כן לאשראי, לא לחקיקה

5 seder
מצוין שהמדינה תילחם בהלבנת הון ותשאף לצמצם את השימוש במזומן, אבל לא יכול להיות ששוב נמהר לרוץ לחקיקה ולענישה קולקטיבית של הציבור

שניאור שפירא

בין כל הסערות הפוליטיות וההצלחות המדיניות, הכנסת לא נחה לרגע. מדי יום מוגשות הצעות חוק חדשות ונופלות אחרות. הפעם אתמקד בחוק מהתחום הכלכלי-חברתי. לאחרונה נחקקו בתחום הזה כמה חוקים בעלי השלכות ומעוררי עניין שמן הראוי לדון בהם ולהביאם לידיעת הציבור - שעשוי ליהנות (או לסבול) מהם.

אחד החוקים החשובים ביותר שנחקקו לאחרונה הוא החוק לצמצום השימוש במזומן. זה כמה שנים נעשים ניסיונות רבים להפחתת השימוש במזומן. הטענה הרווחת היא כי השימוש במזומן הוא פתח גדול לפעילות עבריינית של הלבנות הון, סחר בסמים ובחומרים מסוכנים וכמובן - העלמת מסים. היקף השימוש במזומן בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD (ארגון המדינות המפותחות). על פי מחקרים שונים כ-22% מהכלכלה הישראלית היא "כלכלה שחורה", שאינה מדווחת לרשויות.

החלק העצוב הוא שבאווירה ובתרבות הסוציאליסטית (או קרובה לכך) השלטת ברחוב הישראלי, ובסיוע הבורות הכלכלית של רבים מאזרחי המדינה, חוקים כאלה עוברים מדי יום. כחלק מהמגמה, הנוחה ביותר בטווח הקצר, הציבור הישראלי מפקיר את חירותו לממשלה. הממשלה תדאג לחינוך. הממשלה תדאג לתחבורה. הממשלה תדאג לתרבות. וכן הממשלה תדאג גם לכלכלה. בטווח הארוך הפקרת חירותנו הכלכלית, החינוכית והתרבותית לידי פקידים למיניהם תוביל לתוצאות שאנו לא רוצים אפילו לדמיין

החוק קובע כמה הגבלות על התשלום במזומן ובהמחאות (צ'קים). ההגבלה הראשונה היא איסור לבצע עסקה במזומן בסך העולה על 10% מסך העסקה או 11 אלף ש"ח (הנמוך שבהם). לשם הדוגמה, נניח שקניתם מוצר בחנות ב-10,000 ש"ח, תוכלו לשלם בעבורו אלף ש"ח בלבד במזומן והיתר בכרטיס אשראי או בהמחאות (מיד נגיע להגבלות עליהן). בעסקה בסך 120,000 ש"ח אפשר יהיה לשלם עד 11,000 ש"ח במזומן והיתר בשיטות תשלום אחרות. בכל הנוגע לצ'קים, החוק אוסר על תשלום ב"צ'ק פתוח", קרי – המחאה שלא מצוין בה לפקודת מי היא ניתנת. החוק חל על שני הצדדים - הנותן והמקבל. כמו כן הוא חל על תרומות ועל צ'קים שעוברים מיד ליד. יש לציין כי נכון לעכשיו החוק לא חל על העברות כספים בתוך המשפחה המצומצמת (יודגש - ניתנה סקירה תמציתית ביותר ולא ממצה של החוק - מי שמעוניין להעמיק מוזמן לקרוא את החוק עצמו).

עונש קולקטיבי

מעבר לעניין הטכני ולאתגרי האכיפה של החוק מצד הרשויות, החוק מעורר מחלוקת ערכית עמוקה. מחד גיסא, הרציונל שמאחורי החוק ברור. הקלות שבה אפשר לבצע עסקאות מפוקפקות בכסף מזומן מובנת. אין אפשרות ממשית לעקוב אחרי כסף מזומן העובר מיד ליד. בניגוד לכרטיסי אשראי, ששימוש בהם משאיר חותם ומאפשר לרשויות לגלות העברות לא חוקיות או הימנעות מתשלום מיסים - בעסקת מזומן הדבר לא אפשרי.

מנגד, שוחרי החירות בישראל צריכים להיות מודאגים מהחוק הזה. אמנם, מצד עצמו, האיסור להשתמש במזומן אינו אסון. ממילא רוב העסקאות הגדולות מבוצעות בכרטיסי אשראי. אולם החוק הופך בן-לילה פעולה תמימה לפעולה עבריינית-פלילית. האם לא מוטלת על המדינה חובת ההוכחה לפני הפללתו של אדם? במה חטא אדם שאינו מעוניין לחשוף את חשבונותיו לחברות האשראי? החוק מטיל מגבלה חמורה על הציבור הרחב, על מנת לטפל במספר קטן יחסית של פושעים. אפשר לחשוב על החוק הזה במונחים של עונש קולקטיבי - סוג עונש הגורם לרבים לזוע באי נוחות.

גם אם נקבל את הטענה שמדובר במספר גדול של פושעים, "מכת מדינה", אין לקבל בשלוות נפש את החוק. על המדינה מוטלת החובה לתפוס את הפושעים ולא להצר את צעדיהם של כלל האזרחים באופן כה קיצוני. שימו לב, אין מדובר בהוראת שעה כי אם בחוק מן המניין. וכולנו יודעים שמשנחקק חוק - קשה ביותר עד בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל אחור. בעיניי, החוק הזה מסוכן בעיקר בגלל המשמעות שלו - המדינה לא יכולה לעשות לעצמה חיים קלים ולהטיל על הציבור מגבלות חמורות כל כך בגלל חוסר יכולתה למנוע פשע. דמיינו שמחר בבוקר תטיל המדינה איסור מוחלט על נהיגה במכוניות וזאת על מנת לצמצם את הקטל בכבישים. זה נשמע אבסורדי לחלוטין, אך העיקרון זהה. מתוך מטרה חשובה כביכול, המדינה מסירה מעצמה את הנטל להיאבק בתופעה.

וכאן אני מתחבר לדברים שכתבתי בטור זה בעבר. החלק העצוב הוא שבאווירה ובתרבות הסוציאליסטית (או קרובה לכך) השלטת ברחוב הישראלי, ובסיוע הבורות הכלכלית של רבים מאזרחי המדינה, חוקים כאלה עוברים מדי יום. ולצערי הם ימשיכו לעובר בעתיד. כחלק מהמגמה, הנוחה ביותר בטווח הקצר, הציבור הישראלי מפקיר את חירותו לממשלה. הממשלה תדאג לחינוך. הממשלה תדאג לתחבורה. הממשלה תדאג לתרבות. וכן הממשלה תדאג גם לכלכלה. בטווח הארוך הפקרת חירותנו הכלכלית, החינוכית והתרבותית לידי פקידים למיניהם תוביל לתוצאות שאנו לא רוצים אפילו לדמיין.

לגופו של עניין - ייתכן מאוד שהמלחמה בכלכלה השחורה חיונית. אולם הדרך, אוי הדרך. לא כורתים את כל היד בגלל חתך קטן. שהמדינה תתכבד ותשקיע משאבים על מנת לתפוס עבריינים ולא תהפוך את כל הציבור לעבריין בעל כורחו.

צילום: בנק ישראל

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אל"ף-בי"ת בספורט

  מילון מושגי הספורט המלא...

כדור קיבלוה

  יאיר יעקבי בטור ספורט...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם