וכך היה אומר

kipur

התפילה המרכזית של יום הכיפורים, "סדר העבודה", היא הד של געגוע על-דורי ליום כיפור שונה בתכלית * יוסי לייכטר מספר לנו איך התגלגלה התפילה הזו לסידורי התפילה, מדוע היא מופיעה בנוסחים שונים, ועל האפשרות שאולי נוסחה הקדום ביותר נכתב על ידי אחד מכוהני הבית השני

יוסי לייכטר

הפייטנים הקדמונים רשמו ופיתחו עשרות נוסחאות לסדר העבודה של יום הכיפורים. ב"סדרי עבודה" אלו הביעו הפייטנים את הגעגועים העזים לזמן שבית המקדש עמד על מכונו, והכוהן הגדול בעבודתו כיפר על עוונות עמו. ומה שנותר כעת הוא רק להעלות על הלב את הזיכרונות, בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו".

מנהג זה של אמירת סדר העבודה קדום הוא, ומקורו במסכת יומא (ל"ו ע"ב). מסופר בגמרא על שליח ציבור שעבר לפני התיבה בבית מדרשו של רבא ונהג כדעת רבי מאיר. רש"י מסביר: "שליח ציבור שמסדר בתפילתו של יום הכיפורים סדר עבודותיו של כהן גדול, על שם 'ונשלמה פרים שפתינו'". בדף נ"ו ע"ב רש"י מסביר: "שליח ציבור דנחית קמיה דרבא והיה אומר סדר יום הכיפורים בתפילה, כמו שאנו אומרים".

אמירת סדר העבודה ביום הכיפורים התחבבה מאוד על ציבור המתפללים. פייטנים שונים חיברו סדרי עבודה מיוחדים. לדוגמה, רב סעדיה גאון בסידורו מציע שלושה נוסחים לסדר העבודה. רב האיי גאון ענה בתשובה: "ואשר כתבתם, כי מנהגכם לומר סדר העבודה ביום הכיפורים בשחרית ובמוסף, וכי מצאתם שמר רב עמרם אמר שאין סדר עבודה אלא במוסף, כדרך שאומר תקיעות בראש השנה...".

השואלים שמו לב לסתירה בין מנהגם לומר את סדר העבודה גם בשחרית, בניגוד לדברי רב עמרם גאון, שפסק לומר זאת רק במוסף. ועל כך השיב רב האיי: "דע, כי העיקר מה שאמר רב עמרם – כך הוא", כך באמת המנהג המקובל. עם זאת, מחבר "אוצר הגאונים" כתבו כי "בבגדד, מתוך שחביב עליהם דבר זה היו אומרים גם בשחרית. ומר רב האיי גאון בן מר דוד, שהיה דיין בבגדד שנים רבות קודם לגאונתו, לא היה יכול להסיעם ממנהגם... גלגל עמהם לעשות מנהגם, והגאונים ששכנו אחריו – גם הם שתקו מזאת, אף אתם אל תשנו ממנהג אבותיכם" (אוצר הגאונים יומא עמוד 41). הגאונים נאלצו לוותר לטובת המנהג העממי שחיבב כל כך את סדר העבודה.

כפי הנראה, סדר העבודה שהיה נהוג בתקופת האמוראים לא שרד בידינו. סדר העבודה המכונה "אתה כוננת עולם מראש", הנהוג כיום בקהילות הספרדים ובחצרות החסידים, הוא פיוט קדום ביותר, כנראה מתקופת הגאונים. סדר זה יוחס לפייטן הקדום יוסי בן יוסי שחי בארץ ישראל לפני כאלף וחמש מאות שנה.

כך כותב רבי דוד אבודרהם: "ונמצא כתוב בנוסחאות שלנו כי יוסי בן יוסי כהן גדול חיבר אתה כוננת. ואפשר שהיה מאותם כהנים גדולים ששימשו בבית שני, או היה מזרעם"

וכך כותב רבי דוד אבודרהם: "ונמצא כתוב בנוסחאות שלנו כי יוסי בן יוסי כהן גדול חיבר אתה כוננת. ואפשר שהיה מאותם כהנים גדולים ששימשו בבית שני, או היה מזרעם. ויש אומרים שלא היה כהן גדול ממש, אלא כהן היה וגדול בדורו ולפיכך נקרא כהן גדול. והיה מן הפייטנים... ולפי שרוב סדר עבודה זה נתקן בלשון משנה, נהגו לקרותו יותר מכל סדרי עבודה שחיברוהו הפייטנין". כנראה הפיוט של יוסי בן יוסי הוא: "אַתָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם בְּרֹב חֶסֶד"ומפני הדומות ייחסו לו גם את הפיוט "אתה כוננת עולם מראש".

סדר העבודה "אתה כוננת עולם מראש" עבר תחת שבט הביקורת של ראשונים ואחרונים. במקומות שהפייטן חרג ממסורת ההלכה, מסיבות של משקל וחריזה, הגיהו אותו החכמים, כך שצורתו המקורית השתנתה. מפורסם סדר העבודה שהגיה רבי דוד פארדו הנקרא "שפעת רביבים". הוא נדפס לראשונה בליוורנו תקנ"ג (1793) ומאז התקבל כנוסח המדויק במחזורים כמנהג הספרדים.

ד"ר דניאל גולדשמידט במחזור של יום הכיפורים (ירושלים תש"ל) מונה סדרי עבודה שונים שהתקבלו בתפוצות ישראל. רבי משולם ב"ר קלונימוס יליד רומה שהיגר לאשכנז חיבר את הפיוט "אמיץ כח" הנהוג עד היום בקהילות אשכנז. בקצת מקהילות אשכנז נהגו לומר סדר עבודה הפותח במילים: "אשוחח נפלאות צור עולמים". בקהילות צרפת נהגו לומר סדר עבודה שפתיחתו היא "אתה כוננת עולם ברוב חסד". המשותף לכל סדרי העבודה הוא שהם פותחים בסדר א"ב ולכו המילה הראשונה פותחת באל"ף, לאחר סיום השורות על פי א"ב יש שורות נוספות על פי תשר"ק (א"ב הפוך), ולבסוף שוב א"ב.

הקדמונים מזכירים סדר עבודה המתחיל במילים "אז באין כול". פרופ' יוסף יהלום הצליח לשחזר את רוב הפיוט מתוך 17 קטעי גניזה שונים של סדר עבודה גדול ביותר ומורכב, שבהיקפו המלא כלל בערך 450 דו-טורים. באלפבית הראשון שלו הוא מקיף כל אות שתים-עשרה פעמים (ובסך הכול 264 דו-טורים); הסימן השני שלו בנוי מן הסוף להתחלה בתשר"ק מרובע (סך הכול 88 דו-טורים). האלפבית השלישי שלו זוגי (סך הכול 44 דו-טורים) והסימן הרביעי שלו שוב בנוי מן הסוף להתחלה בתשר"ק זוגי (44 דו-טורים).

בסדר העבודה נהוג בקהילות אשכנז לכרוע ולהשתחוות בעת הזכרת הווידויים של הכוהן הגדול ביום הכיפורים. הרב אליעזר אלינר ז"ל כתב במאמר "סדר העבודה לים הכיפורים": "כאן יש לנו המתפללים בבית הכנסת, הזדמנות לא רק לספר את אשר היה נעשה במקדש, כי אם גם לעשות בפועל ממש מה שהיה עושה הכהן הגדול ומה שהיו עושים העומדים בעזרה: אנחנו קוראים יחד עם החזן מילה במילה את הווידוי שהיה הכהן הגדול מתוודה בעדו ובעד ביתו (וכן את שני הווידויים האחרונים), וכשאנו מגיעים לסיפור הכריעה וההשתחוויה של הכהנים והעם, גם אנחנו כורעים ומשתחווים בפועל ממש – אלו הן נקודות השיא של סדר העבודה".

 

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם