בונה ירושלים החדשה Featured

 14 rivlin

משה נחמני

ר' יוסף ריבלין היה הדמות הדומיננטית ביותר ביישוב הישן בדורו, ולזכותו יש לזקוף את התהליך ההיסטורי של היציאה מהחומות ובניית ירושלים החדשה.

בילדותו למד יוסף הצעיר בישיבת "עץ חיים" בירושלים, שייסד סבו רבי משה ריבלין, שהיה "מגיד מישרים" והנהיג את העדה האשכנזית. הוא הושפע רבות מסבו, אשר החדיר בו את חזון אבותיו לחזק את היישוב בארץ ישראל, כחלק מתהליך הגאולה.

מגיל צעיר היה ר' יוסף נתון לרעיון יישוב הארץ והרחבת הבניין מתוך מסירות נפש, כפי שנהגו אבותיו תלמידי הגר"א בהתנחלותם ברחבי הארץ.

מסירות נפש על יישוב הארץ

כאשר התארס בשנת תרט"ו עם העלמה שרה ציפה גולדשמיד, שוחח ר' יוסף לפני ה"תנאים" עם אחיה ר' משה יצחק, שהיה גם הוא אחד מעסקני ירושלים וממייסדי השכונות, ואמר לו כך:

"הנה בתנאים כתובה התחייבות 'ולא יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה', לפיכך החובה עלי שלא להעלים מהכלה שמוחלט אצלי להתחיל בישוב חדש מחוץ לחומה ולהתיישב בו ראשונה".

הורי הכלה חפצו לבטל את השידוך, כדי שלא לסכן את חייה על ידי שיגעון כזה. הישיבה מחוץ לחומות הייתה מסוכנת ביותר. השודדים המסוכנים, הערבים וחיות הטרף שהסתובבו שם – הפחידו את הציבור. איש לא העז להתגורר מחוץ לחומה, והרעיון היה נראה מוזר ביותר. אך הכלה אמרה: "גם אני חושבת שהרעיון הזה חשוב, ובאשר ילך הוא, אלך גם אני".

מנהל הוועד הכללי וראש הבונים

בשנת תרכ"ו, לאחר פטירת בן דודו ר' יוסף יואל ריבלין, מזכיר הכוללים, החליפוֹ רבי יוסף בתפקיד, על פי בקשתו של רבי שמואל סלנט, כשהיה בן 28 שנים. במסגרת תפקידו החדש איחד רבי יוסף את כוללות הפרושים (ואחר כך נוספו גם כוללות החסידים) למוסד אחד: "הוועד הכללי – כנסת ישראל".

מוסד זה שימש הגוף המרכזי של היישוב האשכנזי, ורבי יוסף היה מזכירו ומנהלו, ואף ייצגוֹ בפני השלטונות. הוא נשא בהנהגת הוועד והמוסדות הקשורים בו עד אחרית ימיו, מתוך מסירות רבה.

באותם ימים היה הוועד הכללי המוסד העליון של היישוב, ובית היוצר הראשון של כל מפעלי הבניין והרחבת היישוב. כל תנועת הבניין, קניית הקרקעות, סידורי הכספים והעניינים המשפטיים של כל השכונות – היה בבית הוועד הכללי. במסגרת תפקידו, פעל רבי יוסף פעולות רבות וחשובות ליישוב הארץ.

מסירותו ועמלו במפעלי בניית הארץ והרחבת ירושלים הושתתו על שיטה מסודרת שמקורה בתורת הגאון מווילנה ותלמידיו מייסדי היישוב בארץ הקודש. שאיפתם החזקה היתה "מצות הרחבה" – על בסיס הפסוק "הרחיבי מקום אהלך". הם היו חדורים ברעיון "הקץ המגולה", כלומר בניין ונטיעה לשם קירוב הגאולה.

הקמת נחלת שבעה

מתוך השקפה זו שעליה התחנך, קנה ר' יוסף ריבלין (בשנת תרכ"ח) עם חברו רבי יואל משה סלומון זצ"ל את החלקה של השכונה הראשונה היהודית מחוץ לחומת העיר העתיקה – "נחלת שבעה".

רבי יוסף היה הראשון שבנה את ביתו בשכונה, ויצא לגור בו יחידי על אף הסכנה. את אבן הפינה לבניין ביתו שהיה הראשון מחוץ לחומה (ומתוך כך היה לסמל של יישוב הארץ), הניח דווקא ביום ה' באייר (תרכ"ט), זאת משום שבקרב תלמידי הגר"א היה נחשב תאריך זה ליום מיוחד של גאולה ובניין הארץ.

רבי יוסף היה המייסד העיקרי של שלוש עשרה השכונות הראשונות מחוץ לחומה: נחלת שבעה, מאה שערים, אבן ישראל, כנסת ישראל, ועוד. ארבעים שנה עבד, בנה ועסק בכל ענייני הציבור בירושלים, וזכה לכינוי: "רבי יוסף דער שטטלאך מאכער" (רבי יוסף בונה השכונות). בכל שכונה שהקים היה ר' יוסף "הנחשון" שנכנס למקומות שוממים ומסוכנים במסירות נפש. הוא היה נוהג להיכנס לבית הראשון בשכונה החדשה, מתגורר בו עד להתבססות השכונה, ומיד היה מוכר את ביתו ועובר לשכונה החדשה הבאה. מסירות נפשו הייתה לשם דבר בקרב תושבי ירושלים.

הקמת שכונת מאה שערים מתוך אמונה ב"אתחלתא דגאולה"

שכונת "מאה שערים" היא אחת מהשכונות שהקים רבי יוסף, מתוך אמונתו ב"אתחלתא דגאולה". בפנקסי היסוד של שכונת מאה שערים מתקופת היווסדה, כתוב כך: "ונזכיר לטוב את הר' יוסף בהר"ר אברהם בנימין, כי זכה בזה מאת השוכן בציון, ולו בא הדבר הגדול הזה ברעיון, וקיבץ החברים, הזוכה לזאת שנתעורר לו מלמעלה למטה המחשבה הנוראה לבנות חורבות ירושלים עיה"ק ת"ו".

ר' פנחס גרייבסקי סיפר לימים:

"הדור שלנו לא יכול לתאר לו בשום אופן באיזה סיכון נפש עשו אז הצעדים הנועזים האלה. תיכף בתחילת הלילה היו צריכים לסגור את הדלתות והחלונות הסגורים ברשת ברזל עד אור הבוקר, מפחד החיות והשודדים. בדם, בדמע ובקרבנות רבים בנו את השכונות הראשונות בירושלים".

רבי יוסף היה שותף גם להקמת מושבות חקלאיות ברחבי הארץ. הוא עזר הרבה לרבי יואל משה סלומון וחבריו בייסוד המושבה הראשונה פתח תקווה, במקומה הראשון – ליד יריחו. גם את שמה של המושבה, "פתח תקווה" – נתן הוא. מעניין שעד היום לא נכתב מחקר מקיף על תרומתו להקמת אם המושבות.

כישרונות הנהגה מיוחדים

רבי יוסף היה מנהיג משכמו ומעלה, בעל אישיות נדירה ומיוחדת. הוא היה גאון עצום בתורה, בנגלה ובנסתר, בעל הדרת פנים וקול אדיר ונעים. קומתו הייתה גבוהה וחסונה. הוא היה בקי בשפות שונות, בהן ערבית, ספרדית ואנגלית, ומומחה גדול בהנדסה, אגרונומיה ועסקי בנייה. בנוסף לכך הייתה לו השקפה מדינית מצוינת, עד שהיה נחשב באותה תקופה לאחד מגדולי המומחים בנושאים מדיניים.

בהיותו מנהל הוועד הכללי במשך שלושים וחמש שנה, ובא כוחה של פקידות אמסטרדם, עבד תמיד במסירות נפש לעזרת אלפי עניים וקשי יום. נוסף על כך הוא היה המתווך בין העדה היהודית והממשלה הטורקית, ובהשתדלותו נכנסו בכל שנה מאות יהודים לארץ ישראל.

"עמוד התווך"

בכ"ז באלול תרנ"ו נפטר רבי יוסף, כשהוא בן 59 שנים. הוא הותיר את משפחתו בעניות ובחוסר כול, בשל זהירותו והתרחקותו במשך כל ימיו מכל הנאה ורווח אישי. כשהגיעה הבשורה המרה אל רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט זצ"ל, בכה ואמר: "טרוף טורף יוסף. נפל עמוד התווך". רבים וגדולים מרבני ירושלים ונכבדיה ספדו לו, ביניהם ידידו רבי יחיאל מיכל פינס זצ"ל. בתוך דברי ההספד אמר ר' יחיאל מיכל: "כשיבואו סופרי אמת לכתוב תולדות היישוב בארה"ק, ירשמו את שם האיש הזה באותיות זהב".

יחסו ליישוב החדש

הגם שהיה איש היישוב הישן, העריך ר' יוסף ריבלין את החלוצים ואת אנשי היישוב החדש שהתמסרו לעבודת התחייה הלאומית. ועם זאת הצטער על אלו שעזבו את שמירת המצוות.

בשיחה שקיים ר' יוסף ריבלין עם איתמר בן אב"י, שיבח את עבודתו של אביו אליעזר בן יהודה:

"רק אחת תפילתי מאתו – שיחזור בתשובה, שיבקר כבימיו הראשונים בירושלים, בבתי הכנסת, כמוני וככל אחינו כאן, וכספרדים וכאשכנזים יתכסה בטלית, להיות לו דת ישראל לאור נצח במלחמותיו הבאות לטובת עמנו. דבר גדול, גדול מאוד, הדבר הגדול אולי בכל תולדות ישראל לאחר החורבן – עשה אביך בהחיותו את שפת עבר מֵאבק חניטתה במשך עשרות דורות. יהא נא הוא, אחינו האשכנזי, גם מחיה דתנו הקדושה בקרב הכופרים כולם. זאת היא תפילתי, בני" (עיתון 'הבוקר', 9 באפריל 1939).

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  מאמר מאת הרב חברון...

הילדים הקבועים

  הרה דוד סתיו על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם