בית הספר למענטשיות

m 2 hersh

אבינועם הרש

מנהל בית ספר כתב למורה שהתקבל לעבודה:

"מורה יקר, אני ניצול שואה וראיתי במו עיניי מה ששום בן אדם לא צריך לראות בחייו.

איך מהנדסים מלומדים בונים תאי גזים

איך רופאים מרעילים ילדים

איך אחיות מוסמכות רוצחות תינוקות

איך בעלי השכלה גבוהה ויוצאי האוניברסיטאות הטובות באירופה יורים בילדים ובנשים...

משום כך אני לא סומך על ההשכלה.

אני מבקש ממך: עזור לילדים לגדול כבני אדם.

ההשקעה שלך צריכה למנוע התהוות בהמות מלומדות, פסיכים מאומנים ואייכמנים חדשים.

קריאה, כתיבה וחשבון חשובים רק בתנאי אחד: אם הם תומכים בילדים שלנו להיות בני אדם בעלי לב טוב!

(מתוך מסרון ויראלי שהגיע למכשיר שלי. פרטי המנהל הכותב אינם ידועים)

*

אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם. כך אומר הפתגם.

אם ננסה לחזור לילדותנו ולשחזר כמה בריונים ודמויות שליוו אותנו בבית הספר ודווקא נדמו לנו כטיפוסים רעים מאוד, נצליח כנראה למלא לפחות יד אחת ולהיזכר בכמה שמות.

העניין הוא שהאפיון של בית הספר - כור ההיתוך הראשון והמשמעותי ביותר אחרי הגן - מכריח את כולם להתנהג ולאמץ כמה מחוקי הג'ונגל בהתאם למוסרת הידועה של "החזק שורד".

או שתאכל, או שיאכלו אותך.

ילדים יכולים לרמוס ילדים אחרים. להתעלל בהם. לנצל ולהשפיל אותם. להתעמר בהם ולהעליב אותם דרך קבע. ודווקא משום כך, אנחנו נוטים לייחס לבית הספר תפקיד חשוב ומשמעותי כל כך בתיווך ההכנה לחיים של ילדינו.

אם הם הצליחו לשרוד ולעבור חברתית את כל המורכבות ואת הר הגעש החברתי שחיכה להם במשך 12 שנים, ככל הנראה הם מוכנים לחיים.

ומה עם בית ספר כגורם מעניק ידע? כולנו יודעים שאפשר היום להשלים את כל פער הלימודים בתוך שנת מכינה. שלא לדבר על גוגל ושיעורים פרטיים ומעניינים לא פחות באינטרנט.

ערכים, התמודדויות, כלים רגשיים - אלו היתרונות האמתיים שתלמידים יכולים לרכוש בבית הספר, אם הם נפלו על המורה הנכון, כמובן.

*

כמחנך זכורים לי ההורים שמצאו לנכון להתקשר אליי רק כשביקשו להעלות ציונים לבנם. ברור, לא? איך יתקבל למוסד טוב אם ממוצע כזה?

ומה עם ימים שבנם נשאר בבית עקב השהיה לאחר שהעליב, פגע והתעלל נפשית ורגשית בילד אחר?

נו, בשביל זה קיים המחנך וקיים בית הספר. מה כבר יש להורים להתערב?

והילדים, כמו שאנחנו יודעים, לא טיפשים. להפך. לא רק שהם קולטים הכול אלא שהם חכמים במיוחד בכל מה שקשור למתמטיקה של החיים.

על ציונים חשוב להורים להתערב. על התנהגות ועל בין אדם לחברו זה כבר פחות מעניין. המסר בהחלט הועבר.

*

מבין עשרות תלמידים מצטיינים, מבריקים ומחוננים שהיו לי, רק אחד הצליח להשאיר עליי את חותמו.

זה היה בסוף אחד השיעורים היותר טובים שלי, שראיתי שהצלחתי באמת לגעת ולעורר את התלמידים. הוא ניגש אליי בסוף השיעור, התקרב ואמר לי: "המחנך, תודה על השיעור".

תגידו, בסך הכול משפט אחד. לא יותר. אבל כמה עולמות ומענטשיות הייתה במשפט האחד הזה.

הכרת הטוב. אנושיות. הבנה שהמחנך הוא יותר ממנוע חיפוש של גוגל או ערכת בידורית.

*

הלוואי שבשנת הלימודים הבאה מערכת החינוך תשכיל לתת לתלמידיה את התחושה ששום ציון או מגמה בעולם לא יוכלו לכמת אותם או להעניק להם תחושה של ערך רק לפי כמה שאלות מתחום האינטליגנציה המתמטית-לשונית-אנליטית. שתדע להעניק גם לתלמידים שנתברכו בשאר האינטליגנציות (המרחבית, המוזיקלית, התנועתית, הגופנית, הבין-אישית) את תחושת המימוש העצמי שהם כל כך ראויים לה.

שהיא תצליח ללמד אותם שלמרות המבחנים יש בחיים יותר מתשובה אחת, ולפעמים התלמיד יכול לחשוב על אחת כזו, מבריקה ויצירתית ומחוץ לקופסה שהמחנך בכלל לא העלה בדעתו שהיא קיימת.

שאינטליגנציה רגשית וחברתית, כמו גם פסיכולוגיה חיובית, הן מיומנויות וכישורי חיים שכדאי לתלמידים להשקיע משאבים רבים בקנייתן מכיוון שככל הנראה הן יעזרו להם בחיים הרבה יותר מידיעת חישוב של סינוס וקוסינוס.

ושאין דבר שיותר מקרב אותנו להצלחה מאשר ההתנסות בכישלונות.

לו יהי.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם