כפיים למהפכה Featured

 3 vaserman
המבט הקפיטליסטי המחודש שהקורונה מחייבת אותנו לאמץ כדי לתכנן מחדש את מצבנו הכלכלי מחייב את המדינה ואת החברה הישראלית לבחון מחדש את יחסיה ותמיכתה במקצועות שנראה שמיהרנו לדחוק הצידה בתעשייה ובחקלאות * זו העת לתמוך בדגמים של חקלאות זעירה ומלאכות יצרניות לצד מקצועות חופשיים

הרב אברהם וסרמן

בחנות הירקות

בחנות ירקות בשכונתנו ראיתי עובדת חדשה, מבוגרת הרבה משאר העובדים. הירקן סיפר לי כי היא עבדה בתפקיד ניהולי טוב ומתגמל שכעת אינו רלוונטי, ובמקום לשבת בבית ולקבל דמי אבטלה החלה לעבוד במילוי ארגזי משלוחים. במחשבה ראשונה הצטערתי מאוד בשבילה. במחשבה שנייה הערכתי אותה מאוד ושמחתי בשבילה. היא יודעת להתאים עצמה למציאות וגם אינה מרגישה 'נחותה' בעבודת כפיים כשכל שכניה רואים אותה בעבודתה החדשה.

בעיצומו של משבר תעסוקתי וחברתי נראה כי נולדה הזדמנות פז לשידוד מערכות אידאולוגי ומעשי. המציאות שלנו כיום, שבה מקצועות רבים אינם יצרניים, עוברת טלטלה עזה. איך הגענו למצב הזה? לאן נעלמה הדמות המיתולוגית של הצבר, של החקלאי והבנאי?

תנועת מלקחיים סגרה עליהם. מצד אחד ההרגל של העולים מאירופה בעיקר (לא רק) לעסוק ב'עסקי אוויר'. בגלות הוטלו עלינו מגבלות תעסוקתיות אשר נישלו יהודים מעבודות יצרניות רבות. לכן התרכזו רבים במקצועות בלתי יצרניים, מה שהביא לתוצאה תדמיתית הרת אסון. היהודי נתפס כגורם מנצל, סוחר ערמומי, מתווך מניפולטיבי, בנקאי הגובה עמלות מכסף שלא טרח בהשגתו ומלווה בריבית קצוצה הנהנה מזיעתם של אחרים. הדבר ליבה את האנטישמיות, והיא גרמה לפרעות רבות (יהודים בכל העולם סבלו מאנטישמיות, רק שבכל מקום התירוצים שונים).

מן הצד האחר חינוך ואווירה של עשרות שנים בניהול אנשי 'מהפכת הנאורות' הרחיקו את הדור החדש מהחיבור לעמל הגוף. "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", נשאר רק פסוק. עד שנות השבעים עוד היו חינוך טכנולוגי ושיעורי חקלאות ומלאכה. מישהו החליט שזה כבר לא מתאים והפסיק אותם.

זו הזדמנות לחשוב מחוץ לקופסה ולאמץ מדיניות של ביזור תעסוקתי. אפשרות לתעסוקה נוספת הקשורה לעמל כפיים, גם למי שפרנסתו בתחום משרדי. אני מכיר עורכי דין, עיתונאים ועוד שמפתחים חקלאות זעירה. זה נותן להם חיבור פיזי ובריאות נפשית ותעסוקתית ומסייע לשמירת אדמות הלאום. חכמים כבר לימדו "לעולם ישלש אדם כספו שליש בסחורה שליש בקרקע ושליש בכסף", כדי שאם חלק אחד בקשיים, יבוא החלק האחר ויפצה עליו

 

חמור מכך, התרגלנו שהשכלה גבוהה זהה לתגמול גבוה. למה בעצם? למה כשעובד הוראה משיג תואר שני הוא זכאי לשכר גבוה יותר? הוא נעשה מורה טוב יותר? למה מרצה מקבל משכורת גבוהה מהותית ממקבילו עובד הכפיים? מי החליט שזה הסדר הערכי הנכון? אינני מזלזל בהשכלה הגבוהה, היא חשובה לקיומה של חברה אנושית בכלל וחברה יהודית בפרט (אומנם לא כל חלקיה, אבל זה נושא לדיון אחר). אבל הערכת יתר לבעלי תארים והערכת חסר לנהנה מיגיע כפיו המתבטאת בקיצוניות בגובה ההשתכרות גורמת נזק אנושי-חברתי וכלכלי חמור.

עולם הפוך

בדרשה שנשא בשנת תקצ"ו (1836) על הפסוק "ויתרון ארץ בכל היא, מלך לשדה נעבד" (קהלת ה, ח) ניתח החתם סופר את האנומליה של החברה האנושית. התשתית הקיומית של המין האנושי היא בעבודה היצרנית. החקלאי הזורע והחורש, הקוצר והנוטע, הגוזז והטווה. המקצועות הבאים אחריהם וחשובים כמותם הם בעלי המלאכה היוצרים כלים לפועל או עושים מאכלים ומלבושים, והם הנחותים במעמד בעלי המקצוע ובהשתכרות.

חשובים פחות מהם הסוחרים, שהם שליחים, מעבירים את התוצרת ממקום למקום כדי שהבגד שנארג במקום אחד יימכר בכל העולם. הם נחשבים גדולים וחשובים מהיצרנים ומבעלי המלאכה ועשירים יותר. פחותים מהם הבנקאים, שאינם מביאים דבר שימושי לאדם אלא שלוחי הסוחרים להעביר כסף לסוחרים ממקום למקום, והם 'פחותי פחותים' ביישובו של עולם ונחשבים גדולי גדולים. כל אלה לפחות תורמים לחיים תקינים לעולם.

אלא שבגלל אנשים רעים יש צורך בשופטים ושוטרים ובעורכי דין שתפקידם למנוע עוול, והם אינם תורמים לקיום העולם אלא עוסקים במניעת נזקים, ולמרות זאת נחשבים יותר מכל הגורמים שהוזכרו לפניהם. מעל כולם המלך והשרים, המתפרנסים מקופת הציבור והוצאותיהם גדולות, אלא שיש בהם צורך לנהל את המדינה. נמצא המלך תלוי בשדה, ביצרנים, אך הוא מנצל אותם במיסים גבוהים. והוא החשוב מכול והכי לא יצרני (דרשות החתם סופר חלק ב, עמ' רעו).

בראשית ימי ההתיישבות בארץ נראה שהחברה היהודית שבה לחיים בריאים. באותה עת התחולל מהפך פיזי ותודעתי: הפועל, החקלאי, התעשיין נעשה חשוב ומרכזי עד כדי זלזול בכל מי שאינו בחולצה כחולה ובנעלי עבודה. חלק מהפועלים היו אנשים משכילים שבתום יום עבודה עסקו בספרות, שירה ופילוסופיה אבל החליטו במודע לשנות את החברה היהודית המתחדשת בארצה.

אלא שעם השנים חזר המצב כמעט למה שהיה. המקצועות הלא יצרניים הפכו שוב לחשובים ועבודת הכפיים הפכה לעניין נחות עד שלמקצועות רבים אין קיום ללא עובדים זרים. בעיה אחרת שאינה יורדת מסדר היום היא המחסור בעובדים במקצועות הטכנולוגיים, גם כאלה שמעורב בה מכשור חדיש.

הגיע הזמן שהמדינה תתמרץ כלכלית את מי שיעברו הסבה לעבודות כפיים, לחקלאות, לבנייה, אפילו לסיעוד! עבודות רבות שכיום תפסו מהגרי עבודה (שלא לומר מסתננים) ההופכים לבעיה דמוגרפית חברתית חמורה ומקרבים אותנו לאירופה שהולכת ונכבשת ללא קרב.

זו הזדמנות לחשוב מחוץ לקופסה ולאמץ מדיניות של ביזור תעסוקתי. אפשרות לתעסוקה נוספת הקשורה לעמל כפיים, גם למי שפרנסתו בתחום משרדי. אני מכיר עורכי דין, עיתונאים ועוד שמפתחים חקלאות זעירה. זה נותן להם חיבור פיזי ובריאות נפשית ותעסוקתית ומסייע לשמירת אדמות הלאום. חכמים כבר לימדו "לעולם ישלש אדם כספו שליש בסחורה שליש בקרקע ושליש בכסף", כדי שאם חלק אחד בקשיים, יבוא החלק האחר ויפצה עליו.

חכמי תורה ועובדי כפיים

החברה הדתית שגדלה על אבותינו שהיו רועי צאן וחקלאים, על רבי יוחנן הסנדלר, רבי יהושע הפחמי ועוד, הייתה אמורה להעריך את עובדי הכפיים. אלא שהעולם המערבי מן הצד האחד והרגלים של גלות ארוכה מן הצד האחר שיבשו את הסדר.

לא פחות ממדהים לקרוא דברים שכתב הראי"ה על חזונו להעמדת גדולי תורה בארץ ישראל: "ויותר מזה, שאינני קובע מסמרות בדבר, שיהיו חניכי הישיבה, אפילו המצוינים, דוקא רבנים. אדרבא, כל חפצי הוא, שיהיו מהם מתלמדים, במשך שנות לימודם, חלק הגון מידיעות שמושיות, ואותם שיש להם נטיה למלאכה יתלמדו איזה שעות ביום בבית-המלאכה, אשר כבר הועמד עמנו פה במוסד 'שערי תורה' [...] עד שיצאו לנו ג"כ גדולי-תורה שיהיו בעלי-אומנות, המתפרנסים מיגיע-כפם, או אנשים מוכשרים לכל עסקי החיים, ותהיה התורה נלמדת דוקא לשמה, משום תכלית החיים שבהגיון התורה וחיבתה (אגרות ראי"ה א, קמו, יפו תרס"ח [1908]).

אם נשכיל לנצל שעת כושר אדירה זו לשוב אל הגוף, אל העמל, אל קרקע המציאות (על כל משמעויותיה), נחולל מהפכה היסטורית רוחנית, מוסרית, חברתית וכלכלית. לא פחות.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  מאמר מאת הרב חברון...

הילדים הקבועים

  הרה דוד סתיו על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם