למה להתחתן?

m 3 navon

הרב חיים נבון

כל אחד שמרן בנושאים שבאמת חשובים לו. אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ידועה כמעוז שמאלני-ליברלי, מאוד לא מסורתי. אך בנושאים שחשובים להם הם מקפידים מאוד על מסורות הקמפוס. למשל, בספורט. מאז שנת 1941 מלווה את קבוצות הספורט של האוניברסיטה הקמע המסורתי "אוסקי הדוב". ועדה מיוחדת קובעת באופן טקסי וסודי מי יזכה ללבוש את תחפושת הדוב. ויקיפדיה מסבירה ששמו נגזר מהמנון האוניברסיטה המסורתי, "אוסקי וואו וואו". אני מודה שההסבר הזה לא פוגג לגמרי את הערפל שאופף בתודעתי את נושא האוסקי לנגזרותיו השונות.

כך הם נוהגים ביחס לספורט, שהוא נושא חשוב. נישואין הם כנראה עניין פחות חשוב בברקלי, כי בזה הם הרבה פחות שמרנים. טקסי החתונות באוניברסיטה מצייתים לרוח הליברלית-מרדנית של המוסד. יש זוגות בקמפוס שעוזבים מיד אחרי החופה לשני חדרים נפרדים, כדי להבהיר שהם בהחלט לא הופכים ל"בשר אחד", אלא נשארים שני אינדיבידואלים נבדלים. כמו שאצלנו יש "חדר ייחוד", אצלם יש "חדר פירוד". אפשר רק לשער מה תוחלת החיים של נישואין כאלו.

התורה קובעת: "יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד". הפרשנים מעלים שלושה פירושים לפסוק הזה, וכולם אמת: "והיו לבשר אחד" - באהבה וברֵעות; "והיו לבשר אחד" - בחיי האישות; "והיו לבשר אחד" - בהולדת ילדים משותפים. עצמתם של הנישואין המסורתיים נגזרת מהצירוף של שלושת המרכיבים הללו. הברית בין האיש והאישה כוללת את שלושתם, והם מעצימים זה את זה. הקשר הנפשי מעצים את המשיכה הגופנית, ולהפך; האהבה הזוגית הופכת את השניים להורים טובים יותר; ההתמסרות המשותפת לגידול ילדים ולחינוכם מעשירה את הזוגיות. כל זה פשוט וברור לכל אדם בעל שכל ישר, וכל זה גם עולה במחקרים רבים.

נישואין אינם תופעה טבעית. משיכה היא טבעית, אהבה היא טבעית, הורות היא טבעית. אך הצירוף של שלושתן במוסד אחד אינו תופעה טבעית, אלא הישג-שיא של התרבות האנושית. אנחנו שמחים במוסד הנישואין היהודי ובעצמה המיוחדת של המשפחה היהודית, שהיממה אפילו עד עוין כמו הפילוסוף הגרמני ניטשה. אך גם תרבויות אחרות הגיעו, אם בהשפעת היהדות ואם בכוחות עצמן, למוסד הדומה בפרטים רבים לנישואין שלנו.

התרבות המערבית של המאה ה-21 מחריבה בקרדומות את היצירה הנפלאה הזו. היא מפרקת את הנישואין והופכת אותם מברית עולם להסדר עראי ורופף בין איש ואישה. היא מפרקת גם את משולש העצמה של הנישואין המסורתיים: זוגיות, מיניות והורות. במערב רווחות היום מאוד זוגיות בלי הורות, מיניות בלי זוגיות, וגם הורות בלי זוגיות. אבי התרבות הזו הוא למך, הראשון בעולם שהיו לו שתי נשים. חז"ל לימדו אותנו שאחת מהן ייעד לפרייה ורבייה, והשנייה לתשמיש. למך סירב לכרות ברית עולם עם אישה אחת, ולהתחייב לה בכל מאודו. הוא פיצל את ההיבטים השונים של הנישואין, ובחר אישה נפרדת לכל מטרה, כי הוא לא ראה קשר בין חיי אישות לבין הורות. מי היה מאמין שציביליזציה שלמה תאמץ את תפיסתו של למך כנגד מוסד הנישואין המסורתי.

משיכה היא טבעית, אהבה היא טבעית, הורות היא טבעית. אך הצירוף של שלושתן במוסד אחד אינו תופעה טבעית, אלא הישג-שיא של התרבות האנושית. המשפחה היהודית, היממה אפילו עד עוין כמו הפילוסוף הגרמני ניטשה

האינדיבידואליזם המוקצן מאיים על הנישואין בעולם המערבי. ועדיין, כל המחקרים מראים שגם בימינו אנשים נשואים הם מאושרים יותר, בריאים יותר, אפילו מאריכים ימים יותר. מכונת תעמולה בלתי פוסקת מסבירה לנו כל הזמן כמה רע בנישואין, כמה קשה, כמה מונוטוני. למרבה השמחה, רבים מבינים את השקר שבתעמולה הזו. מחקרים השואלים צעירים על תקוותם לעתיד מגלים שכמעט כולם מייחלים להתחתן. שיעור הצעירים בעולם המערבי שרוצים להינשא לא ירד כלל בעשרות השנים האחרונות. הטרגדיה היא שפחות ופחות מהם יזכו להגשים את חלומם.

נישואין הם מסגרת גאונית. הם מכנסים את הכוחות הכי חזקים והכי כאוטיים שפועלים על האדם, לתוך מסגרת אחת יציבה. כשאיש ואישה יודעים שבעזרת ה' יתעוררו זה לצד זה בכל בוקר, מעתה ועד עולם, אהבתם צומחת במרחב של שקט נפשי וביטחון. האהבה, הרגש התזזיתי והעז, נקווית באלפי נקיקים דקים של עשייה משותפת, חיים משותפים, חלומות משותפים. האהבה היא הדלק של בני הזוג, אבל דלק לא יעזור כשאין רכב. המסגרת של הנישואין יודעת להזרים את האנרגיה הגדולה הזו למקום של בנייה והתקדמות. מאהבה יפה של שניים צומחת המשכיות מעולם ועד עולם, השתלבות בייעוד הגדול של דורות הרבה, אהבה הקורנת גם לדורות הבאים.

הנישואין בעולם המערבי נתונים בסכנה. אני מאמין שבעוד מאה שנים יעמדו נינינו נדהמים, ולא יצליחו להבין איך חברה שלמה בעטה בהישג הכי גדול של אבותיה ואמותיה. אז ינסו הם לשקם את המשפחה המערבית; מי יודע מה יהיה המחיר של הקריסה וכמה מאמצים יידרשו כדי להיחלץ ממנה. אבל בסופו של דבר, אנחנו לא רואים סביבנו את "החברה המערבית", אלא אנשים ונשים. ונישואין הם בפשטות איש ואישה אוהבים שמחליטים לרקום יחדיו את חייהם.

כשאני מסדר קידושין, אני אומר לבני הזוג שיהיה מי שינסה לתקוע סיכה באהבתם. יהיה מי שיאמר להם: עכשיו אתם מתלהבים, עכשיו אתם חיים באשליה, אבל חכו בעוד עשר שנים... ואז אני אומר לחתן ולכלה: דעו לכם שזה שקר. אהבה אינה בלון, אלא פרי; דקירת סיכה אינה מזיקה לה. מה שאתם מרגישים עכשיו - זו האמת; אלו שרואים בנישואין רק טרדות ומתחים, הם אלו שחיים באשליה. נישואין טובים הם הברכה הגדולה ביותר שאדם יכול לזכות לה, ולמרבה השמחה, בחסד אלוקינו, רבים גם זוכים.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הערבה של פרופ' פאוץ'

  אבינועם הרש בטור לחג...

ה"מנטור" לעולם התורה

  ליאור לביא מתגעגע לרב...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם