איך שומרים על השפע

m 4 ades

הרב יעקב עדס

לשמור על השפע – דברים מאת הרב המקובל יעקב עדס לכבוד חג הפסח

בספר 'באר היטב' על השולחן ערוך בסימן תמז (מודפס גם בכל ספר משנה ברורה) הביא בשם האר"י ז"ל שכל מי שנזהר מאוד מאיסור חמץ בפסח זוכה על ידי זה לתוספת שמירה מהיצר הרע בכל השנה.

שורש הדברים הוא מהזוהר בפרשת כי תצא דף רפב, שכתוב שם שעל ידי הזהירות מאיסור חמץ נעשה גופו של האדם קודש ונשמתו קודש קודשים, וזה גורם ליצר הרע, הנקרא זר, להתרחק מהאדם, כמו שנאמר בפרשת אמור פרק כב פסוק י: "וכל זר לא יאכל קודש" (זו דרשה על הפסוק, אך הפירוש הפשוט מדבר בעניין אחר, כמו שכתוב ברש"י שם).

ובשער הכוונות דף פ"א טור ד כתוב הוספה בדברים, שעל ידי זהירות זו מחמץ בחג הפסח והסמוך לזה כפי ההלכה נעשית השמירה לכל השנה כולה.

רבים שואלים, שנזהרו מאוד מאיסור חמץ ואחר כך לא ראו במשך השנה את השמירה ועברו ניסיונות קשים מאוד, ושתי תשובות יש בדבר: האחת שאולי היו צריכים להיזהר עוד יותר באיסור חמץ, כגון להדר בכמה הידורים, וכלשון ה'משנת חסידים' במסכת חודש ניסן, שכתב בזה וז"ל: "והשומר פסח מחמץ כהלכתו ויחמיר בכל החומרות שמחמירים המחמירים יועיל לנפש מאוד כל השנה", עכ"ל.

והתשובה השנייה הזוהר הביא על זה את הפסוק "וכל זר לא יאכל קודש", ללמדנו שלצורך זה צריך שהאדם יבין שיצר הרע אינו הנשמה שלו בעצמה אלא מלווה רוחני המלווה את הנשמה שלו. ולא זו בלבד אלא יבין שמלווה זה איננו ידיד שלו אלא האויב הקשה ביותר שיש לו, וכל זה נכלל בהגדרה של 'זר' שקורא הזוהר ליצר הרע.

להימלט משבי היצר

ולבאר את הדברים יותר צריך לדעת שאצל כל יהודי, ללא שום יוצא מן הכלל, ואפילו הגרוע ביותר, הנשמה עצמה כולה היא אור רוחני שבא מהשם יתברך, ואור זה הוא כולו טוב, ויש לאור זה קדושה עצומה שאי אפשר כלל לתארה וזה אף יותר קדוש מהרבה מאוד מלאכים עצומים וקדושים, וכמה שיחשוב אדם את עצמו קרוב להשם יתברך ובעל מעלות עליונות של חיבור להשם יתברך עדיין זה כאין וכאפס מהקרבה העצומה שיש באמת לנשמה להשם יתברך והקדושה הנוראה שיש לנשמה, וזה קיים בכל יהודי ללא יוצא מן הכלל.

וכל הרצונות הלא טובים שיש באדם הם לא מכוח הנשמה עצמה אלא שהקדוש ברוך הוא נותן לנשמה שני מלווים, שהם היצר הטוב והיצר הרע, ולא כמו שיש טועים לחשוב שהיצר הטוב והיצר הרע הם עצמם הנשמה, שחצי הנשמה זה היצר הטוב והחצי השני היצר הרע, שדבר זה הוא טעות, אלא שני היצרים הם מחוץ לנשמה, והנשמה עצמה היא הרבה יותר קדושה לא רק מהיצר הרע אלא אפילו יותר קדושה בהרבה מהיצר הטוב ואפשר לומר שאף קדושה הנשמה פי מיליונים מהיצר הטוב.

והסיבה שהיצר הרע מפתה את האדם כתב המהרח"ו ז"ל בשם האר"י ז"ל שהוא מפני שלכל יהודי שמור בשמים שפע רוחני שבו תלוי הרבה מאוד מהצלחת האדם בעולם הזה ובעולם הבא, וכוחות הרע רוצים לגנוב משפע זה, שכאשר הוא נמצא אצלם יש להם בזה תועלת רבה, והצורה שבה יכולים לקבל כוח לגנוב הוא שאם מכשילים את האדם בעשיית עברות או עוצרים אותו מעשיית מצוות עלולים לקבל כוח לגנוב מהשפע של האדם, ואם הם מצליחים לגנוב לאדם מהשפע הוא הפסד גדול ועצום לאדם גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

ומפרש האר"י ז"ל שלכן אותיות המילה 'שפע' ואותיות המילה 'פשע' הן אותן אותיות רק בשינוי הסדר, מפני שכל מטרתו של היצר הרע להכשיל את האדם הוא כדי לשנות את הסדר של השפע, שבמקום להגיע לאדם יגיע לכוחות הרע.

אלא שאם יבוא היצר הרע לאדם ויאמר לו שרוצה להכשילו בדברים לא טובים, וינמק היצר הרע שרוצה כך כדי לגנוב לאדם מהשפע, אין בעולם מי שישמע לו, ולכן משקר היצר הרע את האדם כאילו מטרתו היא להביא לו הנאות אבל באמת אין זה מטרת היצר הרע אלא רק כדי ליקח את השפע לאדם, וזה נזק עצום לאדם גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

ונמצא שהאדם שהולך אחרי יצרו הרע נשמתו עדיין נשארת קדושה וטהורה, רק שהיא שבויה בידי כוחות הרע ועובדת בעבור האויב, וכשמבין האדם את זה בעומק שכלו הוא מקבל כוח עצום לעשות מהפכה עצומה לצד הטוב ברגע אחד, וזהו מה שהיה אצל יוסף משיתא הנ"ל בענף א, וכיוון שהנשמה עצמה קדושתה עצומה כמבואר לעיל, לכן אפילו אם שקע האדם כבר ברע בצורה נוראה ואיומה עדיין יכול להתהפך ולהגיע במהירות למדרגות עצומות של קרבת השם והתמכרות עצומה ללימוד התורה ולעבודת השם יתברך, וזה נכון בכל יהודי אפילו הגרוע ביותר.

ומשל למה הדבר דומה? למלחמה שהייתה בין שתי ארצות, ארץ א' וארץ ב'. וארץ א' מנצחים מפני שיש להם מדען שעושה פצצות מוצלחות בכל שבוע מסוג חדש, יותר טוב מהקודם, ואין לארץ ב' איך להתגונן מזה. מה עשו? הלכו בלילה כשהמדען ישן במחבוא ששם מכין את הפצצות וגנבוהו לארצם ושמו אותו במחבוא דומה ושמו שם מסמכים שקריים שכאילו זה מקום של ארצו של המדען ומשקרים אותו שהוא עדיין בארצו והוא מאמין להם וממשיך לעשות פצצות, אבל במקום שיהרגו בזה את השונאים שלו הורגים בזה את בני ארצו, הידידים שלו, ואם ייוודע לאותו מדען סוד העניין שהוא ברשות האויב מיד יפסיק לעשות פצצות וישתדל בכל כוחו לחזור לארצו ולעזור להם, וזהו ממש העניין אצל האדם, שאם הרשיע הרי הוא שבוי בידי יצרו הרע וצריך מהר לברוח מן השבי ולחזור לפעול לכיוון הנכון.

והנה אף שנתבאר שהנשמה עצמה לעולם נשארת קדושה וכל הרצונות הרעים באים מהיצר הרע, שאינו חלק מהנשמה אלא שונא של הנשמה, מכל מקום אם מצליח היצר הרע לקחת את הנשמה בשבי, דהיינו להכשיל את האדם בעברות או לעצור אותו מלעשות מצוות, יש מזה לנשמה עצמה נזקים עצומים מאוד מאוד ואי אפשר כלל לתאר את הנזק העצום שנעשה מזה לנשמה, אך מכל מקום היא נשארת בטהרתה ורק שעלול חס וחלילה להתחבר זוהמה לנשמה על ידי העברות.

ולא כמו שיש טועים לחשוב שהיצר הטוב והיצר הרע הם עצמם הנשמה, שחצי הנשמה זה היצר הטוב והחצי השני היצר הרע, שדבר זה הוא טעות, אלא שני היצרים הם מחוץ לנשמה

וכיוון שכך, בידי האדם תמיד לנצח את היצר הרע ולהילחם בו מלחמה עזה, וכמה שיותר יבין האדם שהריחוק מהיצר הרע הוא סוד האושר זה ייתן לו עצמה חזקה לכוון תמיד את נשמתו להיפרד מהיצר הרע ולהתחבר אל השם יתברך בחיבור החזק ביותר יומם ולילה (מראי המקומות לשורשי הדברים הנ"ל בכתבי האר"י כתובים בספר 'דברי יעקב' פרקי מחשבה בפרק הראשון).

לסיום, חשוב מאוד בחג הפסח ובכל החגים לזכור את דברי הרמב"ם בהלכות יום טוב פרק ו הלכה כא, וז"ל: "חייבין בית דין להעמיד שוטרים ברגלים (היינו בחגים) שיהיו מסבבין ומחפשין בגינות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה וכן יזהירו בדבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה ולא ימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה", עכ"ל. ועוד כתב שם בהלכה יח וז"ל: "וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כרסו ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אונים כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם (בספר הושע פרק ט') ושמחה כזו קלון היא שנאמר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם (בספר מלאכי פרק ב')" עכ"ל.

וכשנוהג כראוי לעזור למסכנים על ידי זה זוכה להתחבר להשם יתברך, וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות מגילה פרק ב הלכה יז שהמשמח לב האומללים דומה לשכינה, שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, ומכלל המצווה הוא לשמח את הבריות בדברי עידוד וכיוצא בזה.

ובדרך כלל בחופש בכלל ובחג בפרט מזדמן להיות הרבה עם ההורים ולזכור היטב שמצוות כיבוד הורים היא מעשרת הדברות והמצוות החשובות ביותר שיש בעולם, וכבר אמרו צדיקים קדמונים שכמו שחודש לפני החג צריך ללמוד הלכות החג, לפני שחוזרים מהמוסדות לבית, לחופש, צריך ללמוד הלכות כיבוד הורים.

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לסניוריטי באהבה

  יהודה עמרני על שיטת...

הטישו שפקח את עיני

  האקווריום המיוחד במזרח התיכון...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם