייו מאז הוקמה ומסר את כל כולו למען ביסוסה והרחבתה.

 

יהושע נולד לאימו חנה ולאביו רבי בנימין שטמפפר, דיין בקהילת סומבאטהלי. הוא למד בחדר, בבית ספר עממי ובתיכון עירוני, ואביו לימד אותו תורה וגמרא. בנערותו נסע ללמוד בישיבת הרב עזריאל הילדסהיימר באיזנשטאדט (אז במערב הונגריה, כיום באוסטריה), ושם התחנכו הבחורים בתורה ובהשכלה כללית כדי שיוכלו לשמש רבנים בקהילות ויהיו מוכשרים להשפיע על הדור החדש ברוח הזמן.

 

ואולם האב התנגד להשכלה, ולכן חדל מלתמוך בבנו יהושע. הנער נאלץ לעזוב את הישיבה והלך להיות מורה לילדי דודו, ר' אלעזר ראב, שניהל משק חקלאי גדול בכפר סנט-אישטוואן והיה היהודי היחיד בכפר. לימים היה ראב ממייסדי פתח תקווה, וכבר אז עסק ברעיון יישוב הארץ. הדוד היה גבאי של חברת יישוב ארץ ישראל מייסודו של הרב צבי הירש קלישר ועמד בקשרי מכתבים בעניין זה איתו ועם רבי אליהו גוטמכר.

 

בבית דודו נחשף יהושע לרעיון של חיבת ציון, אך לא חשב על עלייה לארץ. אדרבה, הוא תכנן להשתקע בהונגריה ארצו האהובה ותלה בה את תקוותיו. בעקבות אירוע דרמטי שהתרחש בשנת תר"ל, ועליו נספר בהמשך, החליט במפתיע לעלות לארץ ישראל, ושוב נתקל בהתנגדות הוריו.

 

בראותו כי אין לו כל תקווה להשיג את הסכמתם עזב יהושע את ביתו ומשפחתו ביום י"ד באדר א' (פורים קטן) תר"ל בלי ברכת פרדה, מצויד בחפצים מעטים בתרמילו, ובכיסו פלורין כסף אחד ומפות אירופה ואסיה. הוא הלך ברגל דרך הונגריה, סרביה ומוקדון עד סלוניקי. שם נשאר לחג הפסח, ואחר כך קיבל בעזרת החכם באשי (הרב הראשי) כרטיס נסיעה באונייה עד איזמיר. משם המשיך את דרכו ברגל ועבר את טורקייה, סוריה, ביירות, צידון, צפת, ובליל כ' בסיוון תרכ"ט הגיע ירושלימה.

הוא היה מתיישב בצד, פותח גמרא ולומד בשקידה. מתוך לימוד התורה ולהט האמונה ינקו מייסדי פתח תקווה את אהבתם לארץ ואת מרץ עשייתם למען יישובה

 

קשה לתפוס את סדר הגודל של הצעידה הזאת במהלך ארבעה חודשים. מדובר במסע מטורף בכל קנה מידה. רק חשבו כמה אהבה ותשוקה לארץ ישראל צריכה להיות בליבו של יהודי כדי לעשות מסע כזה לבדו. "לך לך מארצך ומבית אביך" פשוטו כמשמעו, לעזוב הכול וללכת לארץ המובטחת, מרחק מאות קילומטרים ברגל, ואחר כך להיטלטל ברכבות ועל חמורים.

 

רעיון יישוב הארץ

 

איך הגיע שטמפפר ההונגרי לרעיון הקמת יישוב חקלאי בארץ ישראל המרוחקת? התשובה נמצאת במכתב ששלח שטמפפר לידידו הרב זאב יעבץ כעשרים שנה לאחר הקמת פתח תקווה. יעבץ ביקש ממנו לתאר את "פרשת תנועת ישוב ארץ הקודש" המתפתחת בירושלים, ושטמפפר נענה לכך ברצון. לפני כן הוא הוסיף וכתב את "תולדות עלייתי ושִבתי [בארץ] מאז ועד הנה". כך זכינו לקבל תיאור מדויק ותמציתי של התרקמות החזון הארץ-ישראלי של שטמפפר.

 

"לאות הכרת טובה לארץ מולדתי השלכתי כל לימודי אחרי גווי ואך בלשון ובספרות ההונגרית הגיתי יומם ולילה למען אוכל לשרת את עמי וארצי הונגריה, ולהם הקדשתי כל כוחותיי בגופו ורוחי".

 

ואז אירע דבר ששינה את השקפתו מקצה לקצה. הגיע "יום מצוין בתולדות חיי". נערכו בחירות לבית המחוקקים, ולמרות "שיווי זכויות" קופחו היהודים, "וקדמו פניהם בחרפות ובוז, עפרום בעפר וסקלום באבנים... ואני עומד משמים [משתומם], וימת לבי בקרבי, והייתי כאבן דומם כל היום, ובלילה שאחרי נדרתי נדר לעזוב את ארץ הונגריה [...] ונתתי אל לבי לפנות קדמה אל ארץ אבותינו ולהקריב חיי על מזבחה וארים את רגליי יום פורים קטן ובכיסי הסך חמישים צ"ו וצרור בגדי על כתפי, ואעבור דרך ארצות סערביא בולגאריא וכו' עד שבאתי אור ליום כ' סיון תר"ל בשערי אה"ק ת"ו".

 

לפי דבריו של שטמפפר במכתב זה, משתמע שעד אותו "יום מצוין" לא חשב כלל לעלות לארץ. גם באותו לילה, כשהוא נודר לעלות לארץ ו"להקריב חיי על מזבחה", עדיין לא היו בידו תוכניות מסודרות לבנות ולנטוע, ודאי שלא להקים מושבה חקלאית. משנתו החלוצית התהוותה רק לאחר עלותו ארצה, מתוך הכרתו את המצב הכלכלי והפוליטי בארץ ומתוך פגישותיו ושיחותיו עם עסקני היישוב הישן בירושלים, שכמה מהבולטים שבהם הקימו איתו יחד את פתח תקווה.

 

"ותהי ראשית דרכי לשלוח במסחר ידי להתלמד לשון ותהלוכות הארץ, ועוד שנה ראשונה לעסקי שנת תרל"ב עלה בידי להטות לב גביר נדיב אחד לשקול על ידי עשרת אלפים פראנק אם אמצא נחלת שדה או כרם לקנות, ועשרה משפחות מתושבי ירושלם שירצו לעסוק בעבודת האדמה, ובעזר אחד ממכירי אמנם עלה בידי למצוא נחלה מוכשרת בעיני למבוקשי בגבע הרמה" (מתוך המכתב הנ"ל). ואולם בסופו של דבר הגיע איש אחד וריפה את ידיו של אותו גביר, והלה ירד מהרעיון. חזון המושבה נגנז לזמן מה.

 

בשנה הבאה (תרל"ג) שוב ניסה שטמפפר להגשים את חלומו. הוא התחבר לשתי אגודות שדיברו על גאולת הארץ, אך גם הפעם לא הגיעו הדיבורים לכלל מעשה.

 

ניסיון ההתיישבות ביריחו

 

"ויהי בשנת תרל"ד וקאמיל פאשא אז המושל בארץ והתחיל למכור נחלאות אשר אין אדונים למו, ותהי ראשית ממכרתו 'יריחו'. והרבה טרחנו פעם ושתים לקנותה... ואחרי ביטול קניין יריחו הקול נשמע שסוחר נוצרי מיפו יש בידו אחוזה רחבת ידים אצל רמלה למכור. וימצאו כמה אנשים על הוצאותיהם לבקר את הנחלה 'דיראן' היא רחובות כיום, ותמצא חן בעיניהם. אך המוכר בשמעו את גודל התלהבות הקונים העלה מחירה פי שנים ונתבטל המו"מ".

 

למרות כל הכישלונות לא התייאשו שטמפפר וחבריו. "בכל זאת תנועת הישוב לעת הזאת לא שבה ריקם, כי על ברכה נולדו חברת בוני בתים במאה שערים, אבן ישראל ועוד והחברות האלו הביאו ברכה רבה לישוב אה"ק ת"ו".

 

הווי אומר, תנועת היציאה מהחומות בירושלים ובניית השכונות החדשות קשורה לתנועת הקמת המושבות ומושפעת ממנה. תנועת היישוב, שהתבטאה בניסיונות ההקמה הכושלים של פתח תקווה, העניקה את המצע ואת הכוח להקמת השכונות הוותיקות מאה שערים ואבן ישראל.

 

מי הציע את השם 'פתח תקווה'?

 

בדפים שכתב לעצמו יהושע שטמפפר מופיעה השורה הזאת: "בערב ראש חודש אב תרל"ח קנינו [דוד גוטמן, יואל משה סלומון ויהושע שטמפפר] נחלת שדה הכפר עמלבס מאת סלים קסאר ביפו, וקראתי שמה פתח תקוה עד היום הזה". משפט זה מצוטט בכמה ספרים ואף נקבע לשמו של ספר שהוציאו צאצאיו של שטמפפר על חייו ופועלו.

 

זה שנים רבות ניטש ויכוח בין צאצאיהם של מייסדי המושבה, וכל אחד טוען בלהט שסבא שלו הוא שהציע את שם המושבה. והנה לכאורה יש כאן עדות מפורשת בכתב ידו של שטמפפר, המספר שהוא שקרא למושבה בשם זה!

 

עיינתי בכתב ידו הנ"ל של שטמפפר, השמור בארכיון הציוני, וגיליתי כי לא כתוב שם "וקראתי שמה" אלא: "ונקראת שמה". שטמפפר ביקש להסביר לקורא העתידי על איזו נחלה הוא מדבר, ולא התכוון שהוא שהציע את השם. אין שום סיבה ששטמפפר יציע שם חדש להתיישבות באדמת אומלבס בתרל"ח, לאחר שכבר בניסיון ההתיישבות ביריחו, בתרל"ב, נקבע שמה של קבוצת ההתיישבות: פתח תקווה.

 

ובכן, מי באמת הציע את השם פתח תקווה? אין בידינו תשובה חד-משמעית. ייתכן שלא שטמפפר אלא דווקא חבריו ילידי ירושלים. כמובן, אין בכך כהוא זה כדי להפחית מתרומתו הניכרת של שטמפפר למען פתח תקווה.

 

עשייה ציבורית

 

כשהוכרחו ראשוני פתח תקווה לעזוב את מושבם ליד הירקון בגלל הקדחת חזר לירושלים גם יהושע שטמפפר. עם חידוש היישוב בפתח תקווה השתתף בבנייתה מחדש ביהוד (תחת השם יהודייה) והמשיך בבנייתה לאחר שעברה למקומה כיום.

 

בגלל קשי המצב הכלכלי של המתיישבים, שכוחם לא הספיק להתגבר על השממה בלי עזרה, יצא בשנת תרמ"ה בשליחות המושבה לפריז, ללונדון ולרוסיה, ובהשתדלותו החלו הברון רוטשילד וחובבי ציון להתעניין במצב המושבה ולהגיש לה עזרה.

 

אחרי שובו ארצה היה שטמפפר מזכיר המושבה, כלומר מנהלה בפועל, וכיהן בתפקיד עד מותו. באמצע היה גם יו"ר הוועד המקומי. הוא גם התמסר לעבודת משקו ולפיתוח אפשרויות המחיה במושבה. בפרדס שלו התעוררה לראשונה במלוא עוזה שאלת השמיטה בשנת תרמ"ט, לאחר אלפיים שנות גלות. עד אז לא היתה השאלה רלוונטית, מפני שכמעט לא היו פרדסים גדולים בארץ ישראל.

 

בריאיון שערכתי עם אחד מצאצאיו שמעתי כיצד ניצל שטמפפר את הדקות המעטות שבהן היה פנוי מעסקי הציבור. הוא היה מתיישב בצד, פותח גמרא ולומד בשקידה. מתוך לימוד התורה ולהט האמונה ינקו מייסדי פתח תקווה את אהבתם לארץ ואת מרץ עשייתם למען יישובה.

 

"בחיר בניה של המושבה"

 

ביום בהיר אחד, בה' בסיוון תרס"ח, נפטר יהושע שטמפפר, והוא בשיא כוחו ובמחצית ימיו. המושבה פתח תקווה הייתה המומה, ואבל כבד נפל על כל התושבים. ראשון המספידים בהלוויה היה הראי"ה קוק, רבן של יפו ושל המושבות. "בקול גדול ובבכי נורא הרים עליו קול נהי, ופיו המפיק מרגליות ודבריו המסולאים בפז הסבו בכי גדול ונורא. [...] כמה נצרך לנו אנשים כהמנוח, אשר היה עשוי לבלי חת להגיד לפורצי גדר פשעם בפניהם ולגעור בהם ולעמוד בפרץ, עתה עלינו לבכות כי אבדו לנו כלי מלחמה... ויבך העם בכי גדול" (חבצלת, ט' בסיוון תרס"ח).

 

על מצבתו נחקקו שורות מרגשות: "המושבה פתח תקוה זעקה מרה ביום חצבה פה קבר לנפש יקרה ותשא קינה על בחיר בניה אחד מראשי חלוצי מייסדיה. עמל לשכלולה משנת תרל"ח בו ירה פינתה עד התרס"ח. ביום ה' בסיון שב לאדמתה והוא ירא וחרד חכם ונבון אשכול הכפר הר' יהושע בהר' בנימין שטמפפר. תנצב"ה".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מסילות התשובה

  מאמר מאת הרב המקובל...

היתר פשוט

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם