התנ"ך ותורת הנסתר Featured

 m3 brandes
לימוד תנ"ך רק על פי תורת הנסתר, ולכן מוכרחים להתעכב על הפשט

הרב פרופ' יהודה ברנדס, מכללת הרצוג

הזוהר בפרשת בהעלותך מבהיר שאין לקרוא את סיפורי התנ"ך כסיפורים היסטוריים גרידא. הוא מדגים זאת בפירוש פסוק מפרשת המבול: "ותנח התיבה בחדש השביעי... על הרי אררט". וכי יעלה על הדעת, שואל הזוהר, שהתורה באה לספר לנו על איזה הר נחה התיבה? מה אכפת לנו אם נחה כאן או שם? איזה עניין יש לקב"ה לכנס מעשיות של הדיוטות ולעשות מהם תורה? הלזאת ייקרא תורת אמת? מי שסבור שהסיפור המקראי לא נועד אלא לספר על העובדות ההיסטוריות – תיפח רוחו. יש לפרש את כל סיפורי התורה כסיפורים רוחניים עמוקים, שסיפור המעשה הוא "לבוש" להם. את הפסוק על התיבה הנחה בחודש השביעי על הרי אררט, מפרש הזוהר בהקשר של ימי הדין בחודש תשרי, כאשר הרי אררט מסמלים את מידת הדין.

בכך קובע הזוהר כמה עקרונות לפרשנות התנ"ך על דרך הסוד.

א.      אין לקרוא את הסיפור המקראי כפשוטו, אלא יש לחשוף את הרעיונות הרוחניים הגנוזים בו.

ב.       לסיפור יש משמעות מעבר לגבולות הזמן והמקום שבהם הוא התרחש. יש לו משמעות על-זמנית ועל-מקומית.

ג.        המקומות, האישים ושאר הפרטים המופיעים בסיפור המקראי מרמזים למושגים מופשטים שמעבר למציאות הקונקרטית המתוארת באמצעותם.

לפי הגישה הזאת, אדם וחוה מתפרשים כדימויים למציאות עילאית של הקב"ה ושכינתו, או כאבות-טיפוס של כלל המין האנושי. סיפורי הבריאה וגן העדן הם המחשה של התרחשויות בעולמות העליונים של הבורא והבריאה, או של תופעות מהותיות למין האנושי, בכל זוג של איש ואישה בכל הדורות ובכל התרבויות. אברהם, יצחק ויעקב אינם רק אבות האומה שחיו והתהלכו בארץ כנען ובמרחב שבין ארם נהריים לארץ מצרים, הם גם המחשה אנושית של הספירות העליונות המנהיגות את העולם: אברהם הוא החסד, יצחק הוא הגבורה, הדין, ויעקב המידה הממצעת בין שניהם: מידת התפארת.

פרשנות התנ"ך ודרשנותו, בעולם הקבלה ובעולם החסידות המשתלשל ממנה, מבוססת על הנחת היסוד הזו של הזוהר. אך לא רק המקובלים והחסידים פירשו כך: גם עולם ההגות המקביל והמתחרה, הפילוסופיה, פירש את התנ"ך על דרך הסוד. ראש לכולם הרמב"ם, שעמל בחלק הראשון של מורה-נבוכים להוכיח שאי אפשר לקרוא את סיפורי התורה כפשוטם, בעיקר בשל ההגשמה שבהם, וראה בהם משלים ודימויים לרעיונות מופשטים. לדוגמה, הרמב"ם מפרש את סיפור איוב ורעיו כדיון פילוסופי בשאלת הגמול. כל אחד מן המתדיינים מתאים לאחת השיטות הפילוסופיות הידועות בהבנת דרך ההשגחה האלוקית: שתיים יווניות: אפיקורוס ואריסטו, שתיים מוסלמיות: המעתזילה והאשעריה, והאחרונה, האמיתית, דעת תורתנו. הרמב"ם חיבב את הדעה בגמרא הסוברת שאיוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, מפני שבלאו הכי, גם אם היה ונברא, סיפורו הובא בתנ"ך לא כדי לספר על האיש ההוא ורעיו, אלא כדי לפרוס את היריעה ההגותית בשאלת ההשגחה האלוקית.

לא רק שתי משנות ההגות הראשיות של תקופת הראשונים, הקבלה והפילוסופיה, סברו שהתורה מכסה סוד ודרך פירושה האמיתי הוא חשיפת הנסתרות. כבר דרך הקריאה של מדרשי חז"ל בתנ"ך הרגילה את הלומדים שלא להתפתות אחרי קריאה פשוטה של הסיפור ככתבו, אלא למצוא את הנסתר מאחורי הפשט, ולחשוף אותו בדרך של דרשה. ברם, חשיפת ממד הסוד שבתורה אינה מבטלת את קיומו של הפשט. אלא שהפשט הופך להיות מושא לפרשנות בפני עצמו

לא רק שתי משנות ההגות הראשיות של תקופת הראשונים, הקבלה והפילוסופיה, סברו שהתורה מכסה סוד ודרך פירושה האמיתי הוא חשיפת הנסתרות. כבר דרך הקריאה של מדרשי חז"ל בתנ"ך הרגילה את הלומדים שלא להתפתות אחרי קריאה פשוטה של הסיפור ככתבו, אלא למצוא את הנסתר מאחורי הפשט, ולחשוף אותו בדרך של דרשה. האמורא רב כהנא מספר שבהיותו בן שמונה-עשרה שנה כבר סיים ללמוד את כל הש"ס, ועדיין לא ידע ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו". כל ימיו הבין שהפסוק בתהלים (מ"ה) "חגור חרבך על ירך... הודך והדרך" מובנו שהדרו של תלמיד חכם היא תורתו והתורה היא חרבו. כששמע לראשונה שהפסוק הזה משמש מקור גם ללימוד הלכה למעשה, שחרב נחשבת תכשיט לגבר ולכן הוא רשאי לצאת חגור בה בשבת – היה מופתע עד מאוד לגלות שגם לפשט יש משמעות מחייבת (שבת סג ע"א).

השאלה איננה אם יש סוד נסתר מאחורי פשוטו של מקרא אלא מה טיבו של סוד זה. הוגים שונים ומשנות שונות ביארו את הסוד בדרכים שונות, בהתאם לשפה הרוחנית שבה תיארו את העולם ואת המציאות שמעבר לו: את הנפש האנושית ואת ההשגות בעולם האלוקות. את נפתולי ההיסטוריה ואת גלגולי רוח האדם.

דרך פרשנות שהתפתחה בדורות האחרונים משתמשת בכלים של חקר הספרות הכללית כדי לחשוף את ממדי העומק הנסתרים מאחורי הרובד השטחי של הסיפור המקראי. לא בכדי קרא הרב פרופ' יונתן גרוסמן לספרו העוסק בפרשנות הספרותית למקרא בשם: "גלוי ומוצפן" (הוצאת הקבוץ המאוחד ומכללת הרצוג, תשע"ו). הספר נועד להורות את דרך הקריאה הספרותית, החושפת את צפונות המקרא וסודותיו. "מטרת חיבור זה היא לעקוב אחרי האמצעים הספרותיים שעוזרים לקורא להסיר את המעטה החיצוני של הסיפור ולגלות מה נאמר מבעד למרקם המילים הגלוי, וכיצד גילויים אלה תורמים למשמעותו" (עמ' 10).

חשיפת ממד הסוד שבתורה אינה מבטלת את קיומו של הפשט. אלא שהפשט הופך להיות מושא לפרשנות בפני עצמו. אם אכן "עין תחת עין" פירושו ממון, עלינו לשאול מדוע נוסח הדבר בתורה בדרך אחרת, ואפילו מטעה? יש מפרשים, שהדבר בא ללמדנו שמן הראוי היה לעקור את עינו של הפוגע, אף שלמעשה אין ראוי לעשות כן. לימוד הפשט אינו נדחה מפני הסוד והנסתר, אלא מקבל משמעות חשובה בפני עצמו.

כדי לבאר את הנמשל, צריך להבין היטב את המשל. הדרך אל הסוד עוברת דרך הקריאה המדויקת והנהירה של הפשט.

הקב"ה דיבר אל עבדיו הנביאים ודרכם אלינו בשפה מורכבת ורבת-משמעות, אנו מצווים ללמוד את תורתו מתוך הקשבה ענוותנית לרבדיה השונים, בלי לכפות עליה מבט מוגבל וצר אופקים. חובתו של כל לומד תנ"ך בכל עת לשכלל את הכלים ולהעמיק את המבט, כדי לחשוף ככל האפשר את דבר ה' הנגלה לכל דור ודור לפי צרכיו ולפי יכולתו.

 צילום: יהושע הלוי

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם