לקדש את הגוף

4 sara
 

שרב אברמוביץ

לקראת הפרדה מחודש שבט – טור על אכילה נכונה

בטבע פועל מנגנון של רעב ושובע, אבל נראה שהוא כבר פאסה... מי אוכל כשהוא רעב? ומי באמת מרגיש שבע?

כתוב במשלי: "צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר". אצל צדיקים גמורים הנפש היא ששבעה (קצת תמוה, לא?), וזו כנראה הסיבה שהם מסתפקים במעט אוכל, ואצל רשעים, רחמנא ליצלן, החיסרון כל זמן מציק בגוף, הם אינם שבעים לעולם.

ומה אתנו? למזלנו, רובנו בינוניים, לא צדיקים גמורים ולא רשעים גמורים, ועלינו מוטלת העבודה לחבר בין שביעת הגוף לשביעת הנפש.

מזון לגוף ולנשמה

מה קורה כשהאדם מפסיק לאכול?

אדם שלא יאכל ימות ותסתלק ממנו נשמתו. אם כן, ברור לנו שיש קשר בין הגוף לנשמה. איך הגוף הגשמי מזין את הנשמה שכולה רוחנית? לפי הקבלה, בכל מאכל נוסף על המרכיב הגשמי גם מרכיב רוחני שמזין את הנשמה, ועל ידי אכילה בקדושה וברכה לפני האכילה אנחנו יכולים לזכות ברכיב הרוחני הזה.

כאשר שני אנשים אוכלים פרוסת לחם ייתכן שהאחד יוזן יותר מן החלק הגשמי והאחר יוזן יותר מן החלק הרוחני.

מה חסר לך?

היום קשה למצוא אדם רעב, אבל רוב האנשים מסתובבים חסרים, הולכים בעולם בתחושה של חוסר, ותחושת החיסרון מייצרת רעב מציק. שבט נפתלי, שמיוחס לפי הקבלה לחודש אדר המתקרב, קיבל את הברכה שכולנו היינו שמחים בה: "נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה'".

שביעות רצון

שביעות רצון היא תחושת השובע שהיינו רוצים לחוש, וכנראה זו הסיבה שבברכת המזון אנחנו
מבקשים פעמיים "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". אם כך, המפתח לשובע אינו קשור רק למה שאכלנו!
ברור שיש להזין את הגוף באוכל מזין, אבל שביעות רצון היא חיבור מיוחד של הגוף עם הנפש. להיות שבע רצון זה אומר לעשות חיבור בין הרצון – שהוא תכונה בנפש – לבין השובע, שהוא תכונה של הגוף.

קדושה גופנית

כותב הרב קוק: "גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים. התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית. שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש" (אורות התחיה לג).

שִכחת הגוף היא מחלת הגלות. כשהיינו בגלות עזבנו את החיים המעשיים, את הקשר אל הגוף ואל החושים, בגלל פחד מוגזם, בגלל חוסר אמונה שהקדושה והטוב יכולים לשכון גם בגוף עצמו. כעת, בזמן השיבה לארץ ישראל, הגיע הזמן לשוב ולקדש את הגוף.

מאכל

הסופר דוד בן יוסף ז"ל ניתח את המילה 'מאכל' כבנויה מארבעה רכיבים: מה, איך, כמה, למה.

מה – האם אתה בודק מה אתה מכניס לפה? כדאי לקרוא את רשימת הרכיבים שיש במוצרים הקנויים ולא רק את סוג הכשרות; מצפות לכם הרבה הפתעות. האם אתם מקפידים להזין את עצמכם במאכלים בריאים או במזונות תעשייתיים?

איך – איך אתם אוכלים? בעמידה, בריצה, בין לבין או יושבים בנחת? האם אתם רק טועמים מהסיר או רק מיישרים את העוגה? אולי תשבו בנחת לאכול איזו ארוחה ביום?

 כמה  אני לא בעד לספור קלוריות. תאכלו כמה שנצרך לכם, יש יום שנדרש לנו יותר אוכל ויש יום שאנחנו רעבים פחות. תקשיבו לעצמכם, כמה נצרך לכם בארוחה? הרמב"ם אומר להפסיק לאכול כאשר נשאר שליש מקום פנוי בקיבה. זה הזמן שמרגישים את תחילת השובע. אם אתם צריכים הרבה אכלו הרבה, אבל דעו מתי להפסיק.

למה – האם אתם רעבים או משועממים? האם אתם מארחים לחברה, עצבנים או עצובים או שפשוט בא לכם שוקולד? האם אתם אוכלים כדי לחיות או חיים כדי לאכול?

כדאי להתבונן בארבעת הרכיבים האלו, זה כבר יפתח לכם את השינוי.

שמעתי פעם את הרב משה ארז דורון: "גם קוף אוכל. אני אוכל והוא אוכל. גם אני יכול לאכול בננות, אבל אני לא רוצה להיות קוף".


שרה אברמוביץ היא מחברת הספר 'טעמו וראו: על אוכל, אכילה ומה שמעבר', מכוונת נשים בכלים יהודיים לחיות את הייעוד שלהן בשמחה, מומחית לבניית יחסים טובים עם עצמך. לשאלות ולהזמנת הספר:
This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם