יוצא לחופשי Featured

 12 Petzael-abu

אשר בן אבו

חמישה דברים קשים אירעו את אבותינו בט' באב, והשישי אירע אותנו אנחנו – היציאה של בני הישיבות העליזים אל בין הזמנים. יום שחרב המקום שנאמר בו "והזר הקרב יומת", ועכשיו בני"שים הילכו בו. הילכו להם מאצל ספסלי בית המדרש שעליהם השמינו במשך החודשים האחרונים, אל מעיינות ונחלים, מסלולים ומפלים, ולא נותרה אבן משושה בכל רמת הגולן שאין עליה בני"ש. על זה היה דווה ליבנו.

מי שלא השיגה ידו חופשה מהעבודה בזמן, יידחק לבלות את הנופש שלו בחברת חולצות סוף מסלול מהלכות. בני"שים, מה לא נאמר עליהם? שהם שקטים, מקוריים ומתפזרים באופן שווה בארץ. מה כן נאמר עליהם? שהם רועשים, בטוחים שלשיר את שירי הפתיחה של תוכניות הילדים המצוירות זה מגניב, ומתרכזים כולם בבריכת המשושים ("אביהו! אביהו! אתה חייב לקפוץ, המים קפואים רצח"). על אלו עיני יורדה מים (קפואים רצח).

בכל אופן, הרי המון טוב ואור יש בבחורים הנהדרים הללו. טובי בנינו שמובילים בראש בכל מסלול קרבי ולא משאירים אף אחד בשטח במסעות כומתה. אבל זה לא מסע כומתה פה 'אחי', ולכן שירי ההלל למ"פ הנערץ אסולין אינם מן המוכרחות, קל וחומר בן-בנו של קל וחומר כאשר הם מכילים בתוכם תשבחות כמו "איך הוא הלך עשרים שעות בלי להרגיש ת'שפשפות".

עוד שאיננה מן המוכרחות: טבילה לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. רוצה לומר, טבילה היא בוודאי עניין ראוי ומטהר אך הוא עניין שבין אדם לקונו ולא בין אדם לילדים שלנו. אנא, לפני שאתה מסיר את מה שאתה מסיר, שווה בנפשך שהתוכן הבוטה ביותר שילדינו נחשפו אליו עד היום הוא פולקע שוכח לברך מזונות ב'ערוץ מאיר לילדים'. אל נא תעקור נטוע.

נשאלת שאלה: אם מעיין סודי התגלה ביער ושום בני"ש לא שמע עליו – האם הוא באמת קיים? לא, כי אין כזה דבר מעיין 'סודי'. כל הסוד במעיין סודי הוא לגלות אותו לכל החבר'ה בשיעור. אז כשאתה חושב שהגעת למקום שקט וריק מאדם, חשוב שנית. "אחי התפללת מנחה?" עולה השאלה מאליה. מאיפה צצו שדים אלו משחת. "התפללת אחי? אנחנו מעיפים פה מנחה". הלב אומר 'כן', אבל הפה פולט 'לא', ומשם הסחף גדול מהיהודיה בעונת הנדידה. שמש בקצרין דום וירח בעמק הזוויתן, הזמן עוצר מלכת עד שיתאספו עוד פצועים כמוך וישלימו את המלאכה. בינתיים עושים פק"ל קפה, אלא מה. למה לאכול סנדוויץ' כמו בנאדם אם אפשר לנשנש גרגירי קפה שחור.

"שמעו אנחנו קצת ממהרים, והילדים פה מאבדים את הסבלנות", אתה מנסה לשכנע.

-          "אל תדאג רבנו! דיברנו עם עוד שלושה חבר'ה שלנו הם עלו על טרמפ תוך דקה הם פה".

-          "איפה הם עלו?"

-          "צומת פצאל".

"שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים!" מזדעזע לפתע מנהיג החבורה. מיד כולם שולפים ספרים לבנים ומתחילים לדבר על האחדותיות היותר מעמיקה שבתפארת עוזנו. אתה רק חושב על זה שהם מריחים כמו זבחי מתים, והבוקסר התלוי לייבוש לידך מאשר את המחשבות.

לבסוף החבר'ה מפצאל הגיעו, התפללתם מנחה (עם כוונות האר"י) ולימוד קטן (לכבוד הילולת בעל ה"הלכות צבא"). עכשיו הזמן שלך ללכת. "תגיד גבר, יש לך אולי מקום לארבעה?" הלב אומר 'תירה בעצמך', אבל הפה אומר 'לאן אתם צריכים'.

-          "זה ממש קרוב, לא מאריך לך את הדרך".

-          "איפה?"

-          "צומת פצאל".

לתגובות והמלצות על מעיינות "סודיים": This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם