חינוך לגבריות

m 6 feminizem men

 

בפקולטות למדעי הרוח עוסקים בפירוק רעיון המהות המגדרית, בהתעלמות מוחלטת מההבדלים התהומיים שבין גברים לנשים * רק אחרי שנחנך את ילדינו על סמך המהויות השונות, נלמד שהיהדות בונה על גביהם קומה נוספת – הוא הניצוץ הקדוש של התרבות הפוסט-מגדרית

ניר מנוסי

כבר עשרות שנים הפקולטות למדעי הרוח בעולם עסוקות בפירוק רעיון המהות המגדרית. המושגים "גבריות" ו"נשיות", טוענים שם, אינם אלא תוצר של "הַבְנָיָה חברתית": מוסכמות תרבותיות המופנמות בגיל צעיר. כולנו אותו דבר וההבדלים הפיזיולוגיים בינינו זניחים (ויש שמתכחשים גם להם). התפיסה שלפיה יש מהות 'גברית' או 'נשית' מסומנת בתווית הלעגנית "מהותנות" (קרי, 'מהותיות' בתוספת מה שאני מכנה 'נו"ן הגנאי'), והס מלהזכירה.

כדרכם של רעיונות כאלו, הם מחלחלים מהאקדמיה לתרבות הפופולרית. המדיה היום מוצפת סרטים, סדרות וקליפים החוגגים את "הרצף המגדרי הלא-בינארי", התחליף ל"בינאריות" החשוכה של הדורות הקודמים. אין יותר גברים ונשים אלא "א.נשים", אין יותר צעצועי בנים ובנות אלא רק "משחקי ילדים", אין יותר "גבירותיי ורבותיי" אלא "קהל נכבד". ואף שלרוב המוחלט של החברה ברור כשמש שגברים ונשים הם שונים, האקדמיה והתקשורת ממשיכות לדחוף את התפיסה שמדובר בהבניה מסוכנת, ואף מנסה להכניס אותה לגני הילדים.

הבדלים מולדים, שינויים נרכשים

האמת היא שיש הבדלים גדולים מאוד בין גברים ונשים, גם אם באזורים מסוימים של מדעי הרוח שכחו זאת. זו עובדה שצריך קודם כול להכיר בה, ואז לחשוב מה בדיוק לעשות בה.

שלב ההכרה מתחיל בלימוד ההבדלים בין גברים ונשים ברמה הפיזיולוגית, שאינה מובְנית חברתית בשום אופן. מבחינה פיזיולוגית, הבינאריות היא ממשית מאוד. למעט מקרים סופר-נדירים הנקראים "אינטרסקס" ("אנדרוגינוס" בלשון חז"ל), לכל אדם יש או כרומוזומי XX, כלומר הוא אישה, או כרומוזומי XY, כלומר הוא גבר. להבדל הקטן הזה יש השלכות עצומות על שלל מערכות פיזיולוגיות, כולל מבנה המוח (ראו צמד הספרים "המוח הנשי" ו"המוח הגברי" מאת לואן בריזנדיין). מובן שיש רצף בדבר הזה, ומקרים רבים היוצאים מהכלל; אך זה לא מבטל את הבינאריות הבסיסית התקפה לגבי רוב האנשים, ובדברים מסוימים לגבי כולם.

כשמכירים בהבדלים אלו לא צריך להיות אינשטיין כדי להבין שלדבר יש השלכות פסיכולוגיות רבות. יש הבדל מהותי בין חיים בגוף המסוגל לשאת בתוכו אדם אחר וללדת אותו, לחיים בגוף שאינו מסוגל לכך. יש הבדל מהותי בין חיים בגוף שנולד עם כל תאי הרבייה שלו, לחיים בגוף המייצר כל יום מיליוני תאי רבייה. התעלמות מזה היא פשוט עצימת עיניים מעובדות החיים.

כעת מגיעה שאלת ההתייחסות, שהיא מורכבת יותר. קיומם של הבדלים בין גברים ונשים עדיין לא אומר שמושגי הגבריות והנשיות הם מהויות רוחניות ממשיות או ראויות לשימור. ובכלל, המושגים האלו שונים ממקום למקום, מתקופה לתקופה ואף מאדם לאדם. ההבדלים המולדים הם רק תנאי הפתיחה, שאפשר ללכת מתוכם לכיוונים שונים.

כאן נכנסת לתמונה היהדות. היהדות מציעה כמה מודלים לגבריות ולנשיות, שמצד אחד מכירים בהבדלים בין גברים לנשים ומכבדים אותם, ומצד שני מזמינים אותנו להתעלות מעליהם, ואף ליצור שילובים שלהן (טיפוח ממד נקבי בגבר וממד זכרי באישה). בדברים מסוימים דומות הגבריות והנשיות ביהדות לאלו של תרבויות אחרות, אך בדברים אחרים שונות מאוד.

גבריות יהודית

נתמקד בגבריות. ברוב העולם גבריות מזוהה עם חוסן וקשיחות, עם אסרטיביות ואקטיביות, עם כוח סבל ועוד. התורה אינה מתכחשת למאפיינים אלו. לפי הגמרא "איש דרכו לכבוש", "איש דרכו לעשות מלחמה", "איש דרכו לחזר אחרי אישה". מבין גיבורי התנ"ך, אברהם היה בין השאר לוחם, משה היה מנהיג גדול, דוד מצביא עצום, וכן הלאה.

יש הבדל מהותי בין חיים בגוף המסוגל לשאת בתוכו אדם אחר וללדת אותו, לחיים בגוף שאינו מסוגל לכך. התעלמות מזה היא פשוט עצימת עיניים מעובדות החיים. אולם קיומם של הבדלים בין גברים ונשים עדיין לא אומר שמושגי הגבריות והנשיות הם מהויות רוחניות ממשיות או ראויות לשימור. ובכלל, המושגים האלו שונים ממקום למקום, מתקופה לתקופה ואף מאדם לאדם. ההבדלים המולדים הם רק תנאי הפתיחה, ומתוכם אפשר לכיוונים שונים. וכאן נכנסת לתמונה היהדות

אך על גבי הקומה הזו בונה היהדות קומה נוספת, מפתיעה. דוד המלך אינו רק קשה כעץ, אלא גם עדין כתולעת. משה היה מנהיג, אך כבד פה וכבד לשון. אברהם היה לוחם, אך גם ייסד את האמונה בה' אחד שכל כוחנו בא ממנו. הגבר היהודי צריך להיות חזק וגיבור, אך גם איש רחום וחנון, הדואג לסביבתו כרועה לצאן. למעשה, בהיותו חלק מ"כנסת ישראל", כל עמידתו של הגבר היהודי מול ה' היא כ'אישה'. יש בו ממד נשי. הרעיון מגולם בברית המילה שלנו. הברית נוגעת במקום הגברי, מקדשת אותו אך גם 'ממעטת' אותו. היא באה להזכיר שהגבריות היהודית צריכה להיות מהולה, תרתי-משמע: נימולה, ו'מדוללת' בהרבה מים של אמונה.

כל המרכיבים האלו מנטרלים את חומר הנפץ הכוחני של הגבריות המוכרת, וממירים את הכוחנות הזכרית בנוכחות גבריות מתוקנת. אפשר לומר שהיהדות לוקחת את דימוי החרב, סמל הגבריות האוניברסלי, והופכת אותו לדימוי של בריח, כמו הבריח התיכון של המשכן – צינור שפע המחובר לשמים מצד אחד ולארץ מצד שני, ומקשר ביניהם.

תורת ערבוב הצבעים

איך כל זה נראה בחינוך לגבריות ובעבודה האישית שלנו? זה אומר עבודה בשני שלבים. בשלב הראשון המטרה היא להתעצם עם המגדר שלנו. ה' הוליד אותנו בגוף זכר מסיבה מסוימת. צריך להכיר בעובדה הזו ולשמוח בה, לפתח חיבור טוב לגוף ולמגדר שלנו. גם אם אנו לא גברים 'טיפוסיים' (ובתור גבר לא טיפוסי בכלל, אני בעד), עדיין עלינו למצוא את דרכנו המיוחדת להתחבר אל גבריותנו.

אחרי זה אפשר להתקדם לשלב שנקרא "התכללות": כלילה של בחינה נשית בגבר. זהו הניצוץ הקדוש הטמון בכל תרבות הרצף הפוסט-מגדרי. לא נועדנו להישאר בעולם שבו "גברים הם גברים"; זהו עולם ילדותי וסטריאוטיפי, המתכחש לקיומם של אנשים שאינם מותאמים לתבניות הללו, ותוקע את התפתחותם של האנשים שכן מותאמים. כל גבר צריך להכיר בבחינה הנשית שבו ולטפח גם אותה. הבחינה המשלימה הופכת אותנו לאנשים בוגרים ועמוקים יותר, המסוגלים להבין זה את זה, וללמוד זה מזה, בצורה טובה לאין ערוך.

אך הסדר הוא קריטי: ההתכללות הזו חייבת לבוא אחרי ההבחנה הברורה בין המגדרים וההתעצמות עם המגדר שלנו. זה כמו לשלב בין צבעי מים: אם לא מחכים שהצבע הבסיסי יתייבש, הוספת צבע נוסף על גביו רק תיצור תערובת עכורה וחסרת גוון.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אל"ף-בי"ת בספורט

  מילון מושגי הספורט המלא...

כדור קיבלוה

  יאיר יעקבי בטור ספורט...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם