מה שעדיין חסר Featured

 15 sivan 708

סיון רהב מאיר

1.

שלושת השבועות. "בֵּין הַמְּצָרִים". הנה כמה מילים שכתב הרב מנחם ברוד על הרלוונטיות של התקופה הזו: "חזרנו לארצנו הטובה והפורחת, שבנו לירושלים, אז על מה עוד יש להתאבל? ובכן, המושג גלות אינו מצטמצם לשאלה אם עם ישראל חי במרוקו, באמריקה או בישראל. השאלה היא איך הוא חי. התקדמנו רבות בדור הזה, אבל שעבוד יכול להתקיים גם כשיושבים בירושלים, כי הגלות במהותה היא פנימית. בתפילותינו במשך 2,000 שנה לא דיברנו רק על שיבת העם לציון, אלא על שיבת הקדוש ברוך הוא לשכון בתוכנו. גלות היא מצב שאינו תקין, שאינו מתוקן. העובדה שנדמה לנו שמה שיש היום זה מספיק, היא-היא חלק מהגלות. התרגלנו. הגלות מביאה לידי כך שרוב הפוטנציאל האנושי מופנה לאפיקים שליליים ולא חיוביים. שיש כל כך הרבה אלימות, שחיתות פירוד לבבות ושנאת חינם. שהתורה עלולה להיתפס כעול, במקום כדבר הטבעי והנעים ביותר. ששכחנו מה המהות האמיתית שלנו, ומה הייעוד הגדול שעוד צפוי לנו. ימי 'בין המצרים' הם תמרור תזכורת, הזדמנות שנתית לחשבון נפש ולמחשבה מה כבר השגנו, ומה עוד יש לעשות".

2.

כדי להשיג את כלי הנשק הכי עוצמתי לא צריך להוציא שום רישיון. הוא כבר שלנו. יכולת הדיבור. זוהי מעלתו של האדם – היכולת לתקשר, להוציא מילים מפיו, לחבר משפטים בעלי משמעות ותוכן. אלוקים כידוע ברא את העולם בדיבור ("ויאמר אלוקים יהי אור – ויהי אור", וכן הלאה) אבל גם אנחנו בוראים ומחריבים עולמות באמצעות הדיבור שלנו בלבד. זה הנושא שפותח את פרשת השבוע, פרשת "מטות". משה מכנס את העם ומודיע שאדם שמבטיח משהו, שנודר, לא יחלל את מה שאמר: "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו – יַעֲשֶׂה".
רבי נחמן מברסלב כתב על תחילת הפרשה שלנו כי ממנה "רואים ומבינים גודל עוצם כוח הדיבור". הרי כשאומרים "הרי את מקודשת לי" – יוצרים מציאות חדשה. משהו בעולם השתנה אחרי המשפט הזה. גם כשאומרים למישהו "אתה טיפש ומכוער" – יוצרים מציאות חדשה, שקשה לשנות אחר כך. חיים ומוות ביד הלשון, והבחירה אם להביא באמצעות כוח הדיבור חיים או מוות היא שלנו. הרבי צבי יהודה קוק כתב שאם אתה רוצה לדעת מיהו האדם, בדוק איך הוא מדבר. האדם נבחן באמצעות הדיבור שלו, שבעצם חושף את אישיותו: "האדם מתגלה בדיבורו. צלם האלוקים שבו מופיע בדיבור שלו, שמעיד על תוכנו הפנימי".

3.

לפעמים לא צריך פלפולים ופרשנויות. הפסוקים פשוט זועקים. שבט ראובן ושבט גד מבקשים, לפני שיֵצאו למלחמה, להשאיר את הרכוש והילדים בעורף, ואומרים למשה רבנו כך: "גדרות צאן נבנה למקננו פה, וערים לטפנו". קודם גדרות לצאן, אחר כך ערים לילדים. קודם הביזנס, אחר כך המשפחה. משה רבנו עונה להם, אבל בתשובה שלו הסדר הפוך: "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם". קודם כול הילדים ואחר כך הצאן. זה כמובן לא סתם סדר כרונולוגי אלא משהו שמשקף הכרעה ערכית, ומלמד מה חשוב להם יותר. רש"י כותב על כך: "חסים היו על ממונם יתר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפן. אמר להם משה: לא כן, עשו העיקר – עיקר, והטפל – טפל. בנו לכם תחילה ערים לטפכם ואחר כך גדרות לצאנכם". הקריירה היא בשביל המשפחה, ולא להפך. זה הזכיר לי את העצה שנותנים בימינו להורים כדי לא לשכוח, חלילה, את הילד ברכב: להשאיר לידו את הסלולרי, כי אותו בטוח לא נשכח לבד.

כל כך לא פשוט להגיד "זה לפני זה, וזהו". זה אתגר לא פשוט, בפרט בחופש הגדול. למצוא את המינון הנכון. לדעת להבדיל בין המשפחה לעבודה, בין הבית לבין החוץ, בין הילדים לבין הוואטסאפ. הנזיפה של משה רבנו על סדרי העדיפויות האלה – מעידה על הנושא המרכזי שעל סדר היום של רבים-רבים, שכל הזמן עוסקים בסוד האיזון, ותוהים איך לא להחליף בין האמצעי למטרה.

4.

השבוע מלאו 60 שנים לפטירת הרב ד"ר יצחק הרצוג, רב ראשי ומנהיג ציבור, שפעל באחת התקופות המסעירות בתולדותינו. ננסה לסכם את פועלו באמצעות שלושה משפטים שלו, שמהדהדים עד היום:

•           "עוצו עצה ותופר" – בשנת 1939 פרסמו הבריטים את "הספר הלבן" שפגע בעלייה ובהתיישבות. הרב הרצוג נשא נאום דרמטי נגד בריטניה "הבוגדנית", קרע את הספר הלבן לעיני הקהל והכריז "עוצו עצה ותופר". עשרות שנים אחר כך הפך בנו, חיים הרצוג, לשגריר ישראל באו"ם וקרע באופן דומה את החלטת האו"ם שהשוותה את הציונות לגזענות. גם ניירות מודפסים ורשמיים יכולים להכיל שקרים מוחלטים.

•           "חורבן שלישי לא יהיה" – במלחמת העולם השנייה הגיע הצבא הגרמני אל שערי מצרים. ארץ ישראל כולה הייתה בסכנת פלישה גרמנית. הרב עודד וחיזק את היישוב העברי, והכריז אז בביטחון שהפעם – חזרנו לכאן כדי להישאר: "אני קובע בכל האחריות המוטלת עליי בשעה זו: הנביאים ניבאו על חורבן ראשון ועל חורבן שני, אך חורבן שלישי לא יהיה".

•           "החל מהיום – כל ילד מסמל בעינינו אלף ילדים". את המשפט הזה אמר הרב הרצוג לאפיפיור אחרי השואה, כשיצא למסע לאיתור ילדים יהודים שהועברו למנזרים והוטבלו לנצרות. הוא אכן החזיר ילדים רבים לעמם ולמולדתם. בפגישה ביניהם הסביר לאפיפיור את ממדי השואה ואת עומק האסון, והבהיר: אחרי שאיבדנו שישה מיליון – כל ילד הוא בעבורנו אלף ילדים.

לזכרו.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם