פרשת הרב טל מאחורינו Featured

 3 hanya
למה לטובת כולנו לא כדאי למהר לאטום את פרשיית הרב טל מאחורינו

הרב יניב חניא, צפת

לפני כמה שנים נקלעתי, יחד עם קרוב משפחה וחבר, לשיחה של רב "מאוד כריזמטי". ה"רב" דיבר כמעט חצי שעה והאדם שאיתי פשוט התמוגג. "מְאלף", הוא מלמל, "מדהים", "כל כך יפה"... וכדומה. כשהסתיימו 30 דקות המייגעות (מבחינתי), אמרתי לו: "טוב, היה מדהים, מאלף ומחכים... תוכל אולי לחזור על מילה אחת מדבר התורה שהוא אמר? מסר תורני עמוק כלשהו מכל מה שנאמר?" קרוב המשפחה שלי לא הצליח לחזור ולו על עניין אחד. מלבד זה ש"היה מדהים". לא מעט שנים לאחר מכן הרב נתפס במעל נורא והפך להיות אחד השמות המובילים ברשימה המזעזעת של "רבנים שהפילו ציבור". אפשר היה לחשוב שהמסר של הסיפור הוא פשוט - יש אנשים עם כריזמה מדהימה, שחוטאים וגוררים אחריהם ציבור תמים ומנצלים את כוחם ה"מיסטי" לרע. אולם אני חושב שהמסר הזה רחוק מאוד מלהיות מספק.

הנהגת עדה על בסיס כוח מיסטי או אישיותי היא ככל הנראה ניסיון קשה, ניסיון שמתחיל מהרצון לבנות חברה אוטופית/דתית/עליונה ונגמר בגאווה, ניצול, שליטה על חיי אנשים ומרות. אולם הניסיון הוא לא רק של "הרב". הוא גם של העדה

בעקבות מסע גיוס הכספים של נשים שנפגעו משיינברג בצפת, וקריאת חלק מהתיאורים של המעשים שלו שהופיעו בעקבות כך, נזכרתי קצת גם בצד אחר של הסיפור - בלי לשפוט כלל את הנפגעים הישירים והקורבנות, הרי מי שגר בצפת זוכר גם צדדים אחרים של העניין. את ההתנהגות של הקהילה וה"מקורבים" במשך שנים - את ההתנשאות שלהם על כל מי שלא חשב כמוהם, את החיוך של "מי שיודע" בכל פעם שמישהו ניסה לערער על הסמכות האלוקית של "הרב", את המאבקים שנוהלו בצורה כל כך לא הוגנת נגד הציונות הדתית בעיר, השתלטות על מוסדות חינוך, על סניף המפד"ל, על ועדות בעירייה וכדומה. המקורבים ופעמים רבות ה"קהילה" היו חזקים וכוחניים ומחצו כל מי שעמד בדרכם.

כמו במקרים אחרים, הייתה חגיגה על הכוח של "הרב", וההקרנה של הכוח הזה אליהם. אני זוכר את עצמי מגיע לאירועים שבהם כל שנייה מישהו בא ואומר: "ביקשת ברכה מהרב? תגיד, כבר ביקשת ברכה מהרב? לך תבקש ברכה מהרב". חלק ניכר מהכוח של "הרב" היה המעגל הפנימי שהקיף אותו ונהנה מכוחו. אנשים חזרו בתשובה, ואחרי כמה שעות היו "משמשים", יודעי ח"ן וסוד, טובלי חצות ומנהיגי עדה. כי הם "יודעים משהו שאתם לא יודעים". במין חיוך סלחני של "מי שיודע".

ויש לדברים הקשים הללו נפקא מינה מעשית - כי זה קורה שוב ושוב. כמו כל סוג של טרור - אדם, "כריזמטי" ככל שיהיה, לא יכול להשתלט על הכול. הוא צריך "תשתית עממית", הוא צריך ציבור והוא צריך אנשים שהם או טיפשים מספיק להאמין שהוא המשיח הבא, או תאבי כוח מספיק וציניים מספיק לנצל את הכוח לטובתם שלהם. "הרבי שלי הוא הכי בעולם" - זו לא רק אמירה אמונית סוחפת, זו גם הצהרה שאני הכי בעולם, כי אני הרי "חסיד" של אותו רבי.

הנהגת עדה על בסיס כוח מיסטי או אישיותי היא ככל הנראה ניסיון קשה, ניסיון שמתחיל מהרצון לבנות חברה אוטופית/דתית/עליונה ונגמר בגאווה, ניצול, שליטה על חיי אנשים ומרות. אולם הניסיון הוא לא רק של "הרב". הוא גם של העדה. הדמיונות שאנחנו "רוקדים עם מלאכים" ושיש בדורנו אנשים שיכולים להוריד את הקב"ה ולשאול אותו איזה דגם של סובארו לקנות, או לתת "עשר דרכים בטוחות לחלוטין לחינוך הילדים לאמונה, עשירות ויראת שמיים", הם לא רק מוטעים, היא גם הרי אסון. חייבים, פשוט חייבים, לפקוח את העיניים ולבדוק ולבחון ולסנן את האנשים שבאו בשביל הכוח והשליטה וה"רכב מהעבודה". ותמיד יהיו כאלה.

זה יכול לחזור שוב ושוב.בלי שמישהו יבוא ויגיד - לאט לאט עם הכריזמה, עם הטבילות בשלוש בבוקר, ורוח הקודש שאולי פסקה בזמן חז"ל, אבל מאז בחרה משום מה דווקא את ה"רבי שלי". וכן, חוזרים בתשובה צריכים "הכשרה" של עשרות שנים לפני שהם הופכים למנהיגים. והקבלה המעשית היא באמת רק ליחידי יחידים. ואין שום משמעות ל"רוחניות" אם היא מלווה בדורסנות וכדומה. והמבחן היחידי הוא תורני, מעשי ואפילו הלכתי "יבש". אם לא נהיה כאלה, זה פשוט יקרה שוב, בפעם הבאה במקום אחר. או אפילו באותו מקום.

פעם שאלתי רב אם אפשר לשים תמונה של חיות (שמייצגות את השבטים) על מעיל של ספר תורה. התשובה שלו די הדהימה אותי - "לא יודע. תבדוק אם יש כאלה בעולם, אם אין, אל תשים", והיום התשובה נראית כל כך פשוטה. מה הסיכוי, באמת, שמכל האנשים בעולם, דווקא אתה, אתם, העדה היחידה שיודעת את האמת המוחלטת, את הדרך היחידה להביא את המשיח לכל האנושות... ועוד בדרך ששונה כל כך מ"הרוב"? רק אתה/אני/אתם יודעים "להשליך את השכל", כל כך טוב, יותר מכולם?

הדברים לא באים לפגוע כהוא זה באמונת חכמים, או בצורך להתייעץ ולקבל ברכת חכם. הם בטח לא באים להמעיט בחשיבות לימוד התורה לבניית אישיות חכמה ומבינה יותר. אלא כמעט להפך – אין תורה ללא היגיון, ללא מסורת ארוכה ורחבה, ללא יישוב הדעת. אבל תשימו לב שגם אין דבר כזה תורה שמגיעה עם כל מיני חטאים כביכול בשם התורה. אל תסכימו אפילו לכל מיני "התנהלויות בעייתיות". פשוט להאמין בתלמידי חכמים ולשמור על ההיגיון. מי היה מאמין שנצטרך לומר את זה.

העובדה היא שזה קורה שוב ושוב.

אז ברוך ה', אנשי הרב טל, שהסיפור אצלכם לא הגיע לתופת של שיינברג ועוד, אבל אתם חייבים לשים לב שהדפוס הוא דומה. קהילה, רוח הקודש, הוראות, ציותים, קהילתיות סגורה מדי, חוסר סובלנות למי שלא בכללים. הפעם זה הוביל רק למשפחה מסכנה ושבורה שאיש עדיין לא ביקש ממנה סליחה על מה שהיא נהייתה בגלל זה. אבל בבקשה, בשבילכם, בשביל הרב שלכם, בשביל עם ישראל, בשביל תורת ישראל – תפקחו את העיניים. תדרשו תיקון אמיתי. באמת לא מובן למה אחרי טראומה גדולה כל כך עם אלמנטים קשים כל כך של יומרנות של רוח הקודש ומשפחות מפורקות אין איזו הפסקה לחשיבה. אפילו לשנה אחת. מה באמת, הכול מבחינתכם כרגיל עכשיו?

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם