כפרנות בשקל

3 sherki

הפוזיטיביסט עלה מן האוב
לקראת תחילת שנת הלימודים התפרסם ב'ידיעות אחרונות' מאמרו של פרופ' יובל נח הררי, שניסה לנסח את עיקרי האמונה החילונית, ובין השאר האשים את הדתיים בריחוק מערכים שנתפסים בעיניו כמקודשים * המאמר עורר הדים רבים, ומשום כך ביקשנו מהרב אורי שרקי לקרוא את המאמר ולכתוב את תגובתו

הרב אורי שרקי

עם ישראל הוא עם שמרני. זה חלק מאופיו. לכן גם האפיקורסים שבו אוהבים לאמץ כפירות ישנות שאבד עליהן הכלח. במאה ה-19 שלטה בעולם עמדתו של הפילוסוף הצרפתי אוגיסט קונט שהגה את הרעיון הפוזיטיביסטי, שתמציתו היא שכל השאלות הגדולות שהתשובות להן סופקו בעבר על ידי האתיקה והדתות עתידות להיפטר על ידי המדע. הקִדמה המדעית המסחררת של אותם הימים יצרה עיוורון מחשבתי בדמות של "דת המדע", הסבורה שכל מה שמחוץ לתובנות המחקר אינו אלא אשליה, שרידים של המחשבה הפרימיטיבית.

עמדה זו, ששימשה גם בסיס רעיוני לקולוניאליזם שהמציא לעצמו שליחות "לתרבת" את הפרימיטיבים, נזנחה לפני זמן רב בעולם המחשבה המערבי, ורק יהודים במדינת ישראל, המתרפקים על תפיסות מיושנות ובעיקר סטריאוטיפיות, הפוטרות את המחשבה מעיון מעמיק, עדיין מחזיקים בה.

כזה הוא מאמרו השטחי עד אימה של יובל נח- הררי ב'ידיעות אחרונות' (31.8.17), "האמת החילונית". אמנם כוונתו רצויה, והיא להפיג את המתח הציבורי במלחמת השווא נגד ההדתה במוסדות החינוך, על ידי הצגה של ערכים שהוא מנכס אותם לחילונות - שאותם יש לקדם, בבחינת "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" - אך התוכן של דבריו לוקה בחסר בהיבטים רבים ומציג דמות קריקטורית של החילונות ושל הדתיות גם יחד.

רק יהודים במדינת ישראל, המתרפקים על תפיסות מיושנות ובעיקר סטריאוטיפיות, הפוטרות את המחשבה מעיון מעמיק, עדיין מחזיקים בעמדה הפוזיטיביסטית. כזה הוא מאמרו השטחי עד אימה של יובל נוח הררי, "האמת החילונית". אמנם כוונתו רצויה אך התוכן של דבריו לוקה בחסר בהיבטים רבים ומציג דמות קריקטורית של החילונות ושל הדתיות גם יחד

לטעמו של הררי ששת הערכים החילוניים הם: אמת, חמלה, שוויון, חופש, אומץ ואחריות. הבה נבחן אותם:

א. אמת. החילוני אינו מקדש שום ספר, אדם או מיתוס, כי אם עובדות, כגון סטטיסטיקה, מאובנים או צילומי גלקסיות. עליבות הטיעון בולטת לעין. הרעיון שאין שום דבר מקודש כי אם עובדות, העשויות לאשש את קדושתו של סיפור או ספר או סופר, מקובל על כל אדם באשר הוא. הדתיים מקבלים את קדושת התורה על בסיס מה שהם מחשיבים כעובדות ולא על בסיס אמונה עיוורת (כוזרי א, פט). לפי דבריו הדתיים לא ראו מאובן מימיהם ולא למדו סטטיסטיקה. לעומת זה התבונה שלטת אצל החילונים.

הוא רואה לנכון גם להעלות על נס את הישגי המדע בתחום הקיום הפיזי של האדם ומתוך כך מבטל בהינף יד את הערך של מתן המשמעות שהרוחניות מקנה לאדם.

ב. החמלה היא ערך חילוני, בעוד שבדת היא על בסיס הציווי בלבד. נראה שמחבר המאמר שכח שהדת בעצמה מלמדת שדרך ארץ קדמה לתורה ושמקור המוסר ביושר הפנימי של נפש האדם. העובדה שמשטרים חילוניים ואתיאיסטיים התאכזרו בצרפת של המהפכה, בסין וברוסיה למאות מיליוני בני אדם אינה מטרידה את ביטחונו בחילונות כערובה לערכים ההומניסטיים. גם זיהויו של הרגש כמדד למוסר בא לו למרבה הפלא מהמסורת הנוצרית.

ג. ערך השוויון, שאותו מנכס הררי לחילונות ולא לרבי עקיבא שאמר "חביב אדם שנברא בצלם" (אבות ג, יג), לובש אצלו את הצורה של ההשקפה השמאלנית, שאינה מכירה בערכה של הזהות הייחודית של אומה כלשהי, וסבורה שעל ידי פסילת רעיון הסגולה תפטור את עם ישראל משליחותו האוניברסלית.

ד. החופש. מאחר שלא מצא יובל נח הררי חברה אנושית שאינה מגבילה את בניה על ידי חוקים שונים, ביקש למצוא את החופש החילוני ביכולת להטיל ספק. וכי לא היהדות היא זו שחינכה דורות של בני אדם להטיל ספק ולברר את האמת? מאברהם אבינו המערער את המוסכמות ועד הרב קוק הכותב: "האמונה בטהרתה על ידי אפשרות של כפירה" (מידות הראיה, אמונה ט"ו), חוט אחד של חופש חורז את הדורות.

ה. האומץ. לדידו, החילונות אינה חוששת מהבלתי נודע, בעוד הדת מחנכת לפחד. אך מעולם לא מצאנו אומץ להכניס גורם בלתי נודע במערך החיים יותר מאשר בדת היהודית, המפגישה את האדם עם אינסוף בלתי מושג, לעומת התפיסות הטוטליות שבהשקפות העולם של הפילוסופיה המערבית, כגון השפינוזיסטית, ההגליאנית או המרקסיסטית.

ו. האחריות. החילוני לוקח אחריות על העולם ואינו סומך על כוח עליון. הרעיון של שותפות האדם במעשה בראשית, המטיל עליו אחריות של "תן דעתך שלא תחריב את עולמי" (קהלת רבה), הוחלף על ידי הררי בהשקפת עולם של בדידות קיומית של האדם, שבה אין לעולם משמעות ותקווה, שבה אין בסיס מוחלט לערכים, כי אין למוסר מקור מלבד החלטתו השרירותית של האדם.

לפסגת הגיחוך מגיע הררי כשהוא נותן מקום שווה בספרייה לרמב"ם ולשייקספיר ומערב מין בשאינו מינו. כביכול הנאורות היא נחלתה של החילונות וצרות האופקים נחלתו של הציבור הדתי (מלבד כמה דתיים נאורים שמצאו חן בעיניו בשל דעותיהם ה"מתקדמות"). אולי אפשר היה להסכים אלמלא בא מאמרו של הררי והציג לראווה מבט מלא סטריאוטיפים ודעות קדומות מצד מי שביקש להנגיד את האמונה החילונית ואת האמת הדתית.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם