לא התקבלתם? עכשיו המבחן

 5 hersh

אבינועם הרש

כשהייתי בן 15 הבנתי בפעם הראשונה בחיי שיש שני דברים בעולם שיכולים לגרום בחילה וכאב בטן מטורף: דג מקולקל ומכתב דחייה. רק שלפעמים הטעם של המכתב הזה יכול ללוות שנים רבות אחרי שכבר שכחנו מהדג.

קיבלתי תשובה שלילית מישיבה מוכרת ו'יוקרתית'. היא הבהירה לי שהיא בטוחה שאעשה חיל, רק לא בבית ספרה. ומה עשיתי בתשובה הזאת מעבר להתבוססות בתסכול ורחמים עצמאיים? לא הרבה, אלא אם לאסוף את הדימוי העצמי שלי מהרצפה נחשב לעשייה משמעותית.

אבל אילו הייתי יכול לראיין את עצמי, נער מתבגר שקיבל הרגע תשובה שלילית, הריאיון מן הסתם היה נראה כך. אני המבוגר, מחנך בהווה, הייתי שואל אותי הצעיר: "תגיד, מה בדיוק עשית אחרי שקיבלת תשובה שלילית?" ואני הנער המתבגר הייתי מן הסתם משיב: "וואלה, לא משהו מיוחד. בעצם כלום. רק התבאסתי טילים והתבוססתי בתסכול שלי".

ואני המבוגר הייתי ממשיך ומקשה: "אבל למה לא עשית כלום? ניסית להתקשר לראש הישיבה? להיכנס דרך החלון? או שטרקו עליך את הדלת, ומבחינתך זה הסוף?" ואני הנער הייתי משיב: "האמת היא שלא חשבתי על זה ככה בכלל. פשוט השלמתי עם זה וזהו".

אני המבוגר: "למה? ואולי זה שלא השתגעת על זה יכול ללמד שמעבר לאכזבה בקבלת הדחייה זה לא באמת הפריע לך?"

*

דיברתי השבוע עם חבר שלי, והוא אמר לי שקיבל מכתב דחייה ממכינה מפורסמת, רק שבמקום להשלים עם הסירוב ולתצפת על הדלת הטרוקה הוא לא בזבז זמן והחליט שהוא ישתדל ככל האפשר, גם אם זה אומר להיכנס דרך החלון. הוא הרים טלפון לראש המכינה ואמר לו:"אני לא יודע למה לא קיבלתם אותי; אני כן יודע שאני רוצה ללמוד אצלכם תורה". איך זה נגמר? הוא התקבל למכינה. מתברר שלפעמים צריך רק טלפון אחד.

*

אלפי תלמידים ותלמידות קיבלו השבוע תשובות שליליות, אבל כדאי שהם ידעו שמדובר בעצם בטקס בר המצווה האמיתי של החיים שלהם: תשובות שליליות אינן המטרה; הן רק הדרך. האמצעי. ואנחנו נחליט לאן לקחת אותן. לא משנה אם מדובר בדחייה מהישיבה, מהאולפנה, מגיבוש מטכ"ל, מהאוניברסיטה, מהבחורה שהיית בטוח שתהיה אשתך או ממקום עבודה. דחייה היא קודם כול הזדמנות לבירור פנימי ואתחול מחדש שמשמעו או-קיי, קיבלתי תשובה שלילית. מה אני הולך בדיוק לעשות עם זה? להשלים ולוותר או להמשיך ולהילחם מתוך ידיעה שנתתי את כל מה שהיה לי?

ואולי אין כמו הקטע המפורסם מתפילת השלווה כדי לתמצת את העניין: "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האמת לשנות את אשר ביכולתי ואת התבונה להבדיל ביניהם".

*

לא התקבלתם? זה חשוב לכם? אחלה. תהפכו את העולם. ניסיתם הכול ועדיין לא התקבלתם? זה הזמן לשחרר ולסמוך על הקב"ה. כנראה זה לא שלכם ובשבילכם.

ותכלס, יודעים מה? אם היה בכבוד של אברהם לינקולן, צ'רצ'יל, תומס אדיסון, ג'רי סיינפלד ומייקל ג'ורדן, שחוו בחייהם כישלונות גדולים ומטורפים, להחליט למרות הכול לתת את כל כולם כדי שיצאו מהכישלונות שלהם חזקים וגדולים יותר, אז גם לכם מותר.

אז יאללה, אנשים, נשימה עמוקה, מבט זקוף וקדימה ממשיכים לעבר השליחות הייחודית שאתם ורק אתם תוכלו למלא בעולם הזה.

בקיצור, תמשיכו לשתות את העולם בקשית,כי אף אחד לא יכול לשתות אותו במקומכם.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם