שבועות פי אלף

10 abu

אשר בן אבו


שבועות תופס אותי במקום מאוד רגיש, רך. במיטה. באופן כללי המטלות בחגים במסורת היהודית לא תמיד מפרגנות לאדם הפשוט, אבל תמיד יש פיצוי. בשבת לדוגמה אנחנו צריכים להשכים קום עם שחר ולהגיע לבית הכנסת מחד גיסא, אבל מאידך גיסא אנחנו מקבלים בסוף שובר משפחתי לארוחה מפנקת הכוללת חמין וחלות מהפלטה. ביום כיפור לא אוכלים, לא שותים ולא משחקים סנוקר כלשונם הזהב, אבל כשיוצא כיפור: "לך! אכול! בשמחה! לחמך!" תרביץ! מגיע לך!
אני אפילו מסוגל להשלים פחות או יותר עם העובדה שכוהן אקראי ייקח את התינוק שלי אם הוא לא בעניין של חמישה סלעים, ובאמת שירגיש חופשי כי זה התפקיד שלו, וכל אחד והסרטים שלו בעבודה, כולנו יודעים את זה, אני לא אהיה זה שיבאס לו את הערב. אבל הפיצויים הללו לא היו מועילים לאדם אשר כמוני אילולי ידעתי שבכל רגע נתון אני יכול לזנק אל המיטה שלי כנשוך קרקל ולהטביע בה את חותמי כשאני שוכב פרקדן. מה אני אמור לעשות בשבועות?! למה אתם לוקחים אותי מהמיטה?
אני מבין, בני ישראל לא קמו בבוקר כדי לקבל את התורה וזה באמת לא בסדר. בכל מקרה נפגע כבוד התורה – אני מוכן להחזיר אותו! לתת יופי של כבוד! לא ראיתם אותי מפזז בתהלוכת ספר תורה מול טרנזיט מחושמל עם לדים בצבעי אדום-ירוק-שחור פלסטין. כבוד זה אנדרסטייטמנט למה שהולך שם. בתור אחד שאוהב כבוד, כשצריך לעשות כבוד למישהו אני שם בראבק. "ותנו כ-בוד לתורה!" אני גם שייך לעדה הנכונה בהקשר הזה, לא תמצאו אותי אומר לספר הלכה: "אז מה… אתה רוצה שאלמד בך או שאתה עייף?" אצלנו אומרים "מה אתה מעדיף חביבי, איסור טלטול או בישול בכלי שני?"
אני מוכן לתלות בבית הכנסת גיליונות ענק עם שמות המסכתות באותיות קידוש לבנה, ועל חשבון הבית גם לתלות בריסטול ספציפי של קידוש לבנה באותיות של קידוש לבנה. נכון, בשביל כבוד צריך לעבוד, אבל אחרי שעובדים הולכים לישון! וזמן שינה הוא בלילה, שכך פסק לנו הכתוב: "ובלילות, ובלילות, עולות עולות בי מנגינות, וזרם דק קולח", ואין זרם דק אלא רוקם של העמלים מתלאות היום.
יש מימרה נפלאה שוודאי מוכרת לכולכם: למה נקרא יום כיפורים יום כיפורים? מכיוון שהוא כְּפורים, כעין פורים. רוצה לומר, פורים גדול יותר מיום כיפור, המנסה להשתוות אליו. וכל כך למה? כי ביום כיפור אנחנו מגיעים למדרגות רוחניות גבוהות באמצעות סיגוף הגוף, ואילו בפורים אנחנו מגיעים לאותן מדרגות דווקא מתוך מאכל ומשתה ושמחה.
היי, שמעתם את זה? נשמע לי כמו רעש של גלגלי שיניים ישנים. כן, כן, אתם חושבים כמוני… שלוש נקודות חבר'ה… שלוש נקודות אני רואה כאן… מוח קודח שעושה אחד ועוד אחד, והחיוך בזווית הפרצוף כבר נמתח: הריני מכריז על שבועות בתור 'כשבועות'! מה שנקרא – שבועות פי אלף!
זו לא חכמה להגיע למדרגות גבוהות בלימוד התורה ובכבודה באמצעות חוסר שינה ועינוי הנפש, זה לחלשים! אני מדבר אתכם על לימוד תורה מתוך שינה! גוף מוטל על מזרון ויסקו עם מעכב בעירה תוצרת הולנד בעוד אותיות פורחות באוויר! "למדני את כל התורה על רגל אחת"? בוא אני מלמד אותך עם ארבע גפיים מפרוקדנות יפה יפה. בדור כשלנו לתורה חלומית אנו זקוקים. הריני ממית עצמי באוהלה של תורה, שהרי שינה היא אחד משישים של מיתה על מטר שישים של מיטה.
אני קצת מקדים את זמני, אני יודע. תמיד קראו לי "המהפכן" (בגלל שאהבתי את הביצה עין שלי הפוכה), אבל דברים גדולים תמיד מתקבלים רק כעבור זמן. עד שהרעיון שלי יקרום עור וגידים, או במילים שלנו יסיר את קרומי העיניים מעליו, אנחנו נשארים במתכונת הישנה והמוכרת, אז אני רק הולך לתפוס תנומה קלה, תעירו אותי לפני שאתם זזים לבית הכנסת.
לתגובות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם