Print this page

של נעלך, של

4 gedalya

נדב גדליה

 תורת השילוב השכיחה מאתנו את מסירות הנפש – מחשבות בעקבות התגובות נגד תפיסת הרב עדס שליט"א

אני יושב וקורא את מאמר התגובה של הקורא ב"רשות הדיבור" לדברי הרב יעקב עדס, וקולט שטענותיו מסתכמות ב'אוי ואבוי הרב עדס מושפע כל כולו מתורה ואין עמו 'כלום' מלבד ש"ס ופוסקים חרדים שאינם ציונים דתיים, כמונו', ולבי דווה. לפתע, בהבזק א-לוהי, אני מבין מה גורם לציונות הדתית שלנו לאבד כיוון. במחי מאמרון קצרצר בעמוד אחורי המיועד לכל קולמוס, הבהיר המגיב בעקיפין תובנה מרתקת: אין לנו, כציבור דתי-לאומי, כיוון, כי אין לנו ערך לשום ערך מוחלט. אנחנו מבטלים במחי יד אנשים שהקדישו את חייהם לערכים מסוימים בטענה שהערך הזה אינו מדויק ומאוזן.
אנחנו לא מוכנים לקבל בני אדם שמוסרים את נפשם לגמרי על משהו גם אם, כמה מוזר, זה אחד מהדברים שאנו טוענים שהם 'הערכים שלנו' (תורה, לא?). אנחנו לא מוותרים ומעדיפים את הקלסיקה של מי שנהנים מהחיים, לא מתמסרים לגמרי למשהו ו'משלבים' (אחד הדברים שלא הוכיחו את עצמם במבחן הזמן). אנחנו מחנכים את החבר'ה שלנו לפתח תחביבים, ליהנות מהחיים, לא להתמסר 24/7 למשהו. אותם אנחנו אוהבים. כרוניקה של עבודה במשהו חשוב-לימודים-טלוויזיה-ספורט זה בסדר גמור וכך כולם צריכים להיות.
לא נוח לנו עם מי שלא מחפשים ליהנות מהחיים והתמסרו למשהו עד הסוף, תוך ויתור עז על הנאות החיים שעליהן אנחנו מתענגים בטענה ש'צריך גם להינפש, לא?'
בנאדם, הרב עדס הוא רק דוגמה לזלזול המופגן במישהו שהקדיש לגמרי את חייו לערך של תורה. של נעליך, של. כי דרך כשל היא. אנשים כאלה ראויים למלוא ההערצה. את הרב עדס אתה בא ללמד מקורות? תורה? ללמד אותו על מושג של 'מלחמה מצווה'?!
והרב עדס הוא כאמור, רק דוגמה. סימפטום למה שרוחש בשטח. באותה הפגנתיות נהוג לזלזל באנשים שהקדישו את חייהם (לא, לא 8 שעות ביום, 24 שעות, בלי הגזמה, למען ה' איך עושים את זה?!) ליישוב הארץ ולחסד. הם פשוט משוגעים! לא, רק אל תיתנו לנו אנשים כאלה שההערצה אליהם צריכה להיות שריר בסיסי שמופעל כשהם מדברים על הדבר שהם מסורים לו כל כך. הם, אפעס, לא מקדישים "מספיק שעות" לערכים האחרים. נפל להם פסוק שהם 'שכחו', הם לא יודעים מקורות...
אני מניח שאינך יודע חצי דבר על פועלו וכתביו של הרב עדס שבהם מן הסתם לא טרחת לעיין, כי מוכרחים לקרוא ynet, נכון? לשלב, להיות מעורים. חשוב מאוד. כולם צריכים לשלב, גם אם המוח שלך מתפוצץ מרוב תורה - לא! סטופ! שלב! רק תשלובת אנחנו מקבלים. בסופו של דבר נותרנו עם בינוניות, בלי אנשים שמוסרים את נפשם על משהו. ולמה שימסרו את עצמם, הרי האידיאל שאתה מקדש הוא השילוב, כולל חוסר ההתמסרות המובנה בשילוב הזה וכולל זלזול מהפנט בגדול תורה. שם הבנתי הכול. תחי הבינוניות.

atarMbaolam

 

 

 

 


אולי יעניין אותך גם