מי שמאמין - מפחד!

15 sivan

 סיון רהב מאיר

1.

האומץ לפחד. לפני כמה שנים צלצל אלינו ידיד, חסיד, מטבריה. הוא שמע ברדיו את השיר "מי שמאמין לא מפחד" ורצה למחות, כיהודי מאמין, על המילים. "מי שמאמין כן מפחד", הוא אמר אז בטלפון, "מי שמאמין כן מפחד! וממה הוא הכי מפחד? את האמונה לאבד! אפשר אולי למסור את זה למי שחיבר את השיר?"

הוא צודק. אנחנו פחדנים. חששנים. ואם המילים האלה לא באות לכם טוב, אפשר לבחור ביטוי אחר: יראי חטא. כשיעקב אבינו פוגש את עשו, התורה מספרת בלי בושה על הפחד שלו: "ויירא יעקב", נכתב שם. והמדרש אומר: "אמר יעקב אבינו: אוי לי שמא יגרום החטא". הפחד הוא לא מהאויב, עשו, אלא מהרמה הרוחנית של יעקב עצמו. האם בשיח הציבורי שלנו יש מקום בכלל למושגים כאלה? הכותרות עוסקות תמיד במה פלילי ומה חוקי, אבל האם מישהו מעז לומר שהוא מפחד לחטוא? שיש בכלל דבר כזה, חטא, ושאנחנו משתדלים להתרחק ממנו? מול האתוס הישראלי והצברי, הקולי והבטוח בעצמו, הפרשה מציבה את אחד מאבות האומה כשהוא מפחד, וגם לא מפחד להגיד זאת.

2.

קצת זה גם טוב. גם זה דבר שאפשר ללמוד מהמפגש הטעון בין יעקב לבין עשו, בין האיש התמים והצדיק לבין מי שמזוהה עם ערמומיות ורשע. כשיעקב שמע שעשו צועד לקראתו עם צבא גדול, הוא חילק את משפחתו, אנשיו ורכושו לשני מחנות: "אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהו, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה". רבי נחמן מברסלב מסביר שיעקב קובע כאן כלל לדורות: במלחמה לא תמיד מנצחים. בקרב מול הרשע, לא תמיד מצליחים להביס אותו לחלוטין. אחת העצות היא להבין שקצת זה גם טוב, שגם הישג חלקי הוא הישג. יעקב לא התייאש ולא ויתר על הכול, אלא השתדל לחלק, לפזר סיכונים, לנסות להציל לפחות חלק. "והיה המחנה הנשאר לפליטה". רבי נחמן כותב בהקשר הזה על אדם שרוצה ללמוד ולהתפלל כל הזמן באופן מושלם, אבל לא מצליח. מה העצה? לא להפסיק, אלא לקבל על עצמו לנסות להצליח חלקית, להתאמץ לחטוף משהו קטן, ללמוד טיפה, להתפלל קצת. עדיף להגיע באיחור לשיעור ולהגיע רק מדי פעם, מאשר לא לבוא אף פעם ולחכות למצב של שלמות. המצוין, כידוע, הוא האויב של הטוב מאוד. רבי נחמן חוזר שוב ושוב על המילה "לחטוף", ונדמה לי שבדור הטכנולוגי והמהיר שלנו היא מתאימה במיוחד. גם אם אין לך כל הזמן שבעולם להתחיל מההתחלה וללמוד ביסודיות, תחטוף קצת.

3.

מה תכלית הרוע והסבל? מה הסיבה לקיומו בעולם? במסגרת קצרה כזו אפשר להציע כמובן רק כיוון מחשבה ראשוני. יעקב אבינו נאבק בלילה עם דמות מסתורית, המייצגת על פי המסורת את תמצית הרוע האנושי. הוא מנצח את אותו יצור, אבל מתעקש לקבל ממנו ברכה: "לא אשלחך כי אם בירכתני", אומר יעקב, ואותה דמות מברכת את יעקב כך: "לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל".

ברגע ההוא יעקב הופך לישראל, וכך אנחנו הופכים לעם ישראל ולימים גם למדינת ישראל. פרשנים רבים קוראים לנו לשים לב: הרוע מעניק לנו את שמנו. הברכה העמוקה ביותר שהרוע יכול להעניק לטוב הוא לחשוף אותו, לחשל אותו, לגלות את מלוא כוחותיו, דווקא מתוך ההתמודדות עמו. יעקב יוצא מהעימות כואב אבל אחר, מחוזק יותר. השם החדש, "ישראל", נותן לו קריאת כיוון לדורי דורות: לא עוד יעקב שעוקב אחרי עשו, אלא ישר-א־ל, אדם שמשלב יושר עם אלוקות. וזהו לא מאבק לילי חד-פעמי, אלא מאבק מתמשך, עד לניצחון הסופי של הטוב. כולנו יודעים לספר כמה הציבוריות הישראלית רגישה וחמה יותר בתקופה של מבצע צבאי, למשל. כולנו שמים לב איך אחרי פיגוע, לא עלינו, נחשפים פתאום סיפורים מופלאים על טוב אנושי וחסד שהיה בקרבנות. המאבק שמתואר בפרשה מלמד אותנו שדווקא הניסיונות והקשיים חושפים לעתים כמו טוב יש בפנים, באדם וגם בעם כולו.

4.

כמה פעמים יוצא לנו לקחת עט ממישהו ולא להחזיר, או לשאול משהו קטן ולשכוח. אחרי שכל משפחתו של יעקב אבינו עוברת את נהר הירדן, הוא חוזר אחורה. למה? חז"ל אומרים לנו שהוא שכח "פכים קטנים", כלים וחפצים קטנים. הפרשנים לאורך הדורות מתעכבים על הנקודה הזאת: החיים לא מורכבים רק מהדברים הגדולים, מהעקרונות הנשגבים, אלא מהדברים הקטנים. כל הכניסה לארץ ישראל מתעכבת רק מכיוון שכמה דברים נשכחו מאחור. הרב שלמה וולבה אמר לתלמידיו שיעקב מלמד אותנו כאן מה צריכה להיות הגישה כלפי רכושנו: אסור לאדם לזלזל בממון שלו, וגם לא בצעיף או בכפפות או בעיפרון שלו (דברים "קטנים" שאנחנו נוטים לשכוח ולאבד). "אם אדם מקבל חפץ ממישהו הוא אחראי עליו", אמר הרב וולבה באחד משיעוריו. "זה פיקדון שהוא מחויב לשמור עליו. יעקב לא הפקיר אפילו חפצים קטנים. ולמעלה מכך – רכוש הוא לא דבר מקרי אלא חפץ של קדושה. רכוש הוא חלק מהרוחניות שלך. אדם שלא שומר על מה שההשגחה גלגלה ונתנה לו, מעיד על חיסרון שלו באמונה. עד כדי כך".

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם