מתיירים בארץ

15 sivan

סיון רהב מאיר

1. שוב הרעיונות שלכם יפים יותר מהרעיונות שלי. הנה כמה פנינים ששלחתם אליי השבוע על פרשת מטות-מסעי ועל הקשר שלה לחיינו: "שלום, אני כמעט בת 18, מדריכה בתנועת נוער. הנה מסר שאני מנסה להעביר לחניכים, וגם לעצמי: בתחילת הפרשה מופיעות ממש מעין 'הלכות' בענייני נדרים: אִישׁ כִּי ייִדֹּר נֶדֶר לַה'... לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. על המילים האלה רש"י מפרש: לא יחל דברו – לא יעשה דבריו חולין. אני חושבת שבעולם שלנו המילים הולכות והפוכות לחולין לגמרי. אין להן מספיק ערך. כמה קללות אנחנו שומעים ביום, למשל. אני בטוחה שבדורות הקודמים זה לא היה בא בחשבון, כי התייחסו הרבה יותר ברצינות לכל מילה. אני מכירה בני נוער רבים וטובים שמדברים ככה כי 'זה לא כל כך נורא'. זה לא מזיז לנו, הם לא מבינים מה הבעיה, הרי אלה רק דיבורים, לא באמת מעשים. אז זהו, שגם מילים הן באמת. צריך לדבר יותר על הבעיה הזאת של חילון המילים. הדיבור הוא אחד הכוחות המיוחדים באדם, הוא משפיע על המציאות, והוא מתפספס והופך לכלי זול. הפרשה היא תזכורת שיש לתת למילים את הערך הראוי, לחשוב פעמיים על מה שאומרים, לא להפוך אותן – כמו שרש"י מזהיר אותנו – לחול. ככל היוצא מפינו – נעשה".

ביקשתי לפרסם את שמה של הכותבת, אבל אחרי כזה הסבר על כוחן של מילים – היא סירבה להתפרסם.

2. "שלום, זו אמילי אבבו, סמנכ"לית ארגון cnefלעולים חדשים מצרפת. בפרשה שבה נכתב 'אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם' אני רוצה לספר על מסע לארץ שהסתיים השבוע באופן מפתיע. אנחנו רגילים לצלם עולים חדשים יורדים מהמטוס, אבל אפשר גם לבוא כתייר, ואז להתאהב להפוך לעולה. תכנית 'מסע' מביאה צעירים וצעירות בני 18 מצרפת להכיר את ישראל ולבדוק אם מתאים להם לעלות. הפרויקט החדש של cnef, 'זהות', מאפשר להם להחליט מיד בתום תכנית 'מסע' להפוך לאזרחים. יחד עם הסוכנות ומשרד הפנים אנחנו עוזרים להם בגיוס לצה"ל ולשירות לאומי ובפנייה ללימוד אקדמי, מסייעים מול כל הבירוקרטיה, אבל העיקר פה הוא העניין החינוכי – באתם? התאהבתם? קדימה, תצטרפו. אל תחזרו לצרפת ותגידו 'אולי'. השבוע זה קרה. אולי לא כתבו על זה בכותרות הראשיות, אבל 50 צעירים קיבלו אזרחות ישראלית בטקס בירושלים, בצורה שמחה וחגיגית, כדי להוכיח להם כמה הם אהובים ורצויים פה. הם חוזרים עכשיו לצרפת אבל רק לחופשת הקיץ ולאריזות. הם כבר נוסעים לצרפת כבעלי אזרחות ישראלית, שהחליטו להמשיך פה את המסע, שהוא חלק ממסעי בני ישראל".

3. "שלום, כאן שמוליק קרביצקי, סוכן נסיעות מניו יורק. הפרשה עוסקת בשבטים גד וראובן, שמבקשים לבנות גדרות עבור הצאן ואז בתים לילדים. משה רבנו מתקן אותם ומזכיר מה סדר העדיפויות הנכון: קודם ערים לילדים, ואחר כך גדרות לצאן. המשפחה לפני הביזנס. זה מזכיר לי את נושא פדיון הבן. הרי מה הסיפור סביב מצוות פדיון הבן? זה אירוע נדיר, שכל מי שמוזמן אליו משתדל לכבדו בנוכחותו, אבל מה עושים שם? הכוהן שואל את האב: מאי בעית טפי (במה אתה רוצה יותר), חמישה סלעים או בנך בכורך? האב כמובן בוחר בבנו. מה הקטע? הכוהן בכלל מסוגל או ערוך לקחת את הילד? האם לאב יש אפשרות לענות שהוא מעדיף את הסלעים? איך ייתכן שבמעמד כה חשוב יוחלפו ביניהם דברים לכאורה חסרי כל היגיון? הנה תשובה ששמעתי: בן בכור אחרי 30 יום הוא כבר בעצם התחלה אמתית של היווצרות המשפחה היהודית. הכוהן מסמל את המנהיג הרוחני. במעמד הזה נותן המנהיג כיון דרך לאב הטרי והמאושר: מה הולך להיות סדר העדיפויות במשפחה שאתה מקים? העדיפות תהיה לעשות עוד כמה שקלים, או לחנך את הילד? לעבוד עוד ועוד שעות נוספות כדי להחליף ספה, או להיות בבית לעשות עם הילד שיעורים? וכאן באה ההתחייבות של האב, מול השאלה התמידית: במה אתה רוצה יותר?"

4. עכשיו למסר של פרופ' ניל פוסטמן, אחד מחוקרי התקשורת המובילים בדורנו. הוא לא שלח אותו במייל, אבל נדמה לי שהדברים שלו יפים מאוד לשבוע כזה, שבו הפרשה עוסקת רבות בכוח הדיבור, בנדרים, בהבטחות. בעידן שלנו, טען פוסטמן, נעשה מסובך יותר ויותר לתת תשומת לב לכל מילה. ההתפתחות הטכנולוגית מציפה אותנו במילים, והכמות פוגעת באיכות. הנה קטע קצר ומעורר מחשבה שלו: "אנחנו מוצפים בדיסאינפורמציה. לא דיסאינפורמציה שהיא שקרים, אלא שהיא רעש. רוב המידע אינו מטעה אלא פשוט לא במקומו, מקוטע, לא רלוונטי, שטחי. מידע שיוצר אשליה של ידיעה, אבל למעשה מרחיק מידיעה. זו תרבות שמדברת את עצמה למוות, שבלי שנשים לב – שוללת מאתנו את היכולת לחשוב. רוב התוכן המשודר הוא דיסאינפורמציה. במהלך תכנית טלוויזיה, למשל, לא ניתנת האפשרות לשאול 'למה אתה מתכוון כשאתה אומר' או 'תן לי לחשוב על זה' או 'איני יודע'. אין הרבה מה להראות כשחושבים. זו בעיה. חשיבה אינה מצטלמת יפה".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משל המערה

  הטור של אבינועם הרש...

על נבואות ורעידות אדמה

  מאמר מאת הרב יואל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם