חינוך למשפחתיות

 5 yuna

יונה גודמן, מנהל חינוכי במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא ומרצה במכללת אורות ישראל

נרצה או לא נרצה, ילדינו ותלמידינו חשופים לתרבות הרווחת ולאתגרים שהיא מייצרת. הם שומעים על מצעדי גאווה ועל חוק הפונדקאות; הם שומעים (אף בעקיפין) קולות הקוראים לאפשר נישואים אזרחיים או להכיר ב'משפחות חדשות'; והם חשופים למושגים כמו 'נישואין פתוחים' ולסיפורי בגידות. הם שומעים על ידוענים או על מכרים ש"יצאו מהארון", ולהבדיל, חשופים לשפע סיפורים על משפחות במשבר חריף (גם בציבור הדתי). במחשבה ראשונה, כל אלה מחייבים אותנו להעמיק דווקא היום את החינוך למשפחתיות בריאה.

ברם, ניתוח שורשי יגלה שהנושא עמוק יותר ורחב יותר. הוא עמוק יותר משום שמעמדה של המשפחה וערכה מאותגרים מכיוונים רבים, לא רק עקב אירועי קצה. עברו הימים שבהם מסגרת היסוד של החיים בחברה הכללית הייתה המשפחה. הדבר מתגלה כבר ברובד הטכני: המשפחה המורחבת חיה במקומות שונים בארץ ובעולם, ולעיתים הקשר העיקרי בין חבריה הוא וירטואלי. יש שמכירים טוב יותר את המשפחה הדמיונית שמופיעה בתוכנית טלוויזיה או את משפחתו של מפורסם זה או אחר, מאשר את משפחתם שלהם. לא בכדי אצל רבים גם טלפון שבועי לסבא, שלא לומר ביקור, מצריך תזכורות ולפעמים מאבק. אך בעיקר, מקומה של המשפחה אינו ברור ברובד הערכי, ותפיסות יסוד רוחניות שהציבו אותה כסלע קיומנו החלו להתערער.

הדבר מתבטא גם בשגרת היומיום: בנכונות לגלות שותפות במטלות הבית, בנכונות לשתף במחשבות וברגשות בשיחות בין הורים לילדיהם, באחריות ובשמירה על אחים, במוכנות להשתתף באירועים משפחתיים ועוד. אך גם אלה אינם אלא ביטויים חיצוניים לטלטלה העקרונית שמוסד המשפחה פוגש, ושמחייבים את כולנו להעמיק לכתחילה את החינוך למשפחתיות בריאה. בעיני רבים חיי משפחה אינם ייעוד, אלא מסגרת אפשרית שנועדה לשרת אותי ואת הנאותיי.

הנושא רחב יותר, כי אי אפשר לבודדו ולהתמקד בחינוך למשפחתיות בלבד. הוא מושפע מהלכי רוח רחבים, חלקם כלל-עולמיים וחלקם ישראליים, הקשורים לעצם תפיסות החיים שלנו. היכולת לחזק את ממד המשפחתיות, בתודעה ובמעשה, מותנית בהתמודדות רחבה עם תהליכים רבי-עוצמה שונים. בין השאר: הפוסט-מודרניזם שמערער על ההנחה שיש ערכי אמת, מקומו של העמל בדור רווי פינוק ועוד. כל אלה מצטרפים אל תרבות ההמונים, שרכיבים מרכזיים בה מטפחים החצנה הן של גוף האדם (כפי שעולה מפרסומות רבות), הן של עצמי (כפי שעולה מתרבות הסלפי, למשל).

חידושי המדע מצד אחד ונורמות תרבותיות חדשות מצד שני חברוּ לשיפור המצב הכלכלי היחסי (גם של חד-הוריים), ויצרו אפשרויות קלות לפירוק החבילה. אפשר לחפש קשר פיזי בלי זוגיות קבועה; אפשר לחיות בזוגיות אך לבחור להימנע מילודה ועוד. עלינו לחנך את תלמידינו להבין ששלושת הרכיבים יחד אינם רק מצוות ה', אלא גם עוגן ליציקת משמעות עמוקה

 

יסודות בחינוך למשפחתיות בריאה

תפקידנו החינוכי העיקרי אינו להתגונן או להילחם, אלא להעצים את האור שבתוכנו. לנוכח אתגרים רבי-עוצמה אלה ראוי לכלול בין השאר - במעשה החינוכי שלנו בבית ובכיתה - עיסוק מתמשך בתכנים הבאים:

  1. חיזוק ערכי יסוד ובראשם ערכים כמו: נאמנות, אחריות, עמל. יש לדבר עליהם ולשבח אותם כשהם מתגלים. אלה הם אבני יסוד לחיים משמעותיים בכלל, ולחיי משפחה מוצלחים בפרט. להם נוסיף, כמושכל ראשון, את ההנחה שיש ערכֵי אמת. חלק מילדינו ותלמידינו מתקשים להסכים למחשבה שיש צורות חיים נכונות או בלתי נכונות. בכל דיון ערכִּי בנושאים אלה עולה שוב ושוב הקריאה הפוסט-מודרנית: 'זכותו!' (זכותו להחליט כיצד לחיות, ובקצה – זכותו להחליט אם הוא גבר או אישה, אם הוא נמשך לבני מינו ועוד). בעולם נעדר אמת הכול נתפס כלגיטימי ואפשרי.

אולי זהו עומק התיאור של חז"ל על אחרית הימים כתקופה שבה האמת תהיה 'נעדרת' (סנהדרין צז ועוד, על פי ישעיהו נט, טו). לא במובן המקובל, של "עדרים עדרים", עת כולם מסכימים שיש אמת ורק חולקים באשר לזיהויה, אלא במובן של העדר מוחלט של אמונה שיש בכלל אמיתות.

  1. ליבת החיים. טיפוח תודעה שהעיקר בחיים טמון באישיות ובמידות, ולא בסלפי, במבט מוחצן או בצבירת הישגים חומריים או חיצוניים.
  2. המשפחה כייעוד. לצעירים רבים נדמה שבהגיעם לתחילת שנות העשרים עומדות לפניהם כמה משימות חשובות: לרכוש השכלה וללמוד מקצוע, לטייל בעולם, להתחיל לפתח קריירה, ליהנות (הרבה) ועוד. חתונה נתפסת כעוד סעיף שאולי ישתלב בתוך אלה, הכול תלוי ב"מה מתחשק לי ומה עלול להפריע לי".

עלינו ללמד את ילדינו שהייעוד הראשון הוא הקמת משפחה. זוגיות אינה רק אהבה וסיפוק אישי, אלא גם ייעוד לאומי (כפי שעולה מהדימוי של רב נחמן במסכת ברכות, שהקמת משפחה משולה לבניין חורבה מחורבות ירושלים) וייעוד אישי. יחד, כמשפחה, נתקדם וניבָּנה בשאר התחומים (לימודים, קריירה ועוד).

  1. חזון או הנאה? היעד המרכזי בחיים אינו הנאה פרטית ודאגה לזכויותיי האישיות, וממילא המשפחה אינה רק הזדמנות לקדם את הנאתי הפרטית. המשפחה היא ייעוד אלוקי, ואף אני אתגלה במיטבי כשאהיה חלק ממנה. הקביעה של חז"ל שאדם שלם הוא הנשוי לא באה לפגוע ברווקים מבוגרים שמתקשים להתחתן ולא באלמנים או בגרושים, ומובן שלא נועדה לזלזל בשאר ממדי החיים המשמעותיים. היא באה להציב את המשפחה במקום מרכזי וגבוה בסולם הערכים היהודי שלנו ובמטרות חיינו.
  2. המשפחה כחלק מעבודת ה'. עבודת ה' נעשית לא רק בבית הכנסת. היא מתגלה דרך חיי המשפחה, בכל המעגלים (אהבה, זוגיות, אינטימיות, ילדים, יחס לכסף ולרכוש, סדרי עדיפויות ועוד).
  3. החוט המשולש: התורה מנחה אותנו שחיי משפחה ראויים הם "עסקת חבילה" של זוגיות, קשר אינטימי, ובע"ה ילודה וילדים. חידושי המדע מצד אחד ונורמות תרבותיות חדשות מצד שני חברוּ לשיפור המצב הכלכלי היחסי (גם של חד-הוריים), ויצרו אפשרויות קלות לפירוק החבילה. אפשר לחפש קשר פיזי בלי זוגיות קבועה; אפשר להוליד בלי קשר פיזי (פונדקאות, תרומות זרע או ביצית וכו'); אפשר לחיות בזוגיות אך לבחור להימנע מילודה ועוד. לנוכח תמורות אלה עלינו לחנך את תלמידינו להבין ששלושת הרכיבים יחד אינם רק מצוות ה', אלא גם עוגן ליציקת משמעות עמוקה בכל אחד מהם.
  4. ערך הילודה. בדור שבו ילודה נחשבת לאפשרות שנבחר בה רק כשמתאים לנו, עלינו להסביר ולחנך שיש ייעוד ומצווה לזכות בילדים. אשרי מי שזוכה לכך.
  5. משפחה דורשת השקעה של כולם. כשם שברור לנו שהורינו צריכים להשקיע במשפחה, אף בני הנוער נדרשים להשקעה. משפחה איכותית ויציבה אינה מתנה משמיים, אלא תוצאה של עמל ומאמץ של כולם וסייעתא דשמיא. גם שלכם, בני הנוער. זה דורש התעניינות וויתור, השתדלות והקרבה, הגעה ושותפות.
  6. זהירות, כאן בונים. החיים האמיתיים אינם רק רגעי שיא קולנועיים, אלא גם יומיום אפור של שגרה. המחפש שיאים בלבד ירוץ מריגוש לריגוש ולא ימצא מנוחה. קריאת הנביא זכריה "מי בז ליום קטנות" (פרק ד) נאמרה ביחס לגאולה הגדולה, אך היא נכונה באותה מידה לגבי חיי המשפחה היומיומיים.
  7. 10."שבע ייפול צדיק, וקם" (משלי כד). יש להבין שהחיים כוללים קשיים, משברים ונפילות – גם משפחתיים. אלה אינם תירוץ או פטור מעמל, אלא הזדמנות לגדול ולצמוח מתוכם.

סוף דבר, יסודות שבעבר היו הנחות יסוד טבעיות הפכו בימינו לדברים שמצריכים בחירה, בשעה שהכול נחשפים גם לזרמי תודעה הפוכים. מצב זה עשוי להביא ברכה גדולה אם אנחנו וילדינו נבחר בגאון במשפחתיות יהודית שורשית, ונעמול על תקומתה כאבן יסוד בבניינה של אומה הצועדת לעבר גאולתה השלמה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לרמטכ"ל, שלום

  פורום רבנים במילואים במכתב...

צו גיוס

  ישראל בן פזי, מנכ"ל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם