יש לי תשובה

m 8 dea

דעה (גלעדי) אביחיל

לא הכרתי את דפנה מאיר, והלב שלי מתכרכם. במיוחד כי לדבריה – היא הייתה אשת חיל מקסימה ומדהימה.

לא הכרתי את האפשרות להיות דפנה מאיר. מה, להכריז על עצמי שאני מקסימה ומדהימה? אפילו רק ליצור בלי קול את תנועת השפתיים הזו, כשהאישה שעומדת מולי במראה ממש זקוקה לכך? להאמין כמוה ש"באמת מגיעות לי כל התשבחות שבעולם"?

נו באמת, גבירותיי. אני לא עפה על עצמי, אני בנאדם אחראי, מקפידה לעשות חשבון נפש, לי יש שופט פנימי.

"שופט?" אמרה לי פעם מישהי, "זה לא שופט, זה קטגור!"

יש בדבריה צדק – דיני נחרץ עוד לפני שניתן לי מִרווח למשפט: לא הייתי סבלנית, התפרצתי, זה בלתי נסבל, אני זוועת עולם, אין לי תקנה, שלום.

הקטגור הזה; פעם אחת הכרחתי אותו לפשוט מעליו את שְחור הגלימה שהוא עוטה על עצמו מתוקף תפקידו. תחת הבגד גיליתי את הבוגד: יצר רע זדוני ומה-זה מכוער.

תוך כדי דין ודברים, התברר לי להפתעתי שחוסר האיפוק שלי גרם לו קורת רוח קטנה מאוד, לא יותר מכך. זה היה רק מתַאבן, נִשנוש טפל לפני המנה העיקרית - שאני בעצמי נתתי על הראש שלי בעקבותיו.

מאותו רגע, מתאמץ שלא אשמע את אוושת שאיפתו, הוא המתין. רק כשווידא ששוב התחפרתי במיטה, לא רוצָה לתת לאור לחדור (כי אני לא ראויה לו); רק כשהפנמתי עד כדי מחנק - האצבעות שלו הקיפו את גרוני - מה בעצם מעידה עליי הנפילה שלי (שאני נפש קלוקלת, מועדת לכישלון, שמלכתחילה לא היה סיכוי להפיק ממנה טוב בעולם הזה); רק כשכבר שלטה בחדר אפלה מוחלטת – פי הסהר שלו נמתח על פניו במלואו.

עד שפעם אחת, היה חשוך במיוחד, הבזיק אליי להרף עין נצנוץ שִניו המחייכות. לפני שהמוח קלט מה הוא קלט – כבר העפתי את השמיכה, ובקריאה גדולה הודעתי למנוול שהוא טועה. עובדה: אני מאוכזבת מהכישלון שלי, אני לא רוצה בו, לא מזדהה אִתו, מצטערת כולי על כך שלא הצלחתי למנוע אותו. אתה קולט מה זה אומר – ותוריד ממני את האצבעות שלך? שאני האמִתית זכה וטהורה וחפצה אך טוב. מה שלא טוב – לא אני.

כן כן, אתה צודק, נבראתי אנושית ומוּעדת לכישלון, אבל מרגע שזכיתי לגעת להרף עין באבן הטובה שבי, שאין בה סיג - אני לא מתכוונת להיות מוֹעדת לַכּישלון. תקשיב טוב לתכנית שלי: אני ארים רגל אחר רגל, ואדלג מעל הכישלון באלגנטיות. וגם אם כן אמעד לתוכו – וברור שעוד אמעד לתוכו – גם זה בסדר, כי אני אנושית ומוּעדת לְכישלון. ותודה שהחזרת לי את החיוך שלי.

פשעתי, עוויתי, חטאתי – לא קלעתי לרצון הטוב של עצמי – אבל יש לי תשובה: וואלה, אני אשת חיל מקסימה ומדהימה.

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם