הרבה מעבר לסטטוס קוו

m 6 shabat

הרב ישראל מאיר לאו
זָכוֹר (שָׁמוֹר – בדברים) אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱ-לֹקֶיךָ.
לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ

השבת היא המתנה הנעלה ביותר שהעניקה תורת ישראל לאנושות כולה, ואפשר להצביע על חמישה יסודות חיים שבהם היא נוגעת ובהם היא מחוללת שינוי תפיסתי ועולמי.
יסודותיה הם בראש ובראשונה כ"זיכרון למעשה בראשית", כלומר היא עדות לבריאת העולם בידי בורא העולם והיא משמשת בסיס לאמונה המונותאיסטית שיש בורא לעולם והוא יחיד ומיוחד ואין בלתו. כשאנו שובתים ביום השביעי אנו מקבלים עלינו את האמונה כי שישה ימים עשה ה' את השמים והארץ הים וכל אשר בם וינח ביום השביעי – השמירה שלנו על שבת וההימנעות מכל מלאכה היא עדות לבאי עולם על אמונתנו "ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה".
היסוד השני של השבת אף הוא נזכר בקידוש: "זכר ליציאת מצרים". היציאה מעבדות לחירות מסמלת את הכמיהה לחופש ולדרור יותר מ-3,400 שנה, עד היום הזה. כמו שביציאת מצרים יצאנו מעבדות לחירות, ככה יהודי בכל שבוע בששת ימי המעשה משועבד לעולם החומר ובשבת עובר ליום שכולו רוח ושובת מכל מלאכה. וזה מעין המעבר מעבדות לחירות.
התורה מדגישה יסוד שלישי לשבת: "למען ינוח שורך וחמורך ויינפש בן אמתך והגר" – בשבת אין מעביד ועובד, אין פער חברתי, השבת היא מכנה משותף לכל ברואי עולם, כולל בעלי החיים.
היסוד הרביעי של השבת מודגש במילים: "יום מנוחה וקדושה לעמך נתת". זהו יום שנועד להתעלות רוחנית; לא לריצה אחרי החומר אלא לעיסוק בעולם הרוח: הדלקת הנרות, התפילה בבית הכנסת, קריאת פרשת השבוע והפטרתה, סעודות השבת, הזמירות, הקידוש וההבדלה – נועדו להבדיל בין החול ובין הקודש ולהעניק לשבת לא רק מנוחת הגוף אלא גם קדושת החיים וערכי הרוח.
היסוד החמישי הוא הליכוד המשפחתי. במהלך ימות החול אנו מתקשים לכנס את המשפחה לשבת אחים ולשיח בין אבות לבנים. שולחן השבת עונה גם על הצורך החיוני לאיחוד משפחתי וליצירת שפה משותפת בין בני הבית לדורותיהם, עם הכנסת אורחים לתפארת.
חמשת היסודות הללו העניקו לשבת את כרטיס הביקור של העם היהודי ואת תעודת הזהות שלו במרוצת הדורות. רבים מסרו את נפשם על קדושת השבת, ומן המפורסמות הוא כי ערך שראוי למות למענו ראוי גם בהחלט לחיות בעבורו. השבת איננה רק יום של קדושה, בצד של ה'עשה' אלא גם יום שקדושתו מתבטאת ב'לא תעשה', ולכן "שמור וזכור בדיבור אחד השמיענו א-ל המיוחד".
השבת נותנת לנו את הסיכוי להצדיק את התואר 'עם הספר'. כמו שבת הארץ של שנת השמיטה, המאפשרת שנה שלמה לעסוק בעניינים שברוח ולשבות מכל עבודות האדמה, כך שבת הימים מאפשרת יום בשבוע ללימוד תורה, לעיון במכמניה ובאוצרותיה ולהדגיש את ערך הרוח מעל החומר.
לאחרונה עדים אנו לפרצה חמורה בחומת השבת בדמות ריבוי המסחר בחוצות הערים ומחוצה להם. זה הופך אותנו מעם הספר לעם של תגרנים הנתונים במרוץ בלתי נלאה אחרי הכסף אגב הפרה חמורה של קדושת השבת, ולהבדיל – ביטול חוק שעות עבודה ומנוחה של הכנסת באמצעות חוקי עזר עירוניים המגמדים את הערך העליון של שבת קודש. חשבו נא גם על בעלי המכולות הקטנות שאינם יכולים לעמוד בתחרות עם המרכולים הגדולים, אשר פתיחתם שבעה ימים בשבוע מקפחת כליל את פרנסת בעלי המכולות, שאין להם מחליף בעבודה.

לאחרונה עדים אנו לפרצה חמורה בחומת השבת בדמות ריבוי המסחר בחוצות הערים ומחוצה להם. זה הופך אותנו מעם הספר לעם של תגרנים, במרוץ בלתי נלאה אחרי הכסף, אגב הפרה חמורה של קדושת השבת, ולהבדיל – ביטול חוק שעות עבודה ומנוחה של הכנסת באמצעות חוקי עזר עירוניים


מעבר לכך מדברים הרבה על שילוב במעגל התעסוקה של יהודים דתיים או חרדים. פתיחת המרכולים נועלת מראש את השערים למבקשי עבודה מקרב שומרי השבת שלא יתפתו לחללה בעבור בצע כסף.
לבי נתון גם לאלפי הילדים הנמצאים כל השבוע בבתי הספר ומייחלים לשבת ומועד להיות במחיצת אביהם ואמם. פתיחת בתי המסחר בהמוניהם שוללת מהמשפחה את זכות ההידברות ויצירת שפה משותפת, כי ההורים, ודווקא בני האלפיון הנמוך, נאלצים להיפרד מילדיהם בשבת ומועד ולעבוד כסבלים וזבנים, פועלי ניקיון ומאבטחים, כדי למלא את כיסיהם של בעלי העסקים הגדולים, השוללים זמן איכות מילדיהם.
אני מבקש לכבד את המורשת היהודית, שאפילו אישים שלא נחשבו שומרי מצוות הבינו את ערך השבת ואת תרומתה לייחודו של עמנו. כך למשל פרסם ראש העיר הראשון של תל-אביב מאיר דיזנגוף את החלטה מספר 36 של העיר תל-אביב תחת הכותרת: "נגד חילול שבת בפרהסיה". בהחלטה נקבע: "כל החנויות ובתי השעשועים צריכים להיות סגורים מערב שבת עד מוצאיה". אחד העם נודע במשפט: "יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת על ישראל", ומי שמכונה המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, השתתף בכל שבת במסגרת שנקראה 'עונג שבת', ללא נגינה וללא מיקרופון באולם 'אוהל שם' בתל-אביב, ושם הוא היה קורא מאגדות חז"ל לאחר שיעור בתלמוד מפי השופט ד"ר משה זילברג (לימים ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון), והמפגש נחתם בשירה בציבור בהנחיית החזן שלמה רביץ. כל זה ללא שמץ חילול שבת מצד אנשים שהבינו את ערכה ואת תרומתה לעם ישראל ולעולם כולו.
אני מקווה כי הקובעים במסגרת החקיקה ואכיפת השלטון לא ייתנו פרס למי שחטא וחוטא נגד השבת ויבינו כי בלעדי השבת במרחב הציבורי יהדותה של מדינת ישראל ניצבת בסימן שאלה.
ואסיים במה שאנו שרים בסעודת השבת: "קודש היא לכם שבת המלכה, אל תוך בתיכם להניח ברכה, בכל מושבותיכם לא תעשו מלאכה".atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם