תנו כבוד לפז"ם Featured

 m 2 ui
שישו ושמחו במשפט התורה ותנו כבוד לפז"ם
מערכות המשפט המודרניות בעולם נשענות על שיטות משפט עתיקות: המשפט האנגלי, הצעיר שבחבורה, בן 860, והמשפט הרומי בן 1,500 שנים. בשדה המשפט העובדה שתורת ישראל היא שיטת משפט בת 3,500 שנה אינה חיסרון אלא יתרון * אז למה לא אימצו את המשפט העברי למדינת ישראל?לא כי זו שיטה מיושנת אלא מכיוון שאלפיים שנה לא ניתנה לתורה ההזדמנות לעבור התאמה לחיי מדינה * אחרי הגלות הארוכה יש סוף סוף הזדמנות לאפשר לתורת משה לעבור התאמה כמו כל קודקס אחר, אז למה אנו ממשיכים לקדש את המשפט המנדטורי ואת חוק החוזים של משרד המשפטים?

הרב אורי סדן,חוקר במכון משפטי ארץ, עפרה

כשבוחנים את שיטות המשפט הנהוגות כיום בעולם קשה שלא להבחין בגילן המופלג: המשפט האנגלי (המכונה גם "המשפט המקובל"), הנוהג במרבית המדינות שהיו בשלטון האימפריה הבריטית, החל להתפתח לפני כ-860 שנים. הוא נחשב לילדון צעיר יחסית לאחיו המשפט הרומי והכנסייתי, בני ה-1,500, שמהם נוצר בהמשך המשפט הקונטיננטלי, הנוהג במרבית ארצות אירופה. שיטות משפט אלו עברו כמובן גלגולים והתפתחויות. הן הולכות ומשתכללות כל העת, ומוסכם על הכול כי הן נותנות מענה סביר למרבית יושבי תבל. אם כן, תמוהה טענתם של החוששים מהחלת משפט התורה בטענה כי שיטה זו קשישה ובלה ובלתי רלוונטית.

אכן, משפט התורה הוא שיטת משפט עתיקה בת 3,500 שנה, אולם בשיטות משפט אין זה חיסרון אלא יתרון. את המשפט הרומי כתב לראשונה יוסטיניאנוס קיסר ביזנטיון בשנת 529 למניינם (אז הוא כונה "קורפוס יוריס קיוויליס"), כשלושים שנה אחרי חתימת הגמרא באופן סופי וכשלוש מאות שנה אחרי חתימת המשנה, שהיא עצמה הייתה מפותחת הרבה יותר מן הקודקס (קובץ החוקים) הביזנטי או מהקאנון הכנסייתי. בזמן שאסף הנרי השני מלך אנגלייה בפעם הראשונה את מנהגי השיפוט השבטיים מרחבי אנגלייה וייסד את המשפט האנגלי, היה רבנו תם בצרפת עסוק בחידושיו שנערכו בתוספות, והרמב"ם כבר התחיל לתכנן את המשנה תורה.

בניגוד לאחיו הצעירים, המג'לה העות'מאנית, המשפט האנגלי והאמריקני והמשפט הגרמני, משפט התורה לא עבר תהליך של עיבוד ועריכה באופן שיאפשר להפעיל איתו מדינה מודרנית. זו כנראה אחת הסיבות שבגללן לא יכול לשמש חלופה מיידית למשפט המנדטורי ברגע הקמת מדינת ישראל. אך האם זוהי גזרת גורל שבגללה נמשיך לרעות לנצח בשדות זרים? אילו סנטימנטים יש לאזרח כלשהו במדינת ישראל לחוק החוזים הישראלי אשר נערך במשרד המשפטים בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת? וכי עדיף הוא במשהו על דיני הקניין של משפט התורה?

 

ואולם ייחודיותו של משפט התורה אינה רק בהיותו שיטת משפט עתיקה יותר, אלא שהביסוס המוסרי שלו מגיע ממקום אחר. השיטה לא נולדה במוחם של אקדמאים שישבו בהיכלי השן וקבעו מה צודק ונכון לדעתם (כמו במשפט הקונטיננטלי) ולא התבססה על מנהגי שיפוט שגובבו זה על זה במהלך מאות שנים (כמו במשפט האנגלי). גרעין השיטה נוצר יש מאין בהר סיני, בדבר ה': "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", אך מאז לא חדל מלצמוח לגדל ענפים ולתת פירות ולו יום אחד.

אין עוד שיטת משפט אחת שיצרה פסקי דין בהיקף ובעומק של משפט התורה, הפזור ברחבי ספרות השו"ת. על אף מקורו הא‑לוהי של משפט התורה יכולת ההסתגלות של משפט התורה למציאות חיים משתנה גבוהה מאוד, שכן משפט התורה נהג אלפי שנים במדינות שונות שבהן נהגו מנהגים שונים ושיטות משפט שונות, ועל כן הוא מסוגל לתת מענה מצוין לכל הסוגיות המשפטיות הנדרשות היום. חברות בע"ם, נזקים עקיפים ועתידיים, זכויות עובדים ומשפט מנהלי, לכולם משפט התורה מסוגל לתת תשובה רלוונטית ועכשווית.

שיטת משפט, תהיה אשר תהיה, אינה רק מסגרת, היא האופן שבו החברה מבטאת את ערכיה. לדוגמה, כריתת חוזה על פי חוק החוזים הישראלי מבוססת על החוק הרומי, אשר די לו בהבעת רצון האדם לקיומה של עסקה כדי לגייס את בית המשפט לכפות את האדם לקיימה. לעומתו משפט התורה מעניק תוקף מחייב רק לחוזה שנכרת במעשה קניין הנעשה בהסכמת שני הצדדים; כל זמן שהייתה הסכמה ללא מעשה קניין, נשאר מרחב של שיקול דעת לאדם שהביע את רצונו אם להיות אדם ישר והגון ולעמוד בדיבורו או להיחשב מחוסר אמנה ש"אין רוח חכמים נוחה הימנו". משפט התורה מעצב אדם אחר, העומד בדיבורו מתוך בחירה. משפט התורה מבקש לעצב חברה אחרת. "תום לב" הוא מושג מוסרי המנחה בני אדם, ולא מושג משפטי המשמש שופטים ועורכי דין.

ואולם את תוצאותיה העגומות של הגלות שבה היה היהודי נרדף על נפשו ומפוזר בין העמים אנחנו נושאים עד היום: עריכת הקודקס הרומי נעשתה בזמן שחכמי ישראל הסבוראים נשחטו ונטבחו על ידי עובדי אלילים בפרס. ביום שבו הוכתר מחליפו של הנרי השני, מייסד המשפט האנגלי, נערכו פרעות ביהודים ברחבי אנגלייה ונרצח בהן תלמיד רבנו תם, רבי יעקב מאורליינש. בראשית המאה ה-20, בזמן שבגרמניה נערך קודקס החוקים המודרני המרכזי, היגרו מיליוני יהודים ממזרח העולם למערבו.

זו הסיבה שבניגוד לאחיו הצעירים, המג'לה העות'מאנית, המשפט האנגלי והאמריקני והמשפט הגרמני, משפט התורה לא עבר תהליך של עיבוד ועריכה באופן שיאפשר להפעיל איתו מדינה מודרנית. זו כנראה אחת הסיבות שבגללן לא יכול לשמש חלופה מיידית למשפט המנדטורי ברגע הקמת מדינת ישראל (נוסף על כך שראשי המדינה בשנותיה הראשונות ראו את הדת כפולקלור לאומי וכעסק פרטי שבין האדם לבוראו), ואת מקומו תפס בליל של שיטות משפט שונות ומשונות שנועדו לְכָל גּוֹי שמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הנקרא "המשפט הישראלי".

האם זוהי גזרת גורל שבגללה נמשיך לרעות לנצח בשדות זרים? לעולם נמשיך לשתות ממימי המשפט האנגלי, הרומי, הכנסייתי והמוסלמי? הרי אילו סנטימנטים יש לאזרח כלשהו במדינת ישראל לחוק החוזים הישראלי אשר נערך במשרד המשפטים בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת? וכי עדיף הוא במשהו על דיני הקניין של משפט התורה? הנחת העבודה שלנו, החוקרים במכונים למשפט התורה, כמו משפטי ארץ, מורשת המשפט בישראל ומכון כתר ועוד רבים וטובים – ברורה: יש לנו "מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים". לכן אנחנו פועלים במרץ על מנת שאלו יחליפו ביום מן הימים את המשפט הישראלי. "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה".

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הלחם והשמלה של היתום

  הטור של סיון רהב...

האריה שאהב תות

  הטור האישי של אשר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם