יעדים מדידים

5 wais

גלעד ויס

כשהתנועה לאיכות השלטון מפרסמת סרטון קצר על פעולה של הממשלה וכותבת: "כשצריך לפרגן – אז צריך לפרגן", סימן שקרה פה משהו מיוחד באמת. השנה בפעם הראשונה פרסמה הממשלה דו"ח המפרט את היקף עמידתה ביעדים שהציבה לעצמה. טריוויאלי? ממש לא. בזאת מצטרפת ישראל לבריטניה, לאוסטריה ולארצות הברית, והיא המדינה הרביעית בלבד מהמדינות המפותחות המודדות את הצלחת פעילותן במדדים כמותיים, ומתברר שהציון שקיבלה הממשלה הוא לא רע בכלל

כבר בסוף שנות ה-70 התחילו לשים לב בעולם למיעוט כמות התוצרת הציבורית ולאיכותה הירודה ביחס לרמת ההשקעה בה, בעוד המגזר הפרטי מייצר מוצרים טובים יותר בהשקעה זהה או פחותה. הבנה זו הניעה את החשיבה לכיוון יצירת כלי מדידת ביצועים, כפי שנעשה במגזר הפרטי. מרגרט ת'אצ'ר, שעמדה בראש ממשלת בריטניה החל מסוף שנות ה-70 למשך כ-11 שנים ושיקמה את כלכלת בריטניה מנזקי הסוציאליזם, הייתה הראשונה שהכניסה כלים למדידת ביצועים כחלק מרפורמה שלמה בשירות הציבורי. יתרון מובהק של מתודיקה כזו היא שכדי למדוד הצלחות על היעדים המדידים להיות מוגדרים ועל תכנונם להיות מסודר ומוכוון מטרה. אם היעד מעורפל גם התכנית אינה ברורה, ואי אפשר לדעת בסוף אם הושגה הצלחה מסוימת או לא. הפלא הגדול הוא שזה לא נעשה עד עכשיו, אך כאמור ישראל היא בסך הכול הרביעית במדינות המפותחות שהחלה להגדיר יעדים כמותיים באופן שיטתי וממוסד.

בכנס הרצלייה ה-11 שהתקיים לפני כשש שנים התמקד אחד המושבים במדידת ביצועים בשירות הציבורי. בכנס נאמר כי הראשון שביצע מדידות מהסוג הזה היה משרד הרווחה, ומנהלת מחוז תל-אביב סיפרה שם איך הבינה פתאום, תוך כדי התהליך ובזכותו, שהבעיה הדורשת פתרון יעיל אינה כיצד מגדילים את כוח האדם הדרוש כדי לטפל במספר מקרי הרווחה אלא כיצד לקצר את משך הטיפול ולהגיע לשיפור ממשי בתוך זמן קצר, כי מדידת תוצאות יוצרת מערכת יעילה הרבה יותר. כבר אז, בשנת 2011, סיפר אודי פראוור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שבעקבות משרד הרווחה הוחלט להטמיע את התרבות הזו בכל משרדי הממשלה, בבניית מתודולוגיה ותכניות עבודה מדידות.

לפני כמה שבועות פרסמה הממשלה לראשונה את עמידתה ביעדים, והתוצאות מראות שאף שיש מקום לשיפור, הממשלה מתפקדת היטב. ב'דה-מרקר' הגיבו לנתונים וציינו כי 62 אחוזים מהמדדים בוצעו באופן מלא, 5 אחוזים בוצעו בשיעור של יותר מ-80 אחוזים ו-4 אחוזים בוצעו בשיעור של יותר מ-60 אחוזים. 29 אחוזים מהיעדים בוצעו בשיעור נמוך מ-60 אחוזים, והאגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה מגדיר שיעור זה אי עמידה ביעדים. סך כל הציון שהעניקה לעצמה הממשלה הוא 72. בהתחשב בעובדה שזו פעם ראשונה שהממשלה משתמשת בכלי כזה, הנתונים חיוביים בהחלט.

ברכה ראשונה וחשובה בתהליך הזה מבחינה ציבורית היא שקיפות אמתית וראויה: הממשלה מתחייבת להציג בתחילת כל שנה יעדים ברורים ומציגה לציבור בסוף השנה את מידת הצלחתה לעמוד ביעדים שהציבה.

יש אומרים שהמדידה החדשה תגרום למשרדי הממשלה להציב יעדים קלים להשגה, אך מתברר שהמגמה הפוכה – היעדים נעשו שאפתניים יותר. מאחר שבחרו שלא להטיל סנקציות על משרד שלא יעמוד ביעדיו, נמנע מהכלי הזה להפוך לאימת השרים והם לא ניסו להפעיל עליו מניפולציות כדי שלא להיראות כמי שנכשלו בתפקידם, והודות לכך הוא נותר כלי עבודה יעיל ושקוף לציבור.

גם החששות שמדדים מסוימים ישונו כדי להראות תוצאות טובות יותר התבררו כהפוכות מהמציאות. על פי הפרסום ב'דה-מרקר', חלק גדול מהמדדים שונו, אך דווקא במגמת שדרוג שהפכה אותם תובעניים יותר.

משרד הבריאות למשל עמד כמעט בכל היעדים שהציב לעצמו. השר ליצמן הציב יעד של שבועיים המתנה לבדיקת MRI בעוד המצב בשנת 2015 עמד על 53 ימים בממוצע. אמנם היעד לא הושג במלואו, אך באמצעות תמריצים לקופות החולים בשנת 2016 צומצם זמן ההמתנה ל-20 יום. במשרד המשפטים ראו שבשנת 2015 היו 1,228 תיקים הממתינים לבירור דינם, והציבו יעד שאפתני ביותר – לצמצם את המספר ל-100. בשנת 2016 עמד מספר התיקים על 143 – הצלחה מרשימה. גם במנהל התכנון הציבו יעד גבוה, לעלות מ-82,000 דירות במלאי הדירות שאושרו בשנת 2015 ל-100,000 דירות בשנה שלאחר מכן, והביצוע הגיע לבסוף ל-111,000 דירות. משרד האוצר סיים עם יעד גירעון נמוך משהציב לעצמו בזכות עודפי גבייה ומשרד השיכון הציג שיווק מספר דירות גבוה מהיעד שהציב. בו בזמן הציגו משרדים אחרים נתונים חיוביים פחות: מספר ההרוגים בתאונות דרכים היה גבוה מהיעד שהציב משרד התחבורה (אם כי בתחומים רבים של תשתיות עמד המשרד בהצלחה במיזמים גדולים וארוכי טווח), המשרד לפיתוח הנגב והגליל התחיל בקושי לממש את יעדיו בהגירת תושבים חדשים לנגב ולגליל או ביצירת מקומות עבודה חדשים באזורים הללו. משרד החינוך הציב יעדי זכאות לתעודת בגרות ולחמש יחידות מתמטיקה ורשם בזה הצלחה, אך נמתחה עליו ביקורת שמרבית היעדים האחרים שהציג היו מעורפלים ולא מדידים.

מי שמחפש להחביא כישלונות, להתעצל או להסתתר מאחורי מערכות גדולות ומסורבלות, לא עושה צעד כמו זה שעשתה הממשלה. לא דו"ח קשה של מבקר המדינה גרם לממשלה לעשות זאת, לא דרישה פומבית של חברי כנסת ולא מאבק ציבורי של ארגוני מגזר שלישי: הממשלה מיזמתה בחרה לייעל את פעילותה ולהציג לציבור את העבודה המסודרת והמאומצת שהיא עושה בעבורו. ובכן, כפי שאמרו שם בתנועה לאיכות השלטון: כשצריך לפרגן – אז צריך לפרגן.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חוזרים לתוכנית אלון

  מאמר מאת ח"כ מוטי...

הסמארטפונים כאן כדי להישאר

  מאמר מאת הרב יניב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם