הסדרה או התעלמות? Featured

 m 2 nemaney
מאמר תגובה על מאמרו של הרב עמיחי גורדין

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה

הרב עמיחי גורדין טוען במאמרו החשוב שאמנת גביזון–מדן עלולה להפוך לכתב ויתורים של הציבור הדתי בפני הציבור החילוני, שכן מי שמאמץ אותה כיום מעוניין בהשמטת הפשרות מהצד החילוני. בכך נוגע הרב גורדין בנקודה חשובה מאוד שכבר הבינו גם נפתלי בנט ואיילת שקד, לפחות במערכת הבחירות הקודמת: האמנה איננה רלוונטית, ויש לכל הפחות לחתור לעדכון שלה, אם לא לנסח אמנה חדשה לגמרי.

אינני בא לטעון שהאמנה איננה חשובה. רוח האמנה, רוח של הסכמות ופשרות על סוגיות כואבות שעד היום הוזנחו במקרה הטוב או הופקרו לגורמים קיצוניים במקרה הגרוע, חשובה מאין כמותה, במיוחד במערכת בחירות שמאופיינת רבות בשיח קצוות בתחום דת ומדינה. החלת "משפט התורה" של סמוטריץ' מחד גיסא אל מול מלשינון ההדתה של המחנה הדמוקרטי מאידך גיסא. אין ספק שגביזון–מדן משדרת את המתינות הנדרשת משני צדדים שמעוניינים לחיות יחד.

העובדה שמערכת הבחירות הזו מדממת ממאבקי דתיים–חילונים היא תוצאה ישירה של ההתנגדות הבלתי מתפשרת להסכים לכל תיקון של יחסי דת ומדינה. מי שראוי לכל גנאי הוא מי שמעמיק את השבר הנוכחי, ולא מי שמנסה לאחות אותו, גם אם יש לו עוד דרך לעשות כדי להגיע לנוסחה המתאימה

מעבר לכך צריך להגיד לזכותם של יוזמי האמנה שמדובר במסמך איכותי ומנומק שמאפשר הצצה לעולמם הערכי הפנימי של שני מחבריו אגב מציאת פתרונות יצירתיים מבוססי פשרה. אך צריך גם להודות שמדובר באמנה בין שני אנשים בודדים שמראש הניחה שיש צורך בפשרה בין שני גורמים מנותקים זה מזה ולא במציאת המכנה המשותף ביניהם והרחבתו.

אולם יש להזכיר ולהדגיש: האמנה נכתבה בתחילת שנות האלפיים ומעולם לא יושמה. מי שמתיימר לאחוז בשיפולי שמלתה לפחות משדר לציבור הישראלי שיש דרך אחרת שטרם נוסתה: הסדרה של נושאי דת ומדינה תוך כדי חתירה להסכמה רחבה ככל האפשר. השיטה הנוכחית, שעליה לא יצא קצפו של הרב גורדין, היא שיטת ההתעלמות והשיסוי. מעלימים עין מדרדור מעמדה של היהדות בחסות חילול השם שמתרחש במערכות שירותי הדת, ופונים לשסות את הציבור באמצעות חוקים שאין בהם טעם, כמו חוק המרכולים. 

ההיצמדות לסטטוס קוו מדומיין מימי קום המדינה, אף שבמציאות המצב משתנה עשרות מונים, לא הראה את יעילותו. מי שתומך בצמצום המסחר בשבת יכול לפעול לקבלת אמנת גביזון–מדן כבר לפני כעשרים שנים, כשהיא באה אל העולם. השיטה הנוכחית נוסתה בשנים האחרונות, וקשה להכתיר אותה בהצלחה. הפעילות בשבת מתגברת, והדבר נעשה אגב מאבקי כוחות וכיפופי ידיים פוליטיים שהפכו את השבת לאחד מסלעי המחלוקת המרכזיים בין דתיים, מסורתיים וחילונים בישראל. מי שמעוניין בשמירה על אופייה היהודי של המדינה, ראוי שיפעל לחיזוק ערכים משותפים כמו חיזוק ערכה של השבת כיום מנוחה לאומי.

העובדה שמערכת הבחירות הזו מדממת ממאבקי דתיים–חילונים היא תוצאה ישירה של ההתנגדות הבלתי מתפשרת להסכים לכל תיקון של יחסי דת ומדינה. העמקת השסע הדתי–חילוני היא פגיעה של ממש בתדמית היהדות, בחוסן הלאומי ובסולידריות החברתית, ובסוף נשלם על כך כולנו. מי שראוי לכל גנאי הוא מי שמעמיק את השבר הנוכחי, ולא מי שמנסה לאחות אותו, גם אם יש לו עוד דרך לעשות כדי להגיע לנוסחה המתאימה.

מייד עם שוך תקופת הבחירות הסוערת רצוי שהפוליטיקאים שחפצים בחיזוק חופש הדת והיהדות יניחו את סרטוני הקמפיין בבוידם ויאחדו כוחות כדי לפתור את בעיות השורש של יחסי דת ומדינה בישראל ברוח ההסכמות של אמנת גביזון–מדן אך עם העדכונים הרלוונטיים לשנת תש"ף.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם