בין שם ליפת Featured

 m2 rat
בין שם ליפת – היהדות והפילוסופיה היוונית

הרב ד"ר משה רט

היהודים והיוונים אומנם נלחמו זה בזה במאה השנייה לפני הספירה, אולם באופן מפתיע יהודה ויוון הן שתי התרבויות שהשפיעו יותר מכול על העולם המערבי, ובעקיפין על העולם כולו. היהדות עיצבה את דמותו הדתית, הרוחנית והמוסרית, ואילו תרבות יוון העניקה לו כלים אינטלקטואליים ואסתטיים. העולם שאנו חיים בו היום הוא סינתזה בין שתי הדרכים של בני שם ובני יפת.

אחת היצירות רבות ההשפעה ביותר של היוונים היא הפילוסופיה. סוקרטס, אפלטון ואריסטו הניחו את יסודותיה של החשיבה הפילוסופית שעליה נבנו במהלך הדורות כל השיטות והזרמים של החשיבה המערבית. לא לחינם אמר הפילוסוף בן המאה הקודמת אלפרד נורת' ווייטהד: "כל הפילוסופיה המודרנית היא הערות שוליים לאפלטון".

השפעה פילוסופית זו לא הצטמצמה למחלקות למדעי הרוח באוניברסיטאות. לא רק שאי אפשר כיום ללמוד פילוסופיה בלי להיות מושפע מאריסטו, גם אי אפשר ללמוד מחשבת ישראל בלי ללמוד את הפילוסופיה האפלטונית והאריסטוטלית ביודעין או שלא ביודעין. גדולי רבותינו הראשונים – רס"ג, ריה"ל, רבנו בחיי וכמובן הרמב"ם – חיו באווירה שבה נחשבה הפילוסופיה היוונית מדע מדויק ובלתי מעורער, וכל אחד מהם הושפע ממנה בדרכו שלו וניסה לגשר בינה לבין היהדות.

כתוצאה הפכו כמה מהרעיונות האריסטוטליים לנכסי צאן ברזל של מחשבת ישראל עד כדי כך שגם הוגים שביקרו בחריפות את גישתו של מורה הנבוכים, למשל, כמו המהר"ל או ר' נחמן מברסלב, השתמשו בעצמם במושגים מבית מדרשו של אריסטו (כמו ההבחנה בין חומר לצורה אצל המהר"ל או חלוקת הטבע לארבעת היסודות אצל ר' נחמן מברסלב). לא משנה לאיזה זרם אתה שייך; גם אם למדת בישיבה החרדית השמרנית ביותר, אם פתחת אי-פעם ספר מחשבה או חסידות, קרוב לוודאי שספגת משהו מאריסטו, ודווקא בנושאים המהותיים ביותר של האמונה.

ננסה לגעת על קצה המזלג בנקודות המרכזיות בגישותיהם של אבות הפילוסופיה ולברר את הטוב ואת הרע בשיטתם.

סוקרטס נחשב לאבי הפילוסופיה המערבית עד כדי כך שהפילוסופים שקדמו לו מכונים "קדם-סוקרטיים". הוא לא השאיר אחריו כתבים, ודמותו ורעיונותיו מתוארים רק בכתבי תלמידיו. על פי הסיפור אמרה האורקל מדלפי לסוקרטס שהוא החכם באדם. סוקרטס המופתע שוחח עם אנשים רבים שנחשבו חכמים, אולם בעקבות חקירותיו בא לכלל מסקנה שהם אינם מבינים באמת את התחומים שהם מתיימרים להיות מומחים בהם. מכך הסיק סוקרטס שהוא החכם ביותר משום שהוא יודע שאינו יודע, ואילו האחרים חושבים בטעות שהם יודעים.

שיטתו של סוקרטס הייתה בירור דיאלקטי של מושגים באמצעות קושיות וניתוח באופן המזכיר את דיוני הגמרא. בירור כזה יכול להיות מועיל, אבל יש בו סכנה חמורה, והיא המחשבה שהבנה אמיתית תלויה בהגדרות והוכחות. סוקרטס טעה כאשר חשב שאותם אנשים אינם מבינים על מה הם מדברים; הם הבינו היטב, אבל יש תובנות שאי אפשר לדחוס להגדרות מדויקות או להוכיח, דברים התלויים ב"תובנת הלב", באינטואיציה. סוקרטס הנחיל לעולם המערבי את הקללה הרודפת אותו להגדיר ולהוכיח כל דבר ולהתכחש למה שאינו ניתן להוכחה. מהקללה הזו יש להשתחרר. יש דברים שמבינים היטב דווקא בלי מילים.

אפלטון היה תלמידו של סוקרטס. תרומתו העיקרית לפילוסופיה הייתה תורת האידאות שלו. לפי אפלטון, כל המציאות החושית והארצית אינה אלא השתקפות של עולם האידאות השמיימי והמושלם. במשל המערה הידוע שלו הוא מדמה את בני האדם לאסירים במערה הרואים צללים על הקיר וחושבים אותם לממשות במקום להבין שהצללים נובעים מהצורות האמיתיות המתקיימות בעולם שטוף השמש מחוץ למערה. מי שנחשף לאמת יכול ללמוד לפתח ראייה אידיאית, המזהה את האידאות המתגלמות בכל הדברים במקום להיצמד לגילוייהם החיצוניים.

הוגים ומקובלים יהודים שיבחו את שיטתו של אפלטון וראו אותה כקרובה לאמת יותר מהפילוסופיה של אריסטו. היופי, הצדק, הגבורה ושאר גילויים במציאות אינם אלא השתלשלות מעולמות עליונים, מהספירות האלוקיות, ואם מבינים זאת אפשר לראות את האלוקות בכל דבר. אומנם אפלטון עצמו החזיק גם בדעות מקולקלות, למשל שכל הגברים והנשים בני אותו מעמד אמורים להשתייך זה לזה ללא מסגרות של נישואין ומשפחות. את הפסולת הזו צריך להפריד ממנו.

אריסטו היה תלמידו של אפלטון. הוא עסק בתחומים רבים: מדע, מטפיזיקה, לוגיקה, אתיקה ועוד, אבל עיקר השפעתו על היהדות הייתה באשר לתפיסת האלוקות. הפילוסופים היהודים שהושפעו מאריסטו, ובראשם הרמב"ם, פעלו בלהט לשלילת כל צורה של הגשמה מאלוקים ולהצגתו כמופשט וטרנסצנדנטי לחלוטין. גישה זו אומנם הועילה לזכך את היהדות מסיגים של תפיסות אליליות ונמוכות המקטינות את ה', אך גבתה מחיר כבד בהפיכתה אותו מאלוקים חי ואוהב לישות מופשטת וחסרת רגשות כמו כוח המשיכה. בכך היא הרחיקה יהודים רבים מהאמונה והפכה את התפילה וקיום המצוות לטקסים מוזרים וחסרי משמעות. נדרשת עבודה רבה כדי לברור את הטוב מהרע בגישה האריסטוטלית ולשמור על נשגבותו של ה' בלי לרוקן אותו מאישיותו וקרבתו אלינו.

המאבק עם תרבות יוון עבר אפוא משדה הקרב לשדה האמונות והדעות, וכיום לא מדובר במלחמה נחרצת אלא בבירורים דקים ומורכבים שמטרתם בסופו של דבר למזג את התורה עם החוכמה ולהאיר את העולם כולו באור האמת.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבועות – חג השלום

  מאמר מאת הרב אליעזר...

לא מחנה הימין עומד למשפט

  עו"ד נדב העצני על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם