לא תחמוד

m 15 tachmod

הרב ד"ר יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ... אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ... וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ
הדיבר שמכריח אותנו לגלות את עצמנו

על לוחות הברית שמעל ארון הקודש אין מקום לכתוב את כל הדיברות, לכן מסתפקים בשתי מילים לכל דיבר. ב"לא תרצח" ו"לא תנאף" זה נכון, כי גם על הלוחות המקוריים הן מופיעות בקצרה ובאופן חד-משמעי. אבל יש דיברות שקיצורם הוא משגה והטעיה. לדוגמה, הדיבר השני: "לא יהיה". למה לא יהיה? יהיה ויהיה! הלא שם הוי"ה בכבודו ובעצמו פירושו "היה הווה ויהיה". וכי נבואות הנחמה של הנביאים לא יהיו? יהיו ויתקיימו במהרה בימינו. אלא מה? אלוהים אחרים לא יהיה לך. רק זה לא יהיה: אלוהים אחרים, פסל, מסכה, כל תמונה. עבודה זרה.
והוא הדין ב"לא תחמוד" – אדרבה, תחמוד ותחמוד! "אלה חמדה לבי" – תחמוד תורה, תחמוד מצוות, תחמוד קרבת ה', תחמוד את ארץ ישראל. ארץ ישראל נקראת ארץ חמדה, היכן היה היום עם ישראל אם לא היינו חומדים וחושקים ונכספים לארץ ישראל? חטא המרגלים הוא חטאם של אלו שלא ידעו חמדת הארץ מהי, "וימאסו בארץ חמדה".
האדמו"ר מפיאסצנה מלמד איך לחמוד: "כל דבר טוב, מדרגה ומידה טובה שתשמע או תראה באיזה ספר, שהיה באיש צדיק, אל תתייאש לאמור אין זה לפי ערכי, רק (אלא) אדרבא, תחמוד אליו ותאמר: הלא גם הוא היה ילוד אישה כמוני, ואם היה הולך בטל כמוני גם כן לא היה מגיע אליו, ולמה זה לא אגיע גם אני לו?"
אדם שאינו חומד הוא אדם אדיש, עייף, חסר מוטיבציה. עם שאינו חומד הוא עם שסיים את תפקידו על בימת ההיסטוריה.
אפילו הקב"ה חומד, "ההר חמד אלוקים לשבתו" (תהלים סח יז). הקב"ה חמד את הר סיני ובחר בו לתת עליו את התורה, כי דווקא ההר הנמוך הזה, הצנוע מבין כל ההרים הגבוהים והיהירים, הוא הראוי למתן תורה. ואם הקב"ה חומד – ראוי לנו שנידבק בדרכיו: מה הוא חומד, אף אתה חומד!
של האחר טעים יותר
משהבנו את ערך החמדה ואת הטעות שבשלילתה הכוללת, צריך להבין מה טיבו של איסור "לא תחמוד...".
אסור לחמוד את מה שלא שלך, את שלא נועד לך, את מה ששייך לאחר. אסור לחמוד את בית רעך, את אשת רעך, את שדהו, את עבדו ואמתו, ואת כל אשר לרעך.
הראשונים חקרו, כיצד אפשר לצוות על הלב שלא לחמוד? האם לבו של אדם ברשותו עד כדי כך שניתן לצוות עליו לשלוט ברגשותיו? ראיתי משהו יפה ולבי נמשך אחריו, איך אפשר לחסום זאת?
התשובה היא שאי אשפר לצוות על הלב שלא לחמוד, וכלל לא דורשים מאתנו לא לחמוד, שהרי, כאמור, זהו סוג של אבדון. דיכוי רגש החמדה הוא דיכוי נפש האדם.
אבל אפשר לכוון את החמדה. אל תחמוד את אשת רעך – אבל מצווה על איש ואישה נשואים לחמוד זה את זו וזו את זה. אל תחמוד בית רעך ושדהו, אבל ראוי ורצוי לחמוד את ארץ ישראל, להשתדל בבניינה וביישובה, ואין שום פסול בזה שכתוצאה מן העמל ביושר ובהגינות תזכה בעושר ובנכסים. ודאי וודאי שצריך לחמוד חכמה בינה ודעת, תורה ומצוות ומעשים טובים. אך לא את אלו של הזולת. אל תסתכל על הישגיו של האחר ותנסה להעתיק אותם או לנכס אותם אליך, אלא הִתאווה להגיע להישגים דומים – משלך, בכוחך, באופן הראוי ליכולותיך ולכישוריך.
הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. לא החמדה.
החמדנית הראשונה, חוה, ראתה את עץ הדעת ה"נחמד להשכיל" וחמדה אותו. כל אוצרות גן עדן, כל עץ "נחמד למראה" עמדו לרשותה, והיא בחרה לחמוד דווקא את העץ האסור. חוה ואדם הראשון הם אבות האנושות כולה ולכן החטאים שלהם הם הגרעין של חטאי כל בני האדם. על כן עלינו לשאול את עצמנו מדוע כולנו, בני אדם וחוה, נוטים לחמוד את מה שאסור ומה שלא שייך לנו.

אדם שאינו חומד הוא אדם אדיש, עייף, חסר מוטיבציה. עם שאינו חומד, הוא עם שסיים את תפקידו על בימת ההיסטוריה
הבעיה היא שאדם אינו מצליח לזהות מה הוא צריך, מה מתאים לו ומה ייעודו בעולמו, ולכן הוא פוזל ימינה ושמאלה, ובודק מה יש לאחרים ואת זה הוא מתחיל לחמוד. כך בטעם לאוכל ולבגדים: כמה מביך לראות מישהו או מישהי שהתלבשו כדי להיראות טוב כמו דוגמן או דוגמנית, אבל הבגד כל כך רחוק מלהתאים לדמותם, לאישיותם ולמבנה הגוף שלהם


שתי תשובות בדבר. ראשית, מתברר שלפעמים דווקא מה שאסור הוא שמעורר חמדה, בבחינת "מים גנובים ימתקו". האיסור עצמו מפתה לבדוק את הגבולות ולפרוץ את הגדרות. הענבים בכרם המגודר והשסק בגינת השכן מושכים את הלב יותר מתותי בר, או מהדובדבנים שבסלסילה בחנות הפירות. כדאי לשים לב לכך ולהיזהר: כאשר החמדה אינה נובעת מהחשק לדבר עצמו, אלא מעצם העובדה שהוא אסור ורחוק מהשגה – יש להימנע ממנה, ולהטות את החשק לדברים המותרים.
ולפעמים, וזו כנראה הסיבה העיקרית לרוב החמדות הפסולות, הבעיה היא שאדם אינו מצליח לזהות מה הוא צריך, מה מתאים לו ומה ייעודו בעולמו, ולכן הוא פוזל ימינה ושמאלה, ובודק מה יש לאחרים ואת זה הוא מתחיל לחמוד. כך בטעם לאוכל ולבגדים: כמה מביך לראות מישהו או מישהי שהתלבשו כדי להיראות טוב כמו דוגמן או דוגמנית, אבל הבגד כל כך רחוק מלהתאים לדמותם, לאישיותם ולמבנה הגוף שלהם. כך בבחירת תחומי לימוד ותעסוקה: כמה מצער לפגוש אנשים המשתעממים כל ימיהם בלימודים מייגעים או במקצוע משמים, רק כי חמדו אותו כשראו מישהו שעוסק בזה בהנאה והצלחה ולא ביררו אם גם להם מתאים לעסוק בכך.
בדרך כלל, העונש על חטא לא תחמוד את מה שלא שייך לך טמון בגוף העברה: או שלא תצליח להשיג את זה, או שכן תצליח להשיג את זה ולא תמצא בזה שום טעם, ולכן תצטרך חיש מהרה לחמוד משהו אחר, של מישהו אחר. כך או כך, חייך יהיו תסכול מתמשך אחד ארוך.
כדי לטפח חמדה וחשק טובים ונכונים, צריך אדם להישמע לעצמו ולא להעתיק מזולתו. זהו העומק הנפשי של איסור לא תחמוד את אשר לרעך: "דע את עצמך". זה הפתגם שחרתו היוונים הקדמונים על מקדשם בדלפי, והוא דוגמה להיבט של חכמת יוון שזכה להכרה ושבח מפי חכמים, בבחינת "יפייפותו של יפת".
על בקשת האני העצמי כתב הראי"ה בפסקה מפורסמת ב"אורות הקודש":
"ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה... חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואיבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איך, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמתית נאבדה ממנו... וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן למדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח, וכיוון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה... את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא, הסר כל אלוהי נכר... וידעתם כי אני ה' א-לוהיכם...".
אפשר לחמוד, צריך לחמוד וראוי לחמוד, אבל צריך לדעת מה אסור, מה מותר, ומתי ממש מצווה לחמוד!

atarMbaolam

 

 

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
בג"ץ מנסה לחנך אותנו

  מאמר מאת ברלה קרומבי

חמש שנים חלפו

  הרב ליאור אנגלמן נזכר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם