קול המון

 m 4 mimun
תופעת מימון ההמונים הולכת ומתרחבת, וכרגע נזקפים לזכותה מאבקים ציבוריים ששינו את המציאות החברתית, ישיבות ומכינות שיכולות עכשיו ללמוד ולהפיץ תורה ועוד שלל אנשים שהגשימו את חלומם * לצד האנשים הפרטיים שמבקשים את עזרתכם פועלות גם מערכות מקצועיות שבונות לגופים את הקמפיין בנייה מיטבית * נדב גדליה הלך לדבר עם הגופים המקצועיים, עם המוסדות שהצליחו ועם כמה אנשים שהגשימו חלום * המדריך לקידום יוזמות חיוביות

נדב גדליה

אי אז בשטעטל כשיהודי נזקק לסכום כסף גדול כדי להשיא את בתו, נאלץ האביון לכתת את רגליו ולנקוש על דלתות הגבירים ועמך בית ישראל כדי לקושש את הסכום המבוקש. בשנים האחרונות נקישות המתרימים התפתחו באבולוציה כפולה: קודם כול אין צורך להידרש לפנייה פיזית לנדיבים פוטנציאליים. כולנו מתבקשים שוב ושוב לתרום דרך הרשת, והנעימות נותרת על כנה. נוסף על כך המילה תרומה, הנושאת קונוטציית הזדקקות, הפכה את עורה. מעתה במקום "תרמתי במשרד" אמרו "תמכתי בהרבה מיזמים של גיוס המונים".

בין תרומה לרכישה

לפני שנים אחדות פרצה לאזורנו הלח תופעת מיזמי מימון ההמונים, ואני מתקשה להאמין שהחמצתם אותה. במימון ההמונים אנו מתבקשים לתרום מכספנו למגוון מטרות טובות, חשובות פחות או יותר.

פעם היינו נותנים שטר או מטבע וזזים לדרכנו. היום מגייס הכספים מעלה מיזם מימון המונים ברשת, נוקב בסכום יעד שיסייע לו להגשים את מטרתו, ואנו מתבקשים לתרום וצופים בדריכות אחר התקדמות המיזם. לרוב גם נקבל תשורה מסוימת על תרומתנו.

במיזמי אומנות, למשל, התרומה הופכת רכישה אמיתית. אנחנו מסייעים לזמר ורוכשים את האלבום שלו טרם הופק, ומאפשרים לו להקליט אותו. במקרים כאלה הגבול בין תרומה לרכישה בעבור תמורה מיטשטש, ואין ספק שהכיס פתוח הרבה יותר לרכישה בעבור תמורה, והעולם מבסוט. וכשהוא במצב רוח מרומם הוא נוטה להגזים ולהעלות אינסוף פרויקטים למימון המונים לכל צורך כספי שאפשר לדמיין.

למימון ההמונים יש כבר זקן

אולי תתפלאו לשמוע, אבל תופעת מימון ההמונים החלה להתפשט באופן לא ממוחשב כבר במאה ה-19. פחות מפתיע שגם כאן היהודים הם שהמציאו אותו.

אחד ממיזמי המימון (הפועל עד היום) החל בשנת 1861, עת הוקמה בפרוסיה חברת מקיצי נרדמים: הוצאת ספרים שהתבססה על מנויים ששילמו סכום כסף שנתי קבוע בעבור ספרים חדשים ונדירים. הספרים יצאו לאור בפעם הראשונה בעולם בזכות דמי המינוי, ששולמו מראש.

גם הבריטים לא טמנו את ידיהם בצלחת. ב-1997 הפעילו מעריצי להקת הרוק הבריטית מריליון קמפיין אינטרנטי וגייסו שישים אלף דולרים שנועדו לכסות את מסע ההופעות של הלהקה. חברי ההרכב ראו כי טוב, ובשנים שלאחר מכן בעזרת ההמונים הקלטות של כמה אלבומים.

יש שלושה דברים שגורמים לחברה לבחור אם לקחת את המיזם או לא: "אחת, מי בחזית? לא חשוב אם הארגון מוכר או לא, אבל חשוב שלא יהיו אזכורים שליליים ברשת. שתיים, המוצר: חייבים להיות בו שני יסודות חשובים; רגש כלשהו, שמישהו יתעצבן או יכאב בגללו, וכן שיהיה בו הפן האישי. שהתורם הפוטנציאלי ירגיש קרבה למיזם כי הוא מזכיר לו מישהו שהוא מכיר. שלוש, קהל היעד. לא יעזור מוצר מצוין אם קהל היעד שלו קטן מאוד"

 

בתחילת שנות האלפיים הקימו יזמים מחברת ArtistShare האמריקנית אתרים רשמיים למימון המונים, ובהם Kickstarter הפופולרי. בתווך הייתה גם פראני ארמסטרונג, שיזמה סרט קולנוע בתקציב של ארבע מאות וחמישים אלף לירות שטרלינג, והם גויסו במכירת מניות למאתיים עשרים ושלושה בני אדם וקבוצות.

בתחילת דרכם של אתרי גיוס ההמונים הם שימשו פלטפורמה חלופית לחברות התקליטים ולהוצאות הספרים הרשמיות. כך גייס ב-2013 הסופר עוזי וויל יותר ממאה ושלושים אלף שקלים לספרו החדש, וכאלפיים מקוראיו תמכו בו.

מאז זרמו הרבה שטרות בנהרות ההמונים, וכעת אפשר למצוא באתרי המימון מיזמים מגוונים. נדמה שהיום לכל איש יש שם ומיזם, החל מפרויקט תמיכה בהקמת 'אליפות הארץ בספורט עמוד' ועד בקשה למימון שלט חוצות שיעודד את הציבור לצאת להצביע בבחירות המקומיות הקרבות.

ועדיין נראה שהמיזמים הפופולריים ביותר הם אלו המבקשים כסף כדי להוציא לאור ספר חדש או מחזיקים באג'נדה הנוגעת לאקטואליה, דוגמת המיזם למען אלאור אזריה, שגייס יותר מרבע מיליון שקלים מ-1,700 תומכים לערך, או המיזם למען יהודה יצחק הישראלי, גיבור ישראל שנפצע אנושות במבצע צוק איתן וגייס יותר ממיליון וחצי שקלים מ-8,382 תורמים.

הכול או כלום או מה שנתרם נתרם

היום פועלים בעולם כמה אתרי מימון המונים מרכזיים; הגדולים שבהם הם Kickstarter ו-Indiegogo. אחרי הצלחתם המטאורית בעולם הוקמו בישראל אתרים דומים בעברית, דוגמת הדסטארט, מימונה וג'אמפסטארטר, וכן giveback וישראל תורמת, המיועדים לתרומות.

לכל אתר תקנון. מומלץ לקרוא אותו בעיון, אך השיטות לגיוס די דומות: המתרים נוקב בסכום כסף, והקהל מצביע בכרטיס האשראי ומתבקש להגיע לסכום הנקוב עד המועד שנקבע בתחילת הגיוס. אתר הגיוס גובה על מתן הפלטפורמה עמלה של 6–12 אחוזים מסכום התרומות.

אם הצלחתם לגייס את הסכום, הרווחתם את הסכום מינוס העמלה לאתר. ואם לא הצלחתם? כאן נכנסים לתמונה המסלולים השונים. אם מתרים המיזם בחר במסלול הקשיח של 'הכול או כלום', הכול בטל ומבוטל והתורמים לא יחויבו באשראי על תרומתם. לעומת זאת במסלול הגמיש (הכולל לרוב עמלה גבוהה יותר לאתרי המימון) גם אם המתרים לא הצליח לגייס את הסכום שנקב מלכתחילה הוא יקבל את סך התרומות שהצליח לגייס. מעבר לכך יש אתרים המאפשרים לבעל המיזם לבחור במסלול קבוע, הדומה להוראת קבע. במסלול זה אין הגבלת זמן ואין סכום יעד נקוב.

מה לגבי תשלומי מיסים על הכסף? כל מקרה לגופו. בהתאם לחוקי המס, אם הכסף ניתן במתנה ללא תמורה הוא אינו חייב במס, אולם אם מגייס הכסף למעשה מוכר חלק במיזם, הוא יצטרך לדווח לרשויות המס.

מאחורי הקלעים של מימון ההמונים

הבעיה המרכזית העומדת בפני מגייסי כספים מההמון היא ההבנה בתחום המדובר. מה גורם למיזמים רבים לעמוד נכלמים באתרי הגיוס בלי להתרומם? או אולי נכון יותר לשאול שאלה הפוכה: מה גורם למיזמים אחרים להצליח?

כדי לברר זאת אנו ניגשים לחברה מהמובילות בתחום העוסקת במתן שירותי פרסום וגיוס המונים למגוון לקוחות. עד היום גייסה החברה עשרים ואחד מיליון שקלים מתשעים אלף תומכים בשבעים וחמישה מיזמים חברתיים ומסחריים.

"עולם מימון ההמונים מתחלק לשני סוגי פלטפורמות", מספרים לנו שם. "פלטפורמה רגילה, כמו הדסטארט, ופלטפורמה מהירה למיזמים אינטנסיביים של עשרים וארבע או ארבעים ושמונה שעות, הבנויים על טלפנים.

"הפלטפורמה המהירה מתאימה לישיבות הסדר עם בסיס נתונים גדול, בסדר גודל של עשרות אלפי תורמים פוטנציאליים. שם גם אנשים יכולים לראות בזמן אמת מי תרם, וההתרמה הופכת אירוע חברתי. לפעמים עושים גם הכפלות של תורמים חיצוניים, וגם זה מעודד לתרום. יתרון נוסף במסלול המהיר הוא שהכסף מגיע מייד.

"החיסרון הוא שבסיס הנתונים של התורמים אינו גדל. אתה פונה לקהל שלך, שתשעים וחמישה אחוזים ממנו אתה כבר מכיר. זאת לעומת המסלול הרגיל, ששם בדרך כלל תשעים אחוזים מהתורמים אינם מוכרים לך, ואתה משיג בזכות התרומה שלהם גם בסיס נתונים חדש ומדהים. צריך לזכור שלא מדובר באנשים שעשו שיתוף ולייק אלא שלפו את כרטיס האשראי. זהו קהל יעד שאפשר לשוב אליו במיזמים חברתיים נוספים ולהתרים אותו להוראות קבע, לדוגמה, או במיזם מסחרי למכור לו פעילויות ומוצרים בהמשך. זהו יתרון גדול, אך אנו לא בעד לעבור את ה-45 יום, מכיוון שהקמפיין נמרח כמו מסטיק, ואנשים אומרים: 'נתרום אחר כך', ובסוף שוכחים.

"לאחר בחירת הפלטפורמה יש לבחור בין מיזם קשיח לגמיש. רוב הלקוחות שלנו הולכים על גמיש כי הוא מתאים להם יותר; הם מקבלים את הכסף בכל מקרה, ומכיוון שהחיוב נעשה בזמן אמת, אפשר גם לקבל את הכסף בכל יום, וזה עוזר לתזרים ומאפשר להתחיל לעבוד על המיזם כבר בזמן הגיוס. את זה כמובן אי אפשר לעשות במיזם קשיח".

ההכנה, ההרצה והאפטר פרטי

אנשי החברה מציינים שלושה דברים שגורמים להם לבחור אם לקחת את המיזם או לא: "אחת, מי בחזית? לא חשוב אם הארגון מוכר או לא, אבל חשוב שלא יהיו ברשת אזכורים שליליים. שתיים, המוצר: חייבים להיות בו שני יסודות חשובים; רגש כלשהו, שמישהו יתעצבן או יכאב בגללו, משהו שיגרום ל'בפנוכו' להסתובב. וכן שיהיה בו הפן האישי. שהתורם הפוטנציאלי ירגיש קרבה למיזם כי הוא מזכיר לו מישהו שהוא מכיר. שלוש, קהל היעד. לא יעזור מוצר מצוין אם קהל היעד שלו קטן מאוד".

אז אדם מהשורה שאינו ארגון מוכר לא יכול להצליח ולהיות מקודם?

"הוא יכול בהחלט. אנחנו עושים פעולות הכנה לפני עליית המיזם לאוויר כדי שעם העלייה יהיה קהל גדול שיתעניין בו".

איך מתכוננים להשקת מיזם גיוס?

"פרויקט מימון המונים מחולק לשלשה שלבים: הכנה, הרצה, ואפטר פרטי. ההכנה היא שלב חשוב מאוד, הכולל את כתיבת המיזם, הכנת התשורות שיתאימו לו, מיקוד הקהלים והפרסומים, בדיקה בפייסבוק ובגוגל למי לפרסם בפרסום ממוקד, וכמובן סרטון שבו מספרים על המיזם. משהו קצר וממוקד, גג שתי דקות. מטרת הסרטון אינה לשכנע לתרום, שכן רבים צופים בו רק זמן קצר. המטרה היא להשאיר את התורמים הפוטנציאליים בדף כדי שיקראו את הטקסט, והוא שמסביר ומשכנע בפועל.

"אחרי שלב ההכנה מגיע שלב ההרצה, ובו מפרסמים ברשתות לקהל יעד לפי פילוח מתאים, ובסופו של דבר מגיעים למה שאנחנו מכנים האפטר פרטי – הסכום גויס, מקבלים את הכסף, שולחים את התשורות, וחשוב לא פחות: עובדים עם בסיס הנתונים שנוצר. במיזם מסחרי בונים פעילות ומציעים למכירה עוד מוצרים, והבאזז שהמיזם יוצר ברשת מייצר שיתופי פעולה, שהם יתרון במיזמים שאורכים מעל לחודש. כשהמיזם באוויר פתאום גופים גדולים שביומיום אין סיכוי להגיע אליהם רוצים לשתף פעולה".

לאילו מיזמים תורמים יותר?

"שישים אחוזים חברתיים: עמותות, בעלי בעיה כזו או אחרת, וארבעים אחוז מסחריים. בעיקר אומנות, דיסקים וספרים".

איך מתמודדים עם קשיים בגיוס?

"בשלושת הימים הראשונים למיזם פונים לחברים ולקרובים ויש התלהבות עם כל התקדמות. אחר כך נגמר החלק הזה והמיזם הולך ודועך. אפילו אצלנו, למרות ההכנה הגדולה והמיקוד, לפעמים יש מיזמים שנתקלים בקשיים. אבל אנחנו עושים הכול כדי שהמיזם יצליח. אפילו נוסעים לרשב"י לתפילה מיוחדת להצלחת הפרויקט, וזה עוזר ובגדול!"

מימון המונים למוסדות ועמותות

ומה לגבי התרמה למוסדות, ישיבות או מבני קהילה? כדי להבין טוב יותר את התופעה פנינו ליוסי פינקל (29) ויוסף קופרשמיט (29) מחברת 'קוזמאצ'' ישראל –

חברה המתמחה במימון המונים ברשת בעיקר עבור מוסדות ועמותות. קמפיינים מהסוג הזה מצליחים לגייס מיליונים בארץ ובחו״ל.

"הקמפיין הראשון שלנו בעולם הישיבות הדתי לאומי היה לפני קצת יותר משנה, עם המכינה בעלי", מספר יוסף. "באנו עם הרבה ניסיון בהפעלת מערכים דומים עבור ישיבות אמריקאיות, שהיו מחוברים לגיוס המונים ברשת כבר שנתיים קודם.

"היום ניתן לראות שהציבור הדתי לאומי אהב את השיטה והיא אפקטיבית עבורו, הוא נכנס חזק לתחום. במהלך השנה האחרונה כשעבדנו עם עשרות מוסדות שונים בציבור הדתי לאומי, גילינו שמדובר בציבור עם תרבות נתינה מדהימה. בכלל, מיזמים של מימון המונים יכולים ליצור גשר בין מגזרים וקהילות שונות שמתאחדות למען מטרה עם אג'נדה חברתית משותפת".

מה גורם לאדם שלא בהכרח תורם לישיבות, לפתוח את הכיס כשמדובר במימון המונים ברשת?

"גיוס המונים זה אירוע חברתי. למוסדות שיש קהילה משלהם אנחנו קוראים 'ארגונים מבוססי קהילה'. למוסדות יש המון תלמידים ובוגרים, ולהם זה הכי מתאים, כי אפשר להפעיל את התלמידים במערך מתוכנן היטב של אתגר חברתי וכך מעוררים את כולם לפעול. נוצרת תחרות בריאה ומוטיבציה לתרום – כשאתה רואה שחבר שלך תרם – אתה מיד מצטרף ותורם גם כן.

"לאחרונה עשינו קמפיין לישיבה ואחד הבחורים שלח קישור לדף ההתרמה של הישיבה לקבוצה המשפחתית שלו. בעקבות זאת, בני המשפחה נכנסו מיד לקישור ותרמו לכבוד בן משפחתם. כל אחד שתרם העלה בקבוצה תמונת מסך שגם הוא תרם וזה גרם לעוד ועוד בני משפחה לתרום. רק מזה הוא הביא כ 20 תרומות. אלו אנשים שלא היו תורמים למוסד אילולא האחיין שהם אוהבים. ככה המעגל נפתח לתורמים חדשים ומאגר התורמים למוסד גדל.

"גיוס ההמונים נתן לישיבות את הכלי לפרוץ את מעגלי התורמים המוכרים. עד לפני כמה שנים, כשישיבה רצתה לגייס מיליון שקל, היא לא הצליחה לפרוץ את המעגל הקרוב, כי קשה להגיד לבחור 'לך תגייס אלף שקל'. לבקש לשתף לינק הרבה יותר קל.

"גם האווירה מסביב מוסיפה. עושים קמפיין של מוגבל בזמן, נניח 24 שעות, בונים חדר חמ"ל, עושים טלפונים, משתפים ברשתות החברתיות ויש גם 'מאצ'ינג' – מה שאומר שכל תרומה מוכפלת על ידי תורם גדול שנותן חסות לזה. זה מה שמייצר המון מוטיבציה ומגדיל את סכום התרומה כמו גם את מספר התרומות.

"פעם בחור היה צריך להתקשר לדוד שלו ולמצוא דרך להעביר איכשהו 100 שקלים. היום, הנגישות והנוחות שמאפשרת הפלטפורמה, מביאות להגדלה משמעותית של סך התרומות. זה המון! הם לא חלמו על זה בכלל. וכל זה קרה ביומיים. רק לשם השוואה, בפעם הקודמת שניסו לגייס כסף בלי גיוס המונים, הגיעו למאה אלף שקל".

מה הבעיות בהן נתקלים מנהלי מוסדות שלא מצליחים לגייס כסף אפילו במימון המונים?

"אחת הבעיות זה מוסד שאין בו קשר של הכרת הטוב", אומר יוסי. "אם הבוגרים לא מרגישים קשר מיוחד לישיבה – אין מה לעשות. רק לתקן להבא, לשמור על קשר טוב. להוציא עלון פעם ברבעון, לעשות משהו. אם יש עכשיו ראשי ישיבות ואולפנות שקוראים את הכתבה – הבסיס הכי חשוב לתרומות הוא הקשר, תזכרו.

"קושי נוסף הוא – אבל כזה שאפשר לפתור – הוא חוסר בבסיס נתונים. אין שמות, טלפונים ומיילים מסודרים של הבוגרים והידידים. מה עושים? יש שיטות. אפשר להושיב כמה בחורים מהישיבה שיעברו וישחזרו ידנית את פרטי הקשר של הבוגרים, זה אומנם אורך זמן אבל לבסוף שווה את זה".

מה החסרונות של תרומות לישיבה בהשוואה למיזם מימון המונים מסחרי או חברתי?

"כיום, כל בן אדם מקבל אלפי מסרים ביום, ומאוד קשה לצוף מעל הרעש הזה. לישיבה קשה לפעמים לבנות סיפור חזק ומרגש אך אנו מנסים יחד עם הישיבה למצוא סיפור טוב למרות הכל. לא פשוט לגייס כסף לבניית פנימייה – הדבר הכי גשמי, הכי משעמם. זה לא ספר תורה ולא בית מדרש, אבל אנחנו מאמינים שתמיד אם רוצים – אפשר למצוא את הייחודיות, להעצים אותה ולספר סיפור טוב. פנימיה בשדרות, שצריכה הגנה מפני הפצמ"רים. זה כבר מדבר יותר".

מה הופך קמפיין לסיפור הצלחה?

"קשה לשים את האצבע על דבר אחד, אבל אם אני מוכרח אבחר שרמת תחושת השייכות של המתנדבים, כשמתנדבים מרגישים חלק אינטגרלי מהקמפיין ורמת ההצלחה חשובה להם אישית אז המוטיבציה בשיאה ומשם הדרך להצלחה קלה".

יוסף קופרשמיט: "לאחרונה עשינו קמפיין לישיבה ואחד הבחורים שלח קישור לדף ההתרמה של הישיבה לקבוצה המשפחתית שלו. בעקבות זאת, בני המשפחה נכנסו מיד לקישור ותרמו לכבוד בן משפחתם. כל אחד שתרם העלה בקבוצה תמונת מסך שגם הוא תרם וזה גרם לעוד ועוד בני משפחה לתרום. אלו אנשים שלא היו תורמים למוסד אילולא האחיין שהם אוהבים"

 

התלמידים הפכו שותפים

מיכאל סימן טוב, מנכ"ל ישיבת ההסדר שדרות, חשש בהתחלה לקפוץ לבריכת הכסף של ההמונים. "בפעם הראשונה עשינו את זה ופחדנו, כי בארץ לא הצלחנו כל כך לגייס כסף לפני כן. אמרו לנו שנופתע, ואכן ניסינו והופתענו בגדול. העמדנו יעד של מיליון שקל בארבעים ושמונה שעות. אני לא יודע מאיפה האומץ", הוא צוחק. "אמרנו שאם נגיע לקו הסיום ולא נצליח לגייס, נפנה לתורמים כבדים שישלימו את החסר. בסוף לא היינו צריכים את זה. היה סחף אדיר, הרגשנו המון אהבה מהתורמים.

"אנשים אוהבים להיות חלק מדבר גדול ומצליח, וברגע שרבים הולכים יחד זה משפיע על אחרים. פתאום הגיעו בוגרים וטלפנו לאנשים שאנחנו לא מכירים בכלל. הכול רץ ממייל למייל. הגענו לשלושת אלפים תורמים. עזוב את הכסף, יש לנו עכשיו שלושת אלפים איש שהכניסו את היד לכיס. זה מוסיף הרבה חברים חדשים לישיבה ומגביר את הביטחון שאנחנו עושים משהו טוב, חשוב וגדול".

ליאור שטול, מנכ"ל מוסדות בני דוד בעלי, הופתע כשהצליח לגייס לישיבה במיזם מימון המונים שלושה מיליון שקלים. "היעד שלנו היה לגייס שלושה מיליון שקל לגמר של בניית בית המדרש החדש, והרעיון היה שאפתני, לגייס הכול בתוך שלושים שעות", הוא מספר בחיוך. "הטריגר היה שלושים שנה לבית המדרש הראשון, הזמני, וזה עבד יפה".

מה גרם לזה לעבוד?

"עשינו קמפיין מאצ'ינג, שבו תורם חיצוני נותן שני שקלים על כל שקל שנתרם, ובמיזם גיוס ההמונים עצמו גייסנו מיליון שלוש מאות. ככה יצא שגיוס ההמונים הצליח להכניס בסך הכול יותר משלושה מיליון שקלים בהרבה תרומות קטנות משלושת אלפים איש. פנינו לחוג ידידי המכינה ולמשפחותיהם, אנשים שמכירים את המוסד או שהחברים שלהם מכירים אותו. כל ידיד ישיבה הוכפל בעשרה בממוצע כשהפיץ את הקישור לתרומה בקרב מכריו. חוץ מזה דרך גוגל ופייסבוק הגענו לקהל יעד נוסף שמכיר את מוסדות בני דוד.

"עוד עזרה האווירה בשטח. הקמנו מוקד טלפוני שישב במבנה שהיה בתהליך בנייה, ובכל שעתיים עבדה במוקד כיתה אחרת. כולם התגייסו לעניין, וזה הוסיף המון. ככה התלמידים הופכים שותפים במוסד, אכפת להם יותר. בעיניי זה חשוב לא פחות מהתרומות שגייסנו".

ובכל זאת, אתם מוסד מוכר מאוד. אולי לכן הלך לכם טוב?

"אומרים שקל לנו כי אנחנו מוסד גדול, אבל היו גם מוסדות קטנים שגייסו מאות אלפים. חברה שמלווה מיזם צריכה למצוא יעד ריאלי שכמעט כל מוסד יכול להגיע אליו. נכון, אולי לא מיליון, אבל בהחלט אפשר להצליח".

"גם חמישה עשר שקלים זה טוב"

לצד הגופים הגדולים והמוסדות הנעזרים בחברות המתמחות במימון המונים, נמצא האזרח הקטן, זה שרוצה בסך הכול סכום של עשרות אלפי שקלים למימון מיזם יצירתי כלשהו. אני פוגש את אורי כהן מרמת גן, שהחליט ללכת לבד על מימון המונים – ועלה בידו.

"למדנו קולנוע והבנו שבשביל לעשות סרט גמר ברמה גבוהה אנחנו חייבים לגייס סכום לא קטן של כסף", מספר אורי. "נקבנו בחמישה עשר אלף שקלים בתוך ארבעים וחמישה יום. חמישים אחוז מהתומכים היו אנשים זרים שאהבו את הרעיון וחמישים אחוז היו בני משפחה וחברים. כל הזמן חפרתי בפייסבוק, כל מי שפגשתי סיפרתי לו על הפרויקט. אמרתי: 'גם חמישה עשר שקלים זה טוב'".

נעים לבקש כסף מאחרים?

"קל יותר כשהדסטארט נותן תמורה לתומכים, אתה לא מרגיש נזקק. יש פה השתתפות במיזם ולא סתם תרומה. בסרט שיחקה עז, לכן הצענו בתמורה לתמיכה חלב עיזים, הקרנה פרטית של הסרט בבית, תקליטור של הסרט עם הקדשה אישית מהבמאי, כל מיני דברים".

פחדתם שלא תצליחו לגייס את הכסף?

"מאוד", מודה אורי. "נלחצנו בגלל הגבלת הזמן. אנשים קרובים תרמו סכומים לא קטנים כדי שיראו שהסכום עולה, ובסופו של דבר אני חושב שאם הרעיון נכון כדאי ללכת על גיוס המונים. אם הוא לא ייחודי חבל לנסות, כי לא פשוט לפתות תורמים לתרום".

נראה שהבשורה המרכזית שאתרי מימון ההמונים מביאים בכנפיהם היא הנגישות המאפשרת לידעני שיווק ליצור מעין מיזם ויראלי שיגיע לכמה שיותר עיניים בעלות פוטנציאל תמיכה. גם פלטפורמת יוטיוב מאפשרת לכל מאן דבעי ליצור ולהעלות אליה חומרים, אך בתווך יוצרת מצג שווא של 'כל אחד יכול' בעוד האמת מספרת על דרך ארוכה ומפותלת לאזרח הקטן המבקש לבלוט בים התוכן ולגרום למאן דהוא להקליק צפייה. הפלטפורמה, הן באתרי המימון הן ביוטיוב למשל, כשמן כן הן, פלטפורמות ותו לא. את הדרך לאוזניים ולעיניים של הקהל תצטרכו לעשות בעצמכם, לעבור מדלת לדלת ולשכנע, ממש כמו בימי קדם, רק שהיום תשלחו קישור במקום לנקוש על הדלת.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם