דת, מוסר ואושר

3 gold

דת, מוסר ואושר בעידן המידע – מי מפחד מעובדות ונתונים?
למרות הרוגעלך והקריסטל תות מתברר כי דתיות מובהקת דווקא מעלה באופן ניכר את איכות החיים ותוחלתם * לא דיברנו עוד על הדתה

אדם גולד

בפולמוס הסוער על דמותה היהודית של המדינה ושל החברה הישראלית – לצד השיח התאולוגי, ההיסטורי, הפוליטי והתרבותי – החברה הדתית כמעט שאינה בוחנת כיצד משפיעה האמונה הדתית ושמירת ההלכה היהודית על חיי המאמין, אושרו, בריאותו, משפחתו, קהילתו, תרומתו לחברה וכן הלאה.

ברוח ימי אלול חשוב להבהיר כי דיון רגיש מעין זה יש לערוך בזהירות ומתוך כבוד הדדי. מה ששנוא עלינו לא נעשה לחברינו. התנשאות, היבריס ופטרנליזם בין הזרמים עלולים להביא לפגיעה בדו קיום השברירי ממילא במדינת ישראל. ואולם למרות רוח הפוליטיקלי-קורקט והצורך הברור בנימוס ואדיבות, בל נשכח שתורתנו היא תורת אמת ואף למעלה מכך: תורתנו היא תורת חיים. 

חברה שמחנכת בלא הרף לאמונה ולמציאות חברתית-הלכתית יכולה ואף חייבת לבחון היטב את המציאות מחוץ לבתי המדרש ולבדוק כיצד השפיע אורח חייה על חיי המעשה ועל רווחתם ותרומתם המוסרית של חבריה. אי אפשר לנהל את מה שאינו מדיד, וממילא אי אפשר לערוך תיקון חברתי כולל בלי להבין את ההשלכות המעשיות של שמירת המצוות.

בחינה מקיפה כזו חיונית גם לנוכח הרנסנס המצער בחברה הישראלית לטענה הנושנה הזועקת כי הדבקות באל מביאה לשכחת האדם. כידוע, טיעון זה מתכתב עם ביקורת עתיקת יומין שהחלה בתקופת נביאי ישראל, ולהבדיל, המשיכה עד לתקופת ההשכלה והושמעה רבות מפי היהודים אשר נטשו את היהדות לטובת תיקון עולם אוניברסלי באמצעות הקומוניזם. גם היום אתאיסטים מרבים לתקוף בתקשורת ובאתרי האינטרנט את ההלכה היהודית וטוענים כי היהדות בת זמננו אינה אלא מרקם מיושן של אמונות תפלות, פולחן כפייתי ומנהגים אבסורדיים ולא רלוונטיים. ההלכה היהודית 'המיושנת' אינה רלוונטית למדינה מודרנית, והפער העצום בין ערכי היהדות הפרימיטיביים לבין אורח החיים המודרני שבו דוגלת החברה הליברלית מצדיק התגייסות נחושה למניעת הדתה ובלימת השפעתה ההרסנית על כלל החברה הישראלית.

אם כן, מכיוון שטיעונים דומים המציגים את היהדות כאמונה תפלה חסרת רלוונטיות לחייו של יהודי בן זמננו הושמעו בציבוריות הישראלית פעמים רבות כל כך מפי אתאיסטים נחרצים בווליום גבוה ועם הרבה קצף על השפתיים – דומה שאין מנוס מלחצות את שלב הסיסמאות ולבדוק בדיקה אמפירית מקיפה: מה אומרים המספרים, הנתונים והעובדות. כדי שלא להשאיר אתכם במתח נאמר כבר עכשיו: טועמיה חיים זכו. 

הנתונים האמפיריים הברורים הנשענים על סקרי הלמ"ס ועל מחקרים רשמיים של משרד הבריאות וגופים ציבוריים אחרים (מקורות בדף הפייסבוק של Adam Gold), מראים שבפרמטרים המוסריים המדידים המקובלים ובאופן סטטיסטי, דתיות מובהקת, בדגש על חרדיות, היא מתכון מובהק לחיים מאושרים בריאים ומוסריים יותר.

יהודים דתיים עוסקים בפעילות התנדבותית ב-250% יותר מהאוכלוסייה החילונית. הם משקיעים זמן רב יותר בהתנדבות ומתמקדים בעיקר בנזקקים – קשישים, חולים ועניים.

ההבדל ניכר אף יותר בכל הנוגע לתרומות כספיות. אף על פי שההכנסה הממוצעת שלהם נמוכה בהרבה, שיעור התורמים בקרב דתיים מובהקים גבוה ביותר מ-600%(!) בהשוואה לשיעורם בקרב החילונים. ואם לא די בכך, הדתיים מובילים גם בתרומות דם, ובאופן חריג בקנה מידה עולמי הם מהווים יותר מ-97% מתרומות האיברים האלטרואיסטיות המוענקות לזרים גמורים.

רבים יטענו כי המוסר החשוב ביותר הוא המוסר המשפחתי. גם כאן זוגות שניהלו אורח חיים דתי הגדירו את הקשר ביניהם כיציב יותר עם נאמנות רבה יותר, סיפוק גדול יותר, תקשורת טובה יותר, והם אף דיווחו על תדירות גבוהה יותר של חיי המין והביעו שביעות רצון גדולה יותר מאיכותם. דתיות מובהקת מעלה באופן ניכר את שביעות הרצון ממכלול הקשרים והיחסים עם בני המשפחה הקרובה.

גם התמיכה הקהילתית חזקה יותר אצל הדתיים. בקהילות דתיות יש שכיחות גבוהה בהרבה של סיוע, קשרי חברות, ארגוני עזרה וחסד, גמ''חים לציוד רפואי ושיקומי, ביקורי חולים, תמיכה באנשים בודדים וכדומה. לעומת זאת חילוניות והתגוררות ליד חילונים מעלות את הסבירות לבדידות, לסכסוכי שכנים ולהיעדר תמיכה במקרה של מחלה, דיכאון, משבר כלכלי או מצוקה משפחתית. הבדידות והיעדר התמיכה מעלים פי חמישה את סבירות החילוני לסבול מדיכאון וחרדה שיחייבו טיפול תרופתי.

ההון החברתי המוסרי-דתי מתבטא בשלל תחומים נוספים: דתיים משתפים פעולה וזוכים לאמון רב במבדקים חברתיים של תורת המשחקים, וכן זוכים לאמון גבוה בשווקים מסחריים רחבים (ומכאן הדומיננטיות שלהם בשוק היהלומים, הנשען על אמון). המסגרת הקהילתית התומכת גם מובילה למיעוט בעיות חברתיות: דתיים סובלים הרבה פחות מבעיות סמים, אלכוהוליזם, דימוי גוף נמוך, הסתרת פגמים גופניים וכיו"ב. 

שלל ניסויים ומחקרים כלליים גילו כי עצם הדתיות מגדילה בכלל את הסיכוי להתנהגויות פרו-חברתיות וכי דתיים ייטו יותר להציע מקום ישיבה לזרים, לסייע למכרים למצוא עבודה, להצביע בבחירות, לתת כסף לקבצן, להציע אוכל לדרי רחוב, להגיע למפגשים ציבוריים כמו ועדי הורים, לסייע לקשיש, להחזיר עודף שגוי ועוד.

בכל הנוגע לדתיים-לאומיים (להבדיל מחרדים) גם התרומה הלאומית-ציבורית שלהם גבוהה בהרבה משל כלל האוכלוסייה. המספרים החד-משמעיים מראים שדתיים-לאומיים גאים יותר במדינה, מרגישים מחויבים אל המדינה ואל בעיותיה ותורמים הרבה יותר למסגרות אזרחיות ולאומיות. הם מובילים בשיעור הלוחמים, בשיעור ההתנדבות ליחידות מובחרות ובשיעור קציני החי"ר. רוצים נתון ספציפי להמחשה? בשנת 2015 דירוג עשרת התיכונים המובילים בגיוס ללחימה הורכב כולו(!) מתיכונים דתיים-לאומיים.

מבחינה סטטיסטית, דתיות מובהקת בדגש על חרדיות היא סימן מובהק להיותו של אזרח מאושר יותר, בריא יותר, בעל תוחלת חיים ארוכה יותר, מתנדב יותר, תורם יותר לצדקה, בעל חיי משפחה תקינים יותר, עם תרומה משמעותית יותר לקהילה ובעל רווחה חברתית גבוהה יותר, וככל שהדתי הוא גם לאומי גם התרומה שלו למדינה גבוהה באופן ניכר

האדם המערבי המודרני שואף לרוב בעיקר להיות בריא ומאושר; הלכך יש לעמוד גם על ההשפעה הכבירה של מידת הדתיות של האדם על האושר החברתי והבריאות הקולקטיבית במדינת ישראל.

הקהילה, התמיכה, הקשרים המשפחתיים והדאגה לאחר הם ככל הנראה חלק מרכזי באנומליה של המגזר הדתי ובעיקר החרדי בבריאות, בתוחלת החיים ובאושר. למרות מצוקות חומריות ונגישות נמוכה (ותזונה הנשענת בעיקר על רוגעלכים וקריסטל תות), דתיות מובהקת מעלה באופן ניכר את איכות החיים ותוחלתם. דתיים ובעיקר חרדים חיים יותר, מרוצים יותר ממצבם הבריאותי, מדווחים על פחות בעיות בריאות וסיכויי השיקום שלהם לאחר אשפוזים וניתוחים גבוהים בהרבה. 

ואם בכל זה לא די, דתיים ובעיקר חרדים מאושרים יותר, אופטימיים ושבעי רצון מחייהם בהשוואה לכלל האוכלוסייה. המספרים מראים שדתיות מובהקת מעלה את הסבירות להיות "מרוצה מאוד מהחיים" בכמעט 250%(!) יותר מהחילונים.

מה המסקנות? כמובן, בכל מגזר ומחנה יש טובים ורשעים, מוסריים ומנוולים, צדיקים ומתועבים. אי אפשר לשפוט אדם בשל הגדרתו ומיותר לציין שלא כל מי שמגדיר עצמו דתי (או אפילו רב) אכן נאמן לערכי היהדות והמוסר. 

אבל מבחינה סטטיסטית, כפי שהנתונים הרשמיים מראים בבירור, דתיות מובהקת בדגש על חרדיות היא עדות מובהקת להיותו של אזרח מאושר יותר, בריא יותר, בעל תוחלת חיים ארוכה יותר, מתנדב יותר, תורם יותר לצדקה, בעל חיי משפחה תקינים יותר, עם תרומה משמעותית יותר לקהילה ובעל רווחה חברתית גבוהה יותר, וככל שהדתי הוא גם לאומי גם התרומה שלו למדינה גבוהה באופן ניכר באמצעות שיעורי קצונה, שירות מילואים והשתתפות בכוח הלוחם של מדינת ישראל.

לא מן הנמנע שמאמין יהודי יביט בנתונים ויפטיר בסיפוק "אשרי העם שככה לו". מבחינה תיאולוגית אפשר לגייס את הנתונים החד-משמעיים להוכחת הנכונות והדיוק שבהלכה ובתורה היהודית שניתנה מפי מקור עליון, וההשפעה החיובית המובהקת משמשת אות לנכונות ספר ההוראות – התורה וההלכה היהודית – המשמשות בסיס לאורח חייו של היהודי המאמין.

גם אם יש המסתייגים מהחדרת תוכן יהודי לחינוך ילדיהם, את הדיון הרגיש (והחשוב) על המתח שבין הערכים היהודיים לערכי התרבות המערבית ועל מקומה של היהדות במרחב ציבורי המשותף מוטב לנהל מתוך כבוד לנתונים. לפני שמפריחים סיסמאות והכפשות על הפגיעה ההרסנית של הדת והמסורת בחברה הישראלית ובתושבי מדינת ישראל, תנו מעט כבוד לעובדות ולמספרים בשטח. 

האמת מעל הכול, לא?


 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם