צעד קטן בדרך למשילות

5 meshilut

שניאור שפירא

ביום שני השבוע דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעת חוק קטנה בהיקפה איך משמעותית ביותר במהותה. שמה הרשמי של ההצעה: 'חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה) התשע"ח–2018'. בקיצור, חוק היועמ"שים. הצעת החוק נפרסת על שני עמודים וחצי ושני סעיפים בסף הכול, אולם על אף קוטנה חשיבותה עשויה להיות דרמטית והיא כבר מעוררת סערה רבה. בכירי עולם המשפט, נשיאי בית המשפט והשופטים יוצאים נגדה בשצף קצף; בפקולטות למשפטים נערכים כנסים ועצומות בעניין, וכמובן העיתונות מכריזה על "קץ הדמוקרטיה" בפעם האלף בשנה האחרונה.

על מה כל המהומה? לפני כמה חודשים הגיש ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) הצעת חוק פרטית שמטרתה לצמצם את כוחם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. אוחנה, מהח"כים הבולטים בכנסת בקידום סדר יום שמרני, סבר כי המצב הנוכחי בלתי נסבל. בעשרים השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בכוחם של היועצים המשפטיים. מדרג מייעץ הפך הייעוץ המשפטי למקבל ההחלטות. לפני קבלת החלטה על השר להתייעץ עם היועץ המשפטי, וללא אישורו אין אפשרות לקדם את המהלך.

הביטוי "החוק הזה לא יעבור את בג"ץ" הפך שגור יותר ויותר בפי יועצים משפטיים, ובכך נגזר דינו של חוק. לצורך הדוגמה, רק בעת האחרונה, בדיון העניין חוק ההסדרה, סירב היועץ המשפטי לממשלה לייצג את הממשלה לפני בג"ץ בטענה כי החוק אינו חוקתי. למרבה האבסורד, כאשר יש דיון בבג"ץ מי שאמור לייצג את הממשלה הוא היועץ המשפטי או מי מטעמו, אולם אם הוא מתנגד, מי יעשה זאת?

התחזקות היועץ המשפטי היא תהליך מקביל להתגברות האקטיביזם השיפוטי בבית המשפט העליוןפרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה הם כר הגידול של שופטי העליוןרובם המוחלט של שופטי העליון גדל בפרקליטותוהאתוס שהונחל עד היום במשרד המשפטים לאגפיו דומה מאוד לרוח האקטיביזם השיפוטי המנשבת בבית המשפט העליוןהשפעת היועצים אינה מסתכמת בהתנגדות לחוק כזה או אחרעוד לפני כן ייפסל חלק גדול מהחוקים על ידי חברי הכנסת עצמם מתוך ידיעה שהיועץ המשפטי לא יאשר את החוקואם זה המצבמדוע לטרוח ולכתוב הצעת חוק?

 

לא רק זה, עד הזמן האחרון אסר היועץ המשפטי על המדינה לשכור עו"ד פרטי שיגן על עמדתה. יוצא מכאן שתפקידו של הדרג הפוליטי הוא לחוקק, ותפקיד היועץ לייעץ. ואולם אם לא מקשיבים לעמדתו של היועץ, החוק לא יעבור. אז של מי לעזאזל המדינה הזאת? (אגב, בסופו של דבר בעניין חוק ההסדרה שכרה המדינה עו"ד פרטי והוא ייצג אותה, ושלא במפתיע הצליח לטעון באופן הגיוני ביותר מדוע החוק חוקתי לחלוטין).

כמובן, התחזקות היועץ המשפטי היא תהליך מקביל להתגברות האקטיביזם השיפוטי בבית המשפט העליון. פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה הם כר הגידול של שופטי העליון. רובם המוחלט של שופטי העליון גדל בפרקליטות, והאתוס שהונחל עד היום במשרד המשפטים לאגפיו דומה מאוד לרוח האקטיביזם השיפוטי המנשבת בבית המשפט העליון (או לפחות נישבה עד העת האחרונה).

חשוב להבין כי השפעת היועצים אינה מסתכמת בהתנגדות לחוק כזה או אחר. עוד לפני כן ייפסל חלק גדול מהחוקים על ידי חברי הכנסת עצמם מתוך ידיעה שהיועץ המשפטי לא יאשר את החוק. ואם זה המצב, מדוע לטרוח ולכתוב הצעת חוק?

המצב הנוכחי קובע כי היועץ המשפטי ממונה באמצעות מכרז, ולשר המכהן יש השפעה מינורית על זהות הנבחר על אף חשיבותו הרבה של התפקיד והיכולת לתקוע או לקדם את מהלכי השר בהתאם לרצונו של היועץ המשפטי. הצעת החוק המקורית של אוחנה ביקשה לקבוע כי היועץ המשפטי ימונה על ידי השר כמשרת אמון, כלומר ללא מכרז כלל.

מובן מאליו כי מיד עם פרסום ההצעה זינקו כל "כלבי השמירה" של הדמוקרטיה. כדי לאפשר להצעת החוק להתקדם הציעה שרת המשפטים איילת שקד הצעה מרוככת יותר. לפי הצעת שקד תמונה ועדת איתור לבחירת היועץ המשפטי, והיא תהיה בעלת השפעה חזקה הרבה יותר מהשפעת השר היום. נוסף על כך מציעה שקד להגביל את משך כהונת היועץ המשפטי לשבע שנים. מתברר שעד היום, בשונה ממרבית התפקידים במגזר הציבורי, יועץ המשפטי הוא תפקיד ללא תוקף: המינוי הוא לכל החיים. קביעותו של היועץ המשפטי לעומת זמניותו של השר מוסיפה עוד נדבך של יתרון אדיר ליועץ המשפטי על פני השר בניהול מדיניות המשרד ובהתווייתה.

זוהי הצעת חוק חשובה ביותר. גם במתכונת שהציעה שקד ההצעה עשויה להחזיר את המטוטלת לכיוון שלטון הדרג הנבחר על פני דרג הפקידות. בהתאם, העליהום התקשורתי-משפטי-אקדמי על השרה שקד היה צפוי לחלוטין. שקד ממשיכה להזיז להם את הגבינה, והם מפחדים. הצעת החוק הזאת היא מסוג ההצעות שלא שומעים עליהם ונסגרת הרחק מאור הזרקורים, אולם השפעתה עשויה להיות מכרעת. על הציבור השמרני-ימני לתמוך בח"כים כמו אוחנה ושקד ובהצעות חוק ברוח זה כדי שסוף-סוף, ארבעים שנה לאחר המהפך, יהיה שלטון ימין בישראל.

צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לרמטכ"ל, שלום

  פורום רבנים במילואים במכתב...

צו גיוס

  ישראל בן פזי, מנכ"ל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם