דעת עליון או דעת אתון Featured

 3 vaserman
מאמר שלישי בסדרת "שיקום המערכת החיסונית של הציבור הדתי לאומי"

הרב אברהם וסרמן

"ויודע דעת עליון" – השתא דעת בהמתו לא הוה ידע, דעת עליון הוה ידע? (סנהדרין קב ע"ב)

א. משפט שאנו שומעים לא אחת הוא "לא לחינם יש בעולם... בטח הקב"ה רוצה לומר שלפחות בעיקרון הרעיון או המעשה הזה נכון".

מכאן קצרה הדרך להפוך רעיונות שמתגלגלים בעולם שסביבנו לרצון ה' ולהפוך אותם ל'מצווה'. כך גם בנוגע לאירועים דרמטיים (כמו גירוש גוש קטיף וצפון השומרון), שמייחסים אותם לקב"ה ואומרים שהוא רוצה בזה, כי אם לא, זה לא היה קורה. אלא שאם כך, האם נוכל לייחס לרצון ה' את תופעת העבודה הזרה? את הצלחת הנצרות? האסלאם? מכאן קצרה הדרך לנפילה שבתאית ההופכת כל מעשה אדם לרצון ה', כולל עבירות ח"ו. השורות שלהלן הן אלפבית של יהדות שלכאורה ידועות לכול, אלא שלגודל הבלבול יש לחזור גם על הדברים הפשוטים, כדברי הרמח"ל בהקדמתו למסילת ישרים.

ב. הבחירה החופשית של אדם, מנהיג או עם היא יסוד בסיסי ביהדות. מה שרגילים לצטט "לב מלכים ושרים ביד ה' (וריאציה על משלי כא, א: "פלגי מים לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפוץ יטנו") אינו מפקיע אותם מבחירה חופשית. אפילו שלמה, המלך הגדול מכולם, מוזהר מפי ה' לשמור את התורה, וכשחטא נקרעה הממלכה.

אומנם כוונת הפסוק היא שלפעמים הקב"ה מטה את לב המלך, אבל ודאי שהמלך אינו נקי מאשמה. למלכים הרשעים ירבעם, אחאב ומנשה אין חלק לעולם הבא!

ג. המקור לבלבול הוא ערבוב בין "הנהגת הייחוד" ל"הנהגת המשפט", כהגדרת הרמח"ל (דעת תבונות קסו). הנהגת הייחוד היא דרכו הנסתרת של הקב"ה בהנהגת עולמו, שאפילו מעבירות שבני אדם עוברים הוא מקדם עניינים חיוביים. חז"ל אמרו על מכירת יוסף "עבירתן של שבטים כלכלה את העולם". כך אמר יוסף עצמו, "ואתם חשבתם רעה, א-לוהים חשבה לטובה... להחיות עם רב". במקרה זה, ובפעמים נדירות מאוד, מתאפשר לנו להציץ אל מאחורי הפרגוד של השגחת ה' בעולמו ולראות את הנוסחה הזו פועלת. ברובם הגדול של המקרים אין לנו שמץ של מושג איזה טוב עשוי לצאת ממעשה רע. מה שחשוב עוד יותר הוא שמבחינת הנהגת המשפט, אין משמעות לכך שממעשה רע יצמח משהו טוב. האחים נענשו על מכירת יוסף עוד בחייהם, וכך עם ישראל לדורותיו: "על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים".

גם מהנצרות והאסלאם צמח משהו טוב, כפי שהגדיר הרמב"ם בסוף הלכות מלכים, שכבר התמלא העולם כולו דיבורים על המשיח, אלא שטעו בזיהוי, וכשיבוא משיח צדקנו הם כבר מוכנים לעצם העניין, ויגלו שטעו ביישום שלו. האם זה מצדיק את כל נהרות הדמים שנשפכו במלחמות ביניהם? את מסעות הצלב והחרב הנוראים והייסורים שעם ישראל סבל מאות רבות של שנים? אין וגם לא תהיה לנו הבנה בזה. אלו חשבונות של מעלה. לכן הניסיון הנואל לפרש מהו רצון ה' כשזרמים אידאולוגיים או חברתיים באים להרוס את חיי המוסר ויראת השמיים נידון מראש לכישלון. חמור מזה, הוא עלול להיות מה שיפתח את הדלת לאויב הרוחני-מוסרי להשחית את כרם בית ישראל.

ד. עוד מקור לבלבול הוא הצלחתה של שיטה או אדם שהולכים בדרך מסוימת. הרצון הטבעי להצטרף להצלחה גורר עימו מחשבה כביכול ה' הוא שמסכים על דרכם. אך חז"ל כבר שפכו על הגישה הזו מים צוננים כשאמרו: "מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו... מיכן את למד שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו שמתחלה נאמר לו לא תלך כיון שהעיז פניו להלוך הלך, שכן כתיב ויחר אף אלהים כי הולך הוא אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע איני חפץ באיבודן של רשעים הואיל ואת רוצה לילך ליאבד מן העולם קום לך" (במדבר רבה, בלק פרשה כ). בשם החזון איש מצטטים: "הצלחה אינה הוכחה" (אומנם יש יוצא דופן אחד, והוא מלך המשיח. רמב"ם, הלכות מלכים, פרק יא).

ה. כאן, כצפוי, יהיו שיטענו: לא זו דרכו של הרב קוק. אך טעות בידם. הרב קוק לא טען מעולם שאנו יודעים מה הקב"ה רוצה בעזרת תופעות המתרחשות בעולם. רק על הלאומיות המתעוררת אמר שהיא חלק מתהליך שיבת ציון שהובטח בתורה ובנביאים, והגמרא (סנהדרין צח ע"א) אומרת במפורש שהפרחת שממות הארץ היא הסימן לכך. עם זאת הוא לא קיבל מעולם את החלקים השליליים שבלאומיות החילונית, המתנכרת לקודשי ישראל ולעיתים אף לוחמת נגדם. הוא אף ראה את הצדדים הא‑לוהיים שיש בשירת משוררים, בהגיונות ההוגים (אורות, זרעונים א), אך לא מתוך שהם שמגדירים את האמת הטוב והמוסר, אלא מתוך שראה בחלקם גילויים של ערכי קדש המצויים כבר בתורה! כלומר, מהלך בדיוק הפוך ממה שהטועים עושים. הוא בא מהפְּנים החוצה, ולא מהחוץ פנימה.

ו. אפילו כשידוע לנו מה יהיו תוצאות מעשינו, עלינו לעשות מה שה' ציווה בתורה. זהו הסיפור הנורא על חזקיהו שראה ברוח הקודש שיצא ממנו מנשה הרשע, שבחטאותיו חרבה ירושלים, ולא רצה להתחתן. לאחר שכבר נטה למות הסכים להתחתן ולהוליד, ואכן נולד מנשה. המשפט העוצמתי שאמר לו ישעיהו הנביא הוא "בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" (ברכות י ע"א). אין לנו עסק בסודותיו של הקב"ה, אנו מצווים לקיים את התורה. השאר – חשבונות של מעלה.

לכן נתנגד בתוקף אמונתנו לפעולות שעלולות לגרום את הרס התא המשפחתי מתוך אידאולוגיה של "שוויון", "קיימות" או "חופש", לאיבוד זהותה היהודית של המדינה תחת דגל הליברליזם, לשינוי תפיסת ההלכה והאמונה בגלל הפוסט-מודרניזם ועוד. אפילו נביא לא יוכל לחדש מצווה, כיוון שלא בשמיים היא, ודאי שלא רעיונות שמקורם בלב אדם. כך לגלגו חז"ל על בלעם שהתפאר כי הוא יודע דעת עליון כשאפילו את דעת אתונו לא ידע.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם