אשרי העם יודעי תרועה Featured

 m 4 tubul

מירב (טובול) כהנא

 

מצוות היום בראש השנה היא השופר. מעניין שהתורה אינה אומרת מפורשות שיש לתקוע בשופר; היא מכנה את ראש השנה "יום תרועה" ו"זיכרון תרועה", לומר שאף על פי שהתקיעה מתרחשת בכמה דקות, הרי שעניין התקיעה בשופר מהותי ליום והוא בחינת היום.

מה מקופל בהן, בתקיעות?

רב סעדיה גאון מציין עשרה טעמים למצוות תקיעת שופר, ובהם אזכור עקדת יצחק, שממנה אנו לומדים למסור את נפשנו על קדושת שמו, ואזכור מעמד הר סיני, שנשמע בו השופר כדי ש"נקבל על עצמנו מה שקיבלו אבותינו על עצמם נעשה ונשמע".

מדרש פרקי דרבי אליעזר כורך שני עניינים אלו יחד. בדרשה מופלאה נאמר שמהאיל שנברא בין השמשות והמיר את יצחק בעקדה לא יצא דבר לבטלה. לכל איבר של האיל היה שימוש בהמשך ההיסטוריה. לדוגמה, קרן שמאל שימשה למעמד הר סיני, וקרן ימין תשמש לתקיעה של הגאולה העתידית. קול חזק של גאולה עובר בין האיל שנברא בבין השמשות, בין איל העקדה, לשופר של מעמד הר סיני ובע"ה לתקיעת הישועה.

זהו המשכו של המדרש: "הכול לא נברא אלא בשביל השתחוויות, אברהם לא יצא מהר המוריה אלא בזכות השתחויה... בית המקדש לא נברא אלא בזכות השתחויה". ההשתחוויה מסמלת את ההכנעה, את ההתבטלות, את קבלת עול מלכות שמיים. פעולות אלו דרושות כדי לפעול בראש השנה את העניין המרכזי הנדרש מאיתנו – המלכת ד': "אמרו לפניי מלכויות כדי שתמליכוני עליכם... ובמה? בשופר".

אף על פי שראש השנה הוא יום הדין, ובאי עולם עוברים לפניו כבני מרון, הרי שעניין זה כמעט שאינו מקבל ביטוי בתפילות היום. עיקר העניין של ראש השנה הוא ההמלכה של הקב"ה עלינו ועל העולם כולו. המלכה היא פעולה שמתבטאת בתקיעה: "כן עושים המלכים בתחילת מלכותם שתוקעים לפניהם בחצוצרות להודיע ולהשמיע בכל מקום התחלת מלכותם" (רס"ג).

הרב סולובייצ'יק מספר שפעם שאל את המלמד: "רבי, הלא הקב"ה הוא אדון וריבון כל עולמים, היוצר והבורא ומחדש מעשה בראשית... למה צריך הוא שנכתירהו למלך על כל הארץ?" הוא כותב שאינו זוכר בדיוק את תשובת המלמד, אבל זוכר שהיא כללה את הפסוק משיר השירים: "מלך אסור ברהטים" – המלך האסור באזיקים. הוא מסביר שאף על פי שהקב"ה לבדו בורא ויוצר כול "מבקש הוא שבתולדותינו נהיה אנחנו היהודים קוראי שמו, נושאי המשא ונאבקים למען יהדותנו".

בספרי קבלה וחסידות מבואר שהרצון של הקב"ה לצמצם את עצמו ולמלוך על העולם כביכול מסתלק בכל שנה בערב ראש השנה, ועניינו של ראש השנה הוא לעורר מחדש את רצונו של הקב"ה במלכות על ידי קבלת עול עלינו והתבטלות אליו. מטרתו של הסילוק היא לעורר את הקריאה של עם ישראל לקב"ה למלוך, לעורר בקשה פנימית ועמוקה אצלנו לבקשת המלכות, קריאה שיש בה קבלת עול מלכות שמיים.

הזוהר מדייק בלשון הפסוק "אשרי העם יודעי תרועה, ה' באור פניך יהלכון" – דווקא יודעי, ולא שומעי תרועה או תוקעי תרועה, שלכאורה מתאימים כאן יותר, משום שעם ישראל יודע את סוד התרועה. התרועה היא בבחינת שבירה, "תרועם בשבט ברזל". היא שוברת את המחיצות בינינו ובין ד' ומקשרת אותנו אליו. כתוצאה מהשבירה אנו מתקרבים וזוכים לראות באור ד'. הנתיבות שלום מדייק מכאן שמשמעות נוספת של תרועה היא רע – חבר, קרוב. סוד התרועה הוא גם שנדע שהתכלית של כל פועלנו היא "באור פניך יהלכון".

הדקות הקצרות והיקרות של התקיעות מעלות את תפילותינו והשתדלותנו למעלה, אך הן גם מורידות שפע רוחני של התחזקות והתחדשות בכל העניינים הרוחניים. פשוט להתמלא מזה.

שנזכה בע"ה שגם השנה יעמוד הקב"ה מכיסא הדין וישב בכיסא רחמים "ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם, והופך עליהם מדת הדין לרחמים" (ויק"ר).

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם