המחנך שחינך את עצמו

4 Piesesne

 

 

 

אבינועם הרש

 

בחור צעיר בגיל ההתבגרות, נע ונד כעלה נידף בעולם מנוכר. שתיים בלילה. קפה שחור חזק. יושב במרפסת 'אש התורה', נושם שאלות שסותרות לי את הפנים עם הרוח. מחפש תשובות באופק השחור של הר הזיתים. הלב מנגן בעצב חלש. פורט על מיתרי הלילה הסמיך שעוטף אותי בבדידות. אני זוכר ששלפתי את מצת ה'זיפו' המוזהב שלי ועליו חרטתי שתי מילים:

 

'אש קודש'. כולם באותו הזמן, כל המורים והמטיפים, נדמו לי כניצבים דמיקולו בהצגת היקום. שקרנים גרועים. זייפנים שמוציאים שם רע לאומנות ההתחזות. ורק הוא, המחנך, הרבי מתקופת התופת, משום מה הצליח לגעת בי.

 

*

 

ביום שלישי ד' במרחשוון חל יום הזיכרון של הרבי מפיאסצנה. האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא שספריו האלמותיים חובת התלמידים- העוסק במוסר ובתיקון המידות ופונה למחנכים ולהורים, תוך הדגשת הקו החינוכי הרואה את ייחודיות עולמו של הילד וכתוצאה מכך את ההתאמה החינוכית המתבקשת, ואש קודש – הכולל דרשות שאמר בפני חסידיו ברגעים המכוננים והמכריעים ביותר שלהם בשואה, נכנסו למדף הזהב של ספרי ההגות החינוכית הגדולים ביותר שנכתבו במאה האחרונה.

 

*

 

אז יושב לו בחור שבור במרפסת, מחפש ואפילו לא יודע מה, מתוסכל ומאוכזב. מרגיש שהחיים נדמים עליו כקוקה קולה בטעם קריסטל שלוש בעשר במכולת 'גאולה'. רק כזו שכל הגזים שלה קמו וברחו לה מבלי להשאיר בועה אחת לרפואה. מי אני? מה כבר יצא ממני? מי באמת תיקח אותי? מניח את הקפה על הכיסא הימני. שולף את הסיגריה בשמאלית (הפסקתי מאז... תרגיעו) ומתחיל להפריח לאוויר טבעות עשן שנדמות עליו כמטפורה די עצובה של חייו: אין נקודת התחלה. אין מטרה ויעד. אין אמצע. בסופו של דבר הדרך התעקמה והתפספסה לו עד שכל חייו נראים כמעגלים סגורים ונטולי יכולת בריחה.

 

פותח את 'חובת התלמידים' ונתקל במילים הבאות:

 

ולמה זה תתמה כך לאמור, שכיוון שאין אתה מרגיש בך שום יתרון משאר הנערים אי אפשר שתעלה תתגדל ותתקדש, האם גם את עצם שאר הנערים אתה מכיר, האם תוכו של עצם נער ישראל אתה יודע? הסכת ושמע את דברי המדרש (מדרש רבה איכה) ותשתומם: אר"י בוא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה, גלתה סנהדרין מירושלים ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות כהנים ולויים ולא גלתה שכינה עמהם, וכיוון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם".

 

*

 

הרגשתי כאילו הוא אמר לי: אני לא מכיר אותך, כלומר אם נתעלם לרגע מאיך שאתה נראה עכשיו באופן כללי, אבל תן חיבוק! חזק כזה! יופי. אוהבים אותך, אחי! עזוב אותך עכשיו מכל המחשבות ורעשי הרקע, את העובדה הזו הבנת?

 

כל כך הייתי זקוק בתקופה ההיא לחיבוק הזה. לידיעה שלמרות הכול יש מישהו בעולם הזה שמנסה למכור לי את הרעיון שאני מיוחד. שיש מישהו שלא רק שמאמין בי אלא בלי לחפור ולבלבל ת'שכל ישר ניגש לנקודה שעליה בנויה ומעוגנת כל תחושת הכלומניקיות שלי.

 

*

 

רק שנים אחרי כן, כמחנך, הבנתי באמת כמה גדלות ועומק טמונים בתפיסת העולם החינוכית של האדמו"ר מפיאסצנה: במקום כפייה, גדלות. במקום טכניות, הבנה בערך התפקיד שלנו בעולם. במקום פס ייצור, הכלה של הייחודיות. מה שסטודנטים נאלצים לאכול בסמסטרים שלמים בפקולטות לחינוך על אודות פרדיגמות ואסכולות של נפש התלמיד, אצל הרבי מפיאסצנה זה הגיע באריזה מהודקת במשפט אחד.

 

*

 

והנה עוד שורה שמבטאת את מהות תפיסת עולמו החינוכית ואת היופי הכל כך מזוקק שלה:

 

"המחנך שרוצה לגלות את נשמת התלמיד הטמונה והגנוזה בו, לגדלה ולהבעירה שתבער באש של מעלה למרום וקדוש, וכולו אף כוחות גופו בקדושה יתגדלו ולתורת ה' ישתוקקו, מוכרח הוא להרכין את עצמו אל התלמיד המתחנך על ידו ולחדור אל תוך קטנותו ונמיכיותו עד אשר יגיע אל ניצוץ נשמתו הגנוזה אף נעלמה, להוציאה, להצמיחה ולגדלה" (מתוך הקדמת הספר חובת התלמידים).

 

*

 

זה לא הילד, התלמיד שלא מק1שיב לנו. זה אנחנו שלא השכלנו לדבר אליו בגובה העיניים ולהנמיך את רעשי הרקע שמקשים עליו להבין את המסר שלנו בגלל המרחק שטרם הצלחנו לגשר.

 

האדמו"ר מפיאסצנה, שתורתו החינוכית נחצבה ונמשכה ברגעים המכריעים ביותר של החיים, הביא לעולם את המשפט הבא, שמתמצת בשורה אחת את כל מה שהוא כל כך אמתי ונכון, נוגע וזועק בעולם החינוך:

 

"כי מי המחנך שלך - אם לא אתה עצמך" ( חובת התלמידים פרק ג').

 

ותודה לחברי ורעי המחנך מיכה קליין, שהאיר את עיניי והזכיר לי עד כמה לפעמים ישנם יהלומים שמאירים ומפיקים אור חינוכי נעים והם לא נמצאים מעבר לאוקיינוס מעל בימת 'טד' אלא ממש כאן, בבית, בתוך ארון הספרים היהודי שלנו.

 

האדמו"ר מפיאסצנה זצ"ל נולד בי"ד בתמוז ה'תרמ"ט. נפטר בד' חשוון התש"ד.

 

יהי זכרו ברוך.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם