מכוונות גבוה

m 3 sabato

הן מיועדות בעיקר לתלמידי חכמים אך יש בהן מקום גם לאנשי מעשה שחפצים בחיבור ללימוד תורה משמעותי ובגיבוש זהות רוחנית אמונית חזקה: תגובה על הנתונים שפרסמנו בשבועיים האחרונים מנקודת המבט של הישיבות הגבוהות

הרב יצחק סבתו, ראש הישיבה הגבוהה מצפה יריחו

עולמן של הישיבות הגבוהות הציוניות יונק במישרין מעולם התורה הישראלי של כל הדורות: מישיבתם של שם ועבר, של אברהם אבינו, של יעקב אבינו. "מימות אבותינו לא פסקה ישיבה מהם".

בית המדרש של הישיבות הגבוהות רואה משימה ראשנה במעלה להצמיח תלמידי חכמים גדולי תורה ובעלי מידות טובות שיהיו חוט השדרה הרוחני של העם. אלו הם מובילי התורה בישראל מדור לדור, נושאי העיניים לייעוד הגדול של ישראל לתקן עולם במלכות שד-י.

גדולתה של הישיבה הגבוהה הוא בעומק לימוד התורה, בצלילה אל מעמקיה ובהתמסרות אליה באהבה. האווירה היא של יראת שמים, קדושה והתעלות. האדם הנכנס בשערי הישיבה חש שהוא נכנס לעולם אחר מרומם יותר, טהור יותר, סוג של גן עדן. מכאן מופיעים חידושי תורה גדולים בנגלה ובנסתר, במדרש ובתנ"ך. יצירות תורניות רבות ערך מתגלות ומתפתחות, מפרנסות ומאירות את העם כולו.

בישיבות כאלה גדלים המורים הרוחניים של העם, וכגודל התמסרותם לתורה כך גודל האור והברכה שהם מקרינים על סביבתם. לדוגמה, מהישיבה הגבוהה שלנו לבדה יצאו עשרות רבני קהילות ברחבי הארץ: בקריית אונו, ברמת השרון, בגבעתיים, בנתניה, בכפר יונה, בבאר שבע ועוד. בכל אחד מהמקומות האלה הרב משמש מגדלור של תורה, של אמונה ושל זהות יהודית מתוך חיבור למגוון קהלים. וזה רק ענף אחד של השפעה רוחנית. נוסיף על זה את עולם החינוך שיצא מהישיבה: ר"מים, ראשי ישיבות, אנשי חינוך לבני כל הגילים. השכבות האלה נושאות באחריות הרוחנית הלאומית, וזו רק ישיבה אחת ממכלול שלם של ישיבות.

לצד תפקיד הישיבות להצמיח תלמידי חכמים הן מתאימות גם לאנשי מעשה שחפצים בחיבור ללימוד תורה משמעותי ובגיבוש זהות רוחנית אמונית חזקה. כלומר, לבנות אישיות של בן תורה שהתורה ועבודת הבורא הן מרכז עולמו. עניין זה נחוץ במיוחד עקב האתגרים הרבים שהתרבות מציבה בפנינו בעת הזאת. אנו חיים בדור שהזהויות הבסיסיות בו אינן מובנות מאליהן: מהזהות הלאומית, עובר לזהות המשפחתית וכלה בזהות המינית. כדי לצמוח צמיחה רוחנית ומוסרית בדור כזה צריך עומק של תורה וקשר פנימי אליה

עם זה צריך להדגיש כי לצד תפקיד הישיבות להצמיח תלמידי חכמים הן מתאימות גם לאנשי מעשה שחפצים בחיבור ללימוד תורה משמעותי ובגיבוש זהות רוחנית אמונית חזקה. כלומר, לבנות אישיות של בן תורה שהתורה ועבודת הבורא הן מרכז עולמו ומהן יונקת העשייה שלו בכל תחומי החברה בישראל.

עניין זה נחוץ במיוחד עקב האתגרים הרבים שהתרבות מציבה בפנינו בעת הזאת. אנו חיים בדור שהזהויות הבסיסיות בו אינן מובנות מאליהן: מהזהות הלאומית, עובר לזהות המשפחתית וכלה בזהות המינית. כדי לצמוח צמיחה רוחנית ומוסרית בדור כזה צריך עומק של תורה וקשר פנימי אליה.

קשר זה נבנה משנים רצופות של לימוד. כששירתי בצבא ב'הסדר מרכז' במסגרת גיוס כלל-צה"לית היו עמי עוד שבעה בני ישיבות, וניכר לעין מי למד בישיבה ארבע שנים, מי למד שש שנים ומי למד שמונה שנים. כל שנה בונה עולם רוחני-מוסרי שלם.

אנחנו רואים בבירור שהלומד ארבע שנים רצופות ורק לאחר מכן משרת בצבא, השירות שלו שונה לגמרי. האיכויות של האישיות גבוהות הרבה יותר. ובעידן שמתפרסמים סקרים על עומק הזיקה של בוגרי הציונות הדתית לתורה, בוגרי ישיבות גבוהות בדרך כלל מחוברים מאוד. בבדיקה שערכנו אצלנו בישיבה בקרב מאות בוגרים, אולי שלושה אחוזים התרחקו משמירת מצוות. לצערנו, במסגרות אחרות הנתונים שונים. נכון שהדבר תלוי גם בנקודת הפתיחה האישית והמשפחתית, אך גם למסלול שעוברים הבחורים יש השפעה רבה.

משמעות הדבר היא כי גם אנשי מעשה זקוקים ללימוד תורה עמוק של גמרא ואמונה ולאווירה רוחנית מרוממת כמו שהם זקוקים לאוויר לנשימה. הם רואים לצדם את תלמידי החכמים של הדור הבא, וגם תלמידי החכמים רואים את בני התורה אנשי המעשה, והם לומדים להכיר זה בערכו של זה ולעבוד שכם אחד.

רצף השנים בלימוד מאפשר לא רק לשקוע בתורה ללא אווירת 'לפני צבא' וללא ההתאקלמות של 'אחרי צבא', אלא גם מותאם באופן אישי להתפתחות הלומד. אם נכון לו ללמוד תשע שנים ואחר כך להתגייס כאברך גיוס מקוצר של שישה חודשים, הוא יכול לעשות זאת. ואם נכון לו יותר (בהתייעצות עם רבותיו) להתגייס אחר ארבע שנים ל-11 חודשים או ל-17 חודשים, גם זה אפשרי, ואפילו גיוס אחר שנתיים, אם בחור חש שהוא זקוק לשינוי ועתה מועד גיוסו הנכון, אפילו הוא אפשרי במעבר למסלולים אחרים. אמנם בפועל הרוב הגדול בוחר במסלול של לימוד ארבע שנים ואילך מתוך בחירה ובירור פנימי.

אגב, בנוגע לכתבה מהשבוע שעבר, עולם לימוד האמונה מפותח מאוד בישיבות הגבוהות. אמנם יש בזה הבדלים בין ישיבה לישיבה, אך כולם משקיעים משמעותית בלימוד אמונה, ולא מתוך תחרות עם ישיבות ההסדר או המכינות אלא מתוך הצמא הטבעי של בחורי ישראל בארץ ישראל ללמוד אמונה ופנימיות התורה.

אני רגיל לומר לתלמידיי כי גם אנחנו חלק 'ממאמר הדור', לא רק מי שמחוץ לבית המדרש... נראה שמשום סיבות אלו הישיבות הגבוהות נתונות בצמיחה מתמדת בשנים האחרות ומספרן הולך וגדל. משתי ישיבות גבוהות לפני ארבעים שנה צמחנו עד כשלושים ישיבות גדולות וקטנות היום, ובהן אלפי בחורים שוקקי חיים הממלאים את ספסלי בתי המדרש, וכולנו-כולנו בדרך לתיקון עולם במלכות שד-י.

צילום: כרם דיבנה

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם